דרוש מתכון ילדה שלא אוהבת כמעט כלום- צריכה רעיונות

[malka1]

דווקא אני חושבת שזה כן ענין הרבה של האמא, בעיקר בגיל יחסית קטן שכזה, פעם הייתי משועבדת לדרישות של הבת 6 שלי, לא רוצה את זה ולא רוצה את זה, והייתי כל יום מחפשת בנרות מה היא כן מסכימה עד שהחלטתי שזהו.
אצלי אין דבר כזה ללכת לישון רעבה, (היא במעקב אצל אנדוקרינולוג ולא חסר לי שלא תעלה במשקל.)
מצאתי הרבה תכסיסים בין אם זה תחרות אני שוטפת כלים היא אוכלת, מי שגומרת ראשונה מקבלת משהו (טוב תמיד היא ניצחה...)
עושה מבצעים, יש לה לוח אם אכלה היום את כל הצלחת היא שמה מדבקה, בסוף שבוע לכבוד שבת מקבלת מתנה.
ולאט לאט הרגלתי אותה לעוד טעמים לעוד נסיונות של אוכל ועכשיו דברים שהיא לא אהבה היא אוכלת בשמחה. (עם מדבקה במבצע בסוף כן?)
עדיין היא יחסית בררנית ויש ויכוחים ויש דברים שאני לא מנסה אפילו להכניס לה אבל. היא אוכלת ארוחה מלאה ובריאה. כל יום.
מצאנו ביחד איזה ירקות היא כן מוכנה לאכול וסיכמנו שזה היא כן חייבת לאכול.
איזה פירות קונים במיוחד בשבילה (גילינו שהיא יכולה לחסל פירות קפואים ממש מהר ואפילו מבקשת עוד..כמו מנגו ומלון שאני חותכת ומקפיאה. לאט לאט היא התחילה לאהוב הרבה סוגים של פירות, רימון, תפוח רק ירוק, וכו...
ועכשיו בערב היא אוכלת מרק ירקות לא טחון שמוסיפה לו גריסי פנינה , עוף עם תוספות, דג (רק סלומון) סלומון מעושן זה פרס בשבילה, בורגול, כוסמת- כן, היא ראתה שזה לא כזה נורא כמו שחשבה...חביתה - אנחנו עושים חביתה עם פרצופים מירקות והיא נהנית ומתלהבת..
גבינה עד עכשיו אין סיכוי אבל בגלל שהאנדוקרינולוג אמר שהיא חייבת מוצרי גבינה, אז בדקנו איזה היא כן מסכימה קנינו כמה רק בשבילה והיא היתה צריכה לטעום ולבחור והיא בחרה קוטג מאז היא אוכלת קוטג. ובעבר היא היתה ככ נגעלת מלהסתכל על גבינה...גבינה צהובה היא תמיד אהבה אבל זה לא מידי בריא אז לא אהבתי שרק את זה היא אכלה..
בקיצור אני חושבת שאם ממש ממש רוצים ומרגישים ומחליטים שזהו אין ברירה ואני לא מוכנה שהיא לא תאכל ואו שתאכל בנפרד רק מה שהיא מוכנה.
אז אפשר.
בהצלחה! וזה אפילו יכול להיות כיף. אבל צריך להיות עקשנית..
אה ויש לי נסיון גם עם ילדונת נוספת עם בעיות תחושה וקושי עם מרקמים וכו...אבל איתה עבדנו והרגלנו גם..והיא אוכלת הרבה יותר טוב מזו שכתבתי עליה..

 

[רינה דיצה]

גם הבת שלי אותו דבר.
ובלי קשר אלרגית לחלב.
איזו תרופה לאלרגיה את נותנת לה?
הרופא אמר למה היא אלרגית?

סירופ מסוים לא זוכרת כרגע את שמו,
הוא אמר שזו נזלת אלרגית לא אמר למשהו ספציפי

 

[רינה דיצה]

דווקא אני חושבת שזה כן ענין הרבה של האמא, בעיקר בגיל יחסית קטן שכזה, פעם הייתי משועבדת לדרישות של הבת 6 שלי, לא רוצה את זה ולא רוצה את זה, והייתי כל יום מחפשת בנרות מה היא כן מסכימה עד שהחלטתי שזהו.
אצלי אין דבר כזה ללכת לישון רעבה, (היא במעקב אצל אנדוקרינולוג ולא חסר לי שלא תעלה במשקל.)
מצאתי הרבה תכסיסים בין אם זה תחרות אני שוטפת כלים היא אוכלת, מי שגומרת ראשונה מקבלת משהו (טוב תמיד היא ניצחה...)
עושה מבצעים, יש לה לוח אם אכלה היום את כל הצלחת היא שמה מדבקה, בסוף שבוע לכבוד שבת מקבלת מתנה.
ולאט לאט הרגלתי אותה לעוד טעמים לעוד נסיונות של אוכל ועכשיו דברים שהיא לא אהבה היא אוכלת בשמחה. (עם מדבקה במבצע בסוף כן?)
עדיין היא יחסית בררנית ויש ויכוחים ויש דברים שאני לא מנסה אפילו להכניס לה אבל. היא אוכלת ארוחה מלאה ובריאה. כל יום.
מצאנו ביחד איזה ירקות היא כן מוכנה לאכול וסיכמנו שזה היא כן חייבת לאכול.
איזה פירות קונים במיוחד בשבילה (גילינו שהיא יכולה לחסל פירות קפואים ממש מהר ואפילו מבקשת עוד..כמו מנגו ומלון שאני חותכת ומקפיאה. לאט לאט היא התחילה לאהוב הרבה סוגים של פירות, רימון, תפוח רק ירוק, וכו...
ועכשיו בערב היא אוכלת מרק ירקות לא טחון שמוסיפה לו גריסי פנינה , עוף עם תוספות, דג (רק סלומון) סלומון מעושן זה פרס בשבילה, בורגול, כוסמת- כן, היא ראתה שזה לא כזה נורא כמו שחשבה...חביתה - אנחנו עושים חביתה עם פרצופים מירקות והיא נהנית ומתלהבת..
גבינה עד עכשיו אין סיכוי אבל בגלל שהאנדוקרינולוג אמר שהיא חייבת מוצרי גבינה, אז בדקנו איזה היא כן מסכימה קנינו כמה רק בשבילה והיא היתה צריכה לטעום ולבחור והיא בחרה קוטג מאז היא אוכלת קוטג. ובעבר היא היתה ככ נגעלת מלהסתכל על גבינה...גבינה צהובה היא תמיד אהבה אבל זה לא מידי בריא אז לא אהבתי שרק את זה היא אכלה..
בקיצור אני חושבת שאם ממש ממש רוצים ומרגישים ומחליטים שזהו אין ברירה ואני לא מוכנה שהיא לא תאכל ואו שתאכל בנפרד רק מה שהיא מוכנה.
אז אפשר.
בהצלחה! וזה אפילו יכול להיות כיף. אבל צריך להיות עקשנית..
אה ויש לי נסיון גם עם ילדונת נוספת עם בעיות תחושה וקושי עם מרקמים וכו...אבל איתה עבדנו והרגלנו גם..והיא אוכלת הרבה יותר טוב מזו שכתבתי עליה..

אצלנו ניסינו עם מבצעים הרבה יותר משתלמים ממדבקה וכו'....
וגם שממש רצתה ואפילו לפעמים העיזה לנסות לא הסכימה לאכול...

 

[רקפת כחולה]

מומלץ לבדוק ברזל

נכון מומלץ לבדוק
הבן שלי עם חוסר (כי לא אוכל קטניית ומרקים וכו...)

 

[ללי41]

בלת"ק
הבן שלי בן 6 לא אוכל כלום! אפשר לספור על יד אחת מה הוא אוכל והרופא ילדים לא התרגש. אמר לא לדבר בבית על אוכל ולא לעשות עניין , להציע וזהו (מקווה שהגישה הזאת תעזור)

 

[zviela]

מאוד מזכיר לי את הבת שלי, גם בת 5, אוהבת המון מתוק ודיי רק מתוק.
התזונה שלה התבססה עד לא מזמן על סוכרים בכל מיני צורות
ובהתאם, היא הייתה חלשה, סבלה מתולעים, היתה חולה המון ועוד כל מיני דברים שנגרמים מחולשה של הגוף.
עד שקיבלתי החלטה להפסיק לתת לה סוכר טוטאלית (עד אז לא רציתי להילחם בזה חזיתית כדי לא לגרום לה התנגדות וחסכים....) ברמה שאני לא נותנת לה קטשופ (כי הוא מלאאאא סוכר)
בלי לעשות עסק ובלי לדבר יותר מידי, אמרתי לה שמהיום לא אוכלים סוכר בשום צורה, ואם היא מבקשת משהו אני אומרת לה בצורה מאוד החלטית שיש בזה סוכר.
מפה לשם, מה שקרה, ואני לא יודעת להסביר את זה, זה שנפתח לה התאבון בלעה"ר (הכל יחסית כן?), וזה לא רק בקטע שהיא הפסיקה לאכול מתוק אז 'התפנה' לה מקום בקיבה, אלא משהו יותר עמוק, אולי בחילוף חומרים, אולי הורמונלי, לא מספיק יודעת.
ותכלס היא התחילה לאכול דברים שהיא לא היתה נוגעת בהם.
מה כן, בשבת אני מרשה לה מתוק ככל העולה על רוחה.

 

[malka1]

אצלנו ניסינו עם מבצעים הרבה יותר משתלמים ממדבקה וכו'....
וגם שממש רצתה ואפילו לפעמים העיזה לנסות לא הסכימה לאכול...

חחח המבצע זה לשים מדבקה כל יום, אבל בסוף השבוע לכבוד שבת אם מילתה את כל המדבקות של השבוע היא מקבלת משחק או משהו שהיא ממש רוצה, הרווחתי גם מתנה לכבוד שבת שהילדים נהנים מזה עד הגג (היא הבכורה והיא מחליטה אבל כל הילדים מבסוטים...) ויש לנו "משחק חדש לכבוד שבת" וגם ילדה שאוכלת. ואוכלת בריא.
אבל שוב זה בעיקר החלטה של האמא לא של הבת. בעיני..

 

[רצוני לעשות רצונך]

מזדהה
ילדה בסגנון דומה. בת 11
הגנבתי פעם כרובית מעוכה בקציצות. אח שלה לא שם לב והיא מיד עלתה על זה שמשהו שונה!!
ומסכימה איתך שמי שהגיבה לעיל, אם אין לה ילד כזה היא לא תבין את הסיטואציה. ילד כזה לעולם לא יאכל דבר שלא אוהב גם אם יהיה מורעב.

אם יש לה בעיה בויסות חושי ומכאן נובעת הבעיה,
היא רגישה מאוד למרקמים, טעמים, ריחות וכו'
אני גם רגישה תחושתית ובררנית מאודדד

עם השנים לומדים לאכול דברים נוספים, זה ברור

 

[ילילי]

חחח המבצע זה לשים מדבקה כל יום, אבל בסוף השבוע לכבוד שבת אם מילתה את כל המדבקות של השבוע היא מקבלת משחק או משהו שהיא ממש רוצה, הרווחתי גם מתנה לכבוד שבת שהילדים נהנים מזה עד הגג (היא הבכורה והיא מחליטה אבל כל הילדים מבסוטים...) ויש לנו "משחק חדש לכבוד שבת" וגם ילדה שאוכלת. ואוכלת בריא.
אבל שוב זה בעיקר החלטה של האמא לא של הבת. בעיני..

זה תלוי בגיל של הילד וברמת הבררנות....
לי יש בררנית בת 2.5.
אין עם מי לדבר. לא תחרות ולא מבצע.

 

[רינה דיצה]

חחח המבצע זה לשים מדבקה כל יום, אבל בסוף השבוע לכבוד שבת אם מילתה את כל המדבקות של השבוע היא מקבלת משחק או משהו שהיא ממש רוצה, הרווחתי גם מתנה לכבוד שבת שהילדים נהנים מזה עד הגג (היא הבכורה והיא מחליטה אבל כל הילדים מבסוטים...) ויש לנו "משחק חדש לכבוד שבת" וגם ילדה שאוכלת. ואוכלת בריא.
אבל שוב זה בעיקר החלטה של האמא לא של הבת. בעיני..

ברור הבנתי,
רק אני ניסיתי להבטיח לה מתנה ממשית ביד בלי לחכות שכביכול יותר מגרה ולא הצליח.

 

[רינה דיצה]

זה תלוי בגיל של הילד וברמת הבררנות....
לי יש בררנית בת 2.5.
אין עם מי לדבר. לא תחרות ולא מבצע.

ולי יש ילדה בת שנה ורבע בררנית כמו כל אחיה ואחיותיה וזה הזוי, מי לימד אותה לרצות או לא לרצות,
דמינתי לעצמי שלה אני יביא לאכול הכל מגיל צעיר קישואים ומוקרמים ללא הבחנה העיקר שתאכל הכל והיא מראה לי בגדול שמה שהיא רוצה (וזה מאד מעט) היא אוכלת ומה שלא לא יעזור הסחת דעת והחבאות היא מוציאה מיד מהפה.

 

[טוליפ לבן]

היא לא הסכימה בשום אופן להחזיק את זה.
בעלי היה צריך להיכנס איתה ולהביא לגננת

מה הקשר בין דחייה מטעם הגבינה או מהמרקם,
לבין להחזיק קופסת פלסטיק שמלאה בממרח לבן?
זה כבר נשמע קצת נסחף.
אבל אני לא כותבת מנסיון, רק מאזינה מהצד..

מדברת בקול רגיל ממש ,
אבל בהחלט מנוזלת כרונית,
הלכתי לרופא טען שזה אלרגיה ובאמת כשאני נותנת לה את התרופה לאלרגיה זה מפסיק וכשאני מפסיקה זה ממשיך.

רופא אא"ג?
כדי לזהות אדנואידים מוגדלים עושים צילום רנטגן, ורופא אא"ג מפענח ומפנה לניתוח, אם צריך.
נזלת כרונית היא אחד הסימנים המובהקים לתופעה.

 

[ילילי]

ולי יש ילדה בת שנה ורבע בררנית כמו כל אחיה ואחיותיה וזה הזוי, מי לימד אותה לרצות או לא לרצות,
דמינתי לעצמי שלה אני יביא לאכול הכל מגיל צעיר קישואים ומוקרמים ללא הבחנה העיקר שתאכל הכל והיא מראה לי בגדול שמה שהיא רוצה (וזה מאד מעט) היא אוכלת ומה שלא לא יעזור הסחת דעת והחבאות היא מוציאה מיד מהפה.

בול אותו סיפור.
מהטעימות היא כבר ידעה מה כן ומה לא.
היא גם בררנית מאוד בממתקים ועוגות.
ובתור תינוקת היא לא אהבה את הטיפות ברזל ( היחידה שעשתה לי עם זה בעיות...)

 

[רינה דיצה]

מה הקשר בין דחייה מטעם הגבינה או מהמרקם,
לבין להחזיק קופסת פלסטיק שמלאה בממרח לבן?
זה כבר נשמע קצת נסחף.
אבל אני לא כותבת מנסיון, רק מאזינה מהצד..

רופא אא"ג?
כדי לזהות אדנואידים מוגדלים עושים צילום רנטגן, ורופא אא"ג מפענח ומפנה לניתוח, אם צריך.
נזלת כרונית היא אחד הסימנים המובהקים לתופעה.

אז למה הרופא אפילו לא שאל לכיוון?
אם אני זוכרת זה היה רופא אא"ג

 

[טוליפ לבן]

אז למה הרופא אפילו לא שאל לכיוון?
אם אני זוכרת זה היה רופא אא"ג

אולי היו לה עוד תופעות שמתאימות לאלרגיה?
עיניים אדומות, פריחה ושות'.
את יכולה לנסות עוד רופא.
בנושא הזה דווקא יש לי נסיון, עם הבת שלי.
רופא אחד ראה את האדנואידים(!) ולא רצה לשלוח לניתוח, כי 'היא תגדל וזה יתאזן לבד'.
הלכתי לרופא אחר, והוא מיד אמר: מה פתאום שהיא תסבול עוד יום אחד את הנזלת הכרונית הזאת?
חוו"ד שניה אף פעם לא מיותרת.
(חוץ מתוספת המשימות שלא חסרות לאף אמא על הראש..)

 

[רינה דיצה]

אולי היו לה עוד תופעות שמתאימות לאלרגיה?
עיניים אדומות, פריחה ושות'.
את יכולה לנסות עוד רופא.
בנושא הזה דווקא יש לי נסיון, עם הבת שלי.
רופא אחד ראה את האדנואידים(!) ולא רצה לשלוח לניתוח, כי 'היא תגדל וזה יתאזן לבד'.
הלכתי לרופא אחר, והוא מיד אמר: מה פתאום שהיא תסבול עוד יום אחד את הנזלת הכרונית הזאת?
חוו"ד שניה אף פעם לא מיותרת.
(חוץ מתוספת המשימות שלא חסרות לאף אמא על הראש..)

אין שום תופעות אחרות,
הבנתי שזה דברים מאד תורשתיים לא?
יכול להיות שיש לה פוליפים מוגדלים אפילו שאין לנו במשפחה בכלל כזה דבר?
הנזלת באמת כרונית ומעצבנת נורא, שווה ללכת לרופא אחר?

 

[ילילי]

אולי היו לה עוד תופעות שמתאימות לאלרגיה?
עיניים אדומות, פריחה ושות'.
את יכולה לנסות עוד רופא.
בנושא הזה דווקא יש לי נסיון, עם הבת שלי.
רופא אחד ראה את האדנואידים(!) ולא רצה לשלוח לניתוח, כי 'היא תגדל וזה יתאזן לבד'.
הלכתי לרופא אחר, והוא מיד אמר: מה פתאום שהיא תסבול עוד יום אחד את הנזלת הכרונית הזאת?
חוו"ד שניה אף פעם לא מיותרת.
(חוץ מתוספת המשימות שלא חסרות לאף אמא על הראש..)

חוץ מנזלת כרונית היה לבת שלך עוד משהו?
וזה היה ממש כרוני? ברמה שלא היה אפילו ימים בודדים פה ושם בלי נזלת?

 

[טוליפ לבן]

אין שום תופעות אחרות,
הבנתי שזה דברים מאד תורשתיים לא?
יכול להיות שיש לה פוליפים מוגדלים אפילו שאין לנו במשפחה בכלל כזה דבר?
הנזלת באמת כרונית ומעצבנת נורא, שווה ללכת לרופא אחר?

באמת במשפחה של בעלי זה מאד נפוץ.
הם כנראה אשמים
אבל לא חושבת שזה מגיע רק מתורשה.
לדעתי שווה לנסות.

חוץ מנזלת כרונית היה לבת שלך עוד משהו?
וזה היה ממש כרוני? ברמה שלא היה אפילו ימים בודדים פה ושם בלי נזלת?

הנשימות שלה היו ממש קולניות.
בלילות הראשונים אחרי הניתוח הייתי בודקת פעם בחצי שעה שהיא נושמת.
איך יכול להיות שהיא ישנה ולא שומעים שום רחש?
לא זוכרת אם היו תופעות נוספות, בטח לא משמעותיות.
היא לא ינקה טוב ובקושי עלתה במשקל, אבל לא ראיתי שינוי דרמטי אחר כך,
כך שאני לא יודעת אם זה קשור.
לגבי הפסקות בנזלת - שוב, אנחנו כבר שנה וחצי אחרי ניתוח, ואני לא ממש זוכרת.
נראה לי שהיו ימים קלים יותר, שבהם היתה לה פחות, אבל לא ימים יבשים לגמרי.
גם נסינו קודם סירופ לאלרגיה (דסלורטידין), וההשפעה שלו היתה מזערית.
מה שכן, שאלו אותי כל הזמן אם היו לה דלקות אוזניים חוזרות (לא היו).
רק לפני הניתוח היו לה נוזלים באזניים, אז שילבנו ניתוח כפתורים.

מקווה שעזרתי

 

[BKS]

האם יש לה שקדים ואנדואידים מוגדלים?
לבן שלי, התיאור שלך היה הולם ויותר מזה, ואחרי הניתוח הוא פשוט התחיל לאכול!
גבה והתפתח בצורה מדהימה וכל כך ניכרת ביחס ללפני הניתוח

יש לי אחינית בדיוק כך!
היתה בררנית גדולה מאוד מאוד מאוד..... רזה ונמוכה
אחרי ניתוח שקדים
התחילה לאכול כמעט הכל וגבה משמעותית!!!!

 

[חנש]

הכרתי ילד שברר אוכל מאוד,
אפילו קולה שזה מתוק הוא לא רצה,
כשגדל הוא סבל מריפלוקס ולוקח כדורים.
פירה למשל ממש קשה לבלוע.
תבדקי קודם מה היא כן אוהבת?
ותתני לה. אפשר להתייעץ עם דיאטנית
לפעמים במבה יכולה לתת ערכים תזונתיים וכדו'.
בתפוח יש הרבה ברזל ולכן אם נותנים תפוח,
התיאבון גובר.