חידות למועדים חידות לימי הפסח

[כל שם שתרצה]

קרב יום חג הפסח, וכבר הפה מיחל סח, מראה חידות בפתרונן נמסך, בין השיטין יוסך
הכל משיחין ושיחתן כשרה, הכל מחדדים בסכין סוערה, הכל פותרים ועינם מאירה
תחילת החירות תכלית הגירות, לנס היציאה נעשה היכרות, עד שבליבנו יהיה חרות
בליל שמור מפירצה, בלי לראות החמצה, ניצבים בנפש חפצה, מול קערת זרוע וביצה
בקידוש ורחיצה, כרפס בנחיצה, חציית המצה, הגדה נשמעת בדיצה, וידים ברחיצה
לחם עוני מוצא, זכר מרירות רצוצה, הכריכה בנעיצה, ועריכת שלחן ברביצה
פרוסת צפון נחלצה, ברכה נערצה, הלל בעליצה, ולפני גואל - עשייה מרוצה
ועתה זמן ההכנה, ונפש הכל נענה, תחת יד נקיון מתענה, אבק וחמץ בלי הבחנה
לסבל נמצא תקנה, למחשבה תהיה עדנה, בחיפוש חידה צפונה, ובפתרונה - רננה

 

[כל שם שתרצה]

עד שייפתר סוף החידה הקודמת
הנה אחת בשביל @דבי מ.
מהקריאה של היום (שמות פרק כב, כד - פרק כג, יט).

חמשה רעולי פנים
לששה מקומות פונים
יוצאים בכל הכיוונים
בשני וחמישי חונים
נסעו חמשה, והנה הם בשלשה
גבעול וכרמל באו לפגישה
וכבר יושבים להם בגולה
על הבית השני נוספו ארבעה
והנה שתי מאות חסרות שבעה
ובשתי הפאות היו ניצבים
איש ואשתו מסתובבים
ועם הארץ בירושלים
נוספו חמשה לפני האחרון
בשריקה התייצבו להם ברון
ראו משתה חליפות, ובצרעה כל הימים לחנות
שקר היה לראש, בהר המוריה החל לבנות
הקמצן נפתח לו אחרי שביה נמרצה
ועשרת השתקנים חזקו לב בקמיצה
והנה בכפל מקומות מושבם נתחזק
בתחילה לא עצר כח ולבסוף התחזק

 

[דבי מ.]

חמשה רעולי פנים
לששה מקומות פונים
יוצאים בכל הכיוונים
בשני וחמישי חונים

האביב
יוצאים בחודש האביב
למועד חודש האביב כי בו יצאת
כי בחודש האביב יצאת ממצרים
כי בחודש האביב הוציאך ה'
בשני ובחמישי- בספר שמות ודברים

נסעו חמשה, והנה הם בשלשה
גבעול וכרמל באו לפגישה
וכבר יושבים להם בגולה

השעורה אביב והפשתה גבעול
אביב קלוי באש גרש וכרמל
ואבוא אל הגולה תל אביב על נהר כבר ואשב

על הבית השני נוספו ארבעה
והנה שתי מאות חסרות שבעה
ובשתי הפאות היו ניצבים
איש ואשתו מסתובבים
ועם הארץ בירושלים

אביו
איש את אביו ואת אמו
וימליכהו תחת אביו בירושלים
בימי אסא אביו בער מן הארץ

נוספו חמשה לפני האחרון
בשריקה התייצבו להם ברון
ראו משתה חליפות, ובצרעה כל הימים לחנות

אביהו
וירד אביהו אל האישה---- משתה
ויתן החליפות למגידי החידה----אביהו
וכל בית אביהו---בין הצרעה ובין אשתאל

שקר היה לראש, בהר המוריה החל לבנות
הקמצן נפתח לו אחרי שביה נמרצה
ועשרת השתקנים חזקו לב בקמיצה
והנה בכפל מקומות מושבם נתחזק
בתחילה לא עצר כח ולבסוף התחזק

שקר זה קמץ?
הר המוריה אשר נראה לדוד אביהו
?

 

[כל שם שתרצה]

שקר זה קמץ?

לא. כל השורה ההיא הן מילים שמופיעות בשבע ההופעות של 'אביהו'.

 

[כל שם שתרצה]

על הבית השני נוספו ארבעה
והנה שתי מאות חסרות שבעה

עוד הערה קטנה:
'שתי מאות חסרות שבעה', זה מנין ההופעות של 'אביו'.
והתכוונתי להביא רק את הפסוקים שבקצוות (לא היה יפה לבקש בערב שבת את כל קצ"ג ההופעות, כן?..)
אז הפסוק השלישי שהבאת - מיותר.

 

[דבי מ.]

לא. כל השורה ההיא הן מילים שמופיעות בשבע ההופעות של 'אביהו'.

הפסוק שקר דברת בשם ה' ודקרוהו אביהו

 

[כל שם שתרצה]

אז נסכם עד כאן את 'אביהו':
המשפט הראשון הוא: "ראו משתה חליפות, ובצרעה כל הימים לחנות"
זה רומז לארבעה פסוקים, שלשה כבר הבאת:

וירד אביהו אל האישה---- משתה
ויתן החליפות למגידי החידה----אביהו
וכל בית אביהו---בין הצרעה ובין אשתאל

עכשיו אמור להופיע פסוק של 'כל הימים'.

המשפט השני הוא:
"שקר היה לראש, בהר המוריה החל לבנות"
זה רומז לעוד שלשה.
וכבר הבאת שנים מהם:

שקר דברת בשם ה' ודקרוהו אביהו

הר המוריה אשר נראה לדוד אביהו

נשאר עוד פסוק אחד של 'לראש'.
וחוץ מזה יש את המילה הבאה שמסיימת את החידה, ובא לציון גואל.

 

[שרלוט]

עד שייפתר סוף החידה הקודמת

בלב אילן ראשון פרי בוסר הופיע
הוקפו לשלושים בארבעה

המילה קדש עם דגש באות ק'
קֹּֽדֶשׁ
הוקפו לשלושים- (מאיפה לי לדעת מה כוונת המשורר)
אולי המילה יהיה שמופיעה בכל אותם פעמים יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ
יהיה בגימטריה זה שלושים
בארבעה- בארבעת המקומות שהמילה קדש מופיעה עם דגש באות ק'.

 

[כל שם שתרצה]

הוקפו לשלושים- (מאיפה לי לדעת מה כוונת המשורר)

מאיפה שאת יודעת תמיד..

יהיה בגימטריה זה שלושים

נכון מאוד! זו הכוונה.

בארבעה- בארבעת המקומות שהמילה קדש מופיעה עם דגש באות ק'.

אצלי במקרא מופיעים רק בשלשה.. אבל אולי אצלך יש פסוקים חדשים..

הכוונה היתה שהם שלושים בארבעה אילנות, ולא באילן אחד (אות ל').

 

[כל שם שתרצה]

המילה קדש עם דגש באות ק'

רק אסביר את המושג שכתבתי:
אם הפרי בלב האילן הוא דגש, אז דגש חזק הוא פרי בוסר (קשה).

 

[שרלוט]

אצלי במקרא מופיעים רק בשלשה.. אבל אולי אצלך יש פסוקים חדשים..

אצלי מופיע 4 פעמים
ויקרא כז פסוק ט- יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ
ויקרא כז פסוק י'- וְהָֽיָה־ה֥וּא וּתְמוּרָת֖וֹ יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ
ויקרא כז פסוק לב- הַשָּׁ֑בֶט הָעֲשִׂירִ֕י יִֽהְיֶה־קֹּ֖דֶשׁ
ויקרא כז פסוק לג- וּתְמוּרָת֛וֹ יִֽהְיֶה־קֹּ֖דֶשׁ לֹ֥א יִגָּאֵֽל.

 

[כל שם שתרצה]

ויקרא כז פסוק לג- וּתְמוּרָת֛וֹ יִֽהְיֶה־קֹּ֖דֶשׁ לֹ֥א יִגָּאֵֽל.

תודה על התיקון.
אכן טעות שלי.
יותר נכון: של התוכנה שלי..
הפסוק הזה מופיע בבר אילן (25+) בטעות בלי דגש.
מוסר השכל (לא כל כך פרקטי, אבל נכון כשלעצמו) אסור לסמוך על המחשב!
וזה משליך על שאר החידה, כי 'הנחלים' מורים על מספר ההופעות בלי דגש, וכעת הלכה מהם הופעה אחת לטובת הפרי הבוסרי.
אז במקום 'הנחלים' (143) צריך לתקן עכשיו: 'חדקל' (142).
וזה גם מתאים קצת, שהאילנות היו על החדקל..

 

[דבי מ.]

נשאר עוד פסוק אחד של 'לראש'.

שמרי הראש כי לא היה...וישמיהו כאביהו

 

[כל שם שתרצה]

שמרי הראש כי לא היה...וישמיהו כאביהו

נפלא.
רק אדייק את לשון הפסוק:
וּלְחֹסָה מִן בְּנֵי מְרָרִי בָּנִים שִׁמְרִי הָרֹאשׁ כִּי לֹא הָיָה בְכוֹר וַיְשִׂימֵהוּ אָבִיהוּ לְרֹאשׁ:
(בפסוק לא כתוב 'כאביהו', וכמו כל ההופעות שהן בלי אותיות נוספות)
וחסרה עוד הופעה של 'כל הימים'.
והמשפט האחרון של החידה.

 

[מתגעגע]

מה הלוחמים הקדמונים היו מניחים על ראשם לאות ניצחון?

כרפס

ואפשר לומר גם כן שנהגו בכרפס לפי שהוא עשב מורה על נצוח מלחמה וזה לו בסגולה, וישראל נצחו אויביהם, כתב חכם אחד דבר, זה נסחו: כרפס הנלחמים הקדמונים וגבורי החיל היו נושאין את העשב על ראשם, וגבור אחד כתר ראשו ממנו אחר שנצח אויביו וכל אנשיו אחריו ע"כ. (רבינו מנוח פ"ח מהלכות חמץ ומצה ה"ב)​

מה היהודים אמרו בליל הסדר במצרים כאשר היו מחלקים את המצה?

כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל

ומצאתי כתוב כי כשיצאו ממצרים באותו ליל שמורים שהיו מחלקים זה לזה המצה היו אומרים כל דכפין ייתי ויכול. ונכון הוא עם מ"ש כי מפני שחייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, וכיון שהיו אומרים כן כשיצאו ממצרים, ראוי שנאמר בכל שנה, לא מפני שיבואו העניים, כי לא עת האסף העניים העת ההיא, רק להורות על העבר אנחנו אומרים כל דכפין ייתי ויכול. (ברית הלוי להמקובל ר"ש הלוי אלקבץ פרק ט"ז)​

על מי אמרו שהוא מתתקע"ד דורות שקומטו?

על הבן הרשע

ומצאתי כתוב אילו היה שם לא היה נגאל, כי בודאי הוא מתתקע"ד דורות (חגיגה יד.), ונכון הוא. (ברית הלוי להמקובל ר"ש הלוי אלקב"ץ פרק י"ט)​

 

[דבי מ.]

וחסרה עוד הופעה של 'כל הימים'.

אביהו כי אוהב היה חירם לדוד כל הימים!

 

[דבי מ.]

בתחילה לא עצר כח ולבסוף התחזק

ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו

 

[כל שם שתרצה]

ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו

יפה מאוד!
והיכן הוא התחזק?
(ולא הסברת איך עברת מאביהו לאבייהו. או שזה כבר פשוט מדאי).

 

[דבי מ.]

ולבסוף התחזק

ויתחזק אביהו
זו הייתה חידה קשה (בשבילי)
אמנם לא מאתגרת כמו החידה הקודמת (שהייתה קשה מאד)
תודה רבה!

 

[דבי מ.]

ולא הסברת איך עברת מאביהו לאבייהו. או שזה כבר פשוט מדאי)

מה הכוונה?

 

[כל שם שתרצה]

מה הכוונה?

הלשון של החידה היא:

הקמצן נפתח לו אחרי שביה נמרצה
ועשרת השתקנים חזקו לב בקמיצה
והנה בכפל מקומות מושבם נתחזק
בתחילה לא עצר כח ולבסוף התחזק

שתי השורות הראשונות מבטאות את החלפת הרכבים מההופעות של אביהו להופעות של 'אבייהו' (כשהי' בקמץ).
אז היה צורך להסביר אותן.
חשבתי שזה כבר היה פשוט לך ולכן לא חשת צורך להסביר.

זו הייתה חידה קשה (בשבילי)

ופתרת אותה יפה מאוד!!
אין דבר העומד בפני הרצון.