אמנם רמב"ם לומדים בבית המדרש, רק שביטחון הוא גם נושא שלומדים בבית המדרש. ולמעשה קשה לומר שיש נושא שאין מקומו בבית המדרש, וכשדנים על ביטחון יש לייבא לפרוג את הרמב"ם מבית המדרש ולא לסמוך על תחושות בטן.
אמנם רק התימנים נוהגים באופן גורף ע"פ הרמב"ם. אבל השו"ע מורכב בעיקר מרמב"ם רא"ש ורי"ף, וממילא ההלכה בנויה על לא מעט מפסקי הרמב"ם. וודאי שאם אין חולק ספיציפי על הרמב"ם, פוסקים כמותו. ולהרחיב בנושא ניתן בבית המדרש.
ואצטט מדברי החזון איש על ההגדרה הנכונה של מידת הביטחון. החזון איש באמונה וביטחון פרק ג' כותב: "טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים במושג הביטחון ... חובה להאמין ... כי בטח יהיה הטוב ... ואין הוראה זו בביטחון נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה גורל העתיד, אין העתיד מוכרע ... אבל עניין הביטחון הוא האמון שאין מקרה בעולם..."
רואים מדברי החזו"א שלסמוך ש"יהיה בסדר" זה לא קשור למידת הביטחון כלל. (בהמשך דבריו כותב החזו"א שביטחון מזויף גרוע מהיעדר ביטחון.)
זה מאד נחמד ליבא לפרוג את הרמב"ם, או כל ציטוט אחר.
אבל זה לא שונה מתחושת בטן.
בטחון והשתדלות זו סוגיה רחבה ומורכבת, שצריך ללבנה היטב, כמו כל סוגיה אחרת.
אם היה אפשר לסיים את הענין בציטוט מהרמב"ם, או כל ציטוט אחר. לא היה צורך ב"שער הבטחון" ב"חובת הלבבות".
וסוגיות - צריכות להתלבן במקום הראוי להם.
ועם כל הכבוד הראוי למשתמשי פרוג - כאן זה לא המקום.
שכל אחד ישאל וילמד מרבו, את הדרך המתאימה לו.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
