אתגר נספח כללי לאתגר החודשי #1: קומיקס

מרים יעל

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
איור וציור מקצועי
קומיקס פרוג / מרים פרצמן
© כל הזכויות שמורות

קרדיט השראה: @Natan Galant, באשכול ישן ומחוק שבו תיאר בצורה קומית מציאות דומה.

רקע:
הקומיקס בא לתאר בצורה קומית אשכול קלאסי בפרוג. הוא מאופין בצבע ירוק תפוח של פרוג (#a4d200), ובפונט Heebo של פרוג. המטרה שלו להיות סאטירה של החיים המציאותיים באתר, על ידי הגחכה של המציאות.

הוראות למאייר/ת:
הגיבורים, כאמור, הם הניקים. המטרה היא שייראה כאילו הניקים עצמם הם הנפשות הפועלים, בלי בני אדם שעומדים מאחוריהם. כל ניק נראה כמו סוג של חייזר, בצורה של אגס (עגלגל, צר מלמעלה ורחב מלמטה. ראי שרטוט). הגוף של כל הניקים זהה, אבל האפיונים שלהם שונים. כלומר לכל אחד יהיה זקן / מטפחת / שיער / פיאות לפי ההקשר.


פריים #1
מסך מחשב בהגדלה. רואים את המסך על רוב הפריים, כולל המסגרת. המסך כולו צבוע בצבע ירוק-תפוח של פרוג. על המסך כתוב בפונט היבו: אתר פרוג.
מול המסך (גב למצלמה) רואים עורף של ניק. שיער דליל, בנאלי. כאילו הוא באמצע לגלוש באתר.
מאחורי המסך, לא בפוקוס אבל כן ברור מספיק כדי שישימו לב, רואים אשכולות של ענבים בצבע ירוק. אין צורך באותו ירוק של פרוג, אבל שייראה באותו סגנון.


פריים #2
המצלמה עוברת עכשיו להיות מאחורי המסך. רואים את זה על ידי שבצד הפריים נראית עדיין המסגרת של המסך.
רואים חלל גדול מלא בהמון-המון אשכולות של ענבים ירוקים.
בתוך כל החלל הגדול ואינספור האשכולות, נראה ניק מדלג על הבלגן, ממהר לאנשהו. הניק אוחז בשתי ידיים לורד ענק.


פריים #3
הניק מגיע לדלת סגורה. ליד הדלת יש שלט, בסגנון שלטים שיש במכללת פרוג (תמונה מצורפת). על השלט כתוב בפונט היבו: אשכול ריק.


פריים #4
פנים החדר. מול המצלמה מרחוק רואים את הפתח, הדלת פתוחה והניק עומד שם, עדיין אוחז את הלורד ועל הפנים שלו מבט קונדסי. עיקר הפוקוס על מה שיש בתוך החדר:
החדר גדול וריק, ובמרכזו, על הרצפה, שוכב אשכול ענבים ע-נ-ק-י. האשכול ריק מענבים לחלוטין. כלומר יש בו רק את ענפי הענבים, אבל אף לא ענב אחד. בראש האשכול יש עלה.


פריים #5
הניק כבר נכנס אל פנים החדר. הוא פוסע אל ראש האשכול, וכותב באמצעות הלורד על העלה:
אני לא מבין איך אנשים מרשים לעצמם לא ללכת להתחסן. זה פשוט לא מוסרי!


פריים #6

הניק ממהר לברוח מהחדר. באמצע הדרך הוא עוצר, על פניו עולה מבט מהורהר.


פריים #7
הניק בחזרה בראש האשכול. הוא מחטט בין העלים. מתוכם עולה, כמו בועה, רשימת המקדמים שיש באיש את רעהו (צילום מסך מצורף). הרשימה עצמה אמורה להיות איור, אבל שיראו בבירור דמיון לרשימה הממוחשבת שיש בפורום.
בסוף הוא מצביע בהבעת פנים מתחסדת את המקדם: התייעצות.


פריים #8
שוב רואים את החדר ריק, אבל הדלת פתוחה ורואים ניקית עומדת בפתח בארשת פנים כבודה. היא לובשת פאה קצוצה, מרכיבה משקפיים עגולות, והבעת פניה אומרת "כל העולם בידיים שלי".
הניקית אוחזת בידה ענב עגלגל וממושקף.


פריים #9:
הניקית נכנסת פנימה אל תוך החדר, צועדת אל ראש האשכול ומניחה את הענב שלה מתחת לעלה בהבעת חשיבות. מתוך הענב יוצאת בועת דיבור, שנראית כמו ההודעות בפרוג, אבל עם זרבובית (הקרן הזאת שיוצאת מתוך בועת הדיבור) כלפי הענב.
בתוך הבועה כתוב (בפונט היבו כמובן)
כל אחד והרב שלו. יש לקחת את העניינים בפרופורציה. כמובן שלא אני ולא כבודכם נרשה לעצמנו לזלזל בחשיבות החיסון, אך אל לנו לשפוט אחרים בחומרה ולטעון שאין הדבר מוסרי, מכיוון
הבועה נקטעת במסגרת של הפריים, בצורה שיראו שהמגילה אמורה להימשך עוד ועוד.


פריים #10
הניקית בדרכה החוצה, ותוך כדי מתפרצת פנימה ניקית סוערת וסמוקת פנים. שיער ארוך מתנפנף מאחוריה, וענב ענק בידיה. הענב גם הוא אדום ומיוזע.
מתוך הענב יוצאת בועת דיבור:
מי בכלל נתן לך הזכות לקבוע מה מוסרי?! אני מזועזעתתת. איך אנשים מרשים לעצמם לבוא ולקבוע עובדות של חיים ומוות (אין נקודה בסוף, אבל ההודעה כן הסתיימה.)


פריים 11#
ניק מזוקן בחדר, מתכופף לאשכול ומניח בהיסוס ענב:
טוב לא ייצא מהאשכול הזה. מנהלים למחוק את האשכול.


פריים #12

באשכול יש כבר כעשרה ענבים. כל ענב בעל הבעת פנים שונה. אחד שמח, אחד עצוב, אחד מתפוצץ מזעם, אחד רגוע ושאנן, אחד ציני, אחד אכזרי, וכן הלאה.
בפתח מרחוק (כלומר הפוקוס על האשכול, לא על הניק החדש) עומד ניק חדש עם ענב. בועת דיבור:
שטויות, אין שום חוקים. אי אפשר לנהל מדינה בצורה כזאת, של איש הישר בעיניו יעשה. חכו חכו, הצעד הבא יהיה מדינה דיקטטורית!


פריים #13

האשכול מלא בעוד ענבים. מהדלת כבר יש נהרה של המון ניקים שבדרך להיכנס לחדר, ממהרים ודוחפים. כל אחד מהם אוחז ענב. כמה ניקים כבר נמצאים בתוך החדר, מהענבים שלהם עולים בועות:
- ניקית נסערת: אשכול אפיקרוסי! אני פשוט מתביישת!
- ניקית מבוגרת: אפשר לחשוב שמשהו ייצא מזה. סך הכל מי שהתחסן התחסן גם ככה, ומי שלא, אפילו אלף אשכולות לא יעשו לו משהו.
- ניק בהול: עוד שנייה נמחק האשכול!
- ניקית צעיר: העיקר שמרתי לעצמי עותק (אמוג'י קורץ)


פריים #14
מחוץ לחדר, מסדרון פרוגיסטי כמו שראו בפריים #3, רואים ניקית צועדת אל החדר. היא יוצאת דופן, במקום להיות בצורת אגס היא בצורה של מרשמלו. מעל הראש שלה כתר מלוכה, ובידיים היא אוחזת מחק ענק. הפוקוס על ההבעה שלה: היא מתגלגלת מצחוק.



פריים #15
החדר עדיין עמוס ניקים, אבל הפוקוס עכשיו על שני ניקים שעומדים באמצע, אחד מול השני. כל אחד אוחז ענב שמתוכו מנסה לצאת בועת דיבור, אבל לא מצליחים לראות מה כתוב בבועה, מתרכזים על הבעות פניהם של הניקים: הם מתפוצצים מזעם אחד על השני.


פריים #16
ניק נוסף מתקרב אל השניים, מנסה לפשר בין הניצים ודוחף את הענב שלו ביניהם. מהענב יוצאת בועת דיבור: חברים, להירגע! אמצע הלילה!


פריים #17

רואים עכשיו שוב את כל החדר, עשרות ניקים מתרוצצים בו בערבוביה, ניקים מוטחים על הרצפה, אחרים מדממים, כמה מייבבים בשקט ליד הקיר. האשכול עצמו מפוצץ ענבים, קופצים, צועקים (אפשר לראות את הבעות פניהם, אבל לא את הבועות שלהם). שתיווצר תחושה של בלגן איום.


פריים #18
המרשמלו נכנסת לחדר. כל הניקים מסתובבים אליה בארשת פלצות.


פריים #19
החדר ריק לחלוטין. המחק הענק של מרשמלו שוכב על הרצפה בדומיה.
מהמם! אהבתי את הרעיון והביצוע חמוד
בכללי היה חסר לי בועות דיבור, כרגע זה יותר סיפור ויזואלי.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
קומיקס פרוג / מרים פרצמן
© כל הזכויות שמורות

קרדיט השראה: @Natan Galant, באשכול ישן ומחוק שבו תיאר בצורה קומית מציאות דומה.

רקע:
הקומיקס בא לתאר בצורה קומית אשכול קלאסי בפרוג. הוא מאופין בצבע ירוק תפוח של פרוג (#a4d200), ובפונט Heebo של פרוג. המטרה שלו להיות סאטירה של החיים המציאותיים באתר, על ידי הגחכה של המציאות.

הוראות למאייר/ת:
הגיבורים, כאמור, הם הניקים. המטרה היא שייראה כאילו הניקים עצמם הם הנפשות הפועלים, בלי בני אדם שעומדים מאחוריהם. כל ניק נראה כמו סוג של חייזר, בצורה של אגס (עגלגל, צר מלמעלה ורחב מלמטה. ראי שרטוט). הגוף של כל הניקים זהה, אבל האפיונים שלהם שונים. כלומר לכל אחד יהיה זקן / מטפחת / שיער / פיאות לפי ההקשר.


פריים #1
מסך מחשב בהגדלה. רואים את המסך על רוב הפריים, כולל המסגרת. המסך כולו צבוע בצבע ירוק-תפוח של פרוג. על המסך כתוב בפונט היבו: אתר פרוג.
מול המסך (גב למצלמה) רואים עורף של ניק. שיער דליל, בנאלי. כאילו הוא באמצע לגלוש באתר.
מאחורי המסך, לא בפוקוס אבל כן ברור מספיק כדי שישימו לב, רואים אשכולות של ענבים בצבע ירוק. אין צורך באותו ירוק של פרוג, אבל שייראה באותו סגנון.


פריים #2
המצלמה עוברת עכשיו להיות מאחורי המסך. רואים את זה על ידי שבצד הפריים נראית עדיין המסגרת של המסך.
רואים חלל גדול מלא בהמון-המון אשכולות של ענבים ירוקים.
בתוך כל החלל הגדול ואינספור האשכולות, נראה ניק מדלג על הבלגן, ממהר לאנשהו. הניק אוחז בשתי ידיים לורד ענק.


פריים #3
הניק מגיע לדלת סגורה. ליד הדלת יש שלט, בסגנון שלטים שיש במכללת פרוג (תמונה מצורפת). על השלט כתוב בפונט היבו: אשכול ריק.


פריים #4
פנים החדר. מול המצלמה מרחוק רואים את הפתח, הדלת פתוחה והניק עומד שם, עדיין אוחז את הלורד ועל הפנים שלו מבט קונדסי. עיקר הפוקוס על מה שיש בתוך החדר:
החדר גדול וריק, ובמרכזו, על הרצפה, שוכב אשכול ענבים ע-נ-ק-י. האשכול ריק מענבים לחלוטין. כלומר יש בו רק את ענפי הענבים, אבל אף לא ענב אחד. בראש האשכול יש עלה.


פריים #5
הניק כבר נכנס אל פנים החדר. הוא פוסע אל ראש האשכול, וכותב באמצעות הלורד על העלה:
אני לא מבין איך אנשים מרשים לעצמם לא ללכת להתחסן. זה פשוט לא מוסרי!


פריים #6

הניק ממהר לברוח מהחדר. באמצע הדרך הוא עוצר, על פניו עולה מבט מהורהר.


פריים #7
הניק בחזרה בראש האשכול. הוא מחטט בין העלים. מתוכם עולה, כמו בועה, רשימת המקדמים שיש באיש את רעהו (צילום מסך מצורף). הרשימה עצמה אמורה להיות איור, אבל שיראו בבירור דמיון לרשימה הממוחשבת שיש בפורום.
בסוף הוא מצביע בהבעת פנים מתחסדת את המקדם: התייעצות.


פריים #8
שוב רואים את החדר ריק, אבל הדלת פתוחה ורואים ניקית עומדת בפתח בארשת פנים כבודה. היא לובשת פאה קצוצה, מרכיבה משקפיים עגולות, והבעת פניה אומרת "כל העולם בידיים שלי".
הניקית אוחזת בידה ענב עגלגל וממושקף.


פריים #9:
הניקית נכנסת פנימה אל תוך החדר, צועדת אל ראש האשכול ומניחה את הענב שלה מתחת לעלה בהבעת חשיבות. מתוך הענב יוצאת בועת דיבור, שנראית כמו ההודעות בפרוג, אבל עם זרבובית (הקרן הזאת שיוצאת מתוך בועת הדיבור) כלפי הענב.
בתוך הבועה כתוב (בפונט היבו כמובן):
כל אחד והרב שלו. יש לקחת את העניינים בפרופורציה. כמובן שלא אני ולא כבודכם נרשה לעצמנו לזלזל בחשיבות החיסון, אך אל לנו לשפוט אחרים בחומרה ולטעון שאין הדבר מוסרי, מכיוון
הבועה נקטעת במסגרת של הפריים, בצורה שיראו שהמגילה אמורה להימשך עוד ועוד.


פריים #10
הניקית בדרכה החוצה, ותוך כדי מתפרצת פנימה ניקית סוערת וסמוקת פנים. שיער ארוך מתנפנף מאחוריה, וענב ענק בידיה. הענב גם הוא אדום ומיוזע.
מתוך הענב יוצאת בועת דיבור:
מי בכלל נתן לך הזכות לקבוע מה מוסרי?! אני מזועזעתתת. איך אנשים מרשים לעצמם לבוא ולקבוע עובדות של חיים ומוות (אין נקודה בסוף, אבל ההודעה כן הסתיימה.)


פריים 11#
ניק מזוקן בחדר, מתכופף לאשכול ומניח בהיסוס ענב:
טוב לא ייצא מהאשכול הזה. מנהלים למחוק את האשכול.


פריים #12

באשכול יש כבר כעשרה ענבים. כל ענב בעל הבעת פנים שונה. אחד שמח, אחד עצוב, אחד מתפוצץ מזעם, אחד רגוע ושאנן, אחד ציני, אחד אכזרי, וכן הלאה.
בפתח מרחוק (כלומר הפוקוס על האשכול, לא על הניק החדש) עומד ניק חדש עם ענב. בועת דיבור:
שטויות, אין שום חוקים. אי אפשר לנהל מדינה בצורה כזאת, של איש הישר בעיניו יעשה. חכו חכו, הצעד הבא יהיה מדינה דיקטטורית!


פריים #13

האשכול מלא בעוד ענבים. מהדלת כבר יש נהרה של המון ניקים שבדרך להיכנס לחדר, ממהרים ודוחפים. כל אחד מהם אוחז ענב. כמה ניקים כבר נמצאים בתוך החדר, מהענבים שלהם עולים בועות:
- ניקית נסערת: אשכול אפיקרוסי! אני פשוט מתביישת!
- ניקית מבוגרת: אפשר לחשוב שמשהו ייצא מזה. סך הכל מי שהתחסן התחסן גם ככה, ומי שלא, אפילו אלף אשכולות לא יעשו לו משהו.
- ניק בהול: עוד שנייה נמחק האשכול!
- ניקית צעיר: העיקר שמרתי לעצמי עותק (אמוג'י קורץ)


פריים #14
מחוץ לחדר, מסדרון פרוגיסטי כמו שראו בפריים #3, רואים ניקית צועדת אל החדר. היא יוצאת דופן, במקום להיות בצורת אגס היא בצורה של מרשמלו. מעל הראש שלה כתר מלוכה, ובידיים היא אוחזת מחק ענק. הפוקוס על ההבעה שלה: היא מתגלגלת מצחוק.



פריים #15
החדר עדיין עמוס ניקים, אבל הפוקוס עכשיו על שני ניקים שעומדים באמצע, אחד מול השני. כל אחד אוחז ענב שמתוכו מנסה לצאת בועת דיבור, אבל לא מצליחים לראות מה כתוב בבועה, מתרכזים על הבעות פניהם של הניקים: הם מתפוצצים מזעם אחד על השני.


פריים #16
ניק נוסף מתקרב אל השניים, מנסה לפשר בין הניצים ודוחף את הענב שלו ביניהם. מהענב יוצאת בועת דיבור: חברים, להירגע! אמצע הלילה!


פריים #17

רואים עכשיו שוב את כל החדר, עשרות ניקים מתרוצצים בו בערבוביה, ניקים מוטחים על הרצפה, אחרים מדממים, כמה מייבבים בשקט ליד הקיר. האשכול עצמו מפוצץ ענבים, קופצים, צועקים (אפשר לראות את הבעות פניהם, אבל לא את הבועות שלהם). שתיווצר תחושה של בלגן איום.


פריים #18
המרשמלו נכנסת לחדר. כל הניקים מסתובבים אליה בארשת פלצות.


פריים #19
החדר ריק לחלוטין. המחק הענק של מרשמלו שוכב על הרצפה בדומיה.
ענק!
 

סיפור8

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
בהחלט ענק...
ובתור ייצוג וויזואלי לניקים בפרוג- אפשר גם ללכת על צפרדעים חמודות וירוקות. וברצינות- האם אני היחידה שהמילה פרוג בירוק מיסמרה לה בראש הקשר לצפרדעים? לקח לי הרבה זמן להתעלם מהקונוטציה הברורה הזאת :rolleyes:
 
נערך לאחרונה ב:

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
המספרים האלו חלוטים?
כלומר, יש לי סקריפט ל60+ פריימים, אבל נראה לי שזה ארוך מדי לשופטים הנכבדים (ולשאר הקוראים כאן בפורום).
האם להעלות את כל ה60?
גם לדעתי ארוך מדי, אבל את יכולה לעשות כהעדפתך, עד 60 פריימים כמובן.
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
תודה רבה!

בהחלט ענק...
ובתור ייצוג וויזואלי לניקים בפרוג- אפשר גם ללכת על צפרדעים חמודות וירוקות. וברצינות- האם אני היחידה שהמילה פרוג בירוק מיסמרה לה בראש הקשר לצפרדעים? לקח לי הרבה זמן להתעלם מהקונוטציה הברורה הזאת :rolleyes:
צפרדעים זה אדיר. בינתיים, המאיירת האגדית שהתגייסה לאייר את הקומיקס - העלתה אפיון גאוני שגורם לי לחכות בכליון עיניים לשתף כאן את התוצר הסופי.
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
מהמם! אהבתי את הרעיון והביצוע חמוד
בכללי היה חסר לי בועות דיבור, כרגע זה יותר סיפור ויזואלי.
תודה רבה! צודקת בהערתך, לא הייתי שמה לב לזה לבד. מנסה לראות איפה אפשר להוסיף מלל.
 

אבימי

מנהל קהילת איור
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
@אבימי אשמח להתייחסות שלך לניסיון שהפרחתי באתגר.
זה חמוד.
מסוג הקומיקסים שהעלילה לא המוצר אלא החוויה.
בא נסכם את העלילה: לאחד נדלקה נורה ברכב, חאפר עובד עליו, הורס לו את האוטו, הרכב נמכר לחלפים.
סיפור די עצוב :)

מה שכן צריך לעבוד פה היטב זה השתפ עם המאייר, שצריך להנות ממש מהחזון שלך על הומור שמבוסס על פיזיות מוגזמת (סלפסטיק) ואפיון דמויות קיצוני וקורע.
אם תקצין את זה לאחד משני כיוונים זה יכול להיות נחמד:
כיוון א - להקצין לכיוון הנונסנס. כלומר, הומור ללא הגיון או מבנה עלילתי. קצת צ'ארלי צ'פלין. בום טראח נתקע בקיר, תולש חלקים מהמנוע, נופל על ראש של זקנה, משטרה באה מחליקה על שמן. זהו. זה נחמד. אני מאוד אוהב את הראש הזה, הוא לא קיים כמעט במגזר, וחבל.
כיוון ב - לתקן את העלילה לכיוון משהו בנוי יותר. עלילה עם נקודת מפנה, בדיחה, פאנץ' ליין. פחות סתמי. ואז זה יהפוך לקומיקס קצר שיכול להיות מוצר אמיתי.

כל הכבוד, ממש אהבתי את החזון ואת היכולת לחשוב על סגנון איור מסויים ולתת השראה והכוונה למאייר.
שאפו.
 

סיפור8

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
בעז"ה


@נודד הטקסט הזה הצחיק כשהיה כתוב בצורה של סיפור, ואיכשהוא הוא אפילו יותר משעשע בצורה של קומיקס.. אהבתי:)
 

סיפור8

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
בעז"ה






סצינה 1

פריים 1

נוף פנורמי של בני ברק, ליל סוכות. סוכות במרפסות על רקע השמיים השחורים מלאי כוכבים. חלק מהסוכות עם בד לבן, חלק עם דפנות קרשים וסכך ירוק טרי, זמירות חג בוקעות מסביב.

פריים 2

ילד כבן 12 ללא כיפה, טישרט, מתבונן מגג חשוך על הנוף מולו. נמצא בצללים. עיניו מתעכבות על פרטים מתוך הנוף: מראה של אב מזמר עם ילדיו, קרקוש סכו"ם חגיגי, נצנוצים של קישוטים צבעוניים.

פריים 3

יד מונחת על כתף הילד. היד מצולקת מהאמה ועד פרק היד. מבטו של הילד מתכהה.

האיש: "יפה, נכון?"

פריים 5

האדם שדיבר אל הילד בעל פנים מחוטטות מפצעונים ישנים, קירח. בשפתיו המחויכות סיגריה.

"שם. אתה רואה את הסוכה שלנו?"

פריים 5

התמקדות על סוכת בד קטנה ומוארת בקומה שניה, מתאימה בדיוק לשניים. גבותיו של הילד מתכווצות כאשר מבטו מתמקד בה.

פריים 6

האיש מפריח עשן מהסגרייה ומסיט את מבטו חזרה למטה אל עבר הילד: "אל תשכח, אבא'לה. יש לך עשר דקות בדיוק. שמונה ועשרה. שמונה ואחת עשרה דקות אני כבר עף, ואתה שם לבד עם המשטרה."

פריים 7

העשן מתערבל מול פניו של הילד, שמביעות נוקשות. עיניו מסתכלות רק ישר ולא על האיש שמדבר, ויש בהן ניצוץ שמעיד על כך שעל אף הבעת פניו ושפת גופו הקפואה, יש געש של רגשות בתוכו.

בועת דיבור מכיוון האיש (שלא נמצא בפריים) : "והפעם לא אבוא להוציא אותך."





סצינה 2

פריים 1

מבט מקרוב על מקטע של כמה סוכות קרובות זו לזו בבניינים סמוכים- כמה במרפסות, אחת בגג, שתיים בחצר למטה.

ריבוע קריינות: יש הרבה סוגים של סוכות.

פריים 2

ריבוע קריינות: יש סוכות קטנות עם הרבה רעש.

קלוז אפ על חלון סוכה מעץ שממנו ניבטת משפחה גדולה, אמא מחייכת מדברת עם הבת, אחד הילדים שופך בטעות יין על המפה, ילד שלצידו צוחק ממנו, ילד אחר מצביע בהתלהבות על אחד הקישוטים, אבא שלו מגיב בהתפעלות.

פריים 3

קריינות: ויש סוכות גדולות עם קצת רעש.

קלוז אפ על סוכה רחבה עם בד דמוי ארמון בסגנון אירופאי, שולחן ענק עם מערכת כלים יוקרתית שסביבו חמישה מסובים בלבד, חם וחמות וזוג צעיר עם פעוט על ברכי אימו. הפעוט העליז מנסה לחטוף משהו מהצלחת של אימו למבוכת הוריו.

פריים 4

קריינות: ויש סוכות שאין בהן רעש בכלל...

קלוז אפ על הסוכה של רבקי ודוד מאיר, סוכה מקושטת ונעימה, רבקי מגישה אוכל לשולחן העמוס במאכלים מהבילים, דוד מאיר מזמזם זמירות, עיניו הבהירות מביטות בסידור.

פריים 5

דוד מאיר מרים את עיניו מהסידור אל השולחן המלא עד אפס מקום בדגים ובסלטים, במבטו מסתמנת תמיהה.

קריינות: ...אבל יש בהן הרבה דברים שלא נאמרים.

פריים 6

רבקי קולטת את מבטו של בעלה, נבוכה.

רבקי, בנימה מתנצלת: "הכנתי יותר מדיי... אני צריכה להפסיק להכין כמו בכמויות שאצל ההורים שלי."

פריים 7

דוד מאיר, ממהר לחייך אליה: "הכל בסדר, יישר כוח על כל מה שעשית. מקסימום יישאר גם לאושפיזין."

פריים 8

רבקי מחייכת מעט, אבל משהו בחיוך שלה שברירי.

פריים 9

דוד מאיר קם במקומו עם סידור בידו האחת, שולח אל אשתו חיוך חם, אבל בעיניו שמץ של רחמים ודאגה.

דוד מאיר: "בואי רבקי, נזמין אותם."

פריים 10

מבט מלמעלה על סוכת הבד הקטנה והמוארת שניצבת במרפסת בין הסוכות, בועת דיבור יוצאת מהסוכה: "אזמין לסעודתי אושפיזין..."

פריים 11

המשך מבט מלמעלה, וכעת בועה חדשה: "טוק טוק" מכיוון הצד השני של הבית, מדלת הכניסה.

פריים 12

חזרה לקלוז אפ בתוך הסוכה של רבקי ודוד מאיר. דוד מאיר מרים את עיניו בתמיהה מהסידור, רבקי מסיטה את מבטה אל עבר הבית. בועת קולות דפיקה נוספת מכיוון הבית.

פריים 13

רבקי שולחת מבט של שאלה אל בעלה, שבגלל שהוא באמצע הנוסח אינו יכול לדבר, אבל מסמן לה במבטו לקום ולפתוח.

פריים 14

רבקי יוצאת מהסוכה המוארת אל עבר הבית החשוך חלקית, קולות הדפיקה מתגברים בדלת הראשית.

פריים 15

רבקי פותחת את הדלת, רואים בעיניה הפתעה. מולה רואים צללית של גבר.

פריים 16

האיש, (קירח עם מגבעת אברכים שחורה, פנים מחוטטות) מחייך: "שלום."

פריים 17

רבקי, מהססת: "ו... וברכה."

פריים 18

האיש משלב את אצבעותיו זו בזו, חיוכו רחב: "אני גבי. שכרתי פה דירה לחג עם האחיין שלי פה ממול, וכשנכנס החג קלטנו ששכחנו את האוכל בבית. באסה לגמרי."

פריים 19

קלוז אפ על פניו המחייכות של האיש ועל עיניו, שיש בהן ניצוץ. "אולי אתם יכולים לעזור לנו?"

פריים 20

רבקי, קצת מבולבלת: "לעזור?"

בועת דיבור 2: "כלומר, אתם צריכים אוכל?"

פריים 21

פתאום קולטת עד הסוף את הבקשה הלא שגרתית, משהו במבטה מתבהר.

"בטח, נשמח לעזור. יש לנו ברוך השם די והותר. חכה רגע, בעלי ואני נביא מה שאפשר."

פריים 22

רבקי ממהרת להיכנס אל הבית, האיש נותר שם לבד, הכובע מטיל צל על עיניו, רק חיוכו נותר באור.

האיש: "תודה, תודה לכם."




=
מצרפת כאן חלק קטן מההמשך של הסיפור כפי שהוא כתוב אצלי במקור, כדי שיהיה אפשר לראות את ההבדל בין הסגנון של הפרוזה לקומיקס:


ומשם לסוכה. בניגוד לסלון החשוך, הייתה הסוכה מוארת באור פלורוסנט לבן ובוהק ומוקפת בנצנוצי קישוטים זוהרים וצבעוניים שהיו תלויים מכל עבר. עיניו של דניאל התעכבו על הקישוטים שנעו קלות ברוח, מפיקים גיצי אור בצבעים שונים, ואז אל השולחן היפיפה והערוך בטוב טעם שעמד במרכז הסוכה. הריח היה משגע. הוא העביר את עיניו על השולחן המלא והצבעוני, גבותיו מתכווצות כאילו על ידי מבטו יוכל לטעום מאחד הצלוחיות הגדושות. לרגע ניער את ראשו, מנסה שוב פעם להתמקד. הוא רעב, זה נכון, והדבר היחיד שאכל מהבוקר היה חביתה ופיתה עם חומוס. אבל לא בשביל זה הוא הגיע.


ץ
 

Talya kadosh

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
היות ולגמרי מדובר בשבילי לקפיצה לתוך המים, אני ממש אשמח אם המומחים כאן יתנו לי ביקורת.
תשאירו את הכפפות בבית :cool:
 

נ. גל

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
היות ולגמרי מדובר בשבילי לקפיצה לתוך המים, אני ממש אשמח אם המומחים כאן יתנו לי ביקורת.
תשאירו את הכפפות בבית :cool:
לא מומחית, אבל - מדהים.
אם התסריט בלבד מעביר כל כך טוב את הרגש, מסקרן איך זה יראה בקומיקס מושלם.
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
@Talya kadosh , אני לא מבינה גדולה בקומיקס, אבל בעיניי היצירה שלך מדהימה.
הצלחת להמחיש כאן סצנה על ידי הצגה ויזואלית בעיקר. לספר לנו את הרגשות על ידי התנועות של הגיבורים.
זה, למשל,
מקבילית- רואים אותה רצה.

מקבילית- רצה מהר יותר.
אדיר. את לא רק מספרת שהיא ברחה, אלא את ממחישה איך המנוסה שלה מתגברת.
מסקרן אותי מאוד לראות את התוצר הסופי :)
 

אנטיפטרוסה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
מוזיקה ונגינה
היות ולגמרי מדובר בשבילי לקפיצה לתוך המים, אני ממש אשמח אם המומחים כאן יתנו לי ביקורת.
תשאירו את הכפפות בבית :cool:
קודם כל - אהבתי. מיוחד ומביע. דבר שני - לדעתי היה אפשר מאוד לקצץ את כמויות הבועות דיבור. הקומיקס לגמרי אמור להביע חלק גדול ממה שהם כותבים במפורש - ואנחנו מעדיפים לסמוך על האנטלגנציה של הקוראים ולתת להם להבין בעצמם, לא להאכיל בכפית.
למשל זה:
משבצת 3- מלבן מחולק לשני מקביליות אלכסוניות. באמצע, מרווח שחור.

אחד- הילדה מביטה לימין.

שתיים- לאחר מכן לשמאל.


רואים אנשים בוחרים בורקסים עתירי שומשום ורוגלכים נוטפי שוקולד.

באמצע: הילדה בראש מושפל.

בועת מחשבה- אין לי כסף. אני רעבה.
לדעתי לגמרי לא צריך את בועת המחשבה. העמידה וכל הסיטואציה, הבגדים המעט מוזנחים של הילדה, אמורים להביע הכל.
או זה:
משבצת 4-

קלואז אפ על דלת המאפייה, על הרחוב. גשם שוטף יורד בחוץ.

בועת מחשבה- נעים כאן, בפנים. אולי המוכר ירחם עלי.
הקלוזאפ בהחלט אמור להביע את הקור שבחוץ. אולי אדי קור מבחוץ על דלת המאפיה. הבועת מחשבה לדעתי מיותרת... וככה בעוד כמה משבצות.
 

Talya kadosh

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
תודה רבה @מ. י. פרצמן אני ממש שמחה שהצלחתי להעביר את המסר כמו שצריך, ב"ה.
כשאת כותבת התוצר הסופי, למה הכוונה?

@אנטיפטרוס תודה על הביקורת, ממש. אני גם חושבת שקומיקס אמור להיות עם כמה שפחות בועות דיבור, יותר מביע. אני בעז"ה אעבור עליו שוב, לראות אם יש מיותרים מבחינת העלילה. שוב תודה.
 

AtArA R

תוכן. אש.
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
לדעתי לגמרי לא צריך את בועת המחשבה. העמידה וכל הסיטואציה, הבגדים המעט מוזנחים של הילדה, אמורים להביע הכל.
גם לדעתי.
הקומיקס יפהפה, עלילה נוגעת ותיאור מרגש. ממש דמיינתי מול העיניים איך זה נראה, ואהבתי.
אבל בכללי רוב בועות המחשבה לדעתי מיותרות לחלוטין, ואם אפשר להוריד את כולן- עוד יותר טוב.
אישית אני שונאת קומיקס עם בועות מחשבה, ותמיד שנאתי. (גם כילדה...) לטעמי גם פחות מקצועי, אם כי אני לא באמת מקצועית בתחום הזה...
מרגיש כאילו הכותב רצה לדחוף לך פרטים על העלילה והרקע וזו הדרך הלא-מתוחכמת שהוא מצא : )
 

נ. גל

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אישית אני שונאת קומיקס עם בועות מחשבה, ותמיד שנאתי. (גם כילדה...) לטעמי גם פחות מקצועי, אם כי אני לא באמת מקצועית בתחום הזה...
מרגיש כאילו הכותב רצה לדחוף לך פרטים על העלילה והרקע וזו הדרך הלא-מתוחכמת שהוא מצא : )
בתחום הזה ניתן להשתמש בשיטה של @מרים יעל, שפשוט כותבת בקריינות את כל בועות המחשבה.
לי אישית זה סידר את הבאג בעניין, ואין לי בעיה לקרוא גם דמות שתחשוב במשך 3 עמודים, אם זה בגרסת מרים יעל.
 

Talya kadosh

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
@AtArA R
או שאולי ככה הרגילו אותנו בספר קומיקס, לכתוב הכל בבועות מחשבה. ככלל, אני מסכימה איתך שיותר מביע לגרום שהציור ישדר את הנאמר. אבל זה כוחו של הרגל, מה שנקרא.
בכל מקרה, תודה על ההארה, אני בעז"ה אעבור על זה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק ג

א מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ:ב יְהוָה מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי:ג רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה:ד וְאַתָּה יְהוָה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי:ה קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה:ו אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְהוָה יִסְמְכֵנִי:ז לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי:ח קוּמָה יְהוָה הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ:ט לַיהוָה הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה:
נקרא  16  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה