לפרק הקודם
פרק 8
חוקי הטבע גורסים שבמלחמה הצד החזק מנצח, ואילו החלש נכנע, בלית ברירה, לכוחה של המציאות. כך בכל מלחמה, קטטה או מריבה - חוקי הטבע מניסים את השתדלותיו הנואשות של הצד החלש, וידו של החזק גוברת.
ביקומים מקבילים אין צורך בחוקי הטבע, מכיוון שכללי המלחמה שונים. והמפלצת ידעה זאת. היא ידעה זאת עד כדי היכולת לאזור עוז ולזנק קדימה, במהירות שהיא רק חמישית ממהירות האור אך גבוהה יותר מכל מהירות אנושית אחרת, הישר אל מול פניה של הישות האכזרית שאותה שטמה מכל.
לישות אין פני אנוש המורכבים מעיניים ופה, אלא שתי להבות אש הבוערות מעל עצמות הלחיים, ומשהו שנראה כמו שני מסורים חשמליים מוצבים במקום שבו אמורות להיות השיניים.
אך למפלצת, לעומת זאת, יש צבתות ברזל במקום זרועות, וגרזנים כאצבעות.
וכך, במאזן הכוחות הזה, החל הקרב על חייהם של קורבנותיה העתידיים של המפלצת.
מבט אחד של הישות מספיק כדי לשלוח ענן של אש מאכלת היישר לכיוונה של המפלצת, מנסה ללחוך את שערה, לתפוס בנשמתה. אך תנועת התגוננות מהירה מספיקה כדי להסיט את האש מכיוונה, ומכת מחץ, כבדה כמשאית הנושאת עופרת, עושה את דרכה היישר אל קודקודה של הישות האכזרית, אלא שדי בצקצוק שפתיים כדי להדוף גם אותה.
וכך, במשך זמן שאינו מוגדר בחוקי מלחמות הפלצות, ממשיכים שני הגופים להיאבק זה בזה, להסתער זה על זה, לנגור איברים ולרמוס חלקים שבעברה, כבחור ישיבה, אפילו לא ידעה המפלצת שקיימים בה.
ואז, בלי שידעה מאיפה הגיעה, נחתה עליה מכת המחץ, זו שהכניעה אותה וחתמה את חייה לקוטלת קורבנות במקווה הכלים.
אגרופה של הישות, פטיש ברזל עוצמתי, השתוללה לעברה בשיוט מהיר. המפלצת ניסתה להגמיש את צווארה מפניה, אך האגרוף היה מכוון לקודקוד הראש.
ואת המהלומה הזו לא יכול אף יצור, אנושי או שלא, לבלום.
ברגע הראשון הסתחררו כל גורמי העולם מול עיניה, פורצות במחול עוועים מסחרר. ברגע השני עפו גפיה של המפלצת והתפורר גופה, והיא חשה ברוח לוהטת המסחררת את ראשה ודעתה וגוררת אותה במנהרה עצומה מטה, מטה, מטה, אוספת בדרכה את כל כוחות הרשע שניקרו אליה בדרך.
וכך, להבה קולחת של רשע, שנאה ורוע, צנחה המפלצת מטה, היישר אל כדור הארץ, ואל תוך המקווה שהיה בקו אנכי בדיוק מתחת הישות האכזרית.