"חמול על עמך"

אחרי שמחת תורה חשבנו

שיותר לא נצטרך לבקש את זה

אבל המציאות שבה וטופחת על פנינו

שעת בוקר מוקדמת

יום חמישי חדש מפציע

קולות ירי מפלחים את האוויר הקריר

צובעים את הבוקר באדום קר

אישה יהודייה צנועה וחסודה

ששמה פעמיה אל אביה שבשמים

נופלת על ריצפת עיה"ק ירושלים

שכבר אינו מוכן לספוג עוד !

ששה יהודים נוספים ששמו פעמם להיכן שהוא

מתפתלים עליה מיסורים

ששבים ומזכירים לנו

"ארץ ישראל נקנית ביסורים"

ארץ ארץ אל תכסי דמם

וניקיתי דמם לא ניקיתי

אי אפשר עוד כי כבר

עלה המוות בחלונינו

ומחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה

"אוי ירושלים עוד אבנך וניבנית"

1400 כנראה שלא המספר הסופי

אותה אספלט

שלפני כשנה נרצח הבחור הק' אריה צ'ופק הי"ד

לא מוכנה להישאר יבשה

נרטבת שוב ושוב

קול דמי אחייך זועקים אלייך מן האדמה

העיניים מסרבים להתייבש

ושוב ושוב פלגי מים נשפכים עלי לחיים

עוד יהודי שנפל על קידוש שמו הק' והנורא

עוד יהודי שילם בחייו על המחיר של ארץ ישראל

עוד משפחה מאבדת את היקר מכל להם

למען שמו באהבה

ברוך דיין האמת ברוך הוא

והוא אומר:

לא מחשבותי מחשבותיכם

עוד נפש נקי וצדיק עולה לפני כסא כבודו

לבקש רחמים כעני בפתח

"חמול על עמך"

השיבינו ה' אליך ונשובה

חדש ימינו כקדם

זכור ברית אברהם

"ועקידת יצחק"

ובבן הנעקד ישבית מדייננו

ומי שאמר לעולמו די

יאמר לצרותינו די

יזכור אהבתם ויחיה זרעם

וישוב וירחמייהו

ויקום נקמת דם עבדיו השפוך

תולדותם נשפך דמם עלייך כמים כי לך לבד עינינו תלויות​