אוויר.
אני כל כך צריכה אוויר.
לא קראתי את 'יומנם של אבודים' במשך חודשים מחוסר בזמן ובפניות. אחר כך דחיתי כי האמנתי שממילא כבר שכחתי הכל. ומה, להיכנס עכשיו פעם נוספת לתוך סיפור שהולך ומתקדם ולא מחכה לקצב הקריאה שלי. בקיצור, עצלות.
אבל בסוף זה קרה.
הגעתי למסקנה שהסיפור הזה כל כך תורם. קודם כל, הוא כתוב מדהים וכמות הסאבטקסט היא פסיכית לחלוטין (בקטע טוב, כן? אני בריאה על סאבטקסט). הוא יורד לרזולוציות ולדקויות כל כך עמוקות שאני מוצאת את עצמי לא רק נהנית אלא גם לומדת.
ראיתי את התגובה האחרונה שלך. את כותבת שהסיפור מבוסס על תורת חב"ד, ומפרטת איך וכמה ולמה. מצאתי את עצמי פעורת פה (כאחת שמכירה את התורה הזו ומעמיקה בו) איך את לוקחת תכנים גבוהים ומורכבים ו'מפשטת' אותם בצורה כל כך ברורה ונהירה, עד לרמת השמות (!)
אני מעריכה את הסיפור הזה. אוהבת שהוא לא פוסק שום דבר ולא מניח שום מסקנה ולא עושה שום הנחות לכל מה שכביכול מובן מאליו. פשוט, תודה עליו.
זה בדיוק הדבר שהייתי צריכה ולא ידעתי שאני צריכה אותו. @נ. גל, רק תמשיכי.
אני כל כך צריכה אוויר.
לא קראתי את 'יומנם של אבודים' במשך חודשים מחוסר בזמן ובפניות. אחר כך דחיתי כי האמנתי שממילא כבר שכחתי הכל. ומה, להיכנס עכשיו פעם נוספת לתוך סיפור שהולך ומתקדם ולא מחכה לקצב הקריאה שלי. בקיצור, עצלות.
אבל בסוף זה קרה.
הגעתי למסקנה שהסיפור הזה כל כך תורם. קודם כל, הוא כתוב מדהים וכמות הסאבטקסט היא פסיכית לחלוטין (בקטע טוב, כן? אני בריאה על סאבטקסט). הוא יורד לרזולוציות ולדקויות כל כך עמוקות שאני מוצאת את עצמי לא רק נהנית אלא גם לומדת.
ראיתי את התגובה האחרונה שלך. את כותבת שהסיפור מבוסס על תורת חב"ד, ומפרטת איך וכמה ולמה. מצאתי את עצמי פעורת פה (כאחת שמכירה את התורה הזו ומעמיקה בו) איך את לוקחת תכנים גבוהים ומורכבים ו'מפשטת' אותם בצורה כל כך ברורה ונהירה, עד לרמת השמות (!)
אני מעריכה את הסיפור הזה. אוהבת שהוא לא פוסק שום דבר ולא מניח שום מסקנה ולא עושה שום הנחות לכל מה שכביכול מובן מאליו. פשוט, תודה עליו.
זה בדיוק הדבר שהייתי צריכה ולא ידעתי שאני צריכה אותו. @נ. גל, רק תמשיכי.