דרוש מידע סיגריות בפסח

הערה קטנה שאינה לגמרי מעניינו של האשכול:
האם יש מישהו שיצליח להסביר לי פעם אחת ולתמיד למה בכלל צריך הכשר לסיגריות בפסח?
נניח ואכן יש שם חמץ (דבר שאינו סביר בעליל), אני לא אוכל אותו. אני בסה"כ נהנה ממנו, וכידוע חמץ שנפסל מאכילת כלב אינו אסור בהנאה,
כאחד שיודע לקרוא גמרא (גם בלי ניקוד) למיטב ידיעתי כתוב שחור ע"ג לבן שמי שעשה שק מלא חיטים שעשוי לישיבה מותר לשבת עליו בפסח. ז"א שגם כשאני נהנה ממנו כדרך הנאתו ג"כ אין איסור כל זמן שזה לא מיועד לאכילה (ורק לענין סבונים למיניהם היו שדנו כיון שסיכה כשתיה),
האם מישהו יגדיר לי את העישון כאכילה?? לא נשמע לי כ"כ הגיוני
 

חוטיוטיק

משתמש פעיל
הערה קטנה שאינה לגמרי מעניינו של האשכול:
האם יש מישהו שיצליח להסביר לי פעם אחת ולתמיד למה בכלל צריך הכשר לסיגריות בפסח?
נניח ואכן יש שם חמץ (דבר שאינו סביר בעליל), אני לא אוכל אותו. אני בסה"כ נהנה ממנו, וכידוע חמץ שנפסל מאכילת כלב אינו אסור בהנאה,
כאחד שיודע לקרוא גמרא (גם בלי ניקוד) למיטב ידיעתי כתוב שחור ע"ג לבן שמי שעשה שק מלא חיטים שעשוי לישיבה מותר לשבת עליו בפסח. ז"א שגם כשאני נהנה ממנו כדרך הנאתו ג"כ אין איסור כל זמן שזה לא מיועד לאכילה (ורק לענין סבונים למיניהם היו שדנו כיון שסיכה כשתיה),
האם מישהו יגדיר לי את העישון כאכילה?? לא נשמע לי כ"כ הגיוני
השאלה שלך נכונה לגמרי
באמת אין צורך בהכשר לסיגריות בפסח
מה שקרה זה שדובק עשו קמפיין שהם כשרים לפסח
ומשום מה התקבע בתודעה של האנשים שרק דובק כשרים לפסח
בזמן שהעובדה היא שכל סיגריה מותרת בפסח
בעבר כשהייתי מעשן פניתי לרב זריצקי שכידוע לקח ע"ע את ההכשר הנ"ל
ושאלתי אותו מה הדין בסיגריות אחרות
והתשובה הייתה מפורשת שהכל מותר
בסה"כ מגיע קרדיט להוגה הרעיון המבריק בחברת דובק-בלעדיו המותג היה נכחד מזמן
איזה טעם דוחה...
 

devMode

משתמש פעיל
השאלה שלך נכונה לגמרי
באמת אין צורך בהכשר לסיגריות בפסח
מה שקרה זה שדובק עשו קמפיין שהם כשרים לפסח
ומשום מה התקבע בתודעה של האנשים שרק דובק כשרים לפסח
בזמן שהעובדה היא שכל סיגריה מותרת בפסח
בעבר כשהייתי מעשן פניתי לרב זריצקי שכידוע לקח ע"ע את ההכשר הנ"ל
ושאלתי אותו מה הדין בסיגריות אחרות
והתשובה הייתה מפורשת שהכל מותר
בסה"כ מגיע קרדיט להוגה הרעיון המבריק בחברת דובק-בלעדיו המותג היה נכחד מזמן
איזה טעם דוחה...
לא לדבר בלי להבין
זו מחלוקת עתיקת יומין, מאות שנים היו הרבה פוסקים שאסרו את הסיגריות, גם הגריש"א נוקט שזה אסור מעיקר הדין, אף אחד מהם לא שכח את הגמרא שנפסל מאכילת כלב מותר, נאמרו כמה הסברים בשאלה למה זה אסור
 

נתי 31999

משתמש פעיל
עריכה תורנית
לפני מספר שנים התפרסמה דעתו של מרן הגרי"ש אלישיב שכותב בספרו: אסור להשתמש בסיגריות כל עוד לא הוכח שאין בו תערובת חמץ. גם הגר"מ שטרנבוך כתב שבירר את סוגית הסיגריות בפסח והבהיר: היות שיש למעלה ממאה וחמישים חומרים בהם מערבבים את הטבק כדי שיקבל את הטעם המתבקש, שמעתי כהודאת בעל דין מייצרן סיגריות אישית, שיש בהן מרכיבים רבים המיוצרים על ידי חיטים ואלכוהול שזה חמץ ממש. בשנה האחרונה התפרסם חוות דעת מבדיקות מעבדה שערך הכימאי הנודע רא"ש מאיר שיח' בו העלו שבמרכיבי הסיגריות נמצאים כ-17 סוגים שעלולים להיות מופקים מחמץ וביניהם אף כאלו שלא נפסלו באכילת כלב. בחוברת הכשרות של התאחדות הרבנים בארה"ב – שם נמצאים רובם של מייצרי הסיגריות שיוצאה לאור לקראת פסח תשס"ב, הם כותבים, שלפי בירורים שהם עשו עם חברות הטבק הגדולות "פליפ מוריס" ועוד, מתברר ששורים את עלי הטבק בסוגי חומרים כדי לתת להם טעם טוב, בין אותם חומרים ישנם חומרים שהם חמץ, ממילא מבקשים להימנע מהעישון בפסח, ולדעתם יש להימנע מכל סוגי הסיגריות. נודע, כי קבוצת מורי הוראה ורבנים עומדים לצאת עם מידע זה לציבור הרחב שרובו אינו מודע לאיסור הרב שיש בדבר ולהציל שומרי מצוות באיסורי חשש חמץ ממש".
 

חוטיוטיק

משתמש פעיל
סיגריות.jpg

נוסטלגיה...
 

סטודיו לגרפיקה

משתמש מקצוען
הערה קטנה שאינה לגמרי מעניינו של האשכול:
האם יש מישהו שיצליח להסביר לי פעם אחת ולתמיד למה בכלל צריך הכשר לסיגריות בפסח?
נניח ואכן יש שם חמץ (דבר שאינו סביר בעליל), אני לא אוכל אותו. אני בסה"כ נהנה ממנו, וכידוע חמץ שנפסל מאכילת כלב אינו אסור בהנאה,
כאחד שיודע לקרוא גמרא (גם בלי ניקוד) למיטב ידיעתי כתוב שחור ע"ג לבן שמי שעשה שק מלא חיטים שעשוי לישיבה מותר לשבת עליו בפסח. ז"א שגם כשאני נהנה ממנו כדרך הנאתו ג"כ אין איסור כל זמן שזה לא מיועד לאכילה (ורק לענין סבונים למיניהם היו שדנו כיון שסיכה כשתיה),
האם מישהו יגדיר לי את העישון כאכילה?? לא נשמע לי כ"כ הגיוני
השאלה שלך נכונה לגמרי
באמת אין צורך בהכשר לסיגריות בפסח
מה שקרה זה שדובק עשו קמפיין שהם כשרים לפסח
ומשום מה התקבע בתודעה של האנשים שרק דובק כשרים לפסח
בזמן שהעובדה היא שכל סיגריה מותרת בפסח
בעבר כשהייתי מעשן פניתי לרב זריצקי שכידוע לקח ע"ע את ההכשר הנ"ל
ושאלתי אותו מה הדין בסיגריות אחרות
והתשובה הייתה מפורשת שהכל מותר
בסה"כ מגיע קרדיט להוגה הרעיון המבריק בחברת דובק-בלעדיו המותג היה נכחד מזמן
איזה טעם דוחה...
עיינו פה ותווכחו בטעותכם
וכן פה בעמוד 22
 

קבצים מצורפים

  • אזמרה-לשמך-גיליון-45-פסח-מורחב.pdf
    KB 778.7 · צפיות: 115

חוטיוטיק

משתמש פעיל
אין לחוש לחמץ בסיגריות בפסח הראת לדעת, שאע"פ שכמה אחרונים הביאו דברי המג"א להלכה. מ"מ הרי רבו האח' שחלקו על המג"א והתירו, ומהם הגאון החכם צבי ובנו הגאון יעב"ץ, ושער המלך, ומהר"ש קלוגר, והדברי חיים מצאנז, ובשו"ת תפארת יוסף, ובשו"ת חסד לאברהם תאומים, ומהר"י אסאד, ובשו"ת מלמד להועיל )חלק או"ח סי' קו(, ומהר"ם שיק. והוסיפו כמה טעמים להתיר, שהטבק אינו דבר הנאכל, ואין צורת חמץ עומדת בו כלל, ועוד שהנאת העישון אין בה ממש והרי היא כריח בעלמא )הגאון יעב"ץ(. ועוד שהוא פחות מכשיעור, ואינו בעין ואינו ניכר כלל, וי"ל שבנפסל מאכילת הכלב לא אסרה התורה בפחות מכשיעור )שו"ת תפארת יוסף(. גם בשו"ת דברי חיים מצאנז הוסיף עוד, דהוי רק משהו בעלמא. וגם יש לצרף סברת המרדכי משום מחבואה אחת שמצלת על כולם. וגם נראה דהוי שלא כדרך הנאתן )שכל איסורו רק מדרבנן(, שלהרבה פוס' גם בחמץ יש להתיר בזה. וכ"כ מהרש"ק שהוא שלא כדרך הנאתו, שהשכר נעשה רק לשתיה ולא עומד להריח בו. וא"כ פשוט שיש להקל בזה כשנפסל מאכילת הכלב קודם פסח. וכ"כ מהר"י אסאד שהוי שלא כדרך הנאתן. ואפי' אם נשרה בחמץ בפסח יתכן להקל מטעם ס"ס, ועוד מטעם ספיקא דרבנן לקולא. דמסתברא שהעישון נחשב לגבי החמץ שנשרה בו בגדר שלא כדרך הנאתן, שלדעת רוה"פ אינו אסור אלא מדרבנן, כי השכר נעשה לשתיה ולא להנאת עישון וכיו"ב. וי"ל שגם אם יתברר שהתערובת שבסיגריה ראויה למאכל אדם, מ"מ הרי דמי לחמץ שטח אותו בטיט שמותר לקיימו בפסח, וכתב המשנ"ב )ס"ק מב. ובשעה"צ ס"ק סח, סט( דמהני אפי' אם לא נפסל מאכילת אדם, כיון שעי"ז בטל משם אוכל. ואע"ג דבעלמא מדרבנן לא מועיל ביטול, שאני התם משום דילמא אתי למיכל מיניה, אבל כאן לא שייך חשש זה, דהא ייחדו לישיבה וגם מאיס. ע"כ. ולפי זה יוצא, שאוכל שאינו ראוי לאכילת אדם אם שם אוכל עליו, אסור כל שראוי לחמץ בו עיסות אחרות, ]בב"י סי' תמב בשם הר"ן פסחים מה: ושכן אמרו בע"ז סח. ששאור אינו ראוי לאכילה ואפ"ה אסריה רחמנא. וכ"ה במג"א ס"ק יד ובמשנ"ב סי' תמב סק"י ובביאור הלכה שם ס"ט דלא דמי לשאר איסורים דשרי בכה"ג[. אבל מאכל שאינו עומד לאכילה והסיחו דעת ממנו לאכילה, שאז אפי' אם הוא ראוי למאכל אדם, מותר בהנאה. והנה שמועה הגיעה לאוזנינו כי יש מי שפסק לאסור סיגריות בפסח, מטעם ששורים את הסיגריות ב-150 מרכיבים, ויש מהם שמיוצרים מחטים ושעורים ואלכוהול. ואף שנפסל מאכילת כלב ונסתמך על דעת המג"א לאסור, והיינו משום דעביד לריח ושאיפה,
 

חוטיוטיק

משתמש פעיל
ויש לזה חשיבות כאילו תיקנו אותו לאכילה ולשתיה. ולהריח ולשאוף אותו לא נתקלקל. וס"ל דאחשביה הוא גם כלפי שאר הנאות ולא רק לאכילה, ועוד הביא ראיות לדבריו ממהר״ם שיק ועוד איזה אחרונים. ואילו היה רואה את דברי האחרונים דלעיל, לא היה פוסק ומורה לרבים לאסור בזה. וגם מה שהביא ממהר"ם שיק, הנה המהר"ם שיק הסכים להתיר בזה מעיקר הדין. ועוד, שגם לשיטתיה יש כאן תערובת גדולה של 150 מינים, ומאן לימא לן שאותו מיעוט חמץ יש לו כ"כ השפעה, ויתכן שאף למ"ד זה וזה גורם אסור, ע' במג"א )תמה סק"ה( ובשו"ת אבני מילואים )סי' ו(, ובבה"ל )סי' תמה ד"ה אסורים(. הכא שהוא מועט כ"כ, ויש עוד כו"כ טעמים, שאני. וכ"ש דהוי רק ספק אם גורם תוספת הנאה. גם מה שחשש שם עוד, שאולי יש להם שדות שזורעים אותם בחטים ושעורים במיוחד לסיגריות, וא"כ לא פקע מיניה שם שנעשה מחטים ושעורים, כיון שלמטרה זו זורעים חטים ושעורים, הוא חשש תמוה. ושם הביא שהעירו לו, שהרי נשתנה הרבה ואין צורת חמץ עליו, והוא מעובד כ"כ שבטל שמו לגמרי, ולכ"ע ל"ש להחמיר בזה. ועוד שהוא חמץ נוקשה בתערובת שלרוה"פ שרי אפי' באכילה. ועוד, דשמא אין איסור חמץ במרכיב שמיוצר מחמץ באופן כימי. והשיב ע"ז, שאחר שישראל קדושים קיבלו ע"ע ליזהר באכילה מכל חשש חמץ בכל מיני חומרות אפי' שאין בו שום חשש מדינא, יש לחשוש ששאיפת עשן לתוך פיו הוי כאכילה, א"כ אף בעישון יש ליזהר בכל מיני חומרות. ועלינו להחזיק באיסור חמץ בעשיית משמרת למשמרת, ומי שאין בכחו להחמיר, זה אינו באחריותינו. עכת"ד. הנה לא השיב למה יש לפסוק לאסור בזה. אחרי שהדברים ברורים להתיר, עפ"ד כל האח' הנז'. ואין לגבב חומרות. וכ"כ ידידנו הגר"א וייס בקובץ דרכי הוראה )ח"א עמ' קלג והלאה(, שחכם אחד הפריז על המדה לאסור עישון סיגריות בפסח משום איסור חמץ, אך באמת שאין בדבריו לקבוע בזה כל איסור. ע"ש מה שהאריך בזה.
 

חוטיוטיק

משתמש פעיל
ותבט עיני להגאון רבי מאיר פוזנר בספר בית מאיר (סימן תסז סעיף ח) שכתב, שמותר לקנות הטבק קודם הפסח, כדי ליהנות ממנו בפסח. ואין בזה חשש כלל, כי לו יהא כדברי האומרים שדרכם לשרות הטבק בשכר חמץ, הרי זה דומה לדין חרכו קודם זמנו שמותר בהנאה. ורק לקנותו בתוך הפסח אפשר שיש לחוש שמא נשרה בשכר בפסח. ואף על פי שרבים אומרים שעיקר החשש ששורים אותו בשכר חמץ אינו אמת, מכל מקום אפשר שמקומות מקומות יש. ע"כ. ולכאורה הרי יש בזה ספק ספיקא להקל, שמא לא נשרה בשכר כלל, ואם תמצא לומר שנשרה, שמא נעשה קודם פסח והוה ליה כחרכו קודם זמנו. ועוד דמסתברא שהעישון נחשב לגבי החמץ שנשרה בו בגדר שלא כדרך הנאתן, שלדעת רוב הפוסקים אינו אסור אלא מדרבנן, כי השכר נעשה לשתיה ולא להנאת עישון וכיוצא בזה. ואם כן אפילו אם יש ספק שמא נשרה בפסח, הוה ליה ספיקא דרבנן ולקולא +ודע שאין לומר שבחמץ בפסח יש לאסור גם בשלא כדרך אכילה, כדין שאור שאין דרך הנאתו באכילה ואסור מן התורה בפסח, דשאני שאור שראוי לחמץ בו עיסה. וכמו שכתב הר"ן פרק אלו עוברים (מה:), וכן כתב החוות דעת ביורה דעה (סימן קג סק"א). ולא הוציאו מכלל זה רק בשר בחלב וכלאי הכרם שלא נאמר באיסורם לשון אכילה. כמבואר בפסחים (כה ע"א), וברמב"ם (פרק ה' מהלכות יסודי התורה הלכה ח). ואפילו לדעת מי שאוסר נותן טעם לפגם בפסח, אין זה אלא מדרבנן, וכדמוכח מלשון התוספות (עבודה זרה סו ע"א) שלמדו זאת משום דחשיב כמשהו. ע"ש. וכן כתב הפרי חדש (סימן תמז סעיף י). ובשו"ת בשמים ראש (סימן שלג) כתב, שהיה נראה לו שנותן טעם לפגם אסור בפסח, משום שדין נותן טעם לפגם למדנו מנבילה, שנבילה שאינה ראויה לגר מותרת (עבודה זרה סח ע"א), מה שאין כן בחמץ שאפילו על אכילת שאור חייב כרת, זה לא נתמעט מנבילה. וזהו חמץ זהו שאור. וצ"ע. עכת"ד. ואינו מחוור, והעיקר כמו שכתבו הר"ן ודעמיה דשאני שאור שראוי לחמץ בו עיסה. וכנ"ל. וכן כתב הגאון מהרש"ם בדעת תורה (סימן תמז ס"י). וע"ע בשו"ת אחיעזר (חלק יורה דעה סימן יא אות ח). ובשו"ת תועפות ראם (חאו"ח סוף סימן יג). ובשו"ת עצי הלבנון (סימן יט). ודו"ק.+ ועיין בספר מאורי אור (עוד למועד, דף כה ע"ב), שכתב להעיר על דברי המגן אברהם שהחמיר בזה, שקליטת הריח של השכר בטבק אינה אוסרת, שזהו ריח כחוש, ואין בו שייכות הנאה כלל, ואף על פי שריח השכר חזק ונרגש בטבק, אין זה אלא מן הכשות שבשכר, אבל ריח החמץ כחוש ביותר, ורק השכר עצמו אסור להריח בו לכתחילה, אבל הטבק שנשרה בו אין לאוסרו. ולכן יפה נוהגים העולם להקל. ע"כ. ועיין בשו"ת מהר"ם שיק (חלק או"ח סימן רמב), שכתב לקיים דברי המגן אברהם, דלא דמי לחרכו קודם זמנו, ששם נתעפש או נחרך עד שנפסל מאכילת הכלב, ונעשה כעפר בעלמא, אבל כאן שהחמץ ראוי לשתיה, והוא תיקן הטבק בשרייתו כדי לשאוף ולהריח בו, הוי כאילו תיקן את החמץ לשתיה, ולשאוף ממנו ולהריח בו לא נתקלקל, ואחשביה לחמץ לפי מה שתיקנו. ואף על פי שעדיין יש לפקפק בזה, צריכים אנו למשכן נפשנו להסביר דברי המגן אברהם שהחמיר בזה במפורש. ושוב סיים, שעל כל פנים להלכה כבר האריך השער המלך (בפרק י"א מהלכות מאכלות אסורות), בדין טבק הנשרה בסתם יינם, והעלה להתיר. [ועיין בחיי אדם כלל קכז סימן ג'. ודו"ק]. ואף על פי ששם הנידון לענין סתם יינם דרבנן, נראה שגם לענין חמץ הוי שלא כדרך הנאתן, שלדעת הרבה פוסקים יש להתיר שלא כדרך הנאתן גם בחמץ. ובכהאי גוונא ריחא לאו מילתא היא. כן נראה לי בטעם המתירים. והחושש להחמיר כדברי המגן אברהם תבוא עליו ברכה ע"כ. ועיין עוד בשו"ת טוב טעם ודעת תליתאה (חלק א' סימן קלא) שכתב, שיש להתיר לשאוף ולהריח בטבק בפסח, משום שאפילו היה ברור ששורים את הטבק בשכר חמץ קודם הפסח, הרי נפסל מאכילת הכלב קודם זמנו, שמותר בהנאה לאחר זמנו. ובפרט שהוא שלא כדרך הנאתו, דאטו השכר עומד להריח בו, הרי נעשה רק לשתיה, ואם כן הוי שלא כדרך הנאתן, שאין בו איסור אלא מדרבנן, ולכן בודאי שיש להקל בזה כשנפסל מאכילת הכלב קודם פסח. וזה כשלש שנים שהובא לכאן, ויצא קול לאוסרו מטעם חשש חמץ, ושחקתי מאוד על האוסרים, ושוב מצאתי בעקרי הד"ט שהביא בשם הגאון יעב"ץ שפסק להתיר, ושהגאון אביו החכם צבי שחק על האוסרים. ונהנתי מאוד שכיוונתי לדעתו הרמה ע"כ. ונראה שהוא הדין לענין עישון סיגריות שנחשב שלא כדרך הנאתן. ואף על פי שלדעת הגאון רבי יהודה עייאש בשו"ת בית יהודה (חלק או"ח סימן כא) עישון סיגריות נחשב כשתיה ממש, הרי הוא עצמו כתב במטה יהודה (סימן רי) שאין ספק שהמעשן סיגריות אינו צריך לברך ברכת הנהנין כלל, שאין בזה דבר ממשי שיחשב כאוכל ואינו אלא עשן בעלמא ע"ש. וכן הסכימו רוב האחרונים להתיר לעשן סיגריות בתעניות צבור. וכמו שכתב בשו"ת בית דוד (חלק או"ח סימן שמג). ובשו"ת הר הכרמל (סימן יט). וכן פסק בפשיטות הגאון יעב"ץ במור וקציעה (סוף סימן רי). וכן כתב בשו"ת פעולת צדיק חלק ב' (סימן כג). ובשו"ת מחנה חיים חלק ג' (חלק או"ח סימן מג). ועוד אחרונים. ואמנם מצאתי בשו"ת יהודה יעלה אסאד (חלק או"ח סימן קג) שכתב, שלשאוף אבק הטבק ולהריח בו בפסח, שהוא לצורך רפואה, יש להתיר אפילו עשאו הגוי בתוך הפסח, משום דהוי שלא כדרך הנאתן, אבל לשאוף בפסח עלי הטבק על ידי שפופרת שאינו לרפואה בלבד, אלא יש בו תענוג והנאת הגוף, כמו שכתב המגן אברהם (סימן רי), יש לאסור, אם שרה אותו הגוי בפסח, אף על פי שנפסל מאכילת הכלב והוא שלא כדרך הנאתן. דדמי לדיו שנתבשל בשכר שעורים בפסח שאסור לכתוב בו. (וכמו שכתבו האחרונים בסוף סימן תמב). עכת"ד. ונראה שגם לדבריו אם יש ספק אם נעשה קודם הפסח, או בתוך ימי הפסח, יש להקל, משום דהוי ספיקא דרבנן ולקולא. ועיין עוד בשו"ת דברי חיים מצאנז (חלק יו"ד סוף סימן כ) שכתב, שאף על פי שיש אחרונים שהביאו מנהג חומרא שלא לשאוף אבק הטבק בפסח, כשנשרה בשכר חמץ, מכל מקום על פי הדין אין מקום להחמיר בזה, שהרי זה דומה לחרכו קודם זמן איסורו שמותר בהנאה, ומה גם שאינו רק משהו בעלמא וכו' ע"ש +והנה בשו"ת דברי חיים שם /חלק יו"ד סוף סימן כ'/ סיים, שמה שכתב הרה"ג השואל להקל בנידון דידן מטעם מחבואה, צריך עיון אם מועיל טעם זה בדבר שיש לו מתירין, ובפרט בפסח. ולכן העיקר שמותר מהטעמים הנ"ל. ע"כ. וכוונתו למה שכתב המרדכי (בפרק ב' דעבודה זרה סימן תתכד) בשם רבינו ברוך, שבזמן הזה שהגוים מתקנים לחם בשמרי יין, אף לדעת רבינו תם ששמרי יין של עכו"ם אפילו אחר י"ב חודש אסורים, הלחם מותר, כי לא יתכן שלא יתקן גוי אחד בשמרי שכר, ואמרינן בכתובות (דף כז ע"א) אם יש שם מחבואה אחת מצילה על כל הכהנות כולן. וכל היכא דאיכא למיתלי בכהאי גוונא תלינן וכו'. וכן פסק הרמ"א ביורה דעה (סוף סימן קיד) וזו לשונו: ואם ידוע שעכו"ם אחד שבעיר אינו מערב בו יין, אף על פי ששאר עכו"ם דרכם לערב בו יין, מותר ליקח מכולם, כל זמן שאינו ידוע בודאי שעירבו בו יין, דתלינן לקולא שמא לא עירבו, ע"ש. ולפי מש"כ שבנידון דידן נחשב שלא כדרך הנאתן, אם כן אין האיסור אלא מדרבנן, ומכיון שהקילו שם בכך, אף על פי שהרוב מערבים בו יין, משום דאיכא ספיקא שמא לא עירב כלל, ובדרבנן תלינן לקולא, וכמו שכתב בספר בית יצחק (שער הקבוע סימן ו), הוא הדין כאן שאין איסורו אלא מדרבנן, גם אם אין הדבר ידוע אם הטבק נשרה קודם פסח, או בתוך הפסח, כיון שאפשר שלא נשרה כלל יש להקל, ודעת רבותינו בעלי השלחן ערוך, שאין חמץ בפסח בכלל דבר שיש לו מתירין, כמבואר בדברי מרן באורח חיים (ריש סימן תמז), והרמ"א בהגה ביורה דעה (סוף סימן קב). ואכמ"ל. [ועוד דבסתם יינם חשיב יש לו עיקר מן התורה, כדמוכח בעבודה זרה (דף לד ע"א). וכן הוכיח בספר דברי אמת (בקונטרס ט' סימן ד), ובשו"ת חקרי לב (חלק א' מיורה דעה סוף סימן קצט). וכן כתב באיסור והיתר (כלל יב אות יא). וכן כתב הגאון רבי שלמה קלוגר בספר קנאת סופרים (דף נו ע"ג). ואפילו הכי כתב הרמ"א להקל. והוא הדין כאן]. ולכן יש מקום לצרף דברי המרדכי להקל בנידון דידן. ועיין בשו"ת מהרש"ם חלק א' (סימן קה). ובשו"ת רב פעלים חלק א' (חלק יורה דעה סימן כח). ודו"ק. [והנה נוסף לכל הנ"ל יש לצרף עוד לסניף סברת הגאון בעל בית אפרים (חלק או"ח סימן לה), שכל שנעשה ביד גוי, אפילו נפסל מאכילת הכלב בפסח עצמו, כיון שהחמץ מותר לגוי, הוה ליה כחרכו קודם זמנו שמותר בהנאה בפסח. וכן כתבו בשו"ת חבלים בנעימים חלק ה' (סימן ד). ובשו"ת שערי דעה חלק ב' (סימן לז). ע"ש. וכן מצאתי בחידושי החתם סופר להלכות פסח (סימן תמב סק"ג וסק"ח). ע"ש. ולפי זה בין טבק הרחה בין טבק של סיגריות מותר לקנותם גם בפסח. ובמקום אחר כתבנו בזה. ואכמ"ל].+ ובשו"ת השמים החדשים (חלק או"ח סימן כא) הביא להלכה דברי הגאון יעב"ץ הנ"ל. וכן כתב להקל בשדי חמד (מערכת חמץ ומצה, סימן א' אות ג'). ושכן עמא דבר. וכן כתב בשו"ת מלמד להועיל (חלק או"ח סימן קו). וכן עיקר.
 

חוטיוטיק

משתמש פעיל
  • ישנה מגבלת זמן לעריכת ההודעה מרגע פירסומה (20 דקות). עברת מגבלה זו ולכן לא ניתן לערוך את ההודעה.
 

שלומצה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
אני שאלתי את ר' מאיר סירוטה והוא ענה לי שלסיגריות אלקטרוניות צריך הכשר ולסיגריות רגילות לא צריך בכלל הכשר והוא הוסיף שמי שיש לו בעיה אם סיגריות יכול להביא לו אותם הוא מאוד יהנה מהם פסח כשר ושמח
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ע'

קכא עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי:קכב עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים:קכג עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ:קכד עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי:קכה עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ:קכו עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ:קכז עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז:קכח עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

חשיפה כפולה • אתגר 130

לוח מודעות

למעלה