הנושאים החמים
הנושאים החמים
את ילדה קטנה,
את מקשה של אור וצחוק פעמונים,
רק בשביל החיים את גדולה מידי, "בוגרת" יכנו אותך מורות בהערכה, את תחייכי אליהן, תהנהני בנימוס, רק הלב שלך ישרוף מאין ברירה, מבגרות שלא עמלת עליה, שקפצה עלייך בטרם עת.
***
את לא קלאסה, את זה את יודעת ממזמן, אולי בערך מהפעם הראשונה שגילו לך את המחלה,
עכשיו זו הפעם השלישית שלך,
ונמאס לך,
קשה וכואב,
וכמה את יכולה לסבול, ילדה קטנה,
ילדת צחוק ושמש,
החיים אכזריים, את סוברת ככה לא נותנת לי לומר לך משהו אחר,
כואב לך,
היית בטוחה שכל החולות נהיות מיוחדות, רצית להרוויח לפחות את זה,
ואז גילית שלגדול מלווה בכאבי גדילה,
ולא הסכמת לשלם מחירים,
כשכאב לך בכית,
כשהתעצבנת בעטת,
וכל כך הרבה פעמים נפלת לייאוש, זונחת תקווה בצד של דרך,
בצד של חיים,
ניסית,
אי אפשר לומר שלא, אבל כאב שיחק בך כמו במחול עוועים, לוקח כל מה שידעת על עצמך אי פעם, מפורר אותו, מותיר אותך חשופה מאי פעם,
כמה התאכזבת לגלות שאת נתונה לשבירה,
לניפוץ, ואיתך התנפצו גם אשליות,
וכשעמדת שבר מול חיים, מצאת את עצמך מבכה את אי פריותם של החיים,
לא שאלת שאלות, הם פרצו ממך, נהר גואה, ואש הייתה בעינייך, אפורה בוהקת,
והמשכת להילחם,
על חיים, על הזכות להישבר,
***
את גיבורה, טלי, פשוט גיבורה.
את לא מרשה לי לומר לך את זה, כי את עדיין בוכה ומתלוננת, ומעצבנת אותי לפעמים, (כמעט תמיד)
אבל מותר לי לקרוא לך גיבורה?
רק כי את פשוט ממשיכה לא מרימה ידיים,
מוצאת כח להתלונן ולרטון,
בשבילי את השראה.
קטע שנכתב בהשראת המציאות... וקצת בהשראת האתגר...
את מקשה של אור וצחוק פעמונים,
רק בשביל החיים את גדולה מידי, "בוגרת" יכנו אותך מורות בהערכה, את תחייכי אליהן, תהנהני בנימוס, רק הלב שלך ישרוף מאין ברירה, מבגרות שלא עמלת עליה, שקפצה עלייך בטרם עת.
***
את לא קלאסה, את זה את יודעת ממזמן, אולי בערך מהפעם הראשונה שגילו לך את המחלה,
עכשיו זו הפעם השלישית שלך,
ונמאס לך,
קשה וכואב,
וכמה את יכולה לסבול, ילדה קטנה,
ילדת צחוק ושמש,
החיים אכזריים, את סוברת ככה לא נותנת לי לומר לך משהו אחר,
כואב לך,
היית בטוחה שכל החולות נהיות מיוחדות, רצית להרוויח לפחות את זה,
ואז גילית שלגדול מלווה בכאבי גדילה,
ולא הסכמת לשלם מחירים,
כשכאב לך בכית,
כשהתעצבנת בעטת,
וכל כך הרבה פעמים נפלת לייאוש, זונחת תקווה בצד של דרך,
בצד של חיים,
ניסית,
אי אפשר לומר שלא, אבל כאב שיחק בך כמו במחול עוועים, לוקח כל מה שידעת על עצמך אי פעם, מפורר אותו, מותיר אותך חשופה מאי פעם,
כמה התאכזבת לגלות שאת נתונה לשבירה,
לניפוץ, ואיתך התנפצו גם אשליות,
וכשעמדת שבר מול חיים, מצאת את עצמך מבכה את אי פריותם של החיים,
לא שאלת שאלות, הם פרצו ממך, נהר גואה, ואש הייתה בעינייך, אפורה בוהקת,
והמשכת להילחם,
על חיים, על הזכות להישבר,
***
את גיבורה, טלי, פשוט גיבורה.
את לא מרשה לי לומר לך את זה, כי את עדיין בוכה ומתלוננת, ומעצבנת אותי לפעמים, (כמעט תמיד)
אבל מותר לי לקרוא לך גיבורה?
רק כי את פשוט ממשיכה לא מרימה ידיים,
מוצאת כח להתלונן ולרטון,
בשבילי את השראה.
קטע שנכתב בהשראת המציאות... וקצת בהשראת האתגר...
