אתגר אתגר - מלחמה

נחשונים

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
בימים אלו שוב הזירה הצפונית גועשת ורועשת. פרשנים מציגים את דעתם הנחרצת באשר למלחמה בצפון כן או לא.
האתגר יוצא מנקודת הנחה שהמלחמה בא תבוא ומזמין אתכם הכותבים הנכבדים לתת לנו תמונת מצב עדכנית.
מה יהיה הטריגר שיפתח את המלחמה.
תגובות הצדדים.
עלטה? כן או לא.
ותחזית סיום כמובן.
בהצלחה.
סליחה על האיחור בהעלאת האתגר. דלקת גרון חריפה....

לנספח השמן.
 

אליהו פ

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אחרי משחק פינג פונג ארוך מאוד שנמשך כבר כמעט חצי שנה בגבול הצפוני,
הצבא הישראלי הצליח בס”ד להשיג חיסול מוצלח של 7 בכירים איראנים ועוד כמה סורים זוטרים.
מהרגע הזה, החלה מלחמה פסיכולוגית של איומים.
הראשונים כמובן, האיראנים...
הם הודיעו שיגיבו בהתאם במקום ובזמן שהם יבחרו.
שר הביטחון הישראלי הגיב: ”אנו מוכנים לכל תרחיש”.
לאחריהם הגיבו החות’ים באיום משלהם, שידם הארוכה תשיג נקמה קשה.
בתגובה הגיב ח”כ ליברמן ”אנחנו נשיג תוך 48 שעות את הפחדן מיצרי באב אל מנדב”.
החמאס הצטרפו לחגיגה והתריעו מפני תגובה קטלנית!
בתגובה ישראל הפילה בניין ברפיח ליד ציר פילדלפי...
הג’יאהד האיסלמי שיגר מטח של 2 פצמ”רים לכיוון העוטף, ושיגרו הודעה שזה בתגובה לחיסול.
וחיל האוויר תקף את פירי המנהרות בסביבה.
ואז החיזבאללה התעשתו ושיגרו כרגיל מטח של כמה טילים לישובי קו העימות.
ולהפתעתם אחד מטילי הבורקאן הכבדים פגע במטרה!
בכפר מג’דל שאמס המפונה, חלק מהתושבים החליטו לעשות ביקור בישוב, ולראות את שלום תרנגוליהם.
באמצע הביקור כשכולם מרוצים מהתפתחות התרנגולות, נשמעה אזעקה, וכמובן כל הנכבדים החלו לצעוד אל מחוץ ללול ואחריהם שאר בני החמולה.
וברגע זה פגעה באיזורם טיל בורקאן והרג 21 מנכבדי הכפר ופצע עוד כמה (מספר לא ידוע).
על כזה דבר ישראל לא יכלה לשתוק, ובעיקר כשאין עכשיו לחץ ערבי להכיל...
וחיל האוויר החל לכתוש את מקורות הירי ואת כל הסביבה, התגובה הגיע עד לרובע הדאחיה בביירות.
תוך דקות ספורות ממסע הכתישה, החלו כח רדואן שחיכו לרגע הזה הרבה שנים לנוע על גבי אופנועים וג’יפים לעבר גבולות ישראל, אחרי שהם התרחקו כמה קילומטרים בחודשים האחרונים.
חלקם מעל לפני הקרקע ורובם במנהרות ההתקפיות שהם חפרו בהרי הלבנון בעשור האחרון.
רק לרגע זה חיכו בצה”ל...
הם שמרו את כל התחמושת לרגע כזה, במקום להשתמש על החמאס.
כל החילות נכנסו לעמדות, הראשונים שבהם זה חיל התותחנים שטיווחו בכוח הגלוי הראשון שהעז להתקרב.
נרשם מספר שיא של מחבלים הרוגים בדקות ספורות! כ2000 מחבלים רוסקו על אופנועיהם.
לאחר מכן הגיע גל התקיפה של הרחפנים, כמויות רחפני נפץ החלו לנוע לעבר ישראל.
פיקוד העורף הודיע על האפלה מידית בכל איזור הצפון.
כל האורות כובו באופן מיידי!.
כבר כשהרחפנים התקרבו, יחידת 8200 הפעילו שיבוש אדיר של כל מערכות הGPS בסביבה, וכל רחפני הנפץ נפלו והתפוצצו עוד לפני שחצו את קו הגבול.
ראש ממשלת ישראל הודיע מיידית על נאום לאומה, שבו הודיע שישראל במלחמה שאין צודקת ממנה בגבול הצפון, ולא נעצור עד שנכה את האויב עד חורמה.
למרבה הפתעת אזרחי ישראל, ואזרחי שאר מדינות העולם...
חיל האוויר באמת התחיל לתקוף ותוך 3 שעות מתחילת המלחמה, רובע הדאחיה הושמד!
הטנקים והנגמשים הישראליים שחיכו בסבלנות אין קץ בגבול הצפוני והיו מטרה לטילי הנ.ט. בחודשים האחרונים, חצו את הגבול ורמסו את כל העומד בדרכם.
הגל השלישי של מטוסי חיל האוויר כתש את כל המנהרות בהרי הלבנון על ידי פצצות חודרות בונקרים.
צוות קומנדו הונחת בעיירה נידחת עלומת שם בגבול לבנון - סוריה למטרה עלומה.
לאחר כשעה, פתאום ראש הממשלה הישראלי התפרץ לשידור בכל ערוצי החדשות בעולם והודיע שיש בידו סרטון דרמטי מאוד!
בסרטון נראים צוות הקומנדו פורצים לבקתה נטושה בפאתי העיירה, ונכנסים למנהרת ענק, הם תפשו שם בהפתעה מוחלטת את כל בכירי החיזבאללה שישבו בכורסאותיהם בנינוחות וצפו בערוצי החדשות מרחבי העולם המסקרים את המלחמה.
הם לא הספיקו לירות ירייה אחת עד שרובם הגדול חוסל באש מדוייקת של חברי צוות הקומנדו.
נשארו לפליטה חסן נסראללה וכמה מעוזריו.
ניגש אליו מפקד הקומנדו והודיע לו שהוא מוכן לחוס על חייו ולהביאו למשפט צדק בישראל, אם הוא יודיע על כניעה ברגע זה למצלמות.
נסראללה המפוחד נעמד על רגליו ואמר בקול רועד: ”אני מגנה את האוייב הציוני, שהעז לפלוש לאדמת לבנון בלי שום התגרות מצידנו.
אבל אני מסכים להודות בתבוסתנו, אבל זה רק זמני...”
ובזה נעצר הסירטון הדרמטי באחת.
מרגע ששודר הסירטון ברחבי העולם, החלו מחבלי החיזבאללה להכנע לחייל ישראל בכל מקום שהם הגיעו, כי נפל פחד היהודים עליהם.
ולאחר כעשר שעות מלחמה בלבד מדינת ישראל הודיעה על ניצחון מלא בגבול הצפון.
במסיבת העיתונאים של הניצחון, נשאל שר הביטחון, איפה נסראללה? ראינו בסירטון שהוא נעצר, ועוד לא ראינו אותו כאן בישראל במדי אסיר כתומים?
תשובתו הייתה לקונית מדיי ”מסווג”.
לאחריו נשאל על כך ראש הממשלה, והוא החל לצחוק.
כשלחצו עליו הוא אמר ”אוקיי, אני אראה לכם את המשך הסירטון”.
בהמשך רואים את מפקד הקומנדו צורך על פיקודיו ”חדל ירי” ”חדל אש”.
ופתאום חייל זוטר, כששמע את המילה ”אש” שיגר ירייה מדוייקת אל מצחו של חסן נסראללה...
 

צופה מהצד

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
כשהעולם מיקד את תשומת ליבו לעזה והפוקוס הישראלי היה נתון לניהול המלחמה בעזה ובצפון
איראן ניצלה את ההזדמנות לקדם במהירות את פיתוח פצצת הגרעין שלה ומערכת הטילים לטווח ארוך
המדענים והמפעלים עבדו במתכונת חירום והתכנון היה לנצל את ההזדמנות את החולשה הישראלית מצד אחד וחוסר העירנות מצד שני כדי להטיל 2 פצצות גרעיניות בשטח ישראל האחת בתל אביב והשניה בדימונה
זאת הייתה אמורה להיות מכה אחת אנושה שלאחריה לא יהיה צורך יותר להתמודד עם הצבא וההנהגה הישראלים והמוסלמים יוכלו לשטוף את הארץ בלי מפריע

זה היה בליל הסדר הכל היה מתוזמן להפליא להפוך את חג החירות של היהודים לחג האחרון שלהם כעם
ופקודת ה"שגר" ניתנה בחצות בדיוק ההנהגה האיראנית כולה הייתה מרוכזת באחד מבניינים הממשל שמתוכו הם היו אמורים לנהל את הכאוס שיווצר בישראל אחרי נפילת הפצצות
וראשי הצבא וכל המפקדים בדרג הבכיר היו מרוכזים בבסיס הראשי של משמרות המהפכה
מה שהם פספסו זה את הפיתוחון הקטן שהאקרים הישראלים הצליחו לשתול במערכות הניווט והכיול של הטילים
ובתוך פחות מדקה מפקודת השיגור היו כל בכירי הממשל וראשי הצבא לאבק גרעיני לוהט כשביחד איתם ניספו כ 200,000 אזרחים איראניים הכאוס היה בלתי נתפס כשכמובן לא היה למי לבוא בטענות כי האחראיים כבר לא היו קיימים יותר
בתוך תקופה של שלושה חודשים קמה הנהגה חדשה ודמוקרטית באיראן שהדבר הראשון שהיא הבטיחה לעשות היה הסכם שלום עם סעודיה וישראל
להפסיק להשקיע בטרור ולפעול לשיקום ולרווחת העם האיראני המוכה והחבול
כל המומחים הצבאיים שהיו במשימות במקומות מרוחקים כמו ייעוץ ועזרה לחיזבאללה ולחותים בתימן קיבלו אפשרות להחליט האם הם מוצאים להורג או שהם עוזרים לגרום לארגוני הטרור להתקפל ולהתפרק מנשקם
עכשיו כשכבר לא היה מי שיתמוך בהם מבחינה כספית וצבאית ואפילו קטר תומכת הטרור לא העיזה לעמוד מול הקואליציה החדשה
זה היה עניין של זמן עד שארגונים כמו חיזבאללה וחמס התפרקו מבפנים כשהדרגים הנמוכים מבינים שהקודקודים לא עומדים להגן עליהם ומחליטים להקדים אותם ולהסגיר אותם לידי כוחות הקואליציה החדשה
כמובן שהתקבלה החלטה בישראל להסגיר את יחיא סינואר לאיראן כי בישראל אין עונש מוות
והחטופים לשעבר הוזמנו לאירוע הוקרה מיוחד בטהרן אחרי טקס התליה של סינואר ונסראללה
 

פנינה שחורה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
"ברוכים הבאים לקו המידע,

ואתנו על הקו מר יעקב לבנוני , מומחה מספר אחד בארץ לחקר העם הלבנוני."

"כפי שאתה ומאזינך כבר יודעים, בחודשים האחרונים ישראל הפכה ממגננה למתקפה. זה קרה לאחר שחוליה של כוחות חזבאללה שהיתה ממקומת בנקורה שבדרום לבנון שלחה טילים לכיוון שלומי הממוקמת בגללי המערבי . הדבר גרם לפגיעות משמעותיות ברכוש ובעיקר בגוף. כך שלא נותרה ברירה וישראל הכריזה על יציאה להתקפה. כמובן שזה לא הסתיים בכך כפי שאנו יודעים מיד באה תגובה מכיוון לבנון אך הפעם לכל אורך הגזרה הצפונית.

בכל איזור הצפונה הוטלה האפלה , הדבר גרם לפגיעות נוספות בגוף אך ממדא נמסר שכולם שוחררו לבתיהם עם פגיעות בדרגות שונות.מכאן אני יוצא בקריאה לשים לב לאנשים סביבנו ,ובפרט למבוגרים וילדים.

אני חייב לחזור אחורה ולציין שאת הגזרה הלבנונית מי שחושב שפטרנו באופן סופי במלחמת לבון השניה ב2006 , הוא טועה כי מבדיקה מהירה ניתן לראות שהזליגות מכיוון לבנון לא פסקו אף פעם , זאת הסיבה שבצה"ל החליטו סוף סוף לצאת למתקפה ולהחזיר את השקט לתושבי הצפון."

"רגע רגע, מר לבנוני, סליחה שאנו קוטעים אותך, יש לנו כאן ידיעה חשובה תמתין אתנו על הקו.

ואתנו כרגע על הקו כבוד הרב כהן אז מה יש לך לספר לנו?"

"שולם וברוכה לכל המאזינים בקו הקדוש , זה עתה נראה ברחובות ירושלים משיח בן דוד , אתם יכולים לצאת מבתיכם ולעלות ירושלימה , אולי תצליחו גם אתם לחזות בזיו קודשו. המקורבים אליו מספרים שכבר כעת נופלים חללים כל שונאינו ובראשם, סינוואר , דף וחבריהם"

[
מבקשים לא לדחוף כי חמורו של משיח עלול להחנק
 

אבגדהו2

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
*לא לגמרי עונה על כללי האתגר אז מקווה שזה בסדר.. הייתי חייבת
ועל הניסים ועל הפורקן ועל התשועות ועל הנפלאות שעשית לנו בימים ההם בזמן הזה..
בימי עקבתא דמשיחא (ממש לפני הגאולה)
כשעמדו ארגוני טירור למול עם ישראל
ביקשו להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים
מנער ועד זקן טף ונשים
נקהלו ועמדו היהודים, התפללו על נפשם וחיזקו בקיום חוקי רצונך
ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם.
השמדת את אויבם
ריפאת את חוליַים
השבת את פדויי העם
חיזקת את חיילי צה"ל לעמוד על נפשם ולהתחזק בתורתך.
ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה.
ואחר כך (לקול תשועת השופר)
באו בניך לדביר ביתך
קידשו כהניך
וטיהרו את נפשותים
הקריבו קורבנות בהיכל קודשך
וקבעו שבעת ימי משתה להודות ולהלל לשמך הגדול..
 

ספריה בהכחדה12

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
יוצרי ai
יום ראשון\ י''א אייר תשפ''ד.
היי, יומן.
אני פוחד. אני דואג. החזית בצפון מתחממת מאוד.
כבר נפלו באיזור חיפה יותר מעשר טילים.
לא הגיוני מה שהולך פה.
ברוך השם, עוד חמישים מהחטופים שוחררו. השאר..?
אף אחד לא יודע היכן הם.
המוסד עשה עוד פעולה מוצלחת, מקווה שימשיך כך.
מתי כבר המלחמה הזאת תיגמר?

העולם השתנה. מלחמת עולם שלישית פרצה.
רוסיה ואוקראינה, כרגיל, יריבות.
ישראל- מול כל המדינות המוסלמיות.
ארה''ב נגד כולן, בעיקר מגנה בחריפות את מעשי ה'אלימות' שישראל עושה.
מצריים עדיין ביחסים פושרים.
נראה כמה זמן זה יחזיק...
עזה משוטחת אומנם, וחמאס מוכנע תחתינו, אבל חיזבאלה עדיין עלינו.
וגם כבשנו את חצי האי סיני.
ובנינו בתים חדשים בעזה. כרגע התוכניות לעזה הם לונה פארק ענק, מסעדות, וחוף נובה משוכלל.


לבנון עדיין מנסה לנצח, מלקקת את פצעיה.
הניצחון בידינו.
עם ישראל חי: )

קטע מתוך יומן: )
 
נערך לאחרונה ב:

הטעם המושלם

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
הדבר היחיד שמנחם אותי בימים טרופים אלו- זוהי ההבטחה של "והיה ביום ההוא, יתקע בשופר גדול לחירותינו, ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים, והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים", אם את רבי עקיבא פסוקי הנחמה ניחמו מול החורבן, לי הם נותנים תקווה, מצרים ואשור הם רק דוגמא, נכון? רק תגידו לי שכן!
אין לי כאן שום רב, נהייתי הרב של עצמי, הרב, הקהילה, הפוסק והדיין כולם אני. כאן בקהילת קודש דמשק, מלבד החיילים שבאו בין השאר לחלץ אותי- אין אף יהודי נוסף.
שרק תגמר המלחמה הזאת! אני נושא עיניים בתחינה מידי יום ביומו, אל אבינו שבשמים, אל מלך רחמן, אבא אוהב, ככה- במילים שלי, במילים שהלב מרגיש, במילים שהלב צועק- כי את הצעקה של הלב שום סמרטוט על הפה לא יחסום.
עכשיו ערב פסח תשפ"ד, כמעט שבע חודשים מאז החטופים הראשונים, מי היה מאמין שהסיוט יחזור על עצמו? מי היה מאמין שאחרי שישה חודשי מלחמה בדרום, יחטפו שוב עשרות יהודים בצפון? מי?
בעוד יומיים ליל הסדר. אני משנן לי בראש את מילות הגאולה, שחס ושלום לא אשכח! שחס וחלילה לא אפול לבור היאוש- והוצאתי- אוי- אם כל עם ישראל ישיר בצאת ישראל ממצרים- הלוואי אזכה לשיר בצאתי מדמשק!
והצלתי- שרק אצא מכאן בחיים!
וגאלתי- כבר ראינו שרק משיח!!!! רק התגלות מלכות ה' בעולם תציל אותנו מהגויים.
ולקחתי- אם רק אצא בחיים, אבא שלי, אהיה שלך תמיד!
 

יוסף יצחק פ.

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
המלחמה שנפתחה לפני כחצי שנה הייתה ההפתעה הגדולה ביותר שמדינת ישראל חוותה מיום הקמתה, ובניגוד לכל התחזיות ומעריצי רה"מ - ביבי לא היה שותף לה! גם לא ראש אמ"ן, לא אוזן המ"ן, לא הרמס"ד, לא הצבא, לא ג'ו ביידן ולא טראמפ, לא חיזבאללה ולא שת"פ, אלא הבינה המלאכותית (כן, כמה נדוש), זה התחיל באינטרנט ואכל את הראש.

צ'ט ג'י.פי.טי. מהדורת 'מלחמה', פתח את המערכה בהודעה לתקשורת על כוונה לפתיחה במלחמה על מנת להביא לרגיעה אזורית ולחזרה של שגרת הכנת תמונות באתרי AI למיניהם במקום לעבור דירה לתוך אתרי החדשות והמבזקים.
צבא הרובוטים שהחל לתקוף את חיזבאללה, והטילים שנסראללה המופתע שלח בתגובה לישראל - אך גילה ששירותי המשלוחים פסקו בעקבות המלחמה, ומשלוחי הטילים ששיגר שוגרו חזרה אליו באדיבות אוטומציות הבינה המלאכותית ומערכת כיפת מגן, היוו בסיס לכל-כך הרבה שמועות וניחושים, שכן העיתונאים הרגילים לא הורשו להיכנס לזירה, ולדובר צה"ל לא היה על מה לעדכן, משום שצה"ל כמעט ולא היה מעורב בלחימה.

גם לשונאינו במערב היו צרות אחרות, ודברים אחרים להפגין עליהם כמו "גם לנהר וגם לים - זרקו את הרובוטים, את כולם!", לאחר שהמוני רובוטים החלו להציף את הרחובות ולהילחם בבני האדם, תחת זכותם ההיסטורית לשוב לארצם הכבושה בידי מדינות העולם האכזריות שכבשו אותם (למרות שהם נוצרו הרבה אחרי בני האדם והמדינות, אבל כמו שהאסלם הוא שחקן חדש ואף אחד לא מציין את זה, למי אכפת?).

מדינות אפריקה גינו את המעשה ופנו לבית הדין הבינלאומי למוצרי רובוטיקה תוקפנית, הממוקם באחד המפעלים בסין. דובר בית הדין החדש, AL-582CK של 'חברת ANN83 יצרנית רובוטי תקיפה לכל צבא' מסר שהפניה התקבלה, ודחייה תימסר בהמשך.

העלטה שהוזהרנו עליה מראש אכן התרחשה, אך לא בעקבות פגיעה בתשתיתיות באמצעות גלילי מתכת מלאים בחומר נפץ ששוגרו בין השיחים מגבול הצפון, אלא בעקבות מתקפת סייבר עוצמתית של שילוב כוחות הבינה המלאכותית בכל העולם - על כל העולם.
(איך אומרים? רק ביחד ננצח, גם הרובוטים למדו את זה).

ואיך העניינים יתקדמו מכאן והילך? האם תהיה רגיעה או שנחזור לימי הביניים? או בקיצור, מהי התחזית?
מעונן שרבי עם סיכוי לטפטוף גוזמאות.
 

חנש

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
מנגינה מוכרת מתנגנת ברקע: "קול חי מיוזיק מנגנים לכם את היום",

לפתע הג'ינגל המוכר נחתך בפתאומיות.

התרעה: אזרחי ישראל היכנסו למרחב המוגן, אני חוזר כל אזרחי ישראל היכנסו למרחב המוגן.

למרבה ההפתעה ההתרעה התרחבה, קול בס אנושי רגיל נשמע ברקע: "אנו מבקשים מכל אזרחי ישראל למצוא מרחב מוגן יש לכם כארבע דקות, אנא מלאו אחר ההוראות למען ביטחונכם".

ההודעה המשיכה אנא מצאו מרחב מוגן קרוב, גם אם אין לכם מרחב מוגן דירתי אל תישארו בבתים מצאו את המרחב המוגן האזורי.

אני חוזר ואומר מצאו את המרחב המוגן האזורי.

מה קורה? אנחנו מנסים להבין תוך כדי שאנחנו אוספים את כולם לממ"ד, נועלים את הדלת, הלב דופק, אנחנו שומעים את הפעימות שלו, זה נשמע רציני למדי.

"אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא", אין עוד מלבדו", "ויהי בנסוע הארון"...

"שיר למעלות" – תגידו איתי כולכם ביחד, אני מבקשת בקול נרגש ומעט היסטרי.
אנחנו צועקים בהתרגשות רבה את הפסוקים השגורים על לשוננו, מרגישים פחד ורעדה ויחד עם זאת חשים כי רק ה' וה' בלבד יכול להושיע אותנו.

פתאום, הפסקת חשמל.

מה קורה? אי אפשר לדעת, אין קליטה, אין אור, אנחנו נותנים ידיים אחד לשני, מנסים לתת אחד לשני חיזוק ותמיכה.

ואז אנחנו שומעים בוווום אדיר, שנמשך ונמשך, ולאחריו עוד כמה בומים שממשיכים כמו הד אחרי הבום הראשון.

מנסים להרגיע את עצמנו, חלק מאתנו צועקים וחלק אחר מנסה להרגיע את הצועקים.

ועדיין לא יודעים מה קורה.

אחד מאתנו שרואה את המצב מחליט לשיר: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, בביאת המשיח אני מאמין"

לפתע נשמע קול חזק, קול אדיר, קול הולך ומתחזק.

מישהו מתחיל לבכות.

מישהו אחר צועק בהתרגשות, השופר, השופר, זהו קול שופרו של משיח.

פתחנו את הדלת של הממ"ד, יצאנו מהבית, ראינו אור גדול בעולם.

הוא הגיע, , אכן, הוא הגיע, סוף סוף , ברחמים גדולים.
 
נערך לאחרונה ב:

הזדמנות

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צבי הקיא מעל הסיפון. הטלטלות של הים הפרו אצלו את האיזון.
עכשיו הוקל לו, בפרט כשהוא רואה יבשה באופק וזה אומר קץ לטרטורים, לזהויות הבדויות ולמסע הבריחה המורכב והיקר.
הוא וכל חבריו יוכלו לחזור לגמרא ולא להתחבא כמו אנוסים בין יהודים, שמחזיקים נשק למראית עין ולומדים בסתר.

מאז שאיראן החליטה לנקום את מות הבכיר שלה בסוריה בג"ץ ואחים לנשק הגיעו פיזית לבתי המדרשות ומשכו אותם משם פיזית באיומי לפידים בוערים.
והאדמה אכן בערה. מצפון, מדרום וממזרח, הארץ תבעה את עלבונה.
 

RIVKA W

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית

יצא קצת ארוך, מחילה מכל הקוראים


ה30 בנובמבר- ערד

האזעקה החרישה את עור התוף שלו ,הקפיצה לו את הלב ואז הפילה חזרה. עמוק עמוק, אל המקלט. שתי דקות אחר כך נטרקה הדלת העבה מאחורי צוויבל, השכן, ושלושת ילדיו.
החלל לא היה גדול. המקלט, למרות המלחמה, היה עמוס בחפצים.
"פיוווו" נשף רובי "מה קרה?" הוא תקע מבט מקווה בשכן מהקומה הרביעית שהיה שקוע במסך המרצד.
"אזעקות בכל הארץ" המהם הלה, לא טורח להרים את עיניו.

הם עמדו דרוכים כולם כשהפיצוץ נשמע, מרעיד את הקירות. הקטנים של צוויבל פצחו בצרחות.
"די, נגמר" אמא שלהם ניסתה להרגיע את הצרחות. צוויבל עמד לידה מביט בילדים בחוסר אונים. היא הרימה את האמצעי ותקעה בידיו. "די שמוליק חמוד, הולכים הביתה" הרימה בידיה אחד נוסף ושלחה יד אל הידית. בום חזק עצר אותה. הקטנים הוסיפו לבכות.
הזוג המסורתי מהדירה ממול התלחשו ביניהם ואז פנתה האישה לצוויבל ולקחה ממנה את התינוק.
צוויבל ניערה ידיים בהקלה והתכופפה אל הגדול שלה שבכה יחסית בשקט "זהו חמודי, אמא פה" ליטפה את לחיו.
פיצוצים נוספים החרידו אותם.

עשר דקות עברו.

"זה לא הולך להיגמר כזה מהר" הודיע זה מקומת הכניסה ופילס לעצמו דרך בין מיטה עתיקה שעמדה במאונך לבין עב"ם עטוף בניילון כחול.
הטלפון של צוויבל צלצל. הוא שלח יד שמאל לכיס הימני ושלה אותו משם. הזאטוט שבידו הגביר את הצרחות.
"מה?" הוא שאג אל הטלפון. "אני לא שומע."
"אה, כן הוא פה" המשיך לצעוק אל המכשיר והושיט אותו לרובי.
"הלו"
"רובי, איפה אתה?" אמא נשמעה מודאגת, הדי פיצוצים נשמעו גם מעבר לקו.
"במקלט, אמא, הכל בסדר איתי. איפה אתן?"
"נכנסנו פה לאיזה מקלט עם כל השקיות ו..." בום נוסף הדהד קרוב מתמיד. חושך השתרר במקלט. ובליל צעקות.
פניו של ההוא מקומה רביעת הוארו באור כחלחל. ידיו המשיכו להחליק על המסך.
"אי" זה היה נשמע הבחור מקומת הכניסה. אחריו נשמעו קולות חפצים נופלים.

"רובייי" מישהו צעק לו לתוך האוזן. אמא.
"כן, אמא"
"גם לכם יש הפסקת חשמל?"
"כן..." צפצוף עדין בישר שהשיחה התנתקה. הוא לחץ על המקשים, בוחן את המסך הקטן. אפס קליטה. הרים ראש אל האורות הכחלחלים שריצדו לידו. ההוא מקומה רביעית החליק בהיסטריה על המסך. צוויבל ואשתו ניסו להרגיע שניים מהילדים. השלישי התפתל בידיה של המסורתית מהדירה ממול. מישהו נוסף ניסה לעזור לבחור מהכניסה להיחלץ מערימת השמאטס שנפלו עליו.

רובי ניסה להגיע לצוויבל ולהחזיר לו את הטלפון כשההוא מקומה רביעית זנח את המכשיר שלו וצעק "אין קליטה." כולם הסתכלו עליו בהלם. "מה אתם רוצים ממני אין קליטה סלולרית. המדינה קורסת ואנחנו ביחד איתה."
הפיצוצים המשיכו.

שעתיים עברו

שוב נשמעה אזעקה. הקליטה עוד לא חזרה ועיניהם החלו מתרגלות לחושך. הקטנים של צוויבל נרדמו על מזרון שהמסורתי והבחור מהכניסה ארגנו, לידם ישב ההוא מקומה רביעית. אשתו של צוויבל ישבה ממול.
בעיטות על הדלת. "לפתוח, צה"ל." צוויבל קם מקצה המזרון ופנה אל הדלת. ראשו של ההוא מקומה רביעית נזקף והוא זינק לאותו הכיוון, משיג את צוויבל בננו-שניה.
"לפתוח" הבעיטות המשיכו. ההוא המשיך להחזיק בידית מסרב לפתוח. צוויבל ניסה לשכנע אותו לזוז מהדלת.
"גם בשביעי באוקטובר זה היה ככה." סינן ההוא, דבק בדלת. צוויבל נעץ עיניים תוהות בצלליות הדמומות.
"בשמחת תורה" פירש רובי בקול. חיוך של הקלה עלה על שפתיו של צוויבל. "שמע ישראל" הוא צעק על הדלת. "ד' אלוקינו ד' אחד." צעקו עליו מהצד השני.
ההוא מקומה רביעית הביט בצוויבל, מחכה להסבר. "הם יהודים, תפתח." קולו היה החלטי. ההוא היסס ופתח את הדלת באיטיות.

אור כחלחל הדמיע את כולם באחת. רובי קפץ ממקומו, ידו על עיניו. האור נכבה. שני אנשים עם אפודות זורחות מעל מדי חאקי עמדו שם והגישו ערכת חירום.
"ההוראה היא לא לצאת מהממ"דים עד להודעה חדשה." בישרו והציגו מכשיר רדיו קטן. הערכה כללה גם סוללות, תאורת חירום ובקבוקי מים.
הדלת נטרקה שוב.

יומיים עברו

הפיצוצים והאזעקות נשמעו כמו מוזיקת רקע רועשת לאוזניים המורגלות. מקודם שוב חילקו מים וסוללות וכעת דלק הרדיו.
"אחת ושתיים עשרה דקות בישראל ואנחנו כאן עם הפלישה של ארצות הברית ללבנון. איתנו כתבינו הצבאי יואב שרון מהשטח. יואב, מה אתה יכול לספר לנו?

כן, אז אה שלום לכולם אנחנו נמצאים כרגע ליד מחנה אמריקאי שהוקם פה ממש מהרגע להרגע. לא ניתן להתקרב ממש לאזורי הקרבות, אך גם פה אפשר לראות שהנשיא טראמפ מקיים את הבטחתו וכפי שקרה לאחר הפיגוע במגדלי התאומים, חיזבאללה של אחרי המלחמה לא יהיה אותו אחד שנכנס אליה."

שלוש ימים

'מעניין מה קורה עם אמא והבנות.' רובי סקר את האפילה. בזמן האחרון היה שקט יחסית ונשמע שאמריקה התערבה חזק. ההוא מקומה רביעית שיחק בכפתורי הרדיו.
"תושבי ישראל ערב טוב, ואנחנו איתכם במקלטים עם בשורה משמחת. ברגעים אלו התקבלה הודעה מפיקוד העורף: כלל התושבים יכולים לצאת מהממ"דים ולהישאר בסמוך למקום מוגן. אני חוזר ההודעה שהתקבלה היא שניתן לצאת מהמקומות המוגנים אבל יש להישאר קרוב למקום מוגן."

הבחור מהכניסה קפץ מהמזרן. "וואוו, אנ'לא מאמין." הוא צעק, אסף את הפלאפון חסר התועלת שלו ויצא לבחוץ. צוויבל גם הם החלו להתארגן. האנשים החלו להתעשת אט אט ולאסוף את עצמם. רובי יצא החוצה. פנסי הרחוב לא עבדו, כמובן. הוא עלה באיטיות במדרגות. הביתה.
'בטח עוד מעט אמא והבנות יבואו.' צפירה מוזרה צפצפה באוזניו, הוא עצר באמצע המדרגות מבולבל. 'מה זה אזעקה חדשה?' הקול הלך והתגבר, הלך וחזק. ליבו נרעד.
ההוא מקומה רביעית הניח יד על כתפו. "מה זה?" שאל.
רובי מצמץ. "השופר" לחש.
 

.B.B

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
יום רביעי, 10 לפברואר 2024.
זה היה- - - גדול. ענק. עצום.

מוחמד דף נתפס במנהרת טרור ברצועה, בגבול רפיח העזתית ורפיח המצרית.
לאחר חקירה קצרה ותכליתית הוציא ממנו הקצין החוקר מילה אחת. "حمر الشعر". וזהו.
יותר אי אפשר היה להוציא ממנו מילה ולו בגלל שמתים, לרוב, אינם מסוגלים לדבר או לגלות סודות.
הישראלים הקפיצו את כל המודיעין על הרגליים, לעלות על הקוד. "حمر الشعر". מה בדיוק זה אומר? ואיפה לחפש?
בסוף הבונקר התגלה דווקא בטעות, כשחייל זוטר חיפש מקום להניח את ראשו וגילה את הכניסה לבונקר.
החיילים נכנסו בחשש מה, מי יודע אלו הפתעות מחכות להם שם
נכנסו ושפשפו עיניהם בתדהמה---
פעוט קטן. מכוסה אבק ולכלוך. שיער כתום מוכר. עיניים טהורות.
פעוט, שפעם היה תינוק. פעם. כשנחטף מביתו עם כל משפחתו. והיום הוא כבר בן שנה ורבע.
אין לו חיוך על הפנים, ונראה שהוא שכח מה זה לחייך בכלל. אבל הוא בריא ושלם, וכשהמ"פ מרים את כפיר בזרועותיו, הקטנצ'יק לא מגיב בכלל. התרגל למציאות הזאת של תזוזות, אבק שריפה ואנשים זרים.
המ"פ הנוקשה והתקיף, שבחיים לא מתרכך, ניגב דמעה. הג'ינג'י הקטן שוב בידיים ישראליות.
בקצה השני עומד ילד בן 5 ובוהה בעיניים קמות באנשים המפחידים, המלוכלכים, המיוזעים עם הבגדים הירוקים שלוקחים את אחיו הקטן וחומדים אותו לעצמם
רק אחרי שהוא מתקרב לכיוונם שני צעדים הם שמים ליבם אליו, ומרימים גם אותו בזרועותיהם. לא מאמינים שהם זוכים לחזות בפלא שנקרא "ילדי משפחת ביבס" במו עיניהם.
החיילים מסתובבים במקום, שנראה שננטש ממש בימים האחרונים
קצת אוכל יבש, ברז שמטפטף בפינת החדר, וציוד מחשבים קרוע ושרוף בחלקו.
אין זכר לירדן או לשירי.
הציוד הועבר מיידית למומחי המחשבים ביחידה הצבאית, שהצליחו להוציא מידע רב מהציוד שננטש בחופזה.
למרות שבישראל הרבו להלל את היחידות המבצעיות והמודיעיניות, ומומחיות הסייבר שלהם- האמת שאך נס גרם לכך שהציוד ננטש בחופזה והטרוריסטים לא הספיקו להשמיד את כל החומר בצורה שהיתה מונעת מהם לשחזר אותו.
בחומר התגלה מידע רב על החזית הצפונית, דווקא.
מסתבר שבניגוד למה שחשבו במודיעין הישראלי, חיזבאללה היה בקשר הדוק עם מנהיגי חמאס ברצועה ובעולם עד כדי כך שהעבירו להם את מיקומי הבסיסים הצבאיים שלהם בדרום לבנון.
תוך דקות הועלה חיל האוויר האמריקאי לאוויר, ולפתע בשעה 14:00 (שעות עגולות, כמו שחמאס אוהב), הופצצו בו זמנית בסיסי חיזבאללה לאורך הגבול ועמוק בשטחי לבנון.
ההפצצה שיתקה את המערך הצבאי של חיזבאללה.
לבנון חדלה מלהוות איום על ישראל.
הנחש האיראני לא שקט על שמריו. אך הפעם, בניגוד לאיומים קודמים על ישראל- הם לא אמרו דבר.
התגובה האיראנית בוששה מלבוא.
ואז, בשעה חמש, זה קרה.
אזעקות בכל הארץ. ממטולה ועד אילת כל הצופרים ייללו
אלפי רחפנים איראניים חדרו לישראל מגבול סוריה, אליהם מחוברים מטעני נפץ ואמצעי חבלה
כלי התקשורת התריעו לכל אזרחי מדינת ישראל, מהצפון ועד הדרום לסגור חלונות ודלתות ולהינעל בממ"דים.
מד"א הזניקו תוך דקות חפ"ק לטיפול באלפי פצועים.
הפוליטיקאים, לשם שינוי, שתקו.
עוברת דקה ועוד דקה, ולא קורה כלום.
כלי הטיס הזעירים מסתובבים בשמי הארץ, וכל המדינה מתבוננת בנשימה עצורה.
עשר דקות של בהלה וחרדה עברו, אזרחים ראשונים החלו לצאת מהבתים ונדהמו לגלות את כלי הטיס עומדים במקומם ללא תזוזה, מרחפים בגובה מטר על פני האדמה.
האיראנים שאגו והשתוללו. כמה וכמה ראשים עוד יערפו על המחדל הזה
התקשורת הישראלית שידרה לעולם את המחזה עוצר הנשימה - הרחפנים עומדים על מקומם ללא נוע.
הכתובת הייתה על הקיר. ידיים ישראליות טיפלו בחמודים האלו, לפני שיצאו למשימת ההתאבדות.
ארה"ב ניצלה את המומנטום ונכנסה לאיראן בכל הכח. עשרות אלפי חיילים אמריקאים חצו את גבול אזרבייג'ן- איראן, השמידו את כורי הגרעין, חיסלו את בכירי הממשל ושחררו את העם האיראני לנפשו.
בישראל צפו האזרחים בתדהמה בפלא הגדול. איראן נמחקה מהמפה.
ילדי ביבס הובאו לבדיקות בבית החולים תל השומר, ושוחררו כעבור יומיים לאחר שעברו סדרת בדיקות כמו שרק בתי החולים בישראל יודעים לעשות. מכף רגל ועד קצה השערה; בריאים ושלמים במאה אחוז.
סינוואר ברח לקטאר, שם נתפס כשהגיע יחף לבקש מאחיינו, הנספח הצבאי, מכונת גילוח
והלה התברר כמשת"ף ישראלי.
חמאס נכנע. כל החטופים חזרו לידיים ישראליות.

###


יום ראשון, 14 לפברואר 2024.

נתיבי איילון עמוסים בהמון אדם.
פה ושם עוד נראים כמה שלטים עם תמונות החטופים; דגלי ישראל בכל מקום.
נראה שאין יום רגוע במדינה הקטנטנה במזרח התיכון.
כרוזים ושלטים מונפים בידי קשישים, פנסיונרים והייטקיסטים. ילדי בית ספר לצד נערים
המכנה המשותף לכולם הוא הרגש שמלהיט אותם.
שלט ענק מונף מעל ראשי המפגינים החוגגים.
בחירות עכשיו.
 
נערך לאחרונה ב:

א. פרי

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
אלווין ג'וניור נכנס לחדר הרחב.

יותר מעשרה אנשים ישבו שם עצומי עיניים, כל אחד שידר מחשבות רעות.
אנרגיה כבדה עמדה בחלל החדר.

האנרגיה שידרה כל כך הרבה, עד שראשו של אלווין הלם נמרצות.
זה היה סימן מעולה שהאנשים כאן מתקשרים היטב.

אלווין התגבר על חיוכו שרצה להתפשט על פניו. הוא חש ברצונו או שלא, ברגשות שונים האופפים אותו.
עיניו חלפו על פני המתקשרים.

הם האחראים למלחמה העולמית.
כל אחד פה אחראי על חשיבה חשוכה שדוחסת את התחושות של האנשים בעולם.
זה הגרעין. מכאן מתחיל הכל.

הוא ידע שאם קורה משהו רע לאנשים כאן, כוחם של אנשי האור יגבר.
לכן אנשיו נמצאים בכל חלקי הגלובוס. הוא קרא להם הנה כדי לרכז אחת ולתמיד את כל האנרגיות השליליות למקום אחד וליצור מסה שלילית.
למרבה הצער זה כי המסה החיובית מרימה ראש.

אבל כשהם כאן ביחד הוא מבין משהו מפתיע. החיבור ביניהם יוצר רגש מפחיד.
אהבה.

אנשי האור נלחמים. הם מרבים מחשבות טובות ומעשים טובים.
המתקשרים שלו מספרים לו שזה קורה הרבה. פתאום רוי מרגיש פרגון במקום קנאה.
דוני שמחה פעמים רבות, לוס חש שהדאגות בורחות לו, ובורי כבר לא מסכן כל כך.

זה קשה.
זה מפחיד.
איך מפסיקים את הסחרחרה הזו?
הוא קרא להם לכאן להתכנס.
'תגבירו, תגבירו את החושך' צווח עליהם.

אבא שלו שלח לו הודעה שהוא חש שינוי באוויר. משהו קורה.
הוא שלח פניה נרגשת לאנשי המחשבים שלו שמפעילים בוטים "המשיכו לעורר שנאה ברשתות".

אבא שלו אלווין הגדול מודיע שהוא לא מרוצה שכולם הגיעו למקום אחד.
"יש אהבה, חיבור, מחשבות טובות, עידוד" פלט את המילים בשאט נפש, " תנסו לסכסך בעולם עוד קצת".

"זרקנו מילים כמו שוויון בנטל, נול עובד קשה. לא אוכל, לא ישן. מרוכז כמו אורניום".

"תעודד את האחראי על שנאה עצמית".

" לעודד אותו זה אומר שהוא יפסיק לשנוא את עצמו", אמר אלווין גוניור.

" הומור זה אור גדול לאנושות, תפסיק להשתמש בו", כעס אלווין הגדול.

"דאגה, כעס, פסיביות, נו אני רוצה לראות אותנו מנצחים תפריד ביניהם וזהו". אלווין קיבל את ההודעה ונאנח.

"הבעיה שיש משהו גדול מאיתנו. כח עולה שלוקח את כל האנרגיה שלנו. חשבתי שאיגוד אנשי השנאה יפחית את הכח של אנשי האהבה. אבל הכח שלהם מגיע גם לכאן. אנחנו מתקשים להתמודד".

"חחח.. הכח הזה יתמוטט, כמו תמיד".

"לא. הם אנשים שלוקחים לנו הכל והופכים את הכל לאהבה". אלווין הגדול הביט בפחד קדימה, "ואני מרגיש את זה", הוסיף ועצם את עיניו בלאות, "זה הדבר שאני הכי שונא. אהבה זה נשק מסוכן מאיפה זה הגיע פתאום?"
הוא נפל ממקומו.
נותן לגלים של אהבה לחלוף על פניו.
"אני שונא
אני מקנא
אני לא שווה
תמיד שנאו אותי
אף אחד לא מסתכל עלי", צעק בכוחותיו האחרונים.

האהבה הזו חלפה על פניו ואמרה לו "הכל בסדר, אלווין".
היא היתה מאירה, יציבה, בהירה.
"אני שונא, מקנא, מפחד. טוב לך?"
"זה בסדר לשנוא לקנא לפחד ולטעות, צריך לכוון הכל לשם שמים".
"אני לא רוצה להיות טוב", זעם.
"גם לרע יש תפקיד בעולם" חייכה האהבה.
לא היו לו שאלות פתאום.
הוא נכנע.
מאז הוא כבר לא גדול.
הוא מעביר את זמנו בגידול חסה בגינה.
החסה בריאה, קצת מרירה, ואין בה אפילו חרקים, למרבה הצער.

*

האיראנים הביטו לכל הכיוונים.
"מה חשבנו כשיצאנו להילחם נגד העם הנבחר?" חשבו במבוכה, "נשלח להם מתנות כפיצוי, איזה בושות".
גם העזתים התחילו לחוש התנצלות עמוקה, "פאדיחות, מה עשינו, נשתף פעולה ונלך לגור במקום אחר, זה לא ארץ שלנו", דיברו זה לזה, כפופי גוו הם אספו חפציהם והסתלקו מעזה, משתדלים לתקן כל מה שעשו עד כה.
הפלסטינים הבינו שזה לא המקום שלהם, והחלו לעזוב את הארץ מתוך רגשי הבנה שלחינם נלחמו.
גם בחבלי ארץ אחרים התחילו להבין שמלחמה אינה הדרך: קים ג'ונג הבין שהוא לא אמור להיות שליט יחיד, ההבנה הזו היתה כל כך עוצמתית, הוא התחיל לשחרר ולהיות נדיב וחביב.
גם פוטין נסוג מרצונו להלחם נגד שכנתו.
וסין התחילה להנהיג בארצה סובלנות ונסוגה מרצונה להשתלט על העולם.
אנשים נעשו חביבים זה לזה, והעולם נשאר אותו דבר בדיוק ובכל זאת נכנע לאהבה.
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
בקירות חדרו של החכם ריקדו הצלליות. שבעה נרות שמן, הטילו אלומות אור קטנות, שופכות הילה כתומה על פניו של החכם.

ראשי מערכת הביטחון ישבו סביבו, מצפים בדומיה למוצא פיו. רק התראות הווצאפ ממשיר הטלפון של פ. מהשב"כ, הידוע בכינויו 'פנחס המצונן', טרטרו את הדממה הסמיכה.

דקות ארוכות של שקט, כשמצחו של החכם נתלם תלמים עמוקים, אשר אגלי חוכמה נובעים מהם.

"קראתם פעם מ. ארבל?" שאל החכם.

-"מה?!"

-"מ. ארבל! הסופר, בלתי הפיך. עין בעין. שם נרדף. קראתם?"

י. המזכיר הצבאי, הזורם על כינויו 'יורם השמנמן', גיגל מהר. והפטיר ביראת כבוד:
"כבודו, אנחנו לא בקיאים בספרות החרדית."

"כלום?!" החל החכם לכעוס.

"האמת שמרגל להשכרה קראתי" מילמל ד. מהמל"ל. האהוב בארגון בשל כינויו 'דוביק העבדקן'.

"פחחחח... " לא הצליח החכם להסתיר את זלזולו. "רק מ. ארבל! אם הייתם קוראים אותו ולא את כל הקומיקסים המדומיינים האלו, כבר הייתם יודעים איך לסיים את המלחמה."

ביציאה, בעוד ד. מגן על סדרת הספרים האהובה עליו. חילק ש. ממשרד רוהם, המוכר בציבור בשם המפורש 'שמעון הפנקן', את ספרי הסופר החרדי י. וינשטוק הידוע בכיוניו הספרותי 'מ. ארבל'.

עשרות חיילים סרקו דף אחר דף עד שבקשר גורדי נמצאה התשובה.

בבסיס סודי ליד העיר יבנה סיימו לפתח את הנשק הביולוגי.

הרגע המתאים להכרעת האויב האיראני הגיע, אך לא נמצא אי מי שיעיז להטיל את הנשק, לתוך טהרן.

בצר להם חזרו אל החכם, אוחזים בידיהם את הספר שניבא כבר הכל.

שוב שתיקה רועמת, צלליות ונרות, ותלמים במצח החכם.

"חיים גרינבוים קראתם?"
-"יש לו כינוי?" התעניין י. המזכיר המגגל,

-"איזה כינוי?!" התקצף החכם. "תנסה אולי 'אבו הדוויג'."

א. מפורום המטכ"ל העונה גם לכינוי 'איתן הספרן' . אשר הספיק בשנות בחרותו באור יהודה לעבור על כל ארון הספרים החרדי הציל את המצב:
"כבודו מתכויין לצוואה או לתיק מקסיקו?"

החכם לא ענה.
רק הביט במבט צופן סוד, בחבורת הבכירים שהצטופפה לפניו על כיסאות כתר צהובים.

"תקשיבו לי. הסיפור של עם ישראל וסוד קיומו בארץ ישראל. זה לא נושא לסיפורים להרפתקאות רומנטיות של חבורת צעירים שמגינה על המולדת. מלחמה מול החיזבאללה לא תיגמר באתגר בפרוג.

עזבו את הנשק הביולוגי, את הבינה המלאכותית ואת הצבא הקטן החכם והמטומטם שלכם.

אתם צריכים להבין, שיש כאן ארוע הרבה יותר גדול ממכם ומהיכולות שלכם.

הבעת ייאוש השתקפה מכל האישונים שבחדר, פרט לעיניו של החכם.

"דוד המלך כבר קראתם?"
 

נחשונים

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
לאחר שהאיראנים בכבודם ובעצמם טרחו לקרוא את האתגר והשתדלו להתאים את עצמם פחות או יותר לנכתב בו, הגיע הזמן לעשות גם מצידנו איזה דירוג קטן.
אז במקום הראשון @חנש על קטע כתיבה מרגש שמבטא היטב כיצד אנו רוצים שכל זה יסתיים בקרוב ממש.
במקום השני, @אליהו פ על תחזית כמעט מדוייקת של התפתחות הדברים (ומי יודע, אולי גם הסיומת תתרחש אוטוטו).
במקום השלישי, @הנף מקלדת שבהומור שנון ומתוחכם הביא כאן מסר שחשוב להצמד איליו בימים אלו.
תודה לכל שאר הכותבים הנכבדים, ובהצלחה באתגר הבא.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ע'

קכא עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי:קכב עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים:קכג עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ:קכד עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי:קכה עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ:קכו עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ:קכז עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז:קכח עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי:
נקרא  4  פעמים

אתגר AI

חשיפה כפולה • אתגר 130

לוח מודעות

למעלה