הנושאים החמים
הנושאים החמים
אז נכון שעבר קצת הרבה זמן, אבל בסוף זה הגיע, אז לא לצעוק. תודה.
הבטחתי קינוח מעניין נכון? קיבלתן.
טוב, איך הכל התחיל? לא זוכרת, כנראה כשבעלי סיפר לי שהוא אוהב בקלאווה. הגיוני.
אז הלכתי לחנות, קניתי בצק פילו. חיפשתי פיסטוקים. לא היה. אוף.
קניתי אגוזי מלך ושקדים. לא אותו דבר אבל גם טעים לכאורה, לא?
חזרתי הביתה, הפשרתי את הבצק, נפל לי האסימון שיש פה כמות שהיא מעל ומעבר לצרכיו של זוג צעיר ונחמד המונה שני אנשים....
התקשרתי לאמא להודיע לה שקינוח בשבת-עלי.
הבצק הופשר. אפשר לצאת לדרך.
רגע, דקה לפני שאני מאבדת אתכן, חכו עד הסוף יש שם הפתעה שווה במיוחד.
זהו. מתחילים.
מה צריך?
חבילה של עלי פילו מופשרים.
האמת צריך פחות אבל אין באמת מה לעשות עם השאר, אז בהמשך אספר מה הכנתי מהשאריות.
(14 דפים זה המון!!)
שמן בשפע.
אפילו עוד קצת.
או ספריי שמן
תערובת אגוזים (מלך, שקדים, פיסטוק, קשיו) קצוצים דק (לא טחונים, לא קצוצים גס מידי. חתיכות קטנות שזורמות בפה)
סוכר
קינמון
פרורי לחם
תבנית פיירקס
מברשת למריחת ביצה
סכין חדה
מגבת מטבח נקיה רטובה מעט וסחוטה (לחה, בעברית)
קערית
כף
זהו?
נראה לי שזהו.
1. משמנים תבנית פיירקס היטב היטב היטב. אמנם את שאר השימונים אפשר לעשות עם ספרי פה אני ממליצה עם שמן ומברשת של ביצה.
למה? יש לנו אחכ סירופ שמצטבר למטה עם הזמן, השמן ממזער נזקים של הידבקות לתבנית...
2. בקערית מערבבים סוכר, קינמון ופרורי לחם.
לא להיבהל. הפירורים שומרים על הנפרדות של העלים ומבטיחים ביס עם כל הקרנצ'יות. יאמי.
כמה? שאלה טובה. אני לא יודעת להגיד כמויות. היחס הוא כוס סוכר-3 כפות גדושות פירורים-כפית שטוחה קנמון (אפשר פחות אפשר יותר).
3. הכל מוכן?
קערה עם הסוכר,
קערה עם האגוזים הטחונים,
שמן בכוס עם מברשת או ספרי שמן,
עלי הפילו פרוסים על השיש בערמה, מכוסים במגבת הלחה. חשוב.
כדי שהבצק לא יתייבש לנו חשוב לכסות את הערמה כל הזמן במגבת. (חוץ מהזמן שמרימים להוציא עלה נוסף, כן?)
4. מניחים עלה אחד על התבנית.. משמנים את צידו השני. (בעדינות עם המברשת, העלים נקרעים)
(זה כבר שכבה שניה אם שמתם לב...)
5. מפזרים מתערובת הסוכר
6. משמנים עלה נוסף מצד אחד. מניחים בתבנית כשהצד המשומן כלפי מטה, משמנים את הצד השני, מפזרים סוכר.
ממשיכים ככה עם עוד עלה. סהכ 3 עלים.
7. מפזרים חצי מכמות האגוזים
8. מכינים שוב שלוש שכבות של עלים וסוכר ביניהם
9. שופכים את שאר האגוזים ומכסים ב3 שכבות אחרונות של בצק-סוכר-בצק-סוכר-בצק
אפשר לוותר על חצי מהבצק ולשים בפעם הראשונה את כל כמות האגוזים ולכסות ב3 שכבות.
10. חותכים בזהירות!! את השוליים. ממשיכים וחותכים את ה'עוגה' כולה לריבועים. בעדינות. לתפוס ביד אחת את הבצק
ובשניה לחתוך בזהירות.
10. מכניסים לתנור שחומם על 180 מעלות עד להשחמה יפה.
11. בזמן שזה בתנור מכינים את הסירופ:
כוס מים
כוס סוכר
כף מיץ לימון
(מי ורדים אם יש זה המקום להוסיף)
מרתיחים ומבשלים על אש נמוכה הרבה זמן, עד שמסמיך ממש ממש.
12. כשהתבנית יוצאת מהתנור שופכים עליה בנדיבות את הסירופ ומניחים להצטננות וספיגה של הסירופ במנה.
13. זהו. אוכלים. מתאים עם תה רותח.
ומה עשיתי עם העלים שנותרו?
חתכתי למלבנים, הנחתי אותם שתים שתים (עם שמן בין שכבה לשכבה)
ערבבתי טחינה ודבש, הנחתי נחש מהתערובת (היא סמיכה מאוד)
סגרתי מהצדדים וגילגלתי.
אפיתי וזהו. יצא טעים נורא נורא נורא.
הנה
זהו? נגמר?
מה פתאום!!
לסיפור הזה יש המשך, ואפילו טעים יותר מהחלק הראשון...
חכו להמשך...מיד בהודעה נוספת.
הבטחתי קינוח מעניין נכון? קיבלתן.
טוב, איך הכל התחיל? לא זוכרת, כנראה כשבעלי סיפר לי שהוא אוהב בקלאווה. הגיוני.
אז הלכתי לחנות, קניתי בצק פילו. חיפשתי פיסטוקים. לא היה. אוף.
קניתי אגוזי מלך ושקדים. לא אותו דבר אבל גם טעים לכאורה, לא?
חזרתי הביתה, הפשרתי את הבצק, נפל לי האסימון שיש פה כמות שהיא מעל ומעבר לצרכיו של זוג צעיר ונחמד המונה שני אנשים....
התקשרתי לאמא להודיע לה שקינוח בשבת-עלי.
הבצק הופשר. אפשר לצאת לדרך.
רגע, דקה לפני שאני מאבדת אתכן, חכו עד הסוף יש שם הפתעה שווה במיוחד.
זהו. מתחילים.
מה צריך?
חבילה של עלי פילו מופשרים.
האמת צריך פחות אבל אין באמת מה לעשות עם השאר, אז בהמשך אספר מה הכנתי מהשאריות.
(14 דפים זה המון!!)
שמן בשפע.
אפילו עוד קצת.
או ספריי שמן
תערובת אגוזים (מלך, שקדים, פיסטוק, קשיו) קצוצים דק (לא טחונים, לא קצוצים גס מידי. חתיכות קטנות שזורמות בפה)
סוכר
קינמון
פרורי לחם
תבנית פיירקס
מברשת למריחת ביצה
סכין חדה
מגבת מטבח נקיה רטובה מעט וסחוטה (לחה, בעברית)
קערית
כף
זהו?
נראה לי שזהו.
1. משמנים תבנית פיירקס היטב היטב היטב. אמנם את שאר השימונים אפשר לעשות עם ספרי פה אני ממליצה עם שמן ומברשת של ביצה.
למה? יש לנו אחכ סירופ שמצטבר למטה עם הזמן, השמן ממזער נזקים של הידבקות לתבנית...
2. בקערית מערבבים סוכר, קינמון ופרורי לחם.
לא להיבהל. הפירורים שומרים על הנפרדות של העלים ומבטיחים ביס עם כל הקרנצ'יות. יאמי.
כמה? שאלה טובה. אני לא יודעת להגיד כמויות. היחס הוא כוס סוכר-3 כפות גדושות פירורים-כפית שטוחה קנמון (אפשר פחות אפשר יותר).
3. הכל מוכן?
קערה עם הסוכר,
קערה עם האגוזים הטחונים,
שמן בכוס עם מברשת או ספרי שמן,
עלי הפילו פרוסים על השיש בערמה, מכוסים במגבת הלחה. חשוב.
כדי שהבצק לא יתייבש לנו חשוב לכסות את הערמה כל הזמן במגבת. (חוץ מהזמן שמרימים להוציא עלה נוסף, כן?)
4. מניחים עלה אחד על התבנית.. משמנים את צידו השני. (בעדינות עם המברשת, העלים נקרעים)
(זה כבר שכבה שניה אם שמתם לב...)
5. מפזרים מתערובת הסוכר
6. משמנים עלה נוסף מצד אחד. מניחים בתבנית כשהצד המשומן כלפי מטה, משמנים את הצד השני, מפזרים סוכר.
ממשיכים ככה עם עוד עלה. סהכ 3 עלים.
7. מפזרים חצי מכמות האגוזים
8. מכינים שוב שלוש שכבות של עלים וסוכר ביניהם
9. שופכים את שאר האגוזים ומכסים ב3 שכבות אחרונות של בצק-סוכר-בצק-סוכר-בצק
אפשר לוותר על חצי מהבצק ולשים בפעם הראשונה את כל כמות האגוזים ולכסות ב3 שכבות.
10. חותכים בזהירות!! את השוליים. ממשיכים וחותכים את ה'עוגה' כולה לריבועים. בעדינות. לתפוס ביד אחת את הבצק
ובשניה לחתוך בזהירות.
10. מכניסים לתנור שחומם על 180 מעלות עד להשחמה יפה.
11. בזמן שזה בתנור מכינים את הסירופ:
כוס מים
כוס סוכר
כף מיץ לימון
(מי ורדים אם יש זה המקום להוסיף)
מרתיחים ומבשלים על אש נמוכה הרבה זמן, עד שמסמיך ממש ממש.
12. כשהתבנית יוצאת מהתנור שופכים עליה בנדיבות את הסירופ ומניחים להצטננות וספיגה של הסירופ במנה.
13. זהו. אוכלים. מתאים עם תה רותח.
ומה עשיתי עם העלים שנותרו?
חתכתי למלבנים, הנחתי אותם שתים שתים (עם שמן בין שכבה לשכבה)
ערבבתי טחינה ודבש, הנחתי נחש מהתערובת (היא סמיכה מאוד)
סגרתי מהצדדים וגילגלתי.
אפיתי וזהו. יצא טעים נורא נורא נורא.
הנה
זהו? נגמר?
מה פתאום!!
לסיפור הזה יש המשך, ואפילו טעים יותר מהחלק הראשון...
חכו להמשך...מיד בהודעה נוספת.
