בג"ץ בני מקום – סוף עצוב ובקשת עזרה / עו"ד נתן רוזנבלט
מדוע זו השורה החשובה בפסק הדין? יו"ר מועצת מקרקעי ישראל הינו שר השיכון, והוא כידוע הוא נציג יהדות התורה. האיש שכולנו הצבענו עבורו. בג"ץ אומר לו, אתה יכול לשנות את הכללים כדי שיתאימו לציבור החרדי ואנחנו לא נתערבהשבוע קרה משהו שישפיע על מפת ההתיישבות בעתיד הקרוב והרחוק: בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, דחה את העתירה שהגשנו כנגד העדפת בני מקום, ואף חייב אותנו בהוצאות בסך עשרת אלפים ₪.
רק תקציר הפרקים הקודמים למי שפספס: מדובר בעתירה שנייה בעניין, שמתגלגלת כבר כשנה, כאשר עיקר הטענה היא, אפליה על בסיס מקום מגורים. כלומר, זה לא הוגן שמי שהיה גר בעבר בקרית גת למשל, מקבל דירה בוודאות של כמעט מאה אחוז, בעוד שכל אדם אחר צריך להתמודד בהגרלות רבות עד שיזכה, אם בכלל.
יצאתי לדרך בברכת קולגות, עורכי דין בכירים ממני, שסברו שיש לזה בסיס איתן. היו לי גם תקדימים רבים שבהם בג"ץ ביטל הקצאות שהיו על בסיס אפליה כה מובנת. אך לצערי, שלושת השופטים ובראשם כבוד השופט שטיין, דחו את העתירה וסברו כי אין כל מניעה בהעדפת אנשים מסוימים.
למרבה האירוניה, נפלתי בדיוק על הרכב שמרני יחסית, שלושת השופטים בהרכב (שטיין, כנפי שטייניץ ומילנר) היו במיעוט השמרני בבג"ץ הסבירות, וסברו – בניגוד לדעת הנשיאה והרוב הדחוק כידוע – כי אין לבג"ץ סמכות מעל הכנסת לבטל חוקי יסוד סתם ככה.
דווקא עובדה זו התבררה כבעיה, משום שנאמנים לדבריהם, הם אכן סברו כי אל להם להתערב בהחלטות שלטוניות. וההחלטה של מועצת מקרקעי ישראל היא אכן כזו.
מצד שני, אותו שופט גם ביטל כבר חוקים, כולל חוקי יסוד, כמו בפרשת טבריה רק לפני פחות משנה (למי שזוכר, דרעי ניסה לדחוף את מועמדותו של יו"ר הוועדה הממונה לראשות העיר, ואף תיקן לצורך כך את החוק. בג"ץ ביטל את התיקון ומועמדותו נפלה, לצער הציבור החרדי).
אז מתי אותו שופט יסבור כי יש להתערב בהחלטות הכנסת עד כדי ביטול חוק ברור, ומתי אסור אפילו להתערב בהחלטה כלשהי של רשות שלטונית פקידותית כמו רמ"י?
אין תשובה ברורה. אך לי אישית יש תחושה, כי יש קשר לשאלה איפה נמצא האינטרס של הציבור החרדי. אני יודע שזה לא מתאים שעורך דין יכתוב שבית המשפט מוטה אוטומטית, אך זאת האמת לדעתי. אני עוקב אחרי עניין זה שנים, וכמעט תמיד ניתן לצפות את המהלכים לפי השאלה איפה החרדים בתמונה.
כך למשל היה כשהיו באותו יום שני דיונים לפסילת מועמדים לראשות עיר, אחד היה יצחק פינדרוס שהתמודד על ראשות אלעד (מי זוכר..), והשנייה הייתה עינת קליש מחיפה. השתתפתי בשני הדיונים ובסיומם כתבתי, כי פסק הדין ייתן לקליש להתמודד ולפינדרוס לא, ולא רק בגלל שיקולים משפטיים, אלא פשוט כי הוא חרדי והיא לא. בינגו, כך היה.
גם בתיק הזה, למרות שהאפליה ברורה וזועקת, מצד אחד הופיע עורך דין חרדי ועותרים חרדים, וממול עמדה סוללה אדירה של משפטנים מהצד הנכון. והתוצאה הייתה בעייתית מראש, בפרט עניין ההוצאות.
להלן הנימוקים העיקריים מתוך פסק הדין (יישלח במלואו לכל מבקש):
1) "אדם יכול לרכוש מעמד של 'בן מקום', בין היתר על ידי העתקת מגוריו. קיומה של אפשרות זו משמיטה את הקרקע מתחת לטענת ההפליה של העותרים". (מדובר כמובן באמירה מוזרה, משום שבאותה מידה ניתן להגיד, נניח, שכל ערבי יכול להתגייר וכדומה. מה גם שאין כל אפשרות לדעת מראש היכן תהיינה ההגרלות).
2) אחת הטענות שטענתי בדיון הייתה, כי התקנות אינן מחייבות את הזוכה להתגורר אפילו יום אחד בדירה. על כך כתב כבודו בפסק הדין: "הנני נכון לקבל את טענת העותרים, כי היצמדות בלתי מתפשרת לאמת-המידה של 'בן מקום' לא תמיד תקלע למטרה, אולם על-פי רוב היא תגשים את מטרתה החברתית של ההטבה, ובזאת דיינו… בהינתן גודל המשימה ומורכבותה, לא ייפלא כי זו איננה כוללת בתוכה אסתטיקה של קווים ישרים". כלומר, אכן מדובר בעיוות של המציאות, כאשר כל אחד יכול לספסר בזכות הגדרתו כבן מקום בעיר כלשהי, אך מכיוון שבדרך כלל רוב האנשים כן באים לגור (טעות אגב), יש להיצמד לכך. לגזור ולשמור לפעם הבאה שבג"ץ יטען כי לא כל בחורי הישיבות אכן מתמידים. בעצם אין מה לשמור, הם כבר ימצאו את התירוץ למה שם זה שונה.
3) השורה החשובה ביותר לדעתי, היא דווקא לגבי עצם האפליה המובנית. בעניין הזה סבור כבוד השופט, כי שיקול הדעת של המועצה הינו כמעט בלתי מוגבל: "הטעמים אשר עומדים מאחורי החלטות אלה של ממ"י, מקורם בשיקול הדעת הרחב שהופקד בידיה", ואשר על כן אינם יכולים ו/או רוצים להתערב בשיקולים, או כלשונם: "באין הפליה, באין שרירות-לב ובאין שיקולים זרים או חוסר סבירות קיצונית אשר יורדת לשורש העניין, אין בידינו להתערב בהחלטות מסוג זה".
במילים אחרות, וזה מה שחשוב, בג"ץ נתן כאן צ'ק פתוח למועצת רמ"י לעשות מה שהם רוצים ולחלק את הקרקעות לפי ראות עיניהם.
ומדוע זו השורה החשובה ביותר בפסק הדין? משום שיו"ר מועצת מקרקעי ישראל הינו שר השיכון, ושר השיכון כידוע הוא נציג יהדות התורה. האיש שכולנו הצבענו עבורו. בג"ץ בעצם אומר לו, אתה יכול לשנות את הכללים באופן שיתאימו לציבור החרדי ואנחנו לא נתערב (על אף שלמעשה כבר ימצאו את הדרך לעשות "פלגינן" וכן להתערב, אך זה בהחלט כובל אותם).
וכבוד השר חייב לשנות את זה. הוא נמצא שם על מנת לעזור לנו. ניתן לתקן בתוך דקה המעטה של הדירות המוקצות לבני מקום, בדיוק כפי שבתקופתו אושרה התקנה המוזרה של מתן עשרה אחוזים נוספים למשרתי המילואים (לא חיילים, אלא אנשים שיש להם אפשרות פוטנציאלית של שירות מילואים. כולם יודעים למי הכוונה, כלומר את מי התקנה מוציאה מהכלל).
ולמה זה כל כך חשוב לציבור החרדי? משום שהתקנה הזו של העדפת בני מקום מזיקה מאוד לאפשרות להקמת קהילות חרדיות במסגרת ההגרלות. כך למשל בקרית גת בהגרלה הנוכחית, כמחצית מהזוכים בשכונה "החרדית" יהיו חילונים בזכות הסעיף הזה. וכך גם בהגרלה הבאה שתהיה בדימונה ועוד ערים רבות ונוספות. הסעיף הזה מפריע לאפשרות של התארגנות.
אנחנו לא נתייאש ונמשיך להתארגן, רק שהעבודה תהיה קשה בהרבה והאתגרים מורכבים אך לא בלתי אפשריים (לשני הצדדים אגב, גם חילונים רבים יסבלו ממגורים בשכונה שהם לא רצו). עלה נעלה ויכול נוכל כי עמנו השי"ת.
ולגבי הוצאות המשפט:
מדובר בקנס של עשרת אלפים שקלים. אני קורא לזה קנס ולא הוצאות משפט, משום שאין כמעט הטלת הוצאות על עותר ציבורי (דהיינו עותר למען הצדק ולא לצורך אישי). אך שוב, כשמדובר בחרדים, הכללים שונים במקצת. מדובר לדעתי בניסיון לסתום פיות ולמנוע מעותרים (חרדיים?) עתידיים לנסות את מזלם האחרון.
בקשה אישית:
מעולם לא בקשתי תרומות כאן וגם הפעם איני רוצה לחרוג מכך. יחד עם זאת, עשרת אלפים שקלים הללו מצטרפים להוצאות שכבר היו (אגרת בג"ץ היא מעל אלפיים ₪ היום) ואם יש בין עשרת קוראיי מי שרוצה להיות שותף בתשלום ההוצאה, וכדי שנוכל להמשיך בפעילות הזו בעתיד (המילה האחרונה טרם נאמרה) יבורך משמיים.
אשמח לקבל מענה לקריאה זו, במייל שלי advrosenbalt @ gmail.com כל תרומה תהיה חסויה לחלוטין ותתקבל בברכה.