סטארטאפים בסדנו

סימי ספולטר
26 באפריל 2024

למי שלא מכיר את החברה, מסמך הצעת ההשקעה של חברת ד"ר ג'נסן מ–2022 הנושא את הכותרת "טופס רישום להצטרפות למכרז ביגוד" עשוי להזכיר יותר הצעה של חבר לעבודה המנסה למכור חולצות תוצרת חוץ שאותן הוא השיג בזול, מתא המטען של המכונית שלו, מאשר מסמך רשמי העומד בתקנות רשות ניירות ערך (ני"ע).

במסמך מוצע להשקיע 300 אלף שקל ויותר בסחורה שהייתה מיועדת לרשת הקמעונות האמריקאית טרגט ולא הגיעה ליעדה. כפי שנאמר במסמך, "משלוח גדול של בגדי נשים אשר נשלח על ידי ספק מזרח אסיאתי גדול, נשלח לארה"ב, אך משהיה איחור במשלוח (דבר שקרה באחרונה פעמים רבות עקב שיבושי התנועה בסחר הימי) טרגט סירבה לקבל את המשלוח, והספק נתקע איתו. המשלוח כולל כ–580 סוגים של ביגוד, קרוב ל–3 מיליון פריטים בשווי כולל של כ–70 מיליון דולר לצרכן, וכל הסחורה ארוזה בארגזים חדשים ומסודרים למכירה".

מי שעומד מאחורי ההצעה הזו הוא איש העסקים אליעזר גרוס — שם דבר בחברה החרדית — המצהיר במסמך כי "לי באופן אישי, יש ניסיון עשיר ורב שנים במכירת סחורות מסוג זה ואני מאמין שנוכל להרוויח בעסקה זו כסף רב (...) יש צורך להפקיד סכום של 2 מיליון דולר כדמי רצינות כבר בימים הקרובים, כדי לקנות את הסחורה. אני מעריך כי נוכל לקנות אותה בפחות מ–10% משוויה". גרוס מציע במסמך חלוקה של 50% ברווח, וגם 50% בהפסד ככל שיהיה, לפי חלקו היחסי של המשקיע. 50% האחרים מהרווח או מנטל ההפסד ילכו לג'נסן — המשתייכת לקבוצת בסדנו (ראשי תיבות של "בסיעתא דשמיא נעשה ונצליח"), שעליה חולש גרוס.

"זו המומחיות של גרוס, משם הוא התחיל. הוא יודע לאתר דברים כמו נעליים בסין או בארה"ב ואז למכור אותם לרשתות קמעונות גדולות", מסביר אחד ממשקיעי החברה. רק שגרוס, מתברר, הוא הרבה יותר מכך.

​

בסדנו, שאותה הקים גרוס ב–2011, היא אחת מקבוצות ההשקעות הפרטית הגדולות והפעילות ביותר בחברה החרדית — אם לא הגדולה בהן. היא מורכבת מסדרה של חברות בנות, שלהן כמה אתרי אינטרנט, שמהם מצטיירת פעילות רבגונית. לפי אחד מאתרי החברה, "קבוצת בסדנו הוקמה לשם חיבור בין אנשים שרוצים להפוך משקיעים ויזמים, ולאפשר להם הזדמנות אמיתית להשקיע במיזמים טכנולוגיים בשלבים הראשונים". לפי אתר נוסף של החברה, יש "150 מיליון דולר שווי נכסים בניהול", ולא פחות מ–10,000 "עוקבים ומשקיעים".

עוד מאפיין של החברה, שעשוי להפתיע את מי שרגילים לתקשורת עם המשקיעים הנהוגה בעולם ההשקעות החילוני, הוא שאת רוב התקשורת עם משקיעיו — רובם המכריע חרדים שאינם מחזיקים טלפון חכם — עושה גרוס לאורך השנים באמצעות מערכת קולית ממוחשבת שמתופעלת כל פעם במספר טלפון אחר. דרך התקשורת הזו מקשה על הרגולציה לעקוב אחר פעילותו ומאפשרת לו ליצור קשר ישיר עם המשקיעים, להציע להם הצעות ולחזק אצלם את האמון בו ובקבוצה. הקו פועל בצורה כזו שבה גרוס השאיר הודעות רלוונטיות או קיים מעין "שיחות משקיעים" טלפוניות. פעמים רבות הקו שימש גם להצעת השקעות שונות שהוגדרו בלעדיות לחברי הקבוצה. לצד זאת, מרבה גרוס לפרסם סרטונים שאותם הוא מכנה "וידאוקסט". בסרטונים הוא מציג המלצות השקעה לצד סיפורים דוגמת "כיצד קניתי את הלימוזינה הארוכה ביותר בעולם". בסרטון אחר הוא מצהיר כי אצלו "התשואות גבוהות יותר בממוצע מכל אפיק השקעה אחר שאתם מכירים, למעט הביטקוין".



מתוך מצגת של קבוצת בסדנו. הלימוזינה הארוכה בעולם צילום: קבוצת בסדנו
גם מצגת ההשקעות של החברה אינה דומה למצגות שניתן למצוא בבתי השקעות אחרים. בכל אפיק השקעה המוצע בה, מצוינת התשואה המוערכת שיקבל המשקיע, וגם נכתב למי ההשקעה מתאימה. במקצה זה ניתן למצוא תיאורים דוגמת "משקיע ממוצע עם קצת אומץ" ותשואה מוערכת של 6%–10% כשמדובר ב"הלוואה לקבוצת חברות", או "מי שיכול להרשות לעצמו התעסקות. מי שקיבל חינוך פולני" כשמדובר ברכישת דירה.

על הכוונת של רשות ני"ע​

לפי הערכות של גורמים בתחום ההשקעות, הקבוצה מגלגלת מאות מיליוני שקלים בהשקעות שונות, שרובן המכריע מגיע ממשקיעים מהחברה החרדית. תחומי ההשקעה שמציעים בקבוצה השתנו לאורך השנים: בתחילה הציעה החברה השקעה בעיקר במיזמים של פיתוחים חדשניים, או בעסקות רכישה ומכירה של טובין, בהמשך החלה להציע הזדמנויות להשקעות נדל"ן שונות, ב–2020 השיקה זרוע השקעות בסטארט־אפים. בשנים האחרונות נוסף מסלול השקעה של הלוואות לקבוצה עם ריבית מובטחת של 6%–9%.

לאורך השנים הציעו בבסדנו השקעות נדל"ן מגוונות — החל בהשקעה ישירה בפרויקטים שהחברה שיווקה ועד השקעה בנדל"ן בחו"ל דרך קרן השקעות של החברה, או באמצעות רכישת והשכרת דירות בישראל ובחו"ל. סכומי המינימום שאותם דרשו בקבוצה נעו בין 150 אלף שקל ל–500 אלף שקל. אחד מהפרויקטים ששווקו בחברה הוא פרויקט נדל"ן מסחרי גדול בשכונת בורו פארק החרדית שבניו יורק. בחברה הבטיחו למשקיעים באותו זמן, לפני שש שנים, שהבנייה תסתיים עד 2020. בפועל, הפרויקט עדיין לא קם. לפי מצגת של החברה, חלקה של בסדנו בפרויקט היה 2.6 מיליון דולר, ורף הכניסה להשקעה היה 34 אלף דולר.

בשנים האחרונות החלו בחברה להציע מסלול נוסף — "הלוואה לקבוצת חברות". לפי טענות בחוברת השיווקית של החברה, המסלול מניב תשואה של 6%–10% בשנה. סכום המינימום להשקעה במסלול זה היה 300 אלף שקל, אלא שההצעה האטרקטיבית של הלוואה עם תשואה מובטחת משכה אליה רבים בציבור החרדי שהשקיעו סכומים גבוהים מ–300 אלף שקל. בכתבה ששודרה בכאן 11 בנובמבר 2022 הוצג תיעוד של נציגת מכירות מציעה לתחקירנית מסלולי השקעה שונים, ולדבריה הערוץ הסולידי ביותר הוא ההלוואות. "נכון שיש אנשים שמשקיעים בבנק 100 אלף שקל ומרוויחים בקושי 1%? אז אנחנו נותנים 6%–7.5%", אומרת נציגת המכירות בשיחה.

כאמור, בתחילת דרכה החברה הציעה בעיקר השקעות ישירות במיזמים ששיווקה. שני המיזמים העיקריים היו חברות בשם "סקייסייבר" ו"אורבן אייר". סקייסייבר פיתחה "תיק מילוט אישי מבניינים" שאמור לסייע לאנשים שנמלטים מבניין במקרה חירום כמו שריפה בעזרת תיק ייעודי עם כבל שמאפשר להשתלשל מחלון, ואורבן אייר מפתחת כלי רכב מעופף. את שני המיזמים הללו משווקת החברה כבר יותר מעשור, בעיקר לחרדים שמשקיעים סכומים שונים שנעים בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפים.

ב–2017 נפתחה חקירה ברשות ניירות ערך נגד בסדנו שהסתיים בהסדר אכיפה. אז היה מדובר בכמה הצעות השקעות של הקבוצה ב–2011–2016, למאות משקיעים, ללא פרסום תשקיף כנדרש בחוק. החקירה הזו מאפשרת לנו הצצה להיקף ההשקעות שקיבלה בסדנו בתחילת דרכה. בסקייסייבר לבדה השקיעו באותן שנים 387 משקיעים, ובסך הכל כ–600 משקיעים. לא פורסמו סכומי ההשקעות, אך לפי מסמכים שהגיעו לידינו של הסכומים נעים בין עשרות רבות למאות אלפי שקלים לכל השקעה כזו.

באוקטובר 2022 נהפכה לפומבית חקירה שנייה, שנפתחה חודשים קודם לכן ברשות לניירות ערך. החשדות בחקירה הזו דומים בחלקם לחשדות בחקירה שנסגרה בהסדר מוסכם ב–2017, כמו עבירות של הצעה ומכירה ללא תשקיף, אך כוללות גם חשדות חמורים בהרבה — לעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות הלבנת הון. גרוס נעצר לחקירה ושוחרר בערבות של 2 מיליון שקל, ויציאתו מישראל הוגבלה לשנה. בשל היקף החשדות וכמות החברות והמשקיעים בחברה החקירה עדיין מתנהלת, אך נמצאת בשלבי סיום וממצאיה צפויים לעבור בקרוב לידי הפרקליטות.

למרות החקירה, בסדנו המשיכה בשנה וחצי האחרונות לפרסם ולגייס כסף ממשקיעים. גרוס הקליט הודעה ארוכה בת עשר דקות למשקיעים ביום שבו פורסמה החקירה, שבה הוא מנסה לשכנע אותם כי מדובר באירוע חסר חשיבות. "ההודעה שפורסמה צברה פרשנויות שונות של אינטרסנטים קנאים וסתם משועממים", אמר גרוס. עוד הוא טען כי מדובר באירוע טכני בדומה לחקירה הקודמת — שנסגרה בקנס כספי לא משמעותי.

קשיים תזרימיים​

בחודשים האחרונים טוענים משקיעים בחברה כי הם מתקשים למשוך את כספם או לצאת מההשקעות אף שזמן הפירעון הגיע. בשני מקרים שהגיעו בחודשיים האחרונים לבית המשפט, חזרו צ'קים של החברה — שהופקדו כדי לפרוע הלוואות — בסכומים של מאות אלפי שקלים. הצ'קים הם חלק מהלוואות בסך 1.9 מיליון שקל ו–800 אלף שקל, שניתנו על ידי המשקיעים לחברת "פרנסה", חברה בת בקבוצת החברות של בסדנו. בבדיקה ברשם החברות נראה כי תחת פרנסה נפתחו בשנים האחרונות עשרות רבות של חברות אחיות — שכולן בבעלות מלאה של בסדנו.

ההלוואות ניתנו בהסכם שמעלה סימני שאלה וחושף טפח משיטת הפעולה של החברה. כך, בהסכם ההלוואה בסך של 1.9 מיליון שקל שהוגש כנספח בתיק לבית המשפט, הובטחה ריבית גבוהה של 9.5% להלוואה בעלת תוקף קצר יחסית, שמועד הפירעון שלה הוא 23 בספטמבר 2023 — חמישה חודשים בלבד לאחר שההלוואה ניתנה.

סעיף נוסף בחוזה הוא זה שקובע כי "סמכות השיפוט הייחודית והבלעדית לגבי הסכם זה וכל עניין הקשור אליו נתונה לבית הדין של הרב אשר וייס בירושלים". זו דוגמה אחת לדרך שבה משתמשת בסדנו בכך שהיא פונה בעיקר למשקיעים חרדים — לכאורה כדי להימנע ממפגש בבית המשפט עם נושים. בכתב ההגנה מדגיש גרוס את הסעיף הזה: "אני מבקש מבית המשפט הנכבד לקבל את ההתנגדות ולהורות למר לוי (שהלווה 1.9 מיליון שקל, השם המלא שמור במערכת; ס"ס) לפנות לדין תורה אשר הוא זה שיורה מתי על פרנסה לפרוע את חוב הסכם ההלוואה".

בחודשים האחרונים טוענים משקיעים בחברה כי הם מתקשים למשוך את כספם ולצאת מההשקעות אף שזמן הפירעון הגיע. בשני מקרים שהגיעו לבית המשפט, חזרו צ'קים של החברה בסכומים של מאות אלפי שקלים, במסגרת הלוואות של 1.9 מיליון שקל ו–800 אלף שקל, שניתנו לחברה בת בקבוצת בסדנו, "פרנסה"

לחצ/י כדי להרחיב...

נראה כי גרוס מאמין שבית דין רבני ייתן לו את החמצן הנדרש עד שימצא את המימון הנדרש כדי לפרוע את ההלוואה שאליה הוא לא מתכחש. הוא אף מפרט בכתב ההגנה כי לעתים כסף מההלוואות מועבר לצרכים שונים: "לפעמים יש צורך בדחיית פירעונות של הלוואות או מיחזורן, או אף העברתם להשקעות אחרות". אך טוען כי בפנייה לבית דין (הרבני) יש שיקולים אחרים: "בדין הרבני יש שיקולים רבים, השונים מהדין הכללי הישראלי ואנו מכבדים כל החלטה שלו בין אם היא כדעתנו ובין אם כנגד דעתנו. בית הדין היה צריך להחליט כאמור גם לגבי ביצועו ו/או הפרתו של הסכם ההלוואה", כותב גרוס.

גרוס גם מנסה לתלות את הקשיים של הקבוצה במלחמה שפרצה ב–7 באוקטובר, אלא שהטענה הזו לא מסתדרת עם העובדה שהצ'קים חזרו חודשים קודם לכן, כפי שהוא עצמו מספר "בהגיע מועד פירעון הצ'ק הראשון (20 באוגוסט 2023) הודענו למר לוי כי אין בתזרים הכספי של פרנסה לעמוד בפירעון צ'ק זה במועד זה. לוי הבין ולא הפקיד את הצ'ק לפירעון במועד הרשום עליו. גם בהגיע מועד פירעון הצ'ק השני (20 בספטמבר 2023) פנינו אליו וביקשנו כי יתאזר בסבלנות". נראה אם כך, כי הבעיות התזרימיות החלו הרבה לפני המלחמה.

"עסקה רווחית, אפילו מאוד"​

ספק אם העברת הדיון לבית דין רבני כפי שרוצה החברה תסייע רבות לאלה שזקוקים לכספם. לפי עדות שהגיעה לידי TheMarker, באחרונה נפסק בבית הדין הרבני במקרה דומה כי החברה חייבת לשלם לאחד מנושיה סכום של כמה מאות אלפי שקלים באופן מיידי, אלא שהתובע עדיין לא קיבל את הכסף והחליט לפנות לבית המשפט.

זה אינו המקרה היחיד. במקרה שתואר בראשית הכתבה — קבוצת השקעה במוצרים פיזיים שגיבש גרוס דרך חברת ג'נסן — לפי טענתו של גרוס, ההשקעה הסתיימה בהצלחה כשהמוצרים שנקנו במכרז נמכרו לענקית הקמעונות האמריקאית טרגט, אך הכסף לא חזר לשורת משקיעים שהציעו סכומים נכבדים להשקעה, שבה רף הכניסה המינימלי היה 300 אלף שקל.

בהקלטה שהשאיר גרוס לפני כמה שבועות למשקיעים, הוא הסביר להם: "נפגשתי עם הלקוח, או למעשה הנציגים שלו, שמושכים אותי קצת בתשלום, וצעקתי עליהם. הם מנצלים את המצב שאני ספק בודד ולא משהו באופן קבוע, אבל זה יסתדר בקרוב בעזרת השם, אני הולך לשבת להם על הראש ולדאוג שהם ישלמו"

לחצ/י כדי להרחיב...

בהקלטה שהשאיר גרוס לפני כמה שבועות למשקיעים, הוא הסביר את העיכוב: "נפגשתי עם הלקוח או למעשה הנציגים שלו שמושכים אותי קצת בתשלום, וצעקתי עליהם. הם מנצלים את המצב שאני ספק בודד ולא באופן קבוע, אבל זה יסתדר בקרוב, אני הולך לשבת להם על הראש ולדאוג שהם ישלמו, אני פשוט מאוד עסוק וכשמגיע סוף היום אני מאוד עייף, בכל מקרה מדובר בעסקה רווחית אפילו רווחית מאוד".

עדות נוספת לקשיים בקבוצה ניתן ללמוד ממכתב ששלח גרוס למשקיעים בסקייסייבר בסוף פברואר 2024, שבו הוא מודה בכישלון החברה ומציין כי כלל העובדים בחברה פוטרו. "כזכור, החברה הייתה במרחק קצר של שבועות בודדים מרישום בבורסה בניו יורק, אך הקורונה טרפה את הקלפים", כותב גרוס במכתב. לטענתו, משא ומתן על מכירת החברה עוד מתנהל מול חברת מעליות מניו יורק. "אני עדיין מקווה שיהיה אפשר לעשות משהו בחברה, או לפחות להציל לכם את הכסף, אני מרגיש שליח ציבור ואעשה הכל עבור המשקיעים", כותב גרוס.

האתגר של הצלת כספי המשקיעים בסקייסייבר אינו פשוט, לנוכח השערוך של החברה בעת ההשקעה כבר לפני יותר מעשור. לפי חוזה ההשקעה מ–2013 שהגיע לידי TheMarker, השקיע אברך 40 אלף שקל בסקייסייבר, לפי שווי של לא פחות מ–28 מיליון דולר. שווי זה גדל והלך ככל שהחברה המשיכה לגייס משקיעים.

הכסף הרב שזרם לבסדנו במשך השנים משך אליו גם אנשים משפיעים — פוליטיקאים ורבנים. בכתבה שפורסמה ב–2012 באתר כיכר השבת נראה משה אבוטבול, ראש עיריית בית שמש דאז, מתנסה ב"סקייסייבר". בסרטון שפרסמה החברה ב-2020 מברכים את החברה רבנים בכירים, בהם הראשון לציון הרב עמאר, לרגל "השקת קרן ההייטק החדשה של החברה". הקרן הזאת, לפי עדויות של החברה, השקיעה ביותר מ–40 מיזמים, אך ככל הנראה רבים מהם כבר אינם פעילים ואין לחברה אף אקזיט משמעותי שבו היא מתגאה בתחום ההייטק. בנוסף, מי שהוצג בפרסומי החברה כפנים של הקרן — היזם עודד אלישיב — נקלע לסכסוך עם הקבוצה וכבר אינו פעיל בה.

ספק אם העברת הדיון לבית דין רבני, כפי שרוצה בסדנו, תסייע רבות לאלה שזקוקים לכספם. לפי עדות שהגיעה לידי TheMarker, באחרונה נפסק בבית הדין הרבני במקרה דומה כי החברה חייבת לשלם לאחד מנושיה סכום של כמה מאות אלפי שקלים באופן מיידי, אלא שהתובע עדיין לא קיבל את הכסף והחליט לפנות לבית המשפט

לחצ/י כדי להרחיב...

באותו סרטון נראה גם רו"ח אילן כהן ממשרד הפטנטים ריינולד כהן, שאומר כי הוא "גאה בכך שאני שותף שנים רבות בפעילות של קבוצת בסדנו". באורח פלא, לפני כשנה כהן היה נשמע גאה פחות בקשר שלו עם בסדנו. בשיחה עם כתבת כאן 11 בכתבה שעסקה בחברה ושודרה בסוף 2022 הוא אמר: "אני לא מעורב בכלל, אני רק יועץ, חבר מיני רבים בוועדת ההשקעות".

ב"אוגדן מידע" מטעם בסדנו שהופץ ב–2020 פורסמו שמות של בכירים חרדים או בכירים במשק כמי שקשורים לחברה. כך למשל, תחת הכותרת "צוות ייעוץ וליווי" מוזכרים הרב ישראל מרמורש, דיין ידוע ואב בית דין בבני ברק, ולצדו הרב יוסי וליס, מנכ"ל ארגון ערכים לחיזוק הזהות היהודית, שלפי הנכתב "מייעץ בענייני ניהול ואתיקה". תחת הכותרת "תודה למי שסייע" מוזכרים מנכ"ל אל על לשעבר אליעזר שקדי, חיים רומנו, לשעבר מנכ"ל אל על ופרטנר, ועוד שורה של שמות בולטים וחזקים במשק. ייתכן שהאישים המוזכרים כלל לא ידעו מכך. כך למשל, מוזכר גם דונלד טראמפ, שהיה באותה העת נשיא ארה"ב. השמות הללו אולי סייעו לקבוצה למשוך אליה משקיעים תמימים, אבל לא סייעו להם לשמור על כספם.

בסדנו: "תשואות מקובלות בשוק"​

מקבוצת בסדנו נמסר: "כל פעילות הקבוצה נעשית לפי החוק וההלכה היהודית, ומלווה על ידי משרדי עורכי דין מהמובילים בארץ, וביניהם של רם כספי ויגאל ארנון. הפעילות מפוקחת הלכתית על ידי בד"ץ העדה החרדית בירושלים.

"המידע המופיע באתרי האינטרנט שלנו נכון ובכללו מספר המשקיעים והעוקבים, כמות הכסף המנוהל, והפעילות במשרדינו בארה"ב, בישראל ובדובאי. כל קבוצת משקיעים משקיעה דרך SPVs (מוצר השקעה ייעודי) ייחודי, לכל אחד מספר שונה, ולא כפי שצוין בכתבה. בנוסף, כמו חברות אחרות בתחום, פעילותנו מדוגמת ומנוטרת על ידי הרשות ניירות ערך.

"מאז עליית שיעורי הריבית ובמיוחד מפרוץ המלחמה, אנו בתקופה מאתגרת. עם זאת, אנו בטוחים כי העסקים יחזרו לקדמותם.

"אכן הוגשו נגד החברה שתי תביעות בסכומים נמוכים מהרבה מאלה שצוינו, שכן חלק מהחוב הוחזר טרם הגשת התביעה.

"לא ברור לאיזו קרן הייטק אתם מתכוונים. הקרן שהשקנו חיה, קיימת, נושמת ועובדת יפה, ואף אחת מהחברות שבהן השקיעה לא נסגרה.

"לצד השקעתנו בעשרות רבות של חברות הייטק ישראליות, ברובן במשותף עם קרנות ומשקיעים אסטרטגיים בארץ ובחו"ל, השקענו גם בחברת אורבן, שגם בה שותפים משקיעים אסטרטגיים רבים מתחום התעופה מארה"ב, מגרמניה, מיפן ומהודו, וכמצופה בחברות מסוג זה, אי־אפשר 'לשים את האצבע' על תאריך שבו יהיה אקזיט, אם בכלל. המידע הנמצא בידכם לגבי עסקת בורו פארק הינו שגוי, ועסקת טרגט אכן הסתיימה והכספים מוחזרים למשקיעים. התשואות המוזכרות שאנו מייחלים להן סבירות בהחלט ומקובלות בשוק.

"בניגוד לנטען, המערכות הקוליות שלנו משמשות לעדכונים ולא למכירת השקעות.

"נמשיך לשמש כגשר בין ההייטק הישראלי לקהילות החרדיות בחו"ל, תוך סיוע לחברות הפורטפוליו הרבות שלנו"

פירמידה במגזר החרדי? 100 מיליון שקל נעלמו מכספי קבוצת בסדנו​

רשות ניירות ערך העבירה לפרקליטות את ממצאי החקירה בנוגע לקבוצת ההשקעות החרדית והעומד בראשה, ברוך אליעזר גרוס, שעל פי החשד ניהלו כספי משקיעים ללא תשקיף ותוך הבטחה לתשואה גבוהה מבלי יכולת לעמוד בה


נושאים בכתבה בסדנו ברוך אליעזר חקירה רשות ניירות ערך

הציבור החרדי הוא עדר גדול שמנהל את כספיו דרך המלצות שעוברות מפה לאוזן. מה שאמרו בישיבה, בבית הכנסת עובר מהר מאוד למעשים. אמרו שכדאי להשקיע בדולר - רבים ישקיעו. אמרו שקבוצת בסדנו עושה תשואה טובה - רבים ישקיעו.
בסדנו היא קבוצה שהציעה השקעות ללא תשקיף. היא פונה למגזר החרדי ובראשה עומד אליעזר גרוס, חרדי שידע לייצר תשואות והלהיב את ההמון. בין היתר דרך הבטחת תשואה גבוהה. כתבנו מספר רב של פעמים ונחזור על זה - אין דבר כזה תשואה מובטחת, מי שמבטיח לכם תשואות קבועות, הוא נוכל שרלטן, או טיפש. בכל מצב, אתם לא רוצים להשקיע דרכו.
בסדו התמחתה בהשקעות לא סחירות בנדל"ן, בסחורות (סטוקים שנתקעו בדרך והוצעו בזול), בחברות הייטק ובשורה של השקעות נוספות. חלק מההשקעות התבררו כפלופ. מה היה בדרך? רשות ניירות ערך חקרה והתיק עובר לפרקליטות. על פניו, סיכויים טובים להגשת כתבי אישום. החשד - מעל 100 מיליון שקל של כספים שנעלמו בשיטת הפירמידה והוצאו מהמשקיעים שלא בדרך הוגנת וישרה וללא תשקיף.


השיטה של הפירמידה פשוטה ופופולארית - מגיע כסף ממשקיעים, מראים להם תשואה, הם מתלהבים משקיעים כספים נוספים. מי שרוצה לצאת יכול לצאת כי יש כסף במאגר הגדול (כי יש זרימה של כספים). הבעיה שהשוק נכנס לתקופה לא טובה ואנשים מבקשים את הכסף. אז מתברר שאין באמת כיסוי, אין כסף, ומגדל הקלפים צונח. זה אולי מה שקרה כאן, הפרקליטות כאמור עד המדוכה.

100 מיליון שקל נעלמו​

מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך דיווחה כי סיימה את החקירה בעניינה של קבוצת החברות והשותפויות בסדנו. התיק צפוי לעבור בקרוב לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), לצורך בחינת הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה. הרשות ציינה כי מדובר בחקירה מורכבת ומאומצת שעניינה בחשד לביצוע עבירות של הצעה ומכירה ללא תשקיף לפי חוק ניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין וכן, עבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון, זאת במהלך התקופה שבין השנים 2019-2022.


לפי החשד שעמד בבסיס החקירה, קבוצת בסדנו עסקה בגיוס כספים ממשקיעים בהיקף של למעלה ממאה מיליון שקל בתקופה הרלבנטית, בפרט מהמגזר החרדי, לשם השקעות בארץ ובחו"ל, ותוך כדי כך ביצעה עבירות של הצעה ומכירה לציבור ללא תשקיף.
החשוד המרכזי בתיק, ברוך אליעזר גרוס, עומד בראש הקבוצה כבעלים, יו"ר, מנכ"ל, וכן בעל השליטה בחברת פרנסה ניהול בסד בע"מ, שתחתיה קיימות עשרות חברות ושותפויות שונות המגייסות כספים ממשקיעים.
לפי החשד, הקבוצה התנהלה באמצעות מספר רב של חברות כאשר המידע שהוצג למשקיעים הוא כי כל חברה נועדה לפעילות מסוימת ומובחנת. בפועל, החשד הוא כי בניגוד למה שנאמר למשקיעים, הקבוצה ניהלה את כלל הכספים שקיבלה מהמשקיעים כבריכה כספית אחת, שעה שכספי המשקיעים עורבבו בין חברות בקבוצה. כך, לפי החשד כספים שגויסו ממשקיעים לכאורה לטובת פעילות מסוימת שימשו בפועל לפעילויות אחרות ולטובת כלל הקבוצה ומשכך הלכה למעשה שימשו את כלל זרועותיה ובניגוד למה שהוצג למשקיעים.
בנוסף על פי החשד, המודל הכלכלי של הקבוצה לא היה ישים ופעילות החברה היתה הפסדית ובוודאי שלא יכלה לשרת את התשואות הגבוהות שהובטחו למשקיעים. כתוצאה מכך החשד הוא כי כספי המשקיעים עצמם שימשו לתשלום התשואות שהובטחו למשקיעים או החזר חובות הקבוצה למשקיעים אלה. כן לפי החשד, בסיועם של נושאי משרה בקבוצה, גרוס ניהל את מערך הקבוצה וכספי המשקיעים כאמור, תוך ניצול מבנים משפטיים המאפשרים גיוס משקיעים נוספים, כחלק מהפרדה מלאכותית בין הישויות המגייסות את הכספים, וללא מסירת מידע מלא וגלוי לציבור המשקיעים, באופן שנועד לעקוף את מגבלת החוק המעוגנת בסעיף 15 לחוק ני"ע.