השעה אחת עשרה שלושים וחמש שני מחבלים ניסו לחדור למוצב צהל ליד רפיח החיילים פתחו באש וחיסלו אחד מהם השני נמלט וכעת מתנהל מרדף ....
עפעפיי ירדו בכבדות, הטלפון נשמט מידי העייפה וראשי צנח על חזי בתרדמה טרופה ומסויטת המשובצת ברסיסי חלומות שאחד מהם נושא אותי ארבעים שנה קדימה
- סבא?
- כן מתוקים.
- אתה היית בזמן מלחמת חרבות ברזל?
- כן בוודאי.
- אתה זוכר?
- זוכר בבהירות שאיו כמוה, אי אפשר לשכוח את רגעי ההיסטוריה האלה, כל הארץ טולטלה במאורעות כבירים בלתי מעוכלים, אקסיומות התפוררו אידאולוגיות נסדקו, והדם שזרם בין שבריהם היה הדם שלנו.
אני זוכר שפשוט לא האמנו שהשמש למחרת עוד תעז לזרוח על הערמות הפזורות בשדות הדרום, להאיר את הדירות הריקות, לחמם מליוני לבבות שקפאו.
כולם ידעו שמשהו עצום מתרחש, שיש כאן מהלך של שינוי סדרי עולם, מהלך שמיימי, אחד מרגעי השיא בתכנית האלוקית.
היה ברור שחייבים לעשות משהו, לחולל, לשנות, להגשים, להתהפך.
הכאב הנורא נשא רוממות בכנפיו, העצב היה נשגב, והלב היה פתוח לרווחה.
- ואתה, סבא, מה אתה עשית?
אני
אני אהמממ
האזנתי לחדשות...
עפעפיי ירדו בכבדות, הטלפון נשמט מידי העייפה וראשי צנח על חזי בתרדמה טרופה ומסויטת המשובצת ברסיסי חלומות שאחד מהם נושא אותי ארבעים שנה קדימה
- סבא?
- כן מתוקים.
- אתה היית בזמן מלחמת חרבות ברזל?
- כן בוודאי.
- אתה זוכר?
- זוכר בבהירות שאיו כמוה, אי אפשר לשכוח את רגעי ההיסטוריה האלה, כל הארץ טולטלה במאורעות כבירים בלתי מעוכלים, אקסיומות התפוררו אידאולוגיות נסדקו, והדם שזרם בין שבריהם היה הדם שלנו.
אני זוכר שפשוט לא האמנו שהשמש למחרת עוד תעז לזרוח על הערמות הפזורות בשדות הדרום, להאיר את הדירות הריקות, לחמם מליוני לבבות שקפאו.
כולם ידעו שמשהו עצום מתרחש, שיש כאן מהלך של שינוי סדרי עולם, מהלך שמיימי, אחד מרגעי השיא בתכנית האלוקית.
היה ברור שחייבים לעשות משהו, לחולל, לשנות, להגשים, להתהפך.
הכאב הנורא נשא רוממות בכנפיו, העצב היה נשגב, והלב היה פתוח לרווחה.
- ואתה, סבא, מה אתה עשית?
אני
אני אהמממ
האזנתי לחדשות...