דיון מספר יודע כול או נקודת מבט (POV)?

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
יש שתי אפשרויות לכתוב סיפור בגוף שלישי:
1. מספר יודע כול.
2. כתיבה מנקודת מבטו של הגיבור.
מספר יודע כול מכיר את כל הדמויות ואת מה שהן חושבות, מלהטט ביניהן ובין מחשבותיהן ("אני לא מסכים," אמר אבי וחש את הבערה בתוכו. "למה אתם לא מסכים?" שאל יענקי בעוד קרביו מתהפכים) - בעצם מעין אלוקים קטן, להבדיל.
בנקודת מבט של הגיבור כותבים רק את מה שהוא חושב ומרגיש. הוא יוכל רק לשער מה האדם השני חושב, אבל מחשבותיו לא יבוטאו בםני כצמן על הכתב. זו בעצם כמו כתיבה בגוף ראשון, רק שהיא נעשית בגוף שלישי. כמובן, יכולים להיות כמה גיבורים, אבל מחשבותיהם לא יופיעו ברצף באותו קטע, אלא לכל אחד יוקדש "פרק" משל עצמו.

עד כאן ההסבר הטכני, ועכשיו לדיון:
אני סוברת שכתיבה מנקודת מבט של הגיבור היא טובה יותר ואף נכונה יותר. היא מחברת את הקורא אל הגיבור, ויותר מזה - לא מבלבלת אותו עם רצף של מחשבות מנוגדות.
באופן אישי אני נמנעת מכתיבה בצורת מספר יודע כול, אבל כעת השאלה שלי היא על ספרים שאני עורכת (מבחינה ספרותית) - איזו שיטה נכון לנקוט במקרה כזה?
האם באמת ההרגשה שלי (הנה, אני כותבת מנקודת מבטי :)) נכונה, ובאמת כתיבה של מספר יודע כול היא טעות בעיקרה?

אשמח לשמוע את דעתכם...
 

yael305

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
יש שתי אפשרויות לכתוב סיפור בגוף שלישי:
1. מספר יודע כול.
2. כתיבה מנקודת מבטו של הגיבור.
מספר יודע כול מכיר את כל הדמויות ואת מה שהן חושבות, מלהטט ביניהן ובין מחשבותיהן ("אני לא מסכים," אמר אבי וחש את הבערה בתוכו. "למה אתם לא מסכים?" שאל יענקי בעוד קרביו מתהפכים) - בעצם מעין אלוקים קטן, להבדיל.
בנקודת מבט של הגיבור כותבים רק את מה שהוא חושב ומרגיש. הוא יוכל רק לשער מה האדם השני חושב, אבל מחשבותיו לא יבוטאו בםני כצמן על הכתב. זו בעצם כמו כתיבה בגוף ראשון, רק שהיא נעשית בגוף שלישי. כמובן, יכולים להיות כמה גיבורים, אבל מחשבותיהם לא יופיעו ברצף באותו קטע, אלא לכל אחד יוקדש "פרק" משל עצמו.

עד כאן ההסבר הטכני, ועכשיו לדיון:
אני סוברת שכתיבה מנקודת מבט של הגיבור היא טובה יותר ואף נכונה יותר. היא מחברת את הקורא אל הגיבור, ויותר מזה - לא מבלבלת אותו עם רצף של מחשבות מנוגדות.
באופן אישי אני נמנעת מכתיבה בצורת מספר יודע כול, אבל כעת השאלה שלי היא על ספרים שאני עורכת (מבחינה ספרותית) - איזו שיטה נכון לנקוט במקרה כזה?
האם באמת ההרגשה שלי (הנה, אני כותבת מנקודת מבטי :)) נכונה, ובאמת כתיבה של מספר יודע כול היא טעות בעיקרה?

אשמח לשמוע את דעתכם...
אני יחסית חדשה בתחום,
אבל אני חושבת שזה לא טעות, ואם סופר כבר מגיע לשלב של עריכה והוא כתב בצורה כזאת, זה יהיה שינוי גדול מאד ולא יודעת אם שווה.
למרות שאני אישית גם אוהבת את האופציה השניה.
 

אנטיפטרוסה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
מוזיקה ונגינה
בתור נושא ספרותי, אומנותי מעיקרו, לא חושבת שמתאים להגדיר צורת כתיבה כ"נכונה" או כ"טעות", בסופו של דבר זה עניין של טעם וסגנון אישי, ואולי גם של התאמה לאופי העלילה הספציפית.
אז אביא פה את טעמי (האישי בהחלט), ומבלי להכנס לעובי הקורה בענייני עריכה והמסתעף (שפחות יצא לי להכיר באופן אישי) -
אני חושבת שאעדיף כתיבה מנקודת מבט יחידה, על פי רוב, מפני שהיא מאפשרת לקורא להתחבר לPOV בודד על הסיטואציה, להרגיש ולהבין את המתרחש מנקודת מבטו הפרטית של הגיבור, מה שמחזק הן את האמינות, והן את ההזדהות. וזאת משום שכל ההתרחשות מובעת מנקודת מבט סובייקטיבית, מה שמביא את הקורא לחוש כביכול הוא נמצא בזירת ההתרחשות וחווה אותה בעצמו יחד עם הגיבור (חיזוק ההזדהות), וכן מלמד אותו רבות על אופיו ותפיסותיו של הגיבור בצורה עקיפה מתוך החוויה - אקסופזיציה נקייה ויפה במיוחד (חיזוק האמינות).
ומלבד זאת, מצוי ש"מספר יודע כל" מגזים וחודר לתוך הטווח האישי של התחושות של הדמויות, ו"מאכיל בכפית" חלקים מהסאבטקסט שהקורא יכול להבין לבד, וחבל.

ובשוליים - אני מכירה גם ספרים נהדרים שכתובים מזווית של מספר יודע כל. ככה שבסופו של דבר מסתבר שגם הסגנון הזה יכול להנפיק תוצרים מעולים, כשהוא מתאים לאופי הכתיבה.
 

מ. ש

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אני לא אוהבת בכלל שהסופר יודע הכל, זה לא הוגן מצידו, אני כקוראת מרגישה שהוא מתנשא עלי ושומר אצלו את הקלפים, ומרים לי אחד, אחד.
או כל פרק דמו אחרת אבל לא דו שיח כמו שהצגת שהוא גרוע בהחלט.
 

נ. גל

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אני סוברת שכתיבה מנקודת מבט של הגיבור היא טובה יותר ואף נכונה יותר. היא מחברת את הקורא אל הגיבור, ויותר מזה - לא מבלבלת אותו עם רצף של מחשבות מנוגדות.
באופן אישי אני נמנעת מכתיבה בצורת מספר יודע כול, אבל כעת השאלה שלי היא על ספרים שאני עורכת (מבחינה ספרותית) - איזו שיטה נכון לנקוט במקרה כזה?
השאלה ניתנת להישאל מכיוון אחר:
איזו מטרה את יכולה להשיג בכתיבה מזווית כל יודעת/ מנקודת מבט יחידה?
האם באמת ההרגשה שלי (הנה, אני כותבת מנקודת מבטי :)) נכונה, ובאמת כתיבה של מספר יודע כול היא טעות בעיקרה?
שתי הגישות נועדו בראש ובראשונה לשמש כטכניקה ספרותית. השימוש בהן תלוי בשאלה האם הן מסייעות לך או מקשות עלייך.
וכאן לדעתי הדברים מתחלקים לכמה קטגוריות:
1. גישתך ככותבת.
להשתמש בשיטה שאינה טבעית לך - יהפוך את הספר לזורם פחות.
לכן השאלה היא האם כעורכת מפריע לך שהסיפור מסופר באופן שאינו טבעי לך, או שאת יכולה להעניק לו טאצ' איכותי גם כך.
2. אופי העלילה.
באם העלילה היא בעלת אופי רגשי ועמוס סאב טקסט, יתכן שעדיף להישאר עם נקודת מבט יחידה שמאפשרת לצופה לשחות בתוך הסיטואציה.
באם העלילה היא בעיקרה טכנית (אקשן/ קרב/ חקירה וכד'), נקודת מבט יחידה עלולה לבלבל דווקא.
3. מכלול הספר.
אני מניחה שכמו ברוב הטכניקות, גם כאן יהיה בלתי נסבל לקרוא ספר המזגזג בין נקודת מבט כל יודעת ובין נקודות מבט של הדמויות באם הזגזוג מצבע באופן גס ובוטה.
עם זאת, מעברים עדינים שיאפשרו לקורא לקבל רמזים שאינם בידי הגיבור - יכולים במקרים מסויימים להעניק חויית קריאה משופרת.

בקיצור, זו טכניקה. כמו כל טכניקה אחרת.
והיא צריכה להיות בשימוש במידה ובהקשר המתאים.

אני חושבת שאעדיף כתיבה מנקודת מבט יחידה, על פי רוב, מפני שהיא מאפשרת לקורא להתחבר לPOV בודד על הסיטואציה, להרגיש ולהבין את המתרחש מנקודת מבטו הפרטית של הגיבור, מה שמחזק הן את האמינות, והן את ההזדהות. וזאת משום שכל ההתרחשות מובעת מנקודת מבט סובייקטיבית, מה שמביא את הקורא לחוש כביכול הוא נמצא בזירת ההתרחשות וחווה אותה בעצמו יחד עם הגיבור (חיזוק ההזדהות), וכן מלמד אותו רבות על אופיו ותפיסותיו של הגיבור בצורה עקיפה מתוך החוויה - אקסופזיציה נקייה ויפה במיוחד (חיזוק האמינות).
ומלבד זאת, מצוי ש"מספר יודע כל" מגזים וחודר לתוך הטווח האישי של התחושות של הדמויות, ו"מאכיל בכפית" חלקים מהסאבטקסט שהקורא יכול להבין לבד, וחבל.
מסכימה, אהבתי את הניסוח הבהיר.
אבל לא כל מספר כל יודע בהכרח מאכיל בכפית וחודר לטווח האישי של הדמויות.
זה כבר תלוי באופי הכתיבה ואיכותה...
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
תודה על התגובות!
בשוליים - אני מכירה גם ספרים נהדרים שכתובים מזווית של מספר יודע כל
יכולה לתת לי דוגמה לספר כזה? כדי שאדע להשוות לספר שאני עורכת עכשיו...
בלתי נסבל לקרוא ספר המזגזג בין נקודת מבט כל יודעת ובין נקודות מבט של הדמויות באם הזגזוג מצבע באופן גס ובוטה.
יש לך דוגמה לזגזוג גס ולא מוצלח שכזה? (למשל, הדוגמה שנתתי אני בסוגריים - איך היית מגדירה אותה?)
 

יוסף יצחק פ.

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
אין לי כל כך מה להוסיף. @נ. גל פירטה מעולה.

דבר שאני שמתי לב אליו הוא כזה:
במספר יודע כל - המספר מעלים מאיתנו, הקוראים, מידע. ואז נגלה אותו בסוף הסיפור, ונתעצבן עליו (באותה מידה הוא יכול לשקר, לטעות, להטעות אותנו וכד' או לא לדעת).
בגוף ראשון - אנחנו מגלים יחד עם הגיבור את מה שקורה. אנחנו לא יכולים לדעת מעבר לכך.

^ וזה באמת נשמע מפתה ומרתק... אבל בעיני יותר קל לכתוב על מספר יודע כל.
אני לא יודע בדיוק, אבל מרגיש לי שכתיבה בגוף ראשון (שזה קצת מזכיר אדם שכותב ביומן או מספר לחבר שלו מה שקרה לו), ואיפשהו זה יכול אולי להיות קצת משעמם או נדוש (בערבון מוגבל).
 

מתן מאור

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אני לא יודע בדיוק, אבל מרגיש לי שכתיבה בגוף ראשון (שזה קצת מזכיר אדם שכותב ביומן או מספר לחבר שלו מה שקרה לו), ואיפשהו זה יכול אולי להיות קצת משעמם או נדוש (בערבון מוגבל).
הכוונה לכתיבה מזווית ראייתו של הגיבור, לכאורה אין הכוונה לכתוב את הסיפור בגוף ראשון כאילו שהגיבור מספר אותו. אלא לספר את מה שהגיבור חווה (כאילו שהגיבור סיפר לך את הסיפור בגוף ראשון ואתה מספר את מה שהוא סיפר לך).
 

שמואל י

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
כמובן, יכולים להיות כמה גיבורים, אבל מחשבותיהם לא יופיעו ברצף באותו קטע, אלא לכל אחד יוקדש "פרק" משל עצמו.
בסוגריים: יש גם סופרים שמעבירים את הנקודת מבט במעבר בין סצנות, אפילו באותו הקטע.
 

yael305

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
וחלק מקהל הקוראים אוהב את זה, וחלק לא. זה לפעמים מבלבל.
אבל יש משהו יפה דווקא בזה שרואים את הסצנה מנקודות מבט של כמה שהיו גיבורים באותה סצנה, אבל לא מספר יודע כל.
סתם כי אני פחות אוהבת...
 

אנטיפטרוסה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
מוזיקה ונגינה
יכולה לתת לי דוגמה לספר כזה? כדי שאדע להשוות לספר שאני עורכת עכשיו...
לטעמי הספרים של רחל פומרנץ עושים זאת בחינניות רבה... מדובר בסגנון חוצניקי יותר, ולכן פחות נוטה לתיאורי רגשות וכו', כך שנקודת המספר-יודע-כל לא חורגת אל תוך תיאורים פנימיים מופרזים
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אבל יש משהו יפה דווקא בזה שרואים את הסצנה מנקודות מבט של כמה שהיו גיבורים באותה סצנה, אבל לא מספר יודע כל.
סתם כי אני פחות אוהבת...
אז אפשר לעשות את זה גם בשני "פרקים" שונים, לא באותו משפט...
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
לטעמי הספרים של רחל פומרנץ עושים זאת בחינניות רבה... מדובר בסגנון חוצניקי יותר, ולכן פחות נוטה לתיאורי רגשות וכו', כך שנקודת המספר-יודע-כל לא חורגת אל תוך תיאורים פנימיים מופרזים
למען האמת לא ממש קראתי את הספרים שלה. אי אז כשהתחלתי לא כל כך התחברתי אליהם. אולי בגלל הסיבה הזו...
 

שמואל י

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
נכון, ולדעתי זו טעות חמורה...
אז אפשר לעשות את זה גם בשני "פרקים" שונים, לא באותו משפט...
החיסרון העיקרי בכתיבה כזאת היא עומס ובילבול, היתרון בה הוא היכולת "להסריט" את הסצנה בצורה חלקה יותר.

אגב, לא מזמן קראתי קטע שמשתמש בהחלפת זוויות מבט בצורה מאוד מוצלחת:

הקטע מתחיל בדמות א' שמטפסת על קיר על מנת לפרוץ. היא כמעט נופלת אל מותה כששני שומרים מבחינים בה וזורקים לה חבל.
זווית המבט עוברת לשומרים שמעלים את החבל, מגלים שהוא ריק ורצים לתפוס את הפורץ.

בזמן המרדף הם נתקלים באדם מסויים אך לא חושדים בו. הקוראים עוברים לזווית המבט שלו, בה אנחנו יודעים שהוא כן הפורץ.

שינוי הזויות משפר את הקטע כי:

א. הוא הופך סצנת פריצה די רגילה לסצנה חצי בלשית. במיוחד כי כל פעם זווית המבט של הקורא נמצאת אצל הדמות לה יש פחות מידע.

ב. הוא יוצר הזדהות עם שני הצדדים הנאבקים בסצנה.


לדעתי הסגנון הזה כלי בעייתי,עדין ומסוכן (לסיפור, לא מסוכן באמת) אבל כמשמשתמשים בו טוב הוא יכול לעבוד בהחלט.
 

yael305

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אז אפשר לעשות את זה גם בשני "פרקים" שונים, לא באותו משפט...
ברור שלא!
אבל בדיוק כמו התכוונתי לרעיון כמו של @שמואל י שמדברים ע אותה סצנה, ועוברים לאדם אחר אחרי הפסקה (או כמה).
אפשר גם את תחילת המעבר לדמות השניה, להתחיל בדבר האחרון שקרה בפסקה הקודמת, וככה זה יותר מתחבר.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ע'

קכא עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי:קכב עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים:קכג עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ:קכד עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי:קכה עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ:קכו עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ:קכז עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז:קכח עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי:
נקרא  4  פעמים

אתגר AI

חשיפה כפולה • אתגר 130

לוח מודעות

למעלה