בטוחים אנחנו שכל אחד
יודע היטב 'מצ'ינג' מהו
אם מצד מנהל המוסד והקמפיין
אם מצד המתרים
ואם מצד הנתרם
ובכל זאת, במשפט וחצי:
אנחנו מתכוונים להתרמות המונים,
כשקהילה או ארגון יוצאים להתרמה -
בה הציבור עצמו מגייס את הכסף.
ומכאן לשאלה שבכותרת:
האם מצ'ינג הוא סיפור הצלחה, או אסון התרסקות?
התשובה היא:
מתוך ניסיוננו העשיר בתחום
למדנו דבר חשוב -
יש התרמות מצ'ינג שהן סיפור הצלחה
ויש לא מעט כאלה שהן אסון התרסקות
מה שאומר בצורה נחרצת:
לא תמיד נכון לקפוץ למצ'ינג!
אז מה הסוד?
מתי מנהל מוסד או עמותה
מקים בית-מדרש או מוסד חינוכי
יידע אם נכון לו לצאת להתרמת המונים?
בחרנו להסיר את הכפפות
ולהניח בפניכם את המתכון המדויק
(כמובן לפי הניסיון שלנו בתחום).
תעברו על הפרמטרים הבאים:
01. יש לכם בפועל מספר בלתי מבוטל
(עשרות ומעלה)
של פעילים - חברי קהילה / חסידות / ארגון -
שיוכלו לשמש כמתרימים.
02. אתם יודעים בוודאות
שהפעילים הללו ירצו לעמוד לצידכם
ולהרגיש שהם חלק מהדבר עצמו
לא כמסייעים -
אלא כאנשים שמוכנים לעבוד בשביל עצמם.
(נציין שכבר עשינו קמפיינים מקדימים של 'דעת קהל',
שמטרתם הייתה לחבר את הציבור אל המוסד ואל החזון,
אבל צריך להכיר היטב את השטח כדי לדעת אם זה יכול לעבוד).
03. לאותם בני קהילה -
הפעילים הפוטנציאליים,
יש למי לפנות כדי להתרים אותם.
אם אתם יכולים לסמן V
על כל אחד מהפרמטרים הנ"ל
יש לכם סיכוי פוטנציאלי לצאת למצ'ינג
אבל אם אתם לא החלטיים
בכל שלושת הפרמטרים המצוינים
אל תצאו להתרמת המונים
יש עוד מנעד גדול של פתרונות התרמה
שמוכיחות את עצמן בשטח
אנחנו, למשל, יושבים עם כל לקוח
ובונים לו תוכנית התרמה מדויקת
המותאמת לצרכים ולנתונים שלו
החל מסוגים שונים של ערבי התרמה
(לאו דווקא יקרים ובעלות של הון)
עד יצירת פגישות התרמה מסוגים שונים
פגישות אישיות ופגישות קבוצתיות
ודלת היצירתיות עודנה פתוחה...
המסקנה:
כמו שכתבנו בתחילת הפוסט -
התרמת המונים יכולה להתגלות
כסיפור הצלחה מסחרר
ויכולה גם להתברר ככישלון מהדהד וצורב
פורסם בהפורום
השיתוף השבועי שלנו
להצטרפות לחצו כאן