הנושאים החמים
הנושאים החמים
אדם שומע שיר, ולא יודע שהשיר הזה נכתב עבורו.
הוא מצטמרר בתוך תוכו מצליל של געגוע, ולא יודע שהוא מושאו.
אדם שומע שיר, וחושב שהוא כוסף לעולם אחר, בו לא ביקר מעולם.
אנחה משברת חצי גופו, ונשמתו מצטנפת בחצי שנותר.
אדם, אדם,
מתי תיפתח לדעת?
מעץ הדעת כבר טעמת דייך, ואיך עדיין לא תדע את עצמך?
אדם, גן נעול הוא - ולא תמיד היה.
ובליבו נשברות אלף זכוכיות, והוא אינו יודע - זכוכיות של מה?
אדם שומע שיר, חושב שציפור הלחינה ברקיע.
שאיש אחר כתב את המילים, שתוכנה עיבדה את הביצוע.
אדם אינו יודע שלעולם יש בורא, שטווה את התווים זה לזה.
ובין צליל לצליל הוא רוקם געגוע - של אדם אל עצמו, אל העומק.
אדם, אדם,
מתי תשכיל לגעת?
הלא אלוקים לא ציווה עליך לבל תיגע בעציו הטובים,
לבל תברך על אילנותיו המוריקים והמלבלבים.
והלא כל גן העדן הזה בליבך הוא.
והשיר?
השיר הזה הד קריאת גנך הוא.
שיר השירים.
הוא מצטמרר בתוך תוכו מצליל של געגוע, ולא יודע שהוא מושאו.
אדם שומע שיר, וחושב שהוא כוסף לעולם אחר, בו לא ביקר מעולם.
אנחה משברת חצי גופו, ונשמתו מצטנפת בחצי שנותר.
אדם, אדם,
מתי תיפתח לדעת?
מעץ הדעת כבר טעמת דייך, ואיך עדיין לא תדע את עצמך?
אדם, גן נעול הוא - ולא תמיד היה.
ובליבו נשברות אלף זכוכיות, והוא אינו יודע - זכוכיות של מה?
אדם שומע שיר, חושב שציפור הלחינה ברקיע.
שאיש אחר כתב את המילים, שתוכנה עיבדה את הביצוע.
אדם אינו יודע שלעולם יש בורא, שטווה את התווים זה לזה.
ובין צליל לצליל הוא רוקם געגוע - של אדם אל עצמו, אל העומק.
אדם, אדם,
מתי תשכיל לגעת?
הלא אלוקים לא ציווה עליך לבל תיגע בעציו הטובים,
לבל תברך על אילנותיו המוריקים והמלבלבים.
והלא כל גן העדן הזה בליבך הוא.
והשיר?
השיר הזה הד קריאת גנך הוא.
שיר השירים.
נערך לאחרונה ב:
