עזרה אל-על

[חני לוי]

מי מוכנה להמליץ עליי?
דיברתי פעם בטלפון עם ניקית בשם "אסתי וויג" אולי את כאן ומוכנה להמליץ ?

 

[ארנבת]

קיבלתי במייל:

*אל-על חושפת: לא החרדים עיכבו את הטיסה*

שבוע אחרי שהתפרסם סיפור על חרדים שעיכבו בניו יורק טיסה במשך שעה בסירובם לשבת ליד נשים. חושפת העיתונאית סיון רהב מאיר עדות מכלי ראשון וגם תגובת אל-על

אשת התקשורת סיון רהב מאיר חושפת עדות מכלי ראשון וגם הצהרת חברת אל על אודות טענות על 'חרדים שעיכבו טיסה'.

"כבר שבוע שאני לא מבינה איך חרדי העז לעכב ביותר משעה טיסה של "אל על", כותבת סיון, "איך דבר כזה קורה? מי החצוף הזה? ומי הדיילים שמאפשרים לו להתנהג ככה? כמובן שהיה לי ברור שהעובדות נכונות, הן הרי פורסמו וצוטטו בכל מקום. ואז קיבלתי את המייל הזה מכתריאל שם-טוב:

"שלום סיון, הייתי על הטיסה המדוברת מניו יורק, הטיסה ש'חרדים עיכבו במשך שעה ורבע', לפי הכותרות. אשתי ואני חגגנו 25 שנות נישואים, וב-18:00 בערב היינו צריכים להמריא חזרה. פשוט לא האמנתי כשקראתי את כל הכתבות. היינו אמורים להמריא ב-18:00, אבל הודיעו לנו עוד לפני העלייה למטוס שיש עיכוב עד 18:45. זה גם היה כתוב על המסך בטרמינל, בלי קשר לאף נוסע, כמובן. עלינו למטוס וזה לקח זמן, לפחות עד 19:10 לדעתי. להערכתי, כל הסיפור עם החרדים לקח 5 דקות, לא יותר. אני כמובן לא מצדיק את ההתנהגות שלהם ואסור לעכב טיסה אפילו בדקה. כאדם חרדי לא נתקלתי מעולם בהתנהגות כמו שלהם. אבל שמעתי אותך מזדעזעת בתקשורת, ושמעתי עוד רבים עוסקים בכך וכועסים, וכיוון שהייתי שם, אני לא מבין איך הסיפור הזה תפס את כולם. זה הרי נשמע כל כך הזוי, איך לא בודקים? וזה גורם לישראל לנזק בינלאומי, לשם הטוב שלנו בכל עולם, אז מה קורה פה? התלבטתי כמה ימים אם לפנות אלייך, אבל חשוב לי שיידעו את האמת. יש לי עוד עדים רבים לסיפור הזה שהיו במטוס, אם צריך".

מיהרתי לפנות ל"אל על" ושם מסרו לי כעת את התגובה המפתיעה הבאה: "אכן, הפרטים שפורסמו בנושא לא היו מדויקים, בלשון המעטה. בפועל האיחור לא היה קשור כלל לאירוע שפורסם. ההסעה של המטוס אל עבר מסלול ההמראה בשדה התעופה ניו יורק בשעות הערב נמשכה כשעה ללא קשר למקרה. הטיפול בשני הנוסעים שסירבו לשבת במקומם התרחש אחרי שהמטוס כבר התנתק מהשער, והוא נמשך דקות ספורות בלבד. נמשיך לעשות הכל כדי להסיע את נוסעינו בנוחות, בבטחה ובהתאם ללוחות הזמנים".

אני ממש לא רוצה שהפוסט הזה ייגן איכשהו על אותם 2 אנשים. אני רוצה שהוא ייגן על 8 מיליון אנשים מפני דיון ציבורי מתלהם, שבכלל לא מבוסס על עובדות."☆
*News*

נראה לי שהרבה ניקים פספסו את ההודעה הזאת.
תפתחי אשכול חדש...

 

[עקיבֶא.]

מישהו יכל להעלות כאן את מה שכתב ידידנו ר' נתן גלנט באתר JDN מאמר חזק מאוד בנושא

 

[cantor]

אחרי עוד סיפור על "התנהגות ברברית של נוסעים חרדים" שהתברר כשקר זדוני במיוחד, נתן גלנט פונה לגורמים ששוב עשו סיבוב תקשורתי על הציבור החרדי ודורש מהם התנצלות והפקת לקחים / טור זועם
המדינה כולה געשה.
החרדים, שוב פעם, מציקים לכולם.
הם מעכבים טיסות, הורסים את השם הטוב של חברת אל על, משתלטים על המרחב הציבורי, מתנהלים באופן מחפיר, וכמובן:
חושבים שהמדינה שלהם, ועושים מה שהם רוצים.

הכל התחיל מפוסט תמים שפורסם בפייסבוק.
הפוסט, שנכתב בשפה כנה ונוגעת ללב, תיאר אפיזודה מתסכלת במיוחד:
טיסה שלימה, המעוכבת בזמן רב ע"י קומץ חרדים שאינם רוצים לשבת לצד נשים.
הדיילים מנסים לעזור, נוסעים רבים מתערבים ומנסים לפשר, אך ללא הועיל.
שוב פעם, החרדים האלו, החצופים.
לבסוף, לאחר שקומץ החרדים הוציאו מדעתם את כל נוסעי הטיסה, ולאחר עיכוב משמעותי של שעה ורבע (!), יוצאת סוף סוף הטיסה לדרך.
הפוסט מבהיר:
מי ששילמו את המחיר, הינן שתי נוסעות, כאשר אחת מהן הינה אשה בת 70 (!) שמטולטלת למקום אחר, על מנת שהגבר החרדי יוכל לשבת במקומו…
מה נאמר ומה נדבר, סיפור מכעיס מאוד, לא?

גם חברת אל על חשבה כך, ומיהרה לשחרר הודעת הסבר, והבהירה כי יתבצע 'חידוד נהלים', לא פחות.
מהיום, כך חברת אלא על, בהודעה חגיגית, נוסע שיסרב לשבת לצד נוסע אחר – יורד מהמטוס, לא פחות.
יפה, אל על, יפה.
מרשים. כל הכבוד על האומץ.

המדינה כולה סערה, טורים נזעמים נכתבו, גינויים רבים הושמעו והדהדו בחלל, פרשנים כבודים וחמורי סבר הקדישו זמן רב ואנרגיה לגינוי החרדים והתנהלותם.
שוב פעם, החרדים האלו.
שיצאו לנו מהווריד כבר, אין לנו כוח יותר.

כמה ימים עברו, ועוד כמה, ולפתע, התגלתה אמת… שונה.
הטיסה עוכבה, בגלל סיבות טכניות כאלו ואחרות.
הנוסעים החרדים עיכבו את הטיסה, אם בכלל, בדקות ספורות.
חברת אל על מודה בעצמה בעובדות, ציטוט:
הטיפול בשני הנוסעים שסירבו לשבת במקומם התרחש אחרי שהמטוס כבר התנתק מהשער, והוא נמשך דקות ספורות בלבד….

דקות ספורות?
אתם בטוחים?
במאה אחוז?
אולי תבדקו שוב פעם, אולי תסרקו את מצלמות האבטחה, אולי תמצאו בכל זאת כמה לבושי שחורים רעי לב, מתנשאים וחצופים שמסרבים לשבת במקומם ומעכבים שעה ורבע את כל הטיסה?…

וכן, זה מקומם.
בכל פעם שמתפרסם סיפור דומה בתקשורת, ממהרים כולם לגנות ולהטיל רפש בכמות נדיבה.
פעם זו חברת התחבורה, פעם המשטרה, פעם מנכ"ל של חברת היי טק כלשהי.

ואני אומר:
אולי די?
אולי הגיע הזמן להרכין את הראש, ופשוט.. להתנצל?

הנה מי שצריך להתנצל, נראה מי מהם יהיה אמיץ דיו לעשות זאת ראשון:

מר חן רותם, הנוסע שכתב את הטקסט הנוגע ללב, וכנראה טעה ב 90% מהפרטים שכתב.
מר חן, שמע נא.
קורה שאנשים טועים, וייתכן שתיארת מצב שאותו חווית בצורה סובייקטיבית, קורה, מקובל, הגיוני.
עם זאת, גרמת לציבור שלם להיגרר אל עמוד הקלון, שלא בצדק.
יהיה נחמד אם תתנצל, ולא רק תסביר את עצמך.
ואגב, עצה ממני: לא כדאי לכנות אף יהודי, אף פעם, 'אדוק וסגפן'.
אתה מבין, הקונוטציה מאוד לא נעימה, מר חן היקר.

מר ברק עילם, מנכ"ל חברת ההיי-טק. הלו, אדוני, תגלה אחריות ותתנצל.
כתבת שטויות? אוקיי, קורה. עכשיו תתמודד, ותתנצל. ולא, לא מולנו. מול אל על.

אה, ואגב אל על. גם אתם צריכים להתנצל.
מר גונן אוסישקין, מנכ"ל אל על:
לא יכולת לפרסם את העובדות, שהיו בידיך, קצת יותר מוקדם? היית צריך לחכות לפניה של עיתונאית כדי להסיר את ההכפשה מציבור שלם?

 

[תגובתי]

אחרי עוד סיפור על "התנהגות ברברית של נוסעים חרדים" שהתברר כשקר זדוני במיוחד, נתן גלנט פונה לגורמים ששוב עשו סיבוב תקשורתי על הציבור החרדי ודורש מהם התנצלות והפקת לקחים / טור זועם
המדינה כולה געשה.
החרדים, שוב פעם, מציקים לכולם.
הם מעכבים טיסות, הורסים את השם הטוב של חברת אל על, משתלטים על המרחב הציבורי, מתנהלים באופן מחפיר, וכמובן:
חושבים שהמדינה שלהם, ועושים מה שהם רוצים.

הכל התחיל מפוסט תמים שפורסם בפייסבוק.
הפוסט, שנכתב בשפה כנה ונוגעת ללב, תיאר אפיזודה מתסכלת במיוחד:
טיסה שלימה, המעוכבת בזמן רב ע"י קומץ חרדים שאינם רוצים לשבת לצד נשים.
הדיילים מנסים לעזור, נוסעים רבים מתערבים ומנסים לפשר, אך ללא הועיל.
שוב פעם, החרדים האלו, החצופים.
לבסוף, לאחר שקומץ החרדים הוציאו מדעתם את כל נוסעי הטיסה, ולאחר עיכוב משמעותי של שעה ורבע (!), יוצאת סוף סוף הטיסה לדרך.
הפוסט מבהיר:
מי ששילמו את המחיר, הינן שתי נוסעות, כאשר אחת מהן הינה אשה בת 70 (!) שמטולטלת למקום אחר, על מנת שהגבר החרדי יוכל לשבת במקומו…
מה נאמר ומה נדבר, סיפור מכעיס מאוד, לא?

גם חברת אל על חשבה כך, ומיהרה לשחרר הודעת הסבר, והבהירה כי יתבצע 'חידוד נהלים', לא פחות.
מהיום, כך חברת אלא על, בהודעה חגיגית, נוסע שיסרב לשבת לצד נוסע אחר – יורד מהמטוס, לא פחות.
יפה, אל על, יפה.
מרשים. כל הכבוד על האומץ.

המדינה כולה סערה, טורים נזעמים נכתבו, גינויים רבים הושמעו והדהדו בחלל, פרשנים כבודים וחמורי סבר הקדישו זמן רב ואנרגיה לגינוי החרדים והתנהלותם.
שוב פעם, החרדים האלו.
שיצאו לנו מהווריד כבר, אין לנו כוח יותר.

כמה ימים עברו, ועוד כמה, ולפתע, התגלתה אמת… שונה.
הטיסה עוכבה, בגלל סיבות טכניות כאלו ואחרות.
הנוסעים החרדים עיכבו את הטיסה, אם בכלל, בדקות ספורות.
חברת אל על מודה בעצמה בעובדות, ציטוט:
הטיפול בשני הנוסעים שסירבו לשבת במקומם התרחש אחרי שהמטוס כבר התנתק מהשער, והוא נמשך דקות ספורות בלבד….

דקות ספורות?
אתם בטוחים?
במאה אחוז?
אולי תבדקו שוב פעם, אולי תסרקו את מצלמות האבטחה, אולי תמצאו בכל זאת כמה לבושי שחורים רעי לב, מתנשאים וחצופים שמסרבים לשבת במקומם ומעכבים שעה ורבע את כל הטיסה?…

וכן, זה מקומם.
בכל פעם שמתפרסם סיפור דומה בתקשורת, ממהרים כולם לגנות ולהטיל רפש בכמות נדיבה.
פעם זו חברת התחבורה, פעם המשטרה, פעם מנכ"ל של חברת היי טק כלשהי.

ואני אומר:
אולי די?
אולי הגיע הזמן להרכין את הראש, ופשוט.. להתנצל?

הנה מי שצריך להתנצל, נראה מי מהם יהיה אמיץ דיו לעשות זאת ראשון:

מר חן רותם, הנוסע שכתב את הטקסט הנוגע ללב, וכנראה טעה ב 90% מהפרטים שכתב.
מר חן, שמע נא.
קורה שאנשים טועים, וייתכן שתיארת מצב שאותו חווית בצורה סובייקטיבית, קורה, מקובל, הגיוני.
עם זאת, גרמת לציבור שלם להיגרר אל עמוד הקלון, שלא בצדק.
יהיה נחמד אם תתנצל, ולא רק תסביר את עצמך.
ואגב, עצה ממני: לא כדאי לכנות אף יהודי, אף פעם, 'אדוק וסגפן'.
אתה מבין, הקונוטציה מאוד לא נעימה, מר חן היקר.

מר ברק עילם, מנכ"ל חברת ההיי-טק. הלו, אדוני, תגלה אחריות ותתנצל.
כתבת שטויות? אוקיי, קורה. עכשיו תתמודד, ותתנצל. ולא, לא מולנו. מול אל על.

אה, ואגב אל על. גם אתם צריכים להתנצל.
מר גונן אוסישקין, מנכ"ל אל על:
לא יכולת לפרסם את העובדות, שהיו בידיך, קצת יותר מוקדם? היית צריך לחכות לפניה של עיתונאית כדי להסיר את ההכפשה מציבור שלם?

ידידינו הרב גלנט נהיה קצת עדין בתגובתו

 

[cantor]

התגובה של ידידיה מאיר באתר לדעת

1 אני לא מכיר את ארבעת החרדים שעיכבו דקות ארוכות מאוד את הטיסה מנמל התעופה קנדי לנתב"ג. לא הייתי על הטיסה ואני לא יודע מה בדיוק קרה שם. ברוך השם, נחסך ממני המחזה המביך הזה, המביש הזה, של יהודים שהצליחו, בכישרון יוצא דופן, ליצור תקרית בסדר גודל כזה, ממש סערה בינלאומית, מפרוצדורה פשוטה ושגרתית שמתרחשת כמעט בכל טיסה. הרי תמיד יש נוסע ששובץ בכיסא צמוד לכיסא של נוסעת, או נוסעת שהמקום שלה צמוד לכיסא של נוסע והוא/היא מחליף/ה בשקט ובנימוס מקום עם נוסע/ת אחר/ת במטוס/ה.

בעצם למה אני מדבר בגוף שלישי? ממי אני מפחד? לא פעם ולא פעמיים הגעתי אני עצמי לטיסה ופשוט ביקשתי בחביבות לזוז כיסא בתוך השורה. מה לא הגיוני בזה? טיסה לארצות הברית היא לא נסיעה ברכבת הקלה. קודם כול, הרבה יותר צפוף. וחוץ מזה, גם הרבה יותר ארוך, הרבה יותר אינטנסיבי. אוכלים, שותים, יוצאים לשירותים, מניחים תפילין, מרימים אוזניות וכיפות שנופלות כל הזמן, שוב מגיע אוכל, נאבקים נואשות עם התבנית האטומה בשבעה כיסויים של החביתה-מהדרין, נרדמים איש על כתפי רעהו.

וזה כמובן לא רק עניין של גברים. יש גם הרבה נשים – אחת מהן אני מכיר מקרוב מאוד – שמבקשות בנימוס להחליף מקום כך שתשבנה לצד אישה ולא לצד גבר.

הסיפור הזה קורה, כאמור, בכל יום, כמעט בכל טיסה, ועובר בהסכמה ואפילו ברוח טובה, עם הרבה רצון טוב והבנה, כמו בכל דבר בחיים האמיתיים. ואתם יודעים מה? אפילו יותר מאשר בחיים, כי במטוס יש מין שותפות גורל, אחוות טסים. אנחנו תקועים כאן בקופסה הזאת מול אויב משותף אחד – הזמן הארוך של הטיסה. למה שלא נעבור את זה ביחד?

2 אז מה קרה עכשיו? קודם כול, כנראה ארבעת היהודים הנ"ל מחמירים גדולים בענייני צניעות ומקלים גדולים בענייני דרך ארץ, וזה חבל מאוד. אבל יש לי תחושה, משום מה, שהחרדים לא היו הקיצוניים היחידים על הטיסה. היו שם כנראה גם כמה חילונים קנאים שמוחם נשטף בשנה האחרונה בקמפיין ה"הדתה". המשוואה המטופשת שלפיה צניעות=הדרת-נשים קנתה שביתה בליבם, מה שגרם להם להיקהל ולעמוד על קדושת הערכים החילוניים החדשים, שעליהם קראו בעיתון של אתמול – ולסרב בתוקף לזוז מקום אחד. זהו, הם אמרו לעצמם בתחושה מרוממת של עצמאות מחשבתית, נגמר העידן הזה שבו אנחנו מוותרים לדוסים המדירים האלה. לעולם לא עוד!

אלא שכזכור, לא הייתי על הטיסה, אז אני לא באמת יכול לשפוט את הקנאים משני הצדדים. אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו בשורה F2 ליד יציאת החירום. אבל יש גורם אחד שאותו אפשר וצריך לדון, כי התגובה שלו מונחת לפנינו, כתובה ומנוסחת היטב ומן הסתם אחרי הרבה מחשבה והתייעצויות. קוראים לו גונן אוסישקין, הוא מנכ"ל אל-על והוא פרסם לאחר התקרית את התגובה הקיצונית הבאה: "למען הסר ספק הוריתי היום על חידוד הנהלים בנושא, ולהבא נוסע שיסרב לשבת ליד נוסע אחר יורד באופן מיידי מהטיסה". מה אני אגיד לכם, עם תגובה כזאת, אוסישקין מתבזבז באל-על, הוא יכול להיות ראש עיריית תל אביב.

במחשבה שניה, משהו מוזר לי בדברי המנכ"ל: אם הבקשה לשבת ליד נוסע אחר היא כה חמורה, למה להוריד את הנוסע באופן מיידי? התגובה ההולמת את המעשה היא להמריא, לטוס כמה שעות, ואז, בגובה של 30,000 רגל, להשליך אותו מהמטוס אל מימי האוקיינוס האטלנטי. וכל ישראל ישמעו וייראו.

3 ובעודי חושב על מנכ"ל אל-על וכניעתו לגורמי שוליים חילוניים קיצוניים, הגיע אליי מייל. מסתבר שיש שערורייה הרבה יותר גדולה שקשורה באל-על וכבוד האישה. כמובן שעליה לא תקראו בשום מקום. שימו לב לתלונה הבאה ששלח לי השבוע קורא:

"שלום ידידיה. ביום שישי, 25 במאי, טסנו בטיסת בוקר של אל-על מנתב"ג לפרנקפורט (טיסה מספר LY-357). נסענו לביקור קרובים. אשתי, אני וחמשת ילדינו: שתי בנות בגיל 17 ו‑16, בן בגיל 9 ותאומות בנות 7. הטיסה המריאה בשעה שש בבוקר והכול הלך למישרין. בניגוד לחברות תעופה אחרות שבהן טסנו לאחרונה, שמהפכת הלואו-קוסט הפכה אותן ליעילות וענייניות מדי, על גבול המנוכר, דווקא צוות הדיילים שלנו באל-על השתדל לתת שירות אישי, חם ומחויך. וזה תמיד מרגיש כיף ושלנו וציוני לטוס באל-על. הכי בבית בעולם.

"אנחנו משפחה דתית מאזור השרון. אשתי ואני חוזרים בתשובה, והילדים שלנו גדלים בלי טלוויזיה ובלי סמארטפונים. אנחנו ממש לא קיצוניים: אני עורך דין, אנחנו חיים בעיר חילונית, טיילנו בעולם עם הילדים וחשפנו אותם לתרבות ואומנות במידה מסוימת. הבנות שלי דתיות אבל מכירות שירים של קולדפליי, באך ובוב מארלי. לבן שלי יש פאות זהובות ויפות, והוא אוהב לגלוש גלים ולצאת להפלגות. אבל לצד עושר חוויתי וחשיפה לתכנים תרבותיים, הילדים התחנכו לחוות את החיים בצורה צנועה ותמימה, המושתתת על ערכי היהדות הבסיסיים.

"ובחזרה לטיסה: ככל הנראה, כחלק ממהפכת הלואו קוסט הנ"ל ועם הניסיון לצמצם את כלל העלויות, נעלמו בחלק מהמטוסים המסכים האישיים ונראה שחזרנו בזמן לשנות ה-80. מסכי טלוויזיה משותפים מותקנים מעל לכל שלוש שורות מושבים לכל אורך המטוס, ומקרינים לכולם את אותם סרטים וסדרות. אין בחירה. בשלב כלשהו, סביב השעה שמונה בבוקר, הוקרנה במטוס תוכנית. כל הילדים, מגיל 7 עד 17, חיברו את האוזניות וחיכו שזה יתחיל. ואז זה הגיע. אז התחיל הסרט, תרתי משמע".

4 התוכנית שהוקרנה ליושבי המטוס עסקה ביחסים שבינו לבינה. וכאן החוזר בתשובה מפרט ומפרט, ואני מצנזר ומצנזר. מילים בוטות מאוד, בדיחות גסות מאוד, אבל לא מסוג הגיחי-גיחי. בואו נגיד שנראה לי שסומק יעלה בלחיו של מנכ"ל אל-על אם יקרא את התמליל. "זה פשוט לא נגמר", הוא משחזר, "שמונה בבוקר, מטוס מלא במאות מבוגרים וילדים, משפחות וזקנים, דתיים וחילוניים, יהודים וגויים. וככה זה ממשיך, ישר לפנים. זול. מביך. לא מצחיק. בטעם רע. לא קשור לכלום".

גם אחרי שהוא ביקש מהילדים להוציא את האוזניות, הם נשארו תקועים עם התמונה הגדולה ועם הכתוביות בעברית. אי אפשר היה להימלט. וכך זה נמשך. עוד מילה שמעולם לא רצה שישמעו, עוד מושג מתחום שקיווה שלעולם לא ייחשפו אליו. "חוסר אונים ומבוכה אדירה תקפו אותי. קהל שבוי. יש דבר כזה. אבל הפעם השבוי זה אני והמשפחה שלי. הילדים שלי היו חייבים, מוכרחים, לשבת יחד איתי מול משהו שהכי מנוגד לתמימות שלהם.

"עליתי למטוס עם שתי מתבגרות שגדלו בחברה שבה מאמינים שהאישה היא קדושה וחשובה. שהיא לא חפץ. הן באמת מאמינות שאהוב ליבן המיועד להן מששת ימי בראשית יגיע בקדושה ובטהרה להקים איתן משפחה (כן, יש דבר כזה: משפחה), והנה בדיחה ועוד בדיחה מנסות למחוק את התום הזה בעוצמה ובמהירות. כי אין בכלל ערך בכל זה, אף אחד לא מאמין בזה, אף אחד לא חי ככה. אתן חיות בסרט, ילדות טהורות. בעצם בעולם הזה כולם חיות, כולם בוגדניים, כולם שפלים, הכול גס וחיצוני ומחפיץ. הנה, מאות אנשים שנראים נורמטיביים יושבים מול הדבר הזה ואפילו צוחקים".

5 "לא ידעתי איפה לקבור את עצמי", הוא מסיים, "הלכתי לדיילת שהלכה לקרוא לדיילת הראשית. 'אתם צודקים', היא אמרה, 'זה ממש לא מתאים. אבל אני לא יכולה לעצור את זה. יש נוסעים שמסתכלים. אי אפשר כרגע לעשות כלום. הייתם צריכים לבקש מקום ללא וידאו' (אין דבר כזה. אחר כך בדקתי). 'אני אדווח על זה', הוסיפה, 'זו בהחלט טעות שלנו'.

"ואחר כך ידברו איתנו על מעמד האישה בעולם החרדי, אתה מבין? הרי מה שראיתי פוגע במעמד האישה (ואגב, גם הגבר) הרבה יותר מאיזה אידיוט עם זקן ופאות שצעק משהו על מישהי. שם מדובר באחד, כאן זו תרבות ההמונים, בלי בושה.

"אם בטיסה היתה בחירה, אז מילא. אני אישית בחרתי מזמן להעיף את זה מהחיים שלי. לא קורא עיתונים ומימיי לא ראיתי פרק של האח הגדול או הישרדות ודומיהם. מנסה לשמור את התודעה שלי נקייה. אבל כאן – כך עושים כולם. יחד עם היופלה בארוחת הבוקר חייבים לקבל גם מנה של זימה ותועבה (ואני ממש לא בן אדם שמשתמש במילים האלה).

"בעולם המקצועי שלי, שהוא עולם עסקים משפטי וקר, על טעויות משלמים. הרי אני לא ההורה היחיד שנתקל במצב כזה. כעורך דין אני יכול לדרוש מאל-על פיצוי, וגם להפוך את כל השיח הזה לציבורי. צריך לדבר על זה. אבל אני לא יודע מה גובה הפיצוי. כמה שווה נשמה טהורה של ילד יהודי, שבדרך לביקור דודים שלו באירופה נאלץ לצפות בכפייה בתוכן זול ובוטה? אפשר בכלל לתמחר את זה?".

אריה פרנקל, דובר אל-על למגזר הדתי, מסר בתגובה: "מדובר בסידרה מאוד פופולארית המוקרנת בד״כ בערוץ קשת 12 וזוכה להצלחה גדולה בקרב ציבור הנוסעים. בפרק המדובר השפה היתה בוטה במיוחד. הפרק הוסר ממערכת התוכן של אל-על והועברה הערה לשידורי קשת. לקראת חופשת הקיץ עת הטיסות עמוסות במשפחות וילדים, התוכן הותאם לקהל הרחב תוך הקפדה על תוכן נאות למשפחות וילדים".

 

[זהבה גרין]

התגובה של ידידיה מאיר באתר לדעת

1 אני לא מכיר את ארבעת החרדים שעיכבו דקות ארוכות מאוד את הטיסה מנמל התעופה קנדי לנתב"ג. לא הייתי על הטיסה ואני לא יודע מה בדיוק קרה שם. ברוך השם, נחסך ממני המחזה המביך הזה, המביש הזה, של יהודים שהצליחו, בכישרון יוצא דופן, ליצור תקרית בסדר גודל כזה, ממש סערה בינלאומית, מפרוצדורה פשוטה ושגרתית שמתרחשת כמעט בכל טיסה. הרי תמיד יש נוסע ששובץ בכיסא צמוד לכיסא של נוסעת, או נוסעת שהמקום שלה צמוד לכיסא של נוסע והוא/היא מחליף/ה בשקט ובנימוס מקום עם נוסע/ת אחר/ת במטוס/ה.

בעצם למה אני מדבר בגוף שלישי? ממי אני מפחד? לא פעם ולא פעמיים הגעתי אני עצמי לטיסה ופשוט ביקשתי בחביבות לזוז כיסא בתוך השורה. מה לא הגיוני בזה? טיסה לארצות הברית היא לא נסיעה ברכבת הקלה. קודם כול, הרבה יותר צפוף. וחוץ מזה, גם הרבה יותר ארוך, הרבה יותר אינטנסיבי. אוכלים, שותים, יוצאים לשירותים, מניחים תפילין, מרימים אוזניות וכיפות שנופלות כל הזמן, שוב מגיע אוכל, נאבקים נואשות עם התבנית האטומה בשבעה כיסויים של החביתה-מהדרין, נרדמים איש על כתפי רעהו.

וזה כמובן לא רק עניין של גברים. יש גם הרבה נשים – אחת מהן אני מכיר מקרוב מאוד – שמבקשות בנימוס להחליף מקום כך שתשבנה לצד אישה ולא לצד גבר.

הסיפור הזה קורה, כאמור, בכל יום, כמעט בכל טיסה, ועובר בהסכמה ואפילו ברוח טובה, עם הרבה רצון טוב והבנה, כמו בכל דבר בחיים האמיתיים. ואתם יודעים מה? אפילו יותר מאשר בחיים, כי במטוס יש מין שותפות גורל, אחוות טסים. אנחנו תקועים כאן בקופסה הזאת מול אויב משותף אחד – הזמן הארוך של הטיסה. למה שלא נעבור את זה ביחד?

2 אז מה קרה עכשיו? קודם כול, כנראה ארבעת היהודים הנ"ל מחמירים גדולים בענייני צניעות ומקלים גדולים בענייני דרך ארץ, וזה חבל מאוד. אבל יש לי תחושה, משום מה, שהחרדים לא היו הקיצוניים היחידים על הטיסה. היו שם כנראה גם כמה חילונים קנאים שמוחם נשטף בשנה האחרונה בקמפיין ה"הדתה". המשוואה המטופשת שלפיה צניעות=הדרת-נשים קנתה שביתה בליבם, מה שגרם להם להיקהל ולעמוד על קדושת הערכים החילוניים החדשים, שעליהם קראו בעיתון של אתמול – ולסרב בתוקף לזוז מקום אחד. זהו, הם אמרו לעצמם בתחושה מרוממת של עצמאות מחשבתית, נגמר העידן הזה שבו אנחנו מוותרים לדוסים המדירים האלה. לעולם לא עוד!

אלא שכזכור, לא הייתי על הטיסה, אז אני לא באמת יכול לשפוט את הקנאים משני הצדדים. אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו בשורה F2 ליד יציאת החירום. אבל יש גורם אחד שאותו אפשר וצריך לדון, כי התגובה שלו מונחת לפנינו, כתובה ומנוסחת היטב ומן הסתם אחרי הרבה מחשבה והתייעצויות. קוראים לו גונן אוסישקין, הוא מנכ"ל אל-על והוא פרסם לאחר התקרית את התגובה הקיצונית הבאה: "למען הסר ספק הוריתי היום על חידוד הנהלים בנושא, ולהבא נוסע שיסרב לשבת ליד נוסע אחר יורד באופן מיידי מהטיסה". מה אני אגיד לכם, עם תגובה כזאת, אוסישקין מתבזבז באל-על, הוא יכול להיות ראש עיריית תל אביב.

במחשבה שניה, משהו מוזר לי בדברי המנכ"ל: אם הבקשה לשבת ליד נוסע אחר היא כה חמורה, למה להוריד את הנוסע באופן מיידי? התגובה ההולמת את המעשה היא להמריא, לטוס כמה שעות, ואז, בגובה של 30,000 רגל, להשליך אותו מהמטוס אל מימי האוקיינוס האטלנטי. וכל ישראל ישמעו וייראו.

3 ובעודי חושב על מנכ"ל אל-על וכניעתו לגורמי שוליים חילוניים קיצוניים, הגיע אליי מייל. מסתבר שיש שערורייה הרבה יותר גדולה שקשורה באל-על וכבוד האישה. כמובן שעליה לא תקראו בשום מקום. שימו לב לתלונה הבאה ששלח לי השבוע קורא:

"שלום ידידיה. ביום שישי, 25 במאי, טסנו בטיסת בוקר של אל-על מנתב"ג לפרנקפורט (טיסה מספר LY-357). נסענו לביקור קרובים. אשתי, אני וחמשת ילדינו: שתי בנות בגיל 17 ו‑16, בן בגיל 9 ותאומות בנות 7. הטיסה המריאה בשעה שש בבוקר והכול הלך למישרין. בניגוד לחברות תעופה אחרות שבהן טסנו לאחרונה, שמהפכת הלואו-קוסט הפכה אותן ליעילות וענייניות מדי, על גבול המנוכר, דווקא צוות הדיילים שלנו באל-על השתדל לתת שירות אישי, חם ומחויך. וזה תמיד מרגיש כיף ושלנו וציוני לטוס באל-על. הכי בבית בעולם.

"אנחנו משפחה דתית מאזור השרון. אשתי ואני חוזרים בתשובה, והילדים שלנו גדלים בלי טלוויזיה ובלי סמארטפונים. אנחנו ממש לא קיצוניים: אני עורך דין, אנחנו חיים בעיר חילונית, טיילנו בעולם עם הילדים וחשפנו אותם לתרבות ואומנות במידה מסוימת. הבנות שלי דתיות אבל מכירות שירים של קולדפליי, באך ובוב מארלי. לבן שלי יש פאות זהובות ויפות, והוא אוהב לגלוש גלים ולצאת להפלגות. אבל לצד עושר חוויתי וחשיפה לתכנים תרבותיים, הילדים התחנכו לחוות את החיים בצורה צנועה ותמימה, המושתתת על ערכי היהדות הבסיסיים.

"ובחזרה לטיסה: ככל הנראה, כחלק ממהפכת הלואו קוסט הנ"ל ועם הניסיון לצמצם את כלל העלויות, נעלמו בחלק מהמטוסים המסכים האישיים ונראה שחזרנו בזמן לשנות ה-80. מסכי טלוויזיה משותפים מותקנים מעל לכל שלוש שורות מושבים לכל אורך המטוס, ומקרינים לכולם את אותם סרטים וסדרות. אין בחירה. בשלב כלשהו, סביב השעה שמונה בבוקר, הוקרנה במטוס תוכנית. כל הילדים, מגיל 7 עד 17, חיברו את האוזניות וחיכו שזה יתחיל. ואז זה הגיע. אז התחיל הסרט, תרתי משמע".

4 התוכנית שהוקרנה ליושבי המטוס עסקה ביחסים שבינו לבינה. וכאן החוזר בתשובה מפרט ומפרט, ואני מצנזר ומצנזר. מילים בוטות מאוד, בדיחות גסות מאוד, אבל לא מסוג הגיחי-גיחי. בואו נגיד שנראה לי שסומק יעלה בלחיו של מנכ"ל אל-על אם יקרא את התמליל. "זה פשוט לא נגמר", הוא משחזר, "שמונה בבוקר, מטוס מלא במאות מבוגרים וילדים, משפחות וזקנים, דתיים וחילוניים, יהודים וגויים. וככה זה ממשיך, ישר לפנים. זול. מביך. לא מצחיק. בטעם רע. לא קשור לכלום".

גם אחרי שהוא ביקש מהילדים להוציא את האוזניות, הם נשארו תקועים עם התמונה הגדולה ועם הכתוביות בעברית. אי אפשר היה להימלט. וכך זה נמשך. עוד מילה שמעולם לא רצה שישמעו, עוד מושג מתחום שקיווה שלעולם לא ייחשפו אליו. "חוסר אונים ומבוכה אדירה תקפו אותי. קהל שבוי. יש דבר כזה. אבל הפעם השבוי זה אני והמשפחה שלי. הילדים שלי היו חייבים, מוכרחים, לשבת יחד איתי מול משהו שהכי מנוגד לתמימות שלהם.

"עליתי למטוס עם שתי מתבגרות שגדלו בחברה שבה מאמינים שהאישה היא קדושה וחשובה. שהיא לא חפץ. הן באמת מאמינות שאהוב ליבן המיועד להן מששת ימי בראשית יגיע בקדושה ובטהרה להקים איתן משפחה (כן, יש דבר כזה: משפחה), והנה בדיחה ועוד בדיחה מנסות למחוק את התום הזה בעוצמה ובמהירות. כי אין בכלל ערך בכל זה, אף אחד לא מאמין בזה, אף אחד לא חי ככה. אתן חיות בסרט, ילדות טהורות. בעצם בעולם הזה כולם חיות, כולם בוגדניים, כולם שפלים, הכול גס וחיצוני ומחפיץ. הנה, מאות אנשים שנראים נורמטיביים יושבים מול הדבר הזה ואפילו צוחקים".

5 "לא ידעתי איפה לקבור את עצמי", הוא מסיים, "הלכתי לדיילת שהלכה לקרוא לדיילת הראשית. 'אתם צודקים', היא אמרה, 'זה ממש לא מתאים. אבל אני לא יכולה לעצור את זה. יש נוסעים שמסתכלים. אי אפשר כרגע לעשות כלום. הייתם צריכים לבקש מקום ללא וידאו' (אין דבר כזה. אחר כך בדקתי). 'אני אדווח על זה', הוסיפה, 'זו בהחלט טעות שלנו'.

"ואחר כך ידברו איתנו על מעמד האישה בעולם החרדי, אתה מבין? הרי מה שראיתי פוגע במעמד האישה (ואגב, גם הגבר) הרבה יותר מאיזה אידיוט עם זקן ופאות שצעק משהו על מישהי. שם מדובר באחד, כאן זו תרבות ההמונים, בלי בושה.

"אם בטיסה היתה בחירה, אז מילא. אני אישית בחרתי מזמן להעיף את זה מהחיים שלי. לא קורא עיתונים ומימיי לא ראיתי פרק של האח הגדול או הישרדות ודומיהם. מנסה לשמור את התודעה שלי נקייה. אבל כאן – כך עושים כולם. יחד עם היופלה בארוחת הבוקר חייבים לקבל גם מנה של זימה ותועבה (ואני ממש לא בן אדם שמשתמש במילים האלה).

"בעולם המקצועי שלי, שהוא עולם עסקים משפטי וקר, על טעויות משלמים. הרי אני לא ההורה היחיד שנתקל במצב כזה. כעורך דין אני יכול לדרוש מאל-על פיצוי, וגם להפוך את כל השיח הזה לציבורי. צריך לדבר על זה. אבל אני לא יודע מה גובה הפיצוי. כמה שווה נשמה טהורה של ילד יהודי, שבדרך לביקור דודים שלו באירופה נאלץ לצפות בכפייה בתוכן זול ובוטה? אפשר בכלל לתמחר את זה?".

אריה פרנקל, דובר אל-על למגזר הדתי, מסר בתגובה: "מדובר בסידרה מאוד פופולארית המוקרנת בד״כ בערוץ קשת 12 וזוכה להצלחה גדולה בקרב ציבור הנוסעים. בפרק המדובר השפה היתה בוטה במיוחד. הפרק הוסר ממערכת התוכן של אל-על והועברה הערה לשידורי קשת. לקראת חופשת הקיץ עת הטיסות עמוסות במשפחות וילדים, התוכן הותאם לקהל הרחב תוך הקפדה על תוכן נאות למשפחות וילדים".

לחצתי תודה לכם!
ולא לידידיה מאיר...
אתם יודעים איזה שכר עצום כתוב על אדם שעוצם עיניו מראות ברע?
בכל אופן זה לא כתוב על דרך ארץ

 

[יענקי R]

היכן כל אלו שזעמו/הזדעזעו/כעסו/הגיבו וכו' על הנוסעים החרדים אדוקים, ש"עיכבו טיסה שעה ורבע"? בוא נראה אותם מתנצלים לפניהם,
ואולי מכאן ולהבא נלמד לקח, שכשהתורה אומרת שאסור לחשוד בכשרים ולקבל לשה"ר - הכוונה כפשוטו, ואסור לנו להאמין לכל פוסט טפשי שאיזה יצור מפרסם!

הזעם לא היה על הפרסום השקרי של אל-על שנבע משנאת חרדים. הזעם הופנה כפי הדרך שבא יש לבצע את מה שנכון בעינינו, ע"פ תורתינו הקדושה. כמו שכבר נכתב כמה פעמים כאן באופן ברור.
כדברים האלו - הפשוטים והנכונים - כתב דוד דמן ב'משפחה' לפני כשבועיים (ובבקשה, תחייכו כל הדרך, כולנו באותה ספינת אוויר):

 

[זהבה גרין]

הוא העתיק את הבדיחה ממני
חיים

 

[מרחבית]

הזעם לא היה על הפרסום השקרי של אל-על שנבע משנאת חרדים. הזעם הופנה כפי הדרך שבא יש לבצע את מה שנכון בעינינו, ע"פ תורתינו הקדושה. כמו שכבר נכתב כמה פעמים כאן באופן ברור.

הזעם היה בפירוש ובצורה ברורה על 'חרדים שעכבו מטוס יותר משעה'.
אחרי שמתברר שזה שקר גס, אפשר לומר: טוב, אבל לפעמים מתנהגים לא בסדר, וצריך למחות על הדרך. אז מה אם מתברר שלא עכבו מטוס?

אבל כולם יודעים היטב, שלו היו מתלוננים מראש, שמטוס התעכב רגעים ספורים עד שסדרו לחרדים מקום ישיבה ליד גברים, לא היה זעם, ולא היתה מחאה ולא כלום.
חוץ אולי מאנשים מסוימים בחברה החילונית, שמה שבאמת אכפת להם ובוער להם, זה עצם המושג שאנשים לא יושבים ליד נשים. ולא משנה הדרך. הם יילחמו נגד הסכמת אנשים ונשים לעבור מקום, אף אם זה ייעשה בשיא העדינות. העיקרון מפריע להם. לא הדרך.
אבל כל השאר - לא היו זועמים ולא כלום.

לא שכל חרדי מתנהג כמו שצריך. יש כאלה, שמתנהגים בצורה לא נאותה, ומותר וצריך לטפל בתופעה הזו.
אבל לא בהקשר לזעם, שנבע אך ורק מהידיעה השקרית, שחרדים עכבו מטוס יותר משעה.

מותר לנו, למי מבינינו שהאמין שהיתה תקרית כזו, להודות על האמת ולומר: נכון, האמנו לזה, זעמנו על זה. טעינו. לא היינו אמורים להאמין, ולא לקבל הוצאת שם רע בלי לבדוק.
והזעם כרגע הוא על אלה שגרמו לכל זה. מי שכתב את הפוסט השקרי ההוא, שגרם לכל ההסתה, כתב איזו הודעה אפילו לא מתנצלת, והכל בסדר, ושלום על ישראל. הוא לא אמור לתת את הדין על מה שעשה? וכנ''ל חברת אל-על שידעה מההתחלה על העיוות הגס, ונתנה לו יד?

מה הקשר עכשיו התנהגות החרדים? למה עכשיו?אולי נדבר על זה פעם אחרת, ולו בכדי לא להקהות את העוול האמיתי הגדול שנעשה כאן נגד כלל הציבור החרדי.

 

[יענקי R]

מותר להודות על האמת. מותר להיות כנים ולומר: נכון, האמנו לזה, זעמנו על זה. טעינו. לא היינו אמורים להאמין, ולא לקבל הוצאת שם רע בלי לבדוק.
והזעם כרגע הוא על אלה שגרמו לכל זה. מי שכתב את הפוסט השקרי, כתב איזו הודעה אפילו לא מתנצלת, והכל בסדר, ושלום על ישראל. הוא לא אמור לתת את הדין על מה שעשה? וכנ''ל חברת אל-על שידעה מההתחלה על העיוות הגס, ונתנה לו יד?

לא יודע מה היה שם; לא ראיתי ולא שמעתי, לא לפני ולא אחרי. שמעתי רק שמועות והגבתי לפי הענין. שם רע או לא שם רע - הנושא היה כאן על הענין התנהגות ובקשה בדרך ארץ. [וברור שדברנו על עצמנו בתור חרדים, וכלל לא צריך להזכיר שההתנהגות של החילונים לא יותר טובה בלשון המעטה - כי אין עם מי לדבר, ובטח שלא כאן. זעם על מפיצי שקרים - תמיד יש, לצערנו]
כך, שלא קיבלתי הוצאת שם רע, כי לא האמנתי, כי לא שמעתי. רק הערתי. ודי בזה.

 

[מרחבית]

לא יודע מה היה שם; לא ראיתי ולא שמעתי, לא לפני ולא אחרי. שמעתי רק שמועות והגבתי לפי הענין. שם רע או לא שם רע - הנושא היה כאן על הענין התנהגות ובקשה בדרך ארץ. [וברור שדברנו על עצמנו בתור חרדים, וכלל לא צריך להזכיר שההתנהגות של החילונים לא יותר טובה בלשון המעטה - כי אין עם מי לדבר, ובטח שלא כאן. זעם על מפיצי שקרים - תמיד יש, לצערנו]
כך, שלא קיבלתי הוצאת שם רע, כי לא האמנתי, כי לא שמעתי. רק הערתי. ודי בזה.

ההודעה שלי לא התייחסה אישית לאף אחד ספציפי. וסליחה אם יצא כאילו הטענות היו מיוחסות דווקא אליכם. הפוסט, ובעיקר הכתבה, רק עוררו אצלי את העניין.

התייחסתי לתופעה שקיימת אצל טובים ולא מעטים, וכפי שהבאתם - גם בעיתונות חרדית, שאחרי שהתברר שההסתה המכוערת היתה בנויה על שקר וכזב, ממשיכים לעסוק בהתנהגות החרדים במטוסים.
הבעתי את דעתי, שזה לא הזמן הנכון לזה, כי זה רק עוזר לאלה שעוררו את הסערה על לא כלום, ועדיף, כך נראה לי, להיות מאוחדים בעת הזאת באמירה ברורה וחדה ובלתי מתפזרת: היה כאן שקר והסתה על ציבור שלם, ואי אפשר שזה יעבור ככה לסדר היום כאילו כלום.
מותר כמובן לכל אחד לחלוק עלי.

כך, שלא קיבלתי הוצאת שם רע, כי לא האמנתי, כי לא שמעתי. רק הערתי. ודי בזה.

אשריכם. אני לצערי כן האמנתי. וכן כמדומני כל מי ששמע על התקרית. (בלי לדעת שמות, רק מה כאילו היה).
אמנם התקוממנו נגד ההכללה וההסתה הכללית בגלל (כך חשבנו) בודדים ממש, אבל האמנו למקרה. והוא רחום יכפר עוון.

 

[זהבה גרין]

ה'חי-כיף' שבראשון לציון, גן החיות שהפך לפופולרי במגזר מאז החל לאחרונה לשמור שבת, מעוניין ככל הנראה להדיר את רגלי החרדים מתחומו. אחרת לא ניתן להבין את פשר ההתנהלות המקוממת של האתר. מתברר, כי כשפונים למזכירות גן החיות, כדי לבדוק מה מחיר הכניסה למקום, אחת השאלות הראשונות שהמוקדנית שואלת, היא "אתם חרדים" (או דתיים). במידה והיא נענית בשלילה, היא מציעה את המחיר הקבוע לכולם, שהוא 15 שקל לילד, אך אם היא שומעת מהפונה כי הוא חרדי, היא מפנה אותו למספר אחר. במספר הנוסף, המהווה מעין מוקד ייעודי לחרדים בלבד, מגלה הפונה כי המחיר עבור כל ילד חרדי הוא לא פחות מ-35 שקלים, למעט כיומיים במהלך החופש בו האתר פתוח רק לחרדים והמחיר הוא כ-20 ש"ח.

 

[vhsvchch]

ועדיין, אסור לנו לספק חומרי בעירה!
כדוגמת זה:

פוסט שהתפרסם על ידי נהג אוטובוס.
היא שותפה על ידי כ 1000 אנשים לכל חבריהם, כלומר מאות אלפים, ו"זכתה" -
לאלפי תגובות שונאות וזועמות נגד התורה ולומדיה ונגד החרדים כולם.

"את הקהל הזה לא מסיע יותר"
לא רוצה להוסיף אש למדורה, אבל אני חייב לפרוק. אני בסערת רגשות ולא מתבייש לכתוב
לכם, אני בוכה. כן, הגורילה, הענק שלא מפחד מכלום, ששוקל 801 קילו, בוכה כמו ילדה קטנה.
נתבקשתי להסיע מרובע X' באשדוד בית ספר יסודי של בנות לבריכה בחפץ חיים.
כל הדרך הן שרות, צורחות, אני לא מוציא מילה מהפה. מצב רוח טוב, חופש, מורל גבוה, ילדות
קטנות .אני זורם, העיקר אווירה טובה. מנחם את עצמי שזאת נסיעה קצרה ועוד כמה דקות היא
מסתיימת .עד כאן הכל טוב ויפה.
מגיעים למחלף גדרה, ברמזור שמאלה לחפץ חיים בכביש המקביל אוטובוס של אגד מעלה
חיילים. תוך שנייה הן משנות את השיר וצורחות: "מוות לכל החיילים. שיתפוצצו
באוטובוסים ביחד עם כל הערבים. מוות לחיילים".
אני מסתכל על המורות שיושבות מקדימה והן מצחקקות בבושה, שמות יד על הפנים במבוכה.
זה מה שאתן מלמדות אותן? אני שואל.
המורה לא עונה וצוחקת.
נעמדתי באמצע האוטובוס, צרחתי עליהן שיסתמו את הפה וישימו חגורות.
ממשיך לנהוג וחושב על החברים שאיבדתי, על שכנים שהכרתי שהלכו בצוק איתן. פשוט בוכה.
זה לא ירושלים, זה לא בני ברק, לא ששם זה מוצדק אבל זה כאן באשדוד, העיר שלנו.
ובמחשבות עם עצמי אני שואל את רבונו של עולם, בשביל מי, בשביל מה. אלה האזרחים,
התושבים שלך אחרי 00 שנות עצמאות? אחר כך כולם קופצים: "אין הדתה, הדתה שמדתה. לא
כולם ככה".
נתקפתי בחילה וחלחלה. הודעתי באופן חד משמעי לבוס שלי: אני את הקהל הזה לא מסיע
יותר. אין לך עבודה בשבילי, אני אשב בבית. לא בכל מחיר. מבחינתי הם לא יהודים, ושום
דבר בעולם גם בעוד מאה שנה לא ישנה את דעתי.

 

[cantor]

ועדיין, אסור לנו לספק חומרי בעירה!
כדוגמת זה:

אם זה נכון זה פשוט הזוי...

 

[שרית ו]

ועדיין, אסור לנו לספק חומרי בעירה!
כדוגמת זה:

אני חושבת שאחרי מה שראינו עם אל על כדאי לקחת את זה בערבון מוגבל.
אם, ושוב-אם! היה כזה סיפור פשוט מזעזע אין מילה אחרת.
אבל צריך לבדוק טוב טוב את כל הפרטים...

 

[ILSK]

אם זה נכון זה פשוט הזוי...

............

 

[מרחבית]

ועדיין, אסור לנו לספק חומרי בעירה!
כדוגמת זה:

אם זה קרה, קשה למצוא מילים מספיק מתאימות כדי לגנות את זה. ואין כל ספק שזה לגמרי לא מייצג את הציבור החרדי, לא את התורה, לא את ערכי היהדות, לא את הציות לגדולים, לא את הצוות החינוכי, לא את הילדים שלנו, כלום. מחדל חינוכי מקומי בכל הפרמטרים.

אבל למה שוב מאמינים בלי לבדוק?? בטוח שזה נכון?מדויק? למה שוב ושוב אנחנו מאמינים לכל מילה שלהם?
אפשר להסביר לי בבקשה, לשם מה התיאור על השירה והצרחות? איך זה קשור בדיוק לסיפור? ילדים חילוניים שנוסעים איתו - נוסעים בדממה?

אפשר להסביר בבקשה, מה הקשר של המשפט: "זה לא ירושלים, זה לא בני ברק, לא ששם זה מוצדק אבל זה כאן באשדוד, העיר שלנו". כאילו זו אקסיומה ברורה לכולם, שזו הנורמה בבני ברק וירושלים?

נראה לכם הגיוני תגובות כאלה של מורות?? מה הן ילדות קטנות??

רק עכשיו (לא) למדנו לקח. פורסם פוסט נוגע על חרדים שעיכבו שעה ורבע מטוס! כולנו האמנו, והתברר שלא דובים ולא יער.
וכבר אנחנו שוב מאמינים!
לא יאומן!

פוסט הוא פוסט. כל אחד יכול לכתוב פוסט. אף אחד לא ייתן את הדין על המצאות או הגזמות פרועות. ודאי לא כשזה בא להשמיץ חרדים.

 

[cantor]

אם זה קרה, קשה למצוא מילים מספיק מתאימות כדי לגנות את זה. ואין כל ספק שזה לגמרי לא מייצג את הציבור החרדי, לא את התורה, לא את ערכי היהדות, לא את הציות לגדולים. כלום. מחדל חינוכי בכל הפרמטרים.

אבל למה שוב מאמינים בלי לבדוק?? אתה בטוח שזה נכון?מדויק? למה שוב ושוב אנחנו מאמינים לכל מילה שלהם?
אפשר להסביר לי בבקשה, לשם מה התיאור על השירה והצרחות? איך זה קשור בדיוק לסיפור? למה כאילו ילדים חילוניים שנוסעים איתו - נוסעים בדממה?

אפשר להסביר בבקשה, מה הקשר של המשפט: "זה לא ירושלים, זה לא בני ברק, לא ששם זה מוצדק אבל זה כאן באשדוד, העיר שלנו". כאילו זו אקסיומה ברורה לכולם, שזו הנורמה בבני ברק וירושלים. מה לעשות. רק שבאשדוד - הוא לא מוכן שזה יהיה.

נראה לכם הגיוני תגובות כאלה של מורות?? מה הן ילדות קטנות??

רק עכשיו (לא) למדנו לקח. פורסם פוסט נוגע על חרדים שעיכבו שעה ורבע מטוס! כולנו האמנו, והתברר שלא דובים ולא יער.
וכבר אנחנו שוב מאמינים!
לא יאומן!

פוסט הוא פוסט. כל אחד יכול לכתוב פוסט. אף אחד לא ייתן את הדין על המצאות או הגזמות פרועות. ודאי לא כשזה בא להשמיץ חרדים.

אבל יכול להיות שזה נכון אז צריך לגנות בהסתייגות
הרי אין כאן שמות או פרטים מזהים שאפשר ללכלך על מישהו ספציפי...

 

[מרחבית]

אבל יכול להיות שזה נכון אז צריך לגנות בהסתייגות
הרי אין כאן שמות או פרטים מזהים שאפשר ללכלך על מישהו ספציפי...

זה מה שעשיתי. רק שלרוב מגנים בלי הסתייגות, או עם הסתייגות חלשלושה. פשוט מאמינים.
וללכלך על ציבור שלם - זה הרבה יותר גרוע!!