הנושאים החמים
במסגרת שו"ת מרתק עם אחד מחשובי הדיינים בבני ברק הרב אהרן אקר שליט"א
בו הוא דן בנושאים אקטואליים בדיני ממונות, ישנם מספר שורות הנוגעות למעצבים ומעמדים.
שאלה:
מעמד ששלח בטעות לדפוס את הקובץ הלא נכון, שהיה מלא טעויות, והדפוס הדפיס אלפי עותקים, האם מוטל על המעמד לשלם הוצאות הדפוס מחמת טעותו? מדובר באופן שהמעמד ידע שהוא שולח קובץ שמיד מודפס בלא הגהה נוספת.
תשובה:
המעמד חייב לשלם את הוצאות הדפוס.
ביאור התשובה:
יש לדון כאן מצד ד' נידונים:
א. טבח אומן שקלקל (יעויין בחו"מ סימן ש"ו מקור הדברים).
ב. מראה דינר לשולחני (ע"ש בסימן ש"ו).
ג. מצד מוציא הוצאות על פיו שחייב מדינא דגרמי.
ד. שליח ששינה בשליחותו (שו"ע חו"מ סי' קפ"ב ס"ו)
מצד נידון א. טבח אומן שקלקל חייב לשלם מדין גרמי על הקלקול, וכאן הלא המעמד קלקל, אמנם העבודה עצמה לא התקלקלה אלא גרמה נזק אחר, ובזה יש לדון אם יש לחייב את המעמד מצד טבח אומן שקלקל. וגם בזה מסתבר שיש לחייב על הנזקים שנגרמו מחמתו (עיין סימן שפ"ד ס"ד) שמהנדס שטעה בתכנון הבנין חייב לשלם על הנזקים שגרם הבנין לאחרים.
מצד נידון ב. מראה דינר לשולחני והשולחני אמר שהוא טוב ונמצא שהוא רע, באופן שקיבל שכר או שאמרו לו שסומכים עליו חייב לשלם מצד גרמי על ההפסד של הדינר, וה"ה כאן המחבר סמך על המעמד שישלח את החומר הנכון, והוא שלח את החומר הלא נכון, ובכך גרם להפסד לבעה"ב. אמנם נראה שמצד מראה דינר לשולחני אין לחייבו, שהרי לא אירע נזק במעות עצמם שאמר שהם טובים ונמצא שהם גרועים, אלא אירע נזק בדבר אחר דהיינו בהדפסה של הספרים, ובזה אפשר שאין לחייבו מצד מראה דינר.
אמנם בנתה"מ (סי' רל"ד סק"א) כתב דאדם המוכר לחבירו עוף טריפה חייב לשלם על הסירים שנטרפו מדין מראה דינר לשולחני. וה"ה כאן נראה שחייב על הספרים, מצד שסמך עליו.
ויש לדמות נידון זה אף לנידון דזרעוני גינה שקנה ולא צמחו (רל"ב ס"כ), שאם ידע צריך לשלם לו הוצאות, וכאן יתכן שנחשב כידע, כיון שזה אירע מחמת רשלנות.
מצד נידון ג. יש לחייבו מצד מוציא הוצאות על פיו שחייב מדין גרמי.
מצד נידון ד. שליח שקנה דבר אחר ממה שאמר לו המשלח, כתוב בשו"ע שהשליח קנה לעצמו. וא"כ אף כאן כיון ששלח המעמד את החומר הלא נכון, נמצא כאילו שהמעמד הזמין את העבודה לעצמו, והוא צריך לשלם על כך, שהרי בקובץ הזה ששלח אין הוא שלוחו של המחבר, אלא כאילו הזמין לעצמו, ועליו לשלם לבעל הדפוס על העבודה שהזמין.
עוד יש לדון ע"פ המהר"א ששון שהבאנו בכמה מקומות (מובא בקצוה"ח סי' של"ט) שכשעושה האומן בחומרים שלו נחשב מכר, א"כ כאן יכול לומר המזמין לבעל הדפוס, שאינו חייב אלא מטעם גרמי, כמו הזמנת מכר (סי' של"ג ס"ח ונתה"מ סקט"ו), וגרמי באונס פטור, וכאן נראה שנחשב אונס. אלא שבעל הדפוס יכול לתבוע את המעמד שגרם לו נזק.
ע"כ
- - -
העולה מכל האמור שכדי להינצל מדיני תורה ועגמת נפש יש לעשות הסכם ברור עם הלקוח ושיהיה כתוב שם ברור שגם אחרי האישור הסופי של הקובץ עליו לבדוק שוב העתקי שמש.
בו הוא דן בנושאים אקטואליים בדיני ממונות, ישנם מספר שורות הנוגעות למעצבים ומעמדים.
שאלה:
מעמד ששלח בטעות לדפוס את הקובץ הלא נכון, שהיה מלא טעויות, והדפוס הדפיס אלפי עותקים, האם מוטל על המעמד לשלם הוצאות הדפוס מחמת טעותו? מדובר באופן שהמעמד ידע שהוא שולח קובץ שמיד מודפס בלא הגהה נוספת.
תשובה:
המעמד חייב לשלם את הוצאות הדפוס.
ביאור התשובה:
יש לדון כאן מצד ד' נידונים:
א. טבח אומן שקלקל (יעויין בחו"מ סימן ש"ו מקור הדברים).
ב. מראה דינר לשולחני (ע"ש בסימן ש"ו).
ג. מצד מוציא הוצאות על פיו שחייב מדינא דגרמי.
ד. שליח ששינה בשליחותו (שו"ע חו"מ סי' קפ"ב ס"ו)
מצד נידון א. טבח אומן שקלקל חייב לשלם מדין גרמי על הקלקול, וכאן הלא המעמד קלקל, אמנם העבודה עצמה לא התקלקלה אלא גרמה נזק אחר, ובזה יש לדון אם יש לחייב את המעמד מצד טבח אומן שקלקל. וגם בזה מסתבר שיש לחייב על הנזקים שנגרמו מחמתו (עיין סימן שפ"ד ס"ד) שמהנדס שטעה בתכנון הבנין חייב לשלם על הנזקים שגרם הבנין לאחרים.
מצד נידון ב. מראה דינר לשולחני והשולחני אמר שהוא טוב ונמצא שהוא רע, באופן שקיבל שכר או שאמרו לו שסומכים עליו חייב לשלם מצד גרמי על ההפסד של הדינר, וה"ה כאן המחבר סמך על המעמד שישלח את החומר הנכון, והוא שלח את החומר הלא נכון, ובכך גרם להפסד לבעה"ב. אמנם נראה שמצד מראה דינר לשולחני אין לחייבו, שהרי לא אירע נזק במעות עצמם שאמר שהם טובים ונמצא שהם גרועים, אלא אירע נזק בדבר אחר דהיינו בהדפסה של הספרים, ובזה אפשר שאין לחייבו מצד מראה דינר.
אמנם בנתה"מ (סי' רל"ד סק"א) כתב דאדם המוכר לחבירו עוף טריפה חייב לשלם על הסירים שנטרפו מדין מראה דינר לשולחני. וה"ה כאן נראה שחייב על הספרים, מצד שסמך עליו.
ויש לדמות נידון זה אף לנידון דזרעוני גינה שקנה ולא צמחו (רל"ב ס"כ), שאם ידע צריך לשלם לו הוצאות, וכאן יתכן שנחשב כידע, כיון שזה אירע מחמת רשלנות.
מצד נידון ג. יש לחייבו מצד מוציא הוצאות על פיו שחייב מדין גרמי.
מצד נידון ד. שליח שקנה דבר אחר ממה שאמר לו המשלח, כתוב בשו"ע שהשליח קנה לעצמו. וא"כ אף כאן כיון ששלח המעמד את החומר הלא נכון, נמצא כאילו שהמעמד הזמין את העבודה לעצמו, והוא צריך לשלם על כך, שהרי בקובץ הזה ששלח אין הוא שלוחו של המחבר, אלא כאילו הזמין לעצמו, ועליו לשלם לבעל הדפוס על העבודה שהזמין.
עוד יש לדון ע"פ המהר"א ששון שהבאנו בכמה מקומות (מובא בקצוה"ח סי' של"ט) שכשעושה האומן בחומרים שלו נחשב מכר, א"כ כאן יכול לומר המזמין לבעל הדפוס, שאינו חייב אלא מטעם גרמי, כמו הזמנת מכר (סי' של"ג ס"ח ונתה"מ סקט"ו), וגרמי באונס פטור, וכאן נראה שנחשב אונס. אלא שבעל הדפוס יכול לתבוע את המעמד שגרם לו נזק.
ע"כ
- - -
העולה מכל האמור שכדי להינצל מדיני תורה ועגמת נפש יש לעשות הסכם ברור עם הלקוח ושיהיה כתוב שם ברור שגם אחרי האישור הסופי של הקובץ עליו לבדוק שוב העתקי שמש.
