כל השירים עם אמת הולכים מלעיל וזה שגיאה גדולה כי האות א' אינה תנועה כלל אלא חטף פתח שהיא סוג של שווא נע. דהיינו משרת.
שיר ישן של מבד, "ונזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה, לשני ימות המשיח ולחיי העולם הבא למען יזמרך כבוד ולא ידום".
המקור הולך כך: "יה"ר שנשמור חוקיך בעוה"ז, ונזכה... לשני ימות המשיח ולחיי העולם הבא:". עד כאן הבקשה.
מכאן ואילך מתחילים לומר פסוקים מלוקטים:
למען יזמרך כבוד ... לעולם אודך
ברוך הגבר... והיה ה' מבטחו.
בטחו בה' עדי עד.. צור עולמים.
וכו וכו'.
----
שאלה לגבי פיוטים שנכתבו בכוונה עם חרוזים באמצע משפט, וסיום משפט באמצע חרוז. האם זה שגיאה לשיר אותם לפי החרוזים או לפי המשפטים, (ויש מנסים לצאת ידי שניהם).
עכ"פ בפיוט "אדון עולם" אומרים "בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה" וכשנתבונן לא נבין מדוע נפקיד רוחנו בידו כשנתעורר.
והעירני מישהו שמדובר בחרוז באמצע משפט. וההבנה היא כך:
בידו אפקיד רוחי בעת אישן.
ואעירה ועם רוחי גוייתי. (כשאני מתעורר אני מוצא את הפיקדון חזרה אצלי).
ה' לי ולא אירא.
-----
תוקדש אדון על כל מעשיך כי מקדישיך בקדושתך קידשת וכו'.
שיבוש.
המבנה של הפיוט הוא כך:
חמול על מעשיך וכו'... ויאמרו לך חוסיך בצדקך עמוסיך - "תוקדש אדון על כל מעשיך".
עד כאן קטע ראשון. (שיתכן ששמו אותו כאן כהקדמה לפיוט הבא)
מכאן ואילך מתחיל פיוט חדש לגמרי:
כי מקדישיך בקדושתך קידשת (בגלל שקידשת את ישראל בקדושתך. לכן -) נאה לקדוש (לקבל) פאר מקדושים.