הקרנת הולגרמה תלת מימדית עובדת על ידי שימוש בתופעה פיזית שנקראת "הפרעות אינטרפרנטיביות". הפרעות אינטרפרנטיביות קורות כאשר שני גלים של אור נפגשים זה בזה. אם הגלים נמצאים בפאזה, כלומר אם הם נעים באותה מהירות ובאותה כיוון, אז הם יחזקו זה את זה ויוצרו גל חזק יותר. אם הגלים אינם בפאזה, כלומר אם הם נעים במהירויות או בכיוונים שונים, אז הם יאבדו זה את זה ויוצרו גל חלש יותר או אפילו לא יראו בכלל.
במקרה של הקרנת הולגרמה תלת מימדית, מקרן מקרין גל אור על אובייקט. הגל האור מתפשט מהאובייקט לכל הכיוונים. לאחר מכן, מקרן נוסף מקרין גל אור נוסף על הגל האור הראשון. שני הגלים של האור נפגשים זה בזה וגורמים להפרעות אינטרפרנטיביות.
התוצאה של ההפרעות האינטרפרטיביות היא יצירת דפוס של אור וצל. הדפוס הזה נראה כמו אובייקט תלת מימדי.
כדי להבין איך זה עובד, נסו לדמיין שאתם הולכים ברחוב ורואים שתי פנסים רחוב דולקים. אם הפנסים נמצאים בפאזה, כלומר אם הם נדלקים באותה שנייה, אז אתם תראו אור חזק יותר. אם הפנסים אינם בפאזה, כלומר אם אחד מהם נדלק לפני השני, אז אתם תראו אור חלש יותר או אפילו לא תראו אור בכלל.
העיקרון הזה הוא בדיוק אותו עיקרון שמשתמשים בו כדי להקרין הולוגרמות תלת מימדיות.
כדי ליצור אפקט תלת מימדי מציאותי יותר, משתמשים במספר טכניקות נוספות. לדוגמה, משתמשים בגלויות שונות של אור כדי ליצור את התחושה של עומק. כמו כן, משתמשים במערכות אופטיות מתוחכמות כדי להבטיח שההפרעות האינטרפרטיביות יהיו ברורות ומדויקות.
הולוגרמות תלת מימדיות משמשות למגוון רחב של מטרות, כולל:
- בידור: הולוגרמות משמשות להפקת סרטים, משחקים, ופסטיבלים.
- חינוך: הולוגרמות משמשות להמחשה של מושגים מורכבים, כמו מבנה האטום או מערכת השמש.
- שיווק: הולוגרמות משמשות לקידום מוצרים ושירותים.
הולוגרמות תלת מימדיות הן טכנולוגיה חדשנית עם פוטנציאל לשנות את הדרך שבה אנחנו רואים את העולם.