חזרתי הערב מניחום אבלים אצל משפחת ליבמן בקריית ארבע.
הענקתי להורים המיוחדים את הציור שציירתי להם,
דיוקן של בנם הקדוש אליקים שלמה ליבמן הי''ד
הענקתי להורים המיוחדים את הציור שציירתי להם,
דיוקן של בנם הקדוש אליקים שלמה ליבמן הי''ד
כאן אפשר לראות חלק מתהליך האיור
יום לפני שנמצאו שרידיו אימו כתבה את זעקת ליבה, במילים שחתכו לי את הלב:
כזה חיוך עוד לא ראיתי, כזה אור על הפנים...
הסיפור שלהם נגע בי, טלטל אותי, וגרם לי לרצות לנחם אותם בדיוקן של יקירם.
210 ימים שהמשפחה הזאת מוגדרת כמשפחת חטוף, תפילות קבלות זעקות ניסיונות... ומה לא.... היו מנת חלקם....
ביום ליל הסדר הדפסתי לי ולשכנים בבניין את התפילה לחזרת החטופים שכתב הרב לאו שליט''א יחד עם שמות החטופים:
את התפילה קראנו בדמעות, עברנו שם שם וביקשנו מבורא עולם שיקרע לנו שוב את הים ויעשה להם ולנו ניסים מעל הטבע...
גם שמו של אליקים הופיע ברשימה, וגם עליו ביקשנו והתפללנו...
שהגיע הידיעה המרעישה שגילו שאליקים נקבר ביחד עם נפטרת אחרת, ובעצם הוא לא נחטף לעזה, מלמלו שפתיי "ברוך שומע תפילה"
הודיתי לה' שהמשפחה הזאת כבר לא תיהיה באי ודאות נוראית, בייאוש טוטאלי מכל עסקה שלא מתקדמת...
סיפרה לי מכרה של המשפחה שגם אימו אמרה: "הצער הוא עמוק, חור בלב שאי אפשר להסביר, אבל אין שמחה כהתרת הספקות!!!"
כשהגשתי להורים היקרים את הציור הם התרגשו מאד, האמא היקרה בירכה אותי ומאד התרגשה מהמחווה,
גם האחים היקרים ניגשו להודות לי, וזה חימם לי את הלב ונתן לי כח להמשיך בשליחות שלי, לתת מהכישרון שלי לאחרים!
שמעתי סיפורים מפעימים על בחור עם נתינה ענקית, שחילץ כמה פעמים פצועים ובפעם האחרונה שחזר המחבלים הארורים ירו טיל על האמבולנס בו היה, והוא עלה בסערה השמימה...
ראיתי הורים מלאים אמונה ואהבת ישראל, וראיתי את עם ישראל ביופיו ואחדותו מגיע לתת חיבוק וכח, כמה לב היה שם וכמה דמעות...
אסיים בתפילה מעומק הלב, שהקב''ה יאמר לצרותינו די, ירחם על כל אחד מעם ישראל,
יגאל אותנו בחסד ובניסים,
"ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים"
יום לפני שנמצאו שרידיו אימו כתבה את זעקת ליבה, במילים שחתכו לי את הלב:
כזה חיוך עוד לא ראיתי, כזה אור על הפנים...
הסיפור שלהם נגע בי, טלטל אותי, וגרם לי לרצות לנחם אותם בדיוקן של יקירם.
210 ימים שהמשפחה הזאת מוגדרת כמשפחת חטוף, תפילות קבלות זעקות ניסיונות... ומה לא.... היו מנת חלקם....
ביום ליל הסדר הדפסתי לי ולשכנים בבניין את התפילה לחזרת החטופים שכתב הרב לאו שליט''א יחד עם שמות החטופים:
את התפילה קראנו בדמעות, עברנו שם שם וביקשנו מבורא עולם שיקרע לנו שוב את הים ויעשה להם ולנו ניסים מעל הטבע...
גם שמו של אליקים הופיע ברשימה, וגם עליו ביקשנו והתפללנו...
שהגיע הידיעה המרעישה שגילו שאליקים נקבר ביחד עם נפטרת אחרת, ובעצם הוא לא נחטף לעזה, מלמלו שפתיי "ברוך שומע תפילה"
הודיתי לה' שהמשפחה הזאת כבר לא תיהיה באי ודאות נוראית, בייאוש טוטאלי מכל עסקה שלא מתקדמת...
סיפרה לי מכרה של המשפחה שגם אימו אמרה: "הצער הוא עמוק, חור בלב שאי אפשר להסביר, אבל אין שמחה כהתרת הספקות!!!"
כשהגשתי להורים היקרים את הציור הם התרגשו מאד, האמא היקרה בירכה אותי ומאד התרגשה מהמחווה,
גם האחים היקרים ניגשו להודות לי, וזה חימם לי את הלב ונתן לי כח להמשיך בשליחות שלי, לתת מהכישרון שלי לאחרים!
שמעתי סיפורים מפעימים על בחור עם נתינה ענקית, שחילץ כמה פעמים פצועים ובפעם האחרונה שחזר המחבלים הארורים ירו טיל על האמבולנס בו היה, והוא עלה בסערה השמימה...
ראיתי הורים מלאים אמונה ואהבת ישראל, וראיתי את עם ישראל ביופיו ואחדותו מגיע לתת חיבוק וכח, כמה לב היה שם וכמה דמעות...
אסיים בתפילה מעומק הלב, שהקב''ה יאמר לצרותינו די, ירחם על כל אחד מעם ישראל,
יגאל אותנו בחסד ובניסים,
"ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים"