שיר מאה שנים של בדידות

[תמר בן דוד]

בנפתולי הלב הזה, המר
שאלה
האם עשית כל שאפשר
האם גילית חמלה

האם דלית מבין סדקיך
טיפות של כוח
אחת לאחת אספת אל חיקך
עד שמצאת לרגלך מנוח
מזור לעייפותך

בגפך גיששת למצוא לך
עדים לחפותך
הלוא צעירים הם
עורך, פניך
אדישים למצוקתך

ולא יעידו נאמנה לך
פניך, עורך, שקרנים
ושחורים בוהקים תלתלייך
וליבך בן מאה שנים