ביקורת ספרות ניתוח קטע- ממלכה במבחן, פנטזיה או לא?

שמואל י

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
בס"ד


קשה מאוד להתווכח עם עובדות, אך קשה באותה המידה להתווכח עם ההמונים.

העובדות יטענו ביבשושיות אופיינית שאי אפשר להגדיר את ממלכה במבחן כפנטזיה. אולי דרמה היסטורית, או דרמת מלחמה אפית, או דרמת הרפתקאות תקופתית או אפילו מותחן פולטי... אבל פנטזיה? בשביל להיות פנטזיה צריך איזה שהוא אלמנט לא מציאותי, וזה שקיומה כוזר מוטל בספק לא מספיק, מצטערים.


מצד שני, המון העם ימשיך לטעון ברגש שמודבר על "סדרת הפנטזיה הטובה ביותר", "סדרת פנטזיה יחידה מסוגה" ועוד שלל כינויים בעלי מכנה משותף המתחיל באות פ'.

אנוכי הקטן, כמו אביהוד בשעתו, לא מתכוון להכניס את עצמי למחלוקת המדוברת. במקום זאת, אנסה לפענח את הסיבה שגורמת לממלכה להחשב פנטזיה, ומפני שהספרים ארוכים וזמננו קצר אנתח סצנה אחת מהסדרה, קצרה וחביבה.

אזהרה: הסצנה מכילה פרטי עלילה (ספוילרים בלעז) לספר מהללאל. סביר להניח שקראתם אותו אז אתם יכולים להתעלם מהפסקה הזאת.

הסצנה: איזדרו, המורה לשפות הזקן, מקבל איגרת מסתורית. מוזמנים לקרוא, תתמקדו באיגרת. הציטוטים מהספר מהללאל כמובן.

"לאט גרר את רגליו אל החדר הפנימי, ונעצר על הסף, מביט בעיניים מצומצמות בשולחן החרס שבמרכז החדר. למען הדיוק - באיגרת המונחת על אותו שולחן.

איגרת שלא הייתה שם קודם.

לפעמים, אם חשבו שאינו במגדל, היו אנשים נכנסים אל חדרו מבלי לדפוק. אחד מן הצעירים הלומדים אצלו בולגרית, למשל, יכול היה בהחלט להביא הנה את שיעורי הבית שלו, להניח אותם על השולחן ולצאת לדרכו כלעומת שבא.

אבל למרות שמציאות מעין זו הייתה אמנם אפשרית - ברור היה לאיזדרו כי הוא משתמש בה כתירוץ בלבד. תירוץ שיתיר לו לעבור על הגדר שקבע לעצמו אי אז, לגשת אל השולחן ולפתוח את האיגרת. איגרת שלבטח נשלחה הנה, בדרך לא דרך, על ידי אחד מאמני הכישוף, ידידיו הטובים מימים עברו."


האם האיגרת הגיעה בדרך כישוף פנטסטית? לא כתוב. בהחלט יכול להיות שמדובר באחיזת עיניים, בז מאולף, או אלפי דרכים לא דרכים אחרים. אך שימו לב לאוירת המסתורין, לפלא שהאיגרת הגיעה ליעדה, להקשר החריף לעובדת היות השולח מכשף. לא כתוב שמדובר על מעשה על טבעי, אבל ככה זה מרגיש. הלאה:

"באיטיות משך את הסרט האדום הקושר את האיגרת, יודע כי עליו לעצור. מבין כי עליו להפסיק כעת, לפני שיהיה מאוחר מידי - ולא מצליח לעשות זאת.

הקשר נפרם בין אצבעותיו, והאיגרת נפרשה על השולחן בקול פקיעה קלה.

כמו שידע מראש בסתר ליבו - אכן לא היו אלו שיעורי בית בבולגרית, אלא מכתב בכתב יד מסולסל..."

הקשר נפרם... והאיגרת נפרשה.

שימו לב לפעולה הפסיבית. זה כל כך מתאים למצב הנוכחי של איזדרו, למצב בו הוא לא שולט במעשיו ובסיטואציה, מצב בו הוא מרגיש כאילו האיגרת נפתחת מאליה. אבל נעזוב רגע את איזדרו ונחזור לאוירה: גם אם הבנתם בשכלכם שאיזדרו פותח את האיגרת, נכון הרגשתם, בזכות ניסוח הפסקה, שהאיגרת נפתחה לבד? וזה לא הכל:


"תיזכר!
האיגרת נשמטה מידו של איזדרו ונפלה על השולחן.
להיזכר, באמת! כאילו שאי פעם שכח, כאילו נמנית הפעולה הזו על הדברים שאפשר לשכוח.

הקלף, לאחר שנעזב, שב והתגלגל, מסתיר את האותיות המסולסלות, ואת תוכנה של האיגרת כולה."

החלק האהוב עליי.
יש סופרי סת"ם בקהל?
ראיתם פעם חתיכת קלף מגולגלת שלא מתגלגלת בחזרה כשפותחים אותה?

לקלף מגולגל יש נטייה לחזור לצורתו המקורית, אין פה קסם. אפשר אפילו לומר שהשורה הזאת מיותרת לחלוטין, סתם עובדה ברורה, איפה העורכים של הספר הגם ככה ארוך הזה?

ועדיין, התיאור הכל כך מפורט של האיגרת הנסגרת לבד, איגרת שהגיעה בדרך לא דרך ספק קסומה, איגרת שתיאור פתיחתה פסיבי גם הוא, כל זה ביחד גורם לנו להרגיש שיש פה קסם. שיש פה איגרת קסומה, עצמאית, שמגיעה לבד, נפתחת לבד, ונסגרת לבד.

והרגש הזה גורם לנו להתייחס לסיפור כאל פנטזיה, ובמקביל, הרגש הזה יוצר את האוירה של הממלכה.

אתם כותבים מידי פעם? שימו לב לזה.
שימו לב למילות הפעולה שאתם בוחרים, למטפורות, לדימויים... למילים הקטנות ומעצבנות האלה שאתם דוחפים לעלילה המעניינת שלכם. הם ייצרו את האוירה, הם יגרמו לסיפור התקופתי שלכם להרגיש בתקופה המתאימה, הם יגרמו לדמויות משונות להיות אמינות.
אולי, הם אפילו יגרמו למותחן הדרמה הפולטי תקופתי שלכם, להחשב לספר פנטזיה מיוחד מסוגו.
מקווה שנהניתם, הניתוח נגמר.


הערה קטנה: אל תדאגו, אני לא חושב שממלכה במבחן היא סדרת פנטזיה...
 
נערך לאחרונה ב:

אין פאנץ'

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
אין לזה שום קשר לפנטזיה, זה פשוט תיאור של המצב בדרך ציורית וקסומה, שבהחלט נועדה לחבר את הקוראים למצב,
כמו שמתואר קול פקיעתה של האגרת בפתיחתה, מכאן ועד פנטזיה הדרך רחוקה מאד.
 
נערך לאחרונה ב:

משולש ברמודה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הנדסת תוכנה
לפני שאתייחס לתוכן - תענוג של קריאה.
עכשיו לנושא המפונטז הזה.
אודה ולא אבוש : ) לפני הרבה מאד זמן, שלא ידעתי בכלל מהו ההבדל בין כתיבה בזמן הווה לזמן עבר באמת שלא הבנתי מה רוצים מחיי בניתוחים הדקדוקיים האלו - חשבתי שסדרת ממלכה במבחן נקראת פנטזיה. למה? כי ככה שמעתי, ולא התעמקתי יותר מידי.
ולכן, אני טוענת שהשיוך המוזר הזה מקורו בחוסר היכרות עם מאפייני הז'אנר, לא מעבר. (אנשים נורמליים קוראים ספרים, לא מנתחים אותם ומחפשים להם ז'אנר מתאים).
והרגש הזה גורם לנו להתייחס לסיפור כאל פנטזיה ועל הדרך, הרגש הזה יוצר את האוירה של הממלכה.
זאת דוגמא מעולה (גם הניתוח שלה) למקום שאפשר לחשוד בו בשימוש נסתר בפנטזיה.
אממה כישוף זה לא דבר חדש ביהדות. כשקראתי את הסצנה הזאת הנחתי שמיה מתכוונת באמת לכוחות כישוף, כאלו שבאמת יש להם מקורות אצלנו.
בכל אופן, לדעתי זאת דוגמא קטנה ושולית מידי בשביל להפוך את הספר לפנטזיה.
 

שמואל י

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אין לזה שום קשר לפנטזיה, זה פשוט תיאור של המצב בדרך ציורית וקסומה, שבהחלט נועדה לחבר את הקוראים למצב,
כמו שמתואר קול פקיעתה של האגרת בפתיחתה, מכאן ועד פנטזיה הדרך רחוקה מאד.
אני לא חושב שמדובר על ספר פנטזיה, אני חושב שזה תיאור של המצב בדרך ציורית וקסומה שיוצרת אוירה של סיפור פנטזיה.
 

חגי שהם

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
בכישוף אין שום דבר שקשור לפנטזיה, זהו דבר מציאותי לגמרי שקיים, ובקטע שהזכרת אין שום דבר שקשור לפנטזיה מעבר לסגנון הכתיבה - המעולה!!! - של מיה.
הדבר היחיד בממלכה במבחן שיכול להזכיר פנטזיה זהו טורנאל (מהס' פדהאל) שמסוגל לקרוא מחשבות (סליחה, "לקלוט את הדיהן ולפרשן אותן", נאום אלרון)
אם כבר אלגוריה, וגם זה לא בטוח היות שהמסר רשום בספר בצורה הברורה ביותר ובלי שום נסיון להסתרה (מאמין שירבו החולקים על הפסקה האחרונה, אבל זו דעתי)
 

שמואל י

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
בכל אופן, לדעתי זאת דוגמא קטנה ושולית מידי בשביל להפוך את הספר לפנטזיה.
יש עוד דוגמאות, רציתי לקחת אחת ספציפית שמתמקדת בסגנון הכתיבה (שזו המטרה העיקרית של הקטע הזה, ניתוח כתיבת סצנה).

קצת דוגמאות ב"שלוף":

גד בליאטר, הוא בעל מום (גמד). שוב, ראליסטי לחלוטין ורעיון יפה בלי קשר. אבל יש בו מוטיב ידוע של פנטזיה.

החלומות בסדרה שיוצרים אוירה של נבואה (כמובן שמושפע מהסיפור הידוע מספר הכוזרי).

שימוש ב"גזעים" עמים בעלי מאפיין יחודיי ואנלוגי מעט...
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
תודה
הנקודות שהבאת מעוררות מחשבה.

למעשה לגבי אוירת הפנטזיה נראה לי אנשים פשוטים יותר מזה...
בספר העלילה מתרחשת בעולם לא מוכר ומומצא ברובו, ולמרות שהכל די ריאלי (ככה זה נשמע מהמקום שלנו) ביחס להיסטוריה הרחוקה, עדיין הכל המצאה. וגם אין עוד הרבה ספרים שכאלה. אז קוראים לזה פנטזיה.
 

רזים

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
תודה שהעלת את הנק' הזו,
אך כמו שתמיד אני אומרת: היופי בממלכה במבחן זה שזה מציאותי כל כך!
בעצם, זה מה ששבה אותי אל סדרת הספרים. האנושיות, הרגעים הפשוטים והקטנים, מסעות ההתבגרות שכל אחד מאתנו עובר פחות או יותר, עניני הפוליטיקה העל זמניים, מערכות יחסים וכו'...
זה שזו ממלכה ודבר רחוק מאתנו כל כך, לא הופך את זה לפנטזיה אלא להיסטוריה.
ניסוח כזה או אחר, מגיע רק כדי ליצור תחושת דרמה ומסתורין.
לפחות זו דעתי.
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
ועדיין, התיאור הכל כך מפורט של האיגרת הנסגרת לבד, איגרת שהגיעה בדרך לא דרך ספק קסומה, איגרת שתיאור פתיחתה פסיבי גם הוא, כל זה ביחד גורם לנו להרגיש שיש פה קסם. שיש פה איגרת קסומה, עצמאית, שמגיעה לבד, נפתחת לבד, ונסגרת לבד.
אפשר כן ללמוד מזה, איך דרך תיאורים מביעים רגשות ותחושות.
איזדרו קרא את האיגרת ואחר כך שמט אותה, כשהוא ממשיך לחשוב על התוכן של האיגרת.
האיגרת שנסגרת על האותיות המסולסלות והתוכן נותנים [לי] את ההרגשה שהאיגרת לא היתה חשובה כאן בעצם. היא עשתה את שלה ועכשיו היא מיותרת. אבל מה שהיא עוררה באיזדרו - לא באופן ישיר - היה חשוב ומשמעותי מאד.

לא הצלחתי לחלוטין להסביר את דעתי. בכל אופן, זה יפה להתעמק בתיאורים וללמוד אותם. זה בהחלט יוצר אוירה קסומה ומעביר רגשות בדרכים מאד עדינות.
 

לרקוד על הירח

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
קטע יפה ומעורר חשיבה.
כמו שאמרו קודמיי, התיאורים והנופך שהסופר משתמש בהם הופכים את הסיפור לסיפור טוב, שמכניס את הקורא ממש לתוכו (כמובן שלא יותר מדי, אך זה כבר דיון אחר...)
תודה על התזכורת הזו.
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
נהניתי מאוד מצורת הניתוח ומדרך ההסבר.
אמנם פחות מסכימה עם המסקנה - זו פשוט צורת כתיבה אופיינית למיה קינן, שהופכת את כל ספריה, בעצם, לקסומים.
לדעתי, מה שגורם לאנשים לחשוב שמדובר בפנטזיה היא העובדה שמדובר בהיסטוריה חלופית. והיסטוריה חלופית, כמו גם הפנטזיה, היא משהו שלא קרה, ומשכך גם לא היה יכול לקרות.
ובכל אופן, יש מאפיינים פנטזיים בסדרה - הזכירו פה את טורנאל. אפשר לציין גם את הציפור שרדפה אחרי פדהאל (אם כי זה מוסבר בצורה יהודית-רוחנית). גם האבקה השחורה היא בעלת אופי פנטזי, אף שכנראה מדובר פשוט באבק שרפה. גם צמחים שונים בעלי סגולות מיוחדות שמוזכרים בספר מוסיפים לאווירה (בשר הטבעות, למי שמכיר, יש גם דברים כאלה). גם בקטע שהבאת יש תיאור של כישוף, אך כנראה שהוא מוסבר פשוט בכוחות הטומאה הקיימים בעולם.
מן הסתם יש עוד נקודות כאלו.
אבל העיקר הוא פשוט שהעולם של ממלכה במבחן מתרחש בעולם רחוק משלנו, עולם שלא היה, לפחות לא בדרך הזו.
 

יוסף יצחק פ.

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
איגרת שלא הייתה שם קודם.
מסתורין, מתח.
כשאני קראתי את זה לא חשבתי, 'הופה, הוא הביט ממושכות על השולחן ופתאום צצה האיגרת משום מקום', יותר סביר שהוא לא שם לב, ו'איכשהו' האיגרת הונחה שם.
הדבר היחיד בממלכה במבחן שיכול להזכיר פנטזיה זהו טורנאל (מהס' פדהאל) שמסוגל לקרוא מחשבות (סליחה, "לקלוט את הדיהן ולפרשן אותן", נאום אלרון)
הערת אגב, קריאת מחשבות מסווגת לפעמים כמד"ב (מדע בדיוני). אך אפשר לתרץ שכאן לא מדובר במדע בדיוני, ולסווג את זה כפנטזיה.
בכישוף אין שום דבר שקשור לפנטזיה, זהו דבר מציאותי לגמרי שקיים - בדרך כלל בעולמות פנטזיה
וגם אז, בהתאם לחוקים וההגבלות שלו.
שוב, ראליסטי לחלוטין ורעיון יפה בלי קשר. אבל יש בו מוטיב ידוע של פנטזיה.
השערה שלי, אולי כן הייתה מחשבה בשעת הכתיבה על מוטיבים של פנטזיה, אבל בלי לקרוא לילד בשמו. יש ספר מד"ב של מיה קינן, עם הקדמה בהתחלה ש'הדברים מסופרים אילו המשיח לא היה מגיע, אז היו קורים דברים... וכו'' לא קראתי את זה הרבה זמן, אז אני לא זוכר את הפרטים המדויקים, דבר שאני לא יודע אם הייתי עושה (ייתכן שכן, ייתכן שלא), כי אני מבין את העניין של המד"ב, וברור לי שזה מתרחש רק בכתיבה, ואין כאן עניין ללעוג ליהדות או כפירה וכד'.
יונה ספיר עשתה צעד אמיץ עם דופליקטים (עדיין לא קראתי), בעיקר בכך שהיא לא הסתירה שזו 'פנטזיה', (דבר שהתדיינו עליו בפרוג לפני כמה שנים, במחשבה איך להציג את הפנטזיה באופן לא מאיים (ביחס ליהדות) כפי שזה נשמע) אבל הציגה את זה באופן הנכון.
לסיכום, אני יכול לשער שמיה קינן רצתה לתאר פנטזיה, בלי לומר מפורשות 'זו פנטזיה', כי הדברים היו יכולים להתקבל קצת אחרת... אבל הדרך נסללה אט אט, שכשראינו שקריאת מחשבות קיימת, זה לא היה הזוי בעינינו.

(לי אישית זה קצת פגם מהעלילה, כי העולם (כוזר) לא הוצג לי, בהתחלה, בתור פנטזיה, אלא כפי ש @7שבע7 כתבה:
לדעתי, מה שגורם לאנשים לחשוב שמדובר בפנטזיה היא העובדה שמדובר בהיסטוריה חלופית. והיסטוריה חלופית, כמו גם הפנטזיה, היא משהו שלא קרה, ומשכך גם לא היה יכול לקרות.
ודבר שכזה קצת פוגם ב'ביטחון' שרכשתי במהלך הקריאה.
כי בעולם פנטזיה, הגיוני בעינינו שדברים מסוימים יקרו, כי אנחנו יודעים שזו פנטזיה, אבל אם פתאום נגלה את זה, זה יהיה קצת דאוס אקס מכינה, שהוא לרוב פתרון לא מספק.

שוב, זוהי דעתי.

הערה קטנה: אל תדאגו, אני לא חושב שממלכה במבחן היא סדרת פנטזיה...
נרגעתי...
 
נערך לאחרונה ב:

שמואל י

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
- זו פשוט צורת כתיבה אופיינית למיה קינן, שהופכת את כל ספריה, בעצם, לקסומים.
מסכים ולא מסכים.
באדמה פראית למשל, יש בתיאורים הרבה מוטיבים של מערבון, גם בחלק הארוך מאוד של הסיפור שמתרחש בכלל באירופה...
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
מסכים ולא מסכים.
באדמה פראית למשל, יש בתיאורים הרבה מוטיבים של מערבון, גם בחלק הארוך מאוד של הסיפור שמתרחש בכלל באירופה...
יש גם. אבל יש גם את הסגנון הקבוע שלה...
 

רזים

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אם כבר מדברים על שאר הספרים של מ.קינן...
זה ממש מוזר אבל לא הצלחתי להתחבר כל כך לשאר הספרים,
לא יודעת... אולי סגנון הכתיבה שונה, אולי העלילה, אולי הדמויות...
אין לי הסבר לכך.
אדמה פראית- היה נחמד, אגרסיבי מידי
בנוגע לספר העתידני שחיברה... אולי בגלל שאני אדם מאוד ראלי זרקתי אותו מהחלון...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ע'

קכא עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי:קכב עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים:קכג עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ:קכד עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי:קכה עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ:קכו עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ:קכז עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז:קכח עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

חשיפה כפולה • אתגר 130

לוח מודעות

למעלה