העולם הזה כמו פרוזדור,

ארוך

מדי וצר,

אומרים אחריי החושך אור,

הלוך

נלך, לאן?

כמו ים סוף, אז מים עמדו,

ועכשיו- זאבים,

רעבים,

אם יש סוף,

הוא כבר לא טוב...

כמה אחים עוד יאבדו?



ואיך העולם אוהב אותנו-

ילדים שמתחבאים בארונות,

או נקברים בהם לנצח,

הרוגים ספרנו,

ספדנו, למאות,

נוצח והושפל עם הנצח,

נטבח, הוקרב- על מזבח

תאוות הרצח.

מואר מגדל אייפל, צרפת הנאורה

מזכיר ימי אופל, שנאתם בנו דקרה,

בברלין גם, ניאון מאיר את דגל ישראל,

יום מיומיים לא שונה

עשיו תמיד שונא,

רק עכשיו תור ישמעאל,

להיות המענה,

שולחים לנו תשורה-

פרחים בקנה...



פעוט בן 4,

לצד אחיו, עולל בן 6

חודשים,

נמצאו-זרוקים, מוכים, רכים

מדי לחיי הרוע

"אלוקים",

הזעקה שהם שותקים

חייבת שערים לקרוע...

"קול דמי אחיך"

מן האדמה, עד שייחפר הקבר,

הקם מתוך ההפיכה,

השלם את זה השבר.

עטוף עוטף, וכל עמך,

תן קצת נחמה,

בנה בניין,

עניי- עננן

משפל לתקומה...



עומד חייל אל מול מוות,

קורא את "בדמייך חיי"

בנו מוכנס בברית אברהם,

והפירוש הוא דם מילה,

אין מילה

בלשוני

אייכה היינו שוממים,

דוממים, מדממים,

אייכה ישבה בדד עוטף

ואין למנחמים,

חמאס חומס, שוחט, חוטף

אנחנו אשמים...

מועצת הביטחון

יושבים דנים

משווים קנים

של מי הדם יותר סמוק?

חיות אדם

שותים מנהר דם

נערינו, זקנינו, עוללינו,

כמה עומדים

עלינו, לכלות.

אומדים

את המדים שלנו

אין לנו כוחות* (תרתי משמע)

דרושה הגנה

לצבא ההגנה.

ישראל תמיד צריכה להצדיק את קיומה,

להשתיק רצון לנקמה,

מן קמה

ומצחיק שזה נשמע,

כמו שיר, כשהתכוונתי לבכי,

נגמרו כבר הדמעות,

רק דם אחיי זורם מתוך עייני,

שקוף מכדי להיראות,

אפר עשנים,

עפר וישנים, עד...

קל נקמות ה'

שובינו רצץ, מחץ,

עמך קבץ, ליבנו רץ-

נופל, כושל,

מגלות בת אלפי שנים,

אנא הרם,

קרן ישראל עמך,

קדש שמך,

עליך הורגנו...