פנאי בכל עת - ספוילרים

[עד לרקיע]

קצת יותר מ30 אפילו, כן...

הלוואי שלא.

זה לא היה ברור בסוף הספר ?

 

[הודיה בן חיים]

זה לא היה ברור בסוף הספר ?

לי לא.

[אגב, דבורהלה לא אמרה שהיא מחכה לשייע'לה עד תחיית המתים?]

 

[הפקות ומשחק]

זה היה רומז מאוד שכן.
אבל מתאים לליבי לארס אותו בסוף עם מישהי אחרת.

 

[ריקי ק.]

זה לא היה ברור בסוף הספר ?

להפך. זה היה כאילו הנושא נפתח מחדש לשיקולים נוספים.

 

[ריקי ק.]

לי לא.

[אגב, דבורהלה לא אמרה שהיא מחכה לשייע'לה עד תחיית המתים?]

אז היא אמרה

 

[דבוריק]

עוד לא סיימתי את הספר, אבל לא חושבת שאני אקבל שם תשובה לשאלה שלי
הסתדר לכם הגיל של נטע?
היא אומרת שהיא בת 40, אבל מרגיש לי שהיא אמורה להיות יותר מבוגרת, ארי בן 13, זה אומר שהיא ילדה אותו בגיל 27?
מה שאומר שהיא הכירה את גיטי אדלר (ואנחנו הכרנו אותה) בגיל 23 בערך, אם אני מחשבת נכון
מה אתם אומרים? הגיוני?
הייתי אומרת שהיא אמורה להיות בת 50 כמעט, לפי הכרונולוגיה של הספרים

 

[ריקי ק.]

עוד לא סיימתי את הספר, אבל לא חושבת שאני אקבל שם תשובה לשאלה שלי
הסתדר לכם הגיל של נטע?
היא אומרת שהיא בת 40, אבל מרגיש לי שהיא אמורה להיות יותר מבוגרת, ארי בן 13, זה אומר שהיא ילדה אותו בגיל 27?
מה שאומר שהיא הכירה את גיטי אדלר (ואנחנו הכרנו אותה) בגיל 23 בערך, אם אני מחשבת נכון
מה אתם אומרים? הגיוני?
הייתי אומרת שהיא אמורה להיות בת 50 כמעט, לפי הכרונולוגיה של הספרים

הגיוני ממש!
גיטי הייתה בת 19 ונטע חיכתה הרבה זמן לילדים.
מגיל 24 עד 27 (נראלי 3 שנים הם חיכו)

 

[דבוריק]

הגיוני ממש!
גיטי הייתה בת 19 ונטע חיכתה הרבה זמן לילדים.
מגיל 24 עד 27 (נראלי 3 שנים הם חיכו)

זה הגיל שהכרנו אותה? 24?
צעירה..

 

[הודיה בן חיים]

מה שאומר שהיא הכירה את גיטי אדלר (ואנחנו הכרנו אותה) בגיל 23 בערך, אם אני מחשבת נכון

ואז היא גם התחתנה, ולקח לה ולחנוך 4 שנים עד שארי נולד.

 

[ריקי ק.]

זה הגיל שהכרנו אותה? 24?
צעירה..

כן, יחסית...

 

[efrarush]

ועוד משהו שלא הבנתי..
דבורהל'ה בת 30, לא? ככה רייכמן אמר לאבריימי לפני שיצאו לעזה. (זאת אומרת, היא צריכה להיות קצת פחות ממנו)
וישראל אמור להיות בן חמישים ומשהו?
הגיוני שהם יתחתנו?
והאמת, שלא מסתדר לי את ישראל נשוי (:

דבורהלה חייבת להיות צעירה כדי שתוכל ללדת לפחות ילד משותף אחד ... (ואז זה יהיה דומה לבנצי ופייגא שלעת זקנה נולד להם צביקי, שם לבנצי לא היו ילדים לפני, וכאן לדבורהלה אין ילדים אז חייבים לפחות ילד אחד)
אבל אם חושבים על זה שוב, אחרי הרב קושלבסקי והלידה בגיל המופלג, אז מעכשיו ליבי תוכל גם שילדו בגילאים מאוחרים ממש...

 

[הודיה בן חיים]

דבורהלה חייבת להיות צעירה כדי שתוכל ללדת לפחות ילד משותף אחד... (ואז זה יהיה דומה לבנצי ופייגא שלעת זקנה נולד להם צביקי, שם לבנצי לא היו ילדים לפני, וכאן לדבורהלה אין ילדים זא חייבים לפחות ילד אחד)

אוי לאא.
ואז זה בכלל יהיה דומה לפייגא...

 

[אילה מינה]

הרגשה קטנה-שנה שלמה חיכנו וחיכנו והספר די דקיק,וזה ממש ביאס אותי,חיכתי למשו ארוך יותר....

+1

אני באמצע הספר ,
מהתחלה הייתה לי הרגשה שדבורה וישראל יתחתנו (לפני שידעתי מה הסיפור של דבורה...)

זה קלאסי ליבי

זה היופי,חיים את הסיפור כ''כ מוחשי,שזה מרגיש כזה אמיתי,

אכן,הספר נגמר בשיכנוע של אחותה(נחמי) עם הטענה הזאת....

ובעיקרון אחותה צודקת
אם היא אומרת כל הזמן שה לא אשמתו
פתאום זה מפריע לה
לדעתי היא שאבה השראה מאמו של החטוף יותם חיים

למרות שאני ממש ממש אוהבת שהיא מכניסה חסידות. חושבת שזה עוד משהו שהופך את הספרים שלה ליפהפיים.

אני גם חושבת שזה הספר הכי פתוח שלה.
גם לכם הפריע שהיא כתבה הרבה על חב"ד ומה שהרבי אמר?

זה היה מוגזם לגמרי

 

[דבוריק]

אני גם חושבת שזה הספר הכי פתוח שלה.
גם לכם הפריע שהיא כתבה הרבה על חב"ד ומה שהרבי אמר?

לי אישית לא הפריע, אבל שמתי לב שהיא כתבה הרבה על תפיסת חב"ד מול הצבא, ואלו דעות שלא מתיישבות עם הדעות החרדיות כיום - אצל הליטאים, חסידים וספרדים (מכמה שאני מכירה..)
אני חושבת שהיא הגזימה, בתור ספר שמיועד לציבור החרדי המיינסטרים, ובזמן שהקונפליקטים עולים לשיח הציבורי כל הזמן, היא לא היתה צריכה להדגיש את חשיבות השירות הצבאי ולהסביר למה זה בעצם כן בסדר.

 

[-חיה-]

לי אישית לא הפריע, אבל שמתי לב שהיא כתבה הרבה על תפיסת חב"ד מול הצבא, ואלו דעות שלא מתיישבות עם הדעות החרדיות כיום - אצל הליטאים, חסידים וספרדים (מכמה שאני מכירה..)
אני חושבת שהיא הגזימה, בתור ספר שמיועד לציבור החרדי המיינסטרים, ובזמן שהקונפליקטים עולים לשיח הציבורי כל הזמן, היא לא היתה צריכה להדגיש את חשיבות השירות הצבאי ולהסביר למה זה בעצם כן בסדר.

קחו בחשבון שהיא גם חוזרת בתשובה


אגב זה דיון מעניין, כי בתור חבדניקית שאוהבת לכתוב אחד החסמים שלי להוציא ספר זה בדיוק הנקודה הזאת, כי אני חושבת שיהיה לי קשה להוציא את התוצר שהייתי רוצה להוציא, וזה לא שאני מחפשת לכתוב ספר עם מסרים חבדים בדווקא, אלא כי זאת הסביבה שלי (כמו שליטאית תכתוב על זוג שהבעל לומד כי זה הסביבה שלה).
בכלל זה מרגיש לי סוג של מלכוד, כי אם אני רוצה ספר שיהיה לו קהל קוראים רחב אז אני אצטרך לכתוב על נושאים שאני לא חווה ביום יום, כמו משפחה שאביה לומד בכולל או סמינר ליטאי שמור, וזה בעיה, כי חוסר ההיכרות שלי ישפיע על האמינות של הספר. ומצד שני את מה שאני מכירה מספיק לעומק יכולים להגדיר כחבדי מידי.

ואם כבר הדיון הזה, אז כמה יתקבל ספר שיש בו משפחה חבדניקית שיוצאת לשליחות? לא מתוך מקום של להעביר מסר חבדי אלא כחלק מעלילת דרמה/רגש. מאמינה שספר כזה יהיה הרבה יותר קל וכיפי בשבילי (והוא גם יהיה מקורי...), השאלה אם כקוראים אתם תקנו את הספר (בהנחה שהוא יהיה ספר טוב).

וואו יצא לי ארוך

 

[דבוריק]

קחו בחשבון שהיא גם חוזרת בתשובה


אגב זה דיון מעניין, כי בתור חבדניקית שאוהבת לכתוב אחד החסמים שלי להוציא ספר זה בדיוק הנקודה הזאת, כי אני חושבת שיהיה לי קשה להוציא את התוצר שהייתי רוצה להוציא, וזה לא שאני מחפשת לכתוב ספר עם מסרים חבדים בדווקא, אלא כי זאת הסביבה שלי (כמו שליטאית תכתוב על זוג שהבעל לומד כי זה הסביבה שלה).
בכלל זה מרגיש לי סוג של מלכוד, כי אם אני רוצה ספר שיהיה לו קהל קוראים רחב אז אני אצטרך לכתוב על נושאים שאני לא ממש מכירה וחווה ביום יום, כמו בן זוג בכולל או סמינר ליטאי שמור, אבל אני לא מכירה את הנושאים האלו לעומק מספיק כדי לכתוב ספר באופן אמין. ומצד שני את מה שאני מכירה מספיק לעומק יכולים להגדיר כחבדי מידי.

ואם כבר הדיון הזה, אז כמה יתקבל ספר שיש בו משפחה חבדניקית שיצאה לשליחות? לא מתוך מקום של להעביר מסר חבדי אלא כחלק מעלילת דרמה/רגש. מאמינה שספר כזה יהיה הרבה יותר קל וכיפי בשבילי (והוא גם יהיה מקורי...), השאלה אם כקוראים אתם תקנו את הספר (בהנחה שהוא יהיה ספר טוב).

וואו יצא לי ארוך

אני לא אכנס לפרטים, כי אני לא מבינה בכל העולמות האלו
אבל בהרגשה שלי, לכתוב על יציאה לשליחות וכד' זה פחות בעייתי, בתקופה הזאת
אנחנו בזמן שנושא הגיוס הוא קריטי, גם מצד האנשים הלא חרדים, עם נושא גיוס בני הישיבות והתקציבים, וגם מהצד הפרטי, שיש הרבה שמבולבלים איפה אנחנו וצה"ל במלחמה הזאת.
בישיבות ובסמינרים יש הרבה שיעורים סביב נושא הגיוס, זה הקונפליקט כרגע, להסביר ולהבין למה למרות שהם נלחמים ושומרים ומוסרים את נפשם, אנחנו נגד הגיוס וזה יהרג ואל יעבור.
ודוקא עכשיו לכתוב ספר שאני הרגשתי שמרומם את השירות הצבאי?
נכון שהיא הכניסה שם גם שיח על חשיבות לימוד התורה, אבל בסופו של דבר המסר הוא שההכי טובים שם מגויסים ונלחמים (אבריימי, שייע, יותם) וה"רעים" הם נגד (יואל)
לדעתי לא מתאים.

 

[-חיה-]

אני לא אכנס לפרטים, כי אני לא מבינה בכל העולמות האלו
אבל בהרגשה שלי, לכתוב על יציאה לשליחות וכד' זה פחות בעייתי, בתקופה הזאת
אנחנו בזמן שנושא הגיוס הוא קריטי, גם מצד האנשים הלא חרדים, עם נושא גיוס בני הישיבות והתקציבים, וגם מהצד הפרטי, שיש הרבה שמבולבלים איפה אנחנו וצה"ל במלחמה הזאת.
בישיבות ובסמינרים יש הרבה שיעורים סביב נושא הגיוס, זה הקונפליקט כרגע, להסביר ולהבין למה למרות שהם נלחמים ושומרים ומוסרים את נפשם, אנחנו נגד הגיוס וזה יהרג ואל יעבור.
ודוקא עכשיו לכתוב ספר שאני הרגשתי שמרומם את השירות הצבאי?
נכון שהיא הכניסה שם גם שיח על חשיבות לימוד התורה, אבל בסופו של דבר המסר הוא שההכי טובים שם מגויסים ונלחמים (אבריימי, שייע, יותם) וה"רעים" הם נגד (יואל)
לדעתי לא מתאים.

לא קראתי את הספר, אבל נשמע באמת מעצבן
לא היה עדיף לה להביא את מאיר, לייבי, שולעם ודמויות אחרות בסגנון?
היה יכול להיות הרבה יותר מתאים.

 

[אִיתַי]

ואם כבר הדיון הזה, אז כמה יתקבל ספר שיש בו משפחה חבדניקית שיוצאת לשליחות? לא מתוך מקום של להעביר מסר חבדי אלא כחלק מעלילת דרמה/רגש. מאמינה שספר כזה יהיה הרבה יותר קל וכיפי בשבילי (והוא גם יהיה מקורי...), השאלה אם כקוראים אתם תקנו את הספר (בהנחה שהוא יהיה ספר טוב).

לא רואה בעיה עם כזו עלילה.
אין פה משהו מוזר או חריג.
בהצלחה...

 

[דבוריק]

לא קראתי את הספר, אבל נשמע באמת מעצבן
לא היה עדיף לה להביא את מאיר, לייבי, שולעם ודמויות אחרות בסגנון?
היה יכול להיות הרבה יותר מתאים.

מסכימה.
כל הספר מדבר על המלחמה והתמודדות הלוחמים, לא סיימתי אבל אני לקראת הסוף, אין שום דיבור על המפונים, החטופים.
רק חיילים שמשרתים ושנפצעו.
מתאים להיות נושא מרכזי וכמעט יחיד בספר שמיועד לציבור החרדי? לדעתי לא, אבל זו רק דעתי שלי.
בנוסף, בספר אני רוצה לקבל גם סיפורים מעניינים וחדשים, ולא את הסיפורים שאני קוראת בעיתון כבר חצי שנה.

 

[דבורה חזקיה]

בנוסף, בספר אני רוצה לקבל גם סיפורים מעניינים וחדשים, ולא את הסיפורים שאני קוראת בעיתון כבר חצי שנה.

מסכימה איתך
הרגשתי שאני קוראת עיתון עם פרשנות של ליבי קלין
אין מה לומר הספר אכזב אותי,
וקראתי את כל הספרים שלה כמה וכמה פעמים ומאוד אוהבת את כולם.