בשביל לעבוד כמטפלת באומנות (פסיכודרמה, מוזיקה או אומנות חזותית וכד׳)
צריך לעבור הכשרה מלאה ומקיפה שניתנת מטעם מוסדות מוכרים ומקצועיים.
רק משם ניתן יהיה לקבל את הכלים המתאימים לעבודה מקצועית ואיכותית בשטח. הכוונה לאוניברסיטות כמובן, שם הלימודים מתקיימים כשלוש שנים ובסוף מקבלים תואר שני.
הלימודים שמוצעים בכל מיני מקומות ונותנים תעודה, לא באמת מכשירים להיות מטפלים שיכולים לעמוד בכל מה שקורה בחוץ באמת.
כסטודנטית שנה שניה לטיפול באומנות, דרך מבחר ומטעם אוניברסיטת חיפה, הדבר ממש נוגע בנפשי.
מניחה כאן מחשבה.
נוהגת לדמות את זה לבחירת רופא.
נניח ואתם זקוקים לטיפול של קרדיולוג, רופא למערכת הלב, נגיד.
האם הייתם הולכים לאחד שעשה קורס קצר? שמבין אבל לא מאוד? שלא קיבל ליווי מקצועי מהבכירים בתחום ולא מודרך לאורך שנים?
תגידו אתם.
וכשזה קשור ללב שלכם, לְמה שיש לכם לפרוק ולשתף,
למי הייתם רוצים ללכת?
אדם עם הפרעה נפשית כזו או אחרת, דכאון או מוגבלות… פעמים רבות זה עניין של חיים ומוות.
והלוואי ולא תצא תקלה תחת ידנו לעולם.