הנושאים החמים
בחודש האחרון, התקיימה בתל- אביב תערוכת 'צבע טרי' לאומנים ומעצבים, התערוכה עמדה על כנה, למשך כשבוע וקלטה מבקרים לצד קונים פוטנציאלים לאומנות.
בתערוכה, כמו בתערוכות נחשבות, הוצגו מאות מייצגים למכירה. הרבה מתוכם מעוררי השראה, אך חלק בלתי מפוספס ביניהם, בנקודת הנחה שאתה מבקר שקצת מבין בתכנות גרפיקה ובעיבוד תמונות, היוו טריגר אמיתי להשתוממות.
משטח מראה, הצבוע ב...קשקושים, (סליחה על הביטוי) עם מברשת וצבעי טמבור, נמכרה בסכום בו אתם משלמים את דמי המשכנתא החצי שנתי שלכם, או לסיבור האוזן- במחיר שכירת דירת ארבעה חדרים במרכז בני ברק למשך חצי שנה.
תמונת קיר העשויה מצילום במצלמה דיגיטלית, שעברה עיבודים של פילטרים ואפקטים בפוטושופ, נמכרה בסכום העולה על 70 אלף שקלים.
וכל המבקרים, והקונים שנימנו ברובם על עורכי דין מפדליי אופניים, מסביון או 'צהלה', הסתובבו בין יצירות האומנות, התרשמו, חיפשו את העומק בכל נגיעת צבע, את המוזה בכל משיכת מכחול- וגם מצאו אותם. ושילמו עליהם טבין ותקילין לקיר הגבס במשרד או בסלון.
* * *
הוא היה ילד נמוך קומה וכחוש, כשהיה צריך לצאת למסע מסחרי כדי לפרנס את ביתו.
"קח חלוק נחל יפה משפת האגם" אמר לו איש טוב. "לך אל השוק, ואל תאמר כלום. אם ישאלו אותך מה מחירה- תצביע עם שתי אצבעות"...
לקח הילד אבן יפיפייה משפת האגם, הניח אותה על כרית נוי בצבע תורכיז בוהק, ויצא אל השוק.
האדם הראשון שניגש אליו שאל: "מה המחיר של אבן יפה זו"?
סימן לו הילד בשתי אצבעותיו.
"עשרים מטבעות"? שאל האיש. החמיץ פניו והמשיך בדרכו.
לקח הילד את סחורתו, פנה איתה אל מוזיאון האבנים, נעמד איתה במיקום בולט לעין.
ניגש אל הילד עובר אורח, ענוד משקפי יוקרה וחליפה משדרת טרנדיות, הסתכל על האבן מכל כיוון, שאל את הילד- מה מחירה...
הרים הילד את עיניו, מיקד אותם בעיניו של האיש- והניח שתי אצבעות מול פניו.
"עשרים אלף מטבעות?" שאל האיש. הילד הנהן, עיניו בוטחות, נטל את התשלום והכניסו לכיס.
* * *
לא תמיד צריך להכביר במילים, כדי למכור נכון את הסחורה שלך.
ומאידך, ערכה של סחורה לא באמת תלוי במה שידוע ומקובל בשוק, כמו בהערכה, שאתה כבעל הסחורה- מייחס לה, והמקום בו אתה מציג אותה.
זו תובנה שעובדת לא רק בתחום המסחר, אלא לא פחות, בחיים האישיים עצמם.
ככול שנדע להעריך את עצמנו, את בן או בת הזוג, את ילדנו- נוכל להגיע לרחוק. ככול שנמקם את הקרובים לנו בסטטוס האנשים המוערכים- הם באמת יהיו שם.
מה שנשאר- זה לערוך חיפוש פנימי ולהאמין במציאות שנעלה בו.
הפידבקים הגדולים, כמות התגובות הנלהבות, הביאו אותנו להבין, שמישהו העריך נכון את המוצר הזה- פרוג.
תמשיכו לשאוף גבוה!
עורכת התוכן.
בתערוכה, כמו בתערוכות נחשבות, הוצגו מאות מייצגים למכירה. הרבה מתוכם מעוררי השראה, אך חלק בלתי מפוספס ביניהם, בנקודת הנחה שאתה מבקר שקצת מבין בתכנות גרפיקה ובעיבוד תמונות, היוו טריגר אמיתי להשתוממות.
משטח מראה, הצבוע ב...קשקושים, (סליחה על הביטוי) עם מברשת וצבעי טמבור, נמכרה בסכום בו אתם משלמים את דמי המשכנתא החצי שנתי שלכם, או לסיבור האוזן- במחיר שכירת דירת ארבעה חדרים במרכז בני ברק למשך חצי שנה.
תמונת קיר העשויה מצילום במצלמה דיגיטלית, שעברה עיבודים של פילטרים ואפקטים בפוטושופ, נמכרה בסכום העולה על 70 אלף שקלים.
וכל המבקרים, והקונים שנימנו ברובם על עורכי דין מפדליי אופניים, מסביון או 'צהלה', הסתובבו בין יצירות האומנות, התרשמו, חיפשו את העומק בכל נגיעת צבע, את המוזה בכל משיכת מכחול- וגם מצאו אותם. ושילמו עליהם טבין ותקילין לקיר הגבס במשרד או בסלון.
* * *
הוא היה ילד נמוך קומה וכחוש, כשהיה צריך לצאת למסע מסחרי כדי לפרנס את ביתו.
"קח חלוק נחל יפה משפת האגם" אמר לו איש טוב. "לך אל השוק, ואל תאמר כלום. אם ישאלו אותך מה מחירה- תצביע עם שתי אצבעות"...
לקח הילד אבן יפיפייה משפת האגם, הניח אותה על כרית נוי בצבע תורכיז בוהק, ויצא אל השוק.
האדם הראשון שניגש אליו שאל: "מה המחיר של אבן יפה זו"?
סימן לו הילד בשתי אצבעותיו.
"עשרים מטבעות"? שאל האיש. החמיץ פניו והמשיך בדרכו.
לקח הילד את סחורתו, פנה איתה אל מוזיאון האבנים, נעמד איתה במיקום בולט לעין.
ניגש אל הילד עובר אורח, ענוד משקפי יוקרה וחליפה משדרת טרנדיות, הסתכל על האבן מכל כיוון, שאל את הילד- מה מחירה...
הרים הילד את עיניו, מיקד אותם בעיניו של האיש- והניח שתי אצבעות מול פניו.
"עשרים אלף מטבעות?" שאל האיש. הילד הנהן, עיניו בוטחות, נטל את התשלום והכניסו לכיס.
* * *
לא תמיד צריך להכביר במילים, כדי למכור נכון את הסחורה שלך.
ומאידך, ערכה של סחורה לא באמת תלוי במה שידוע ומקובל בשוק, כמו בהערכה, שאתה כבעל הסחורה- מייחס לה, והמקום בו אתה מציג אותה.
זו תובנה שעובדת לא רק בתחום המסחר, אלא לא פחות, בחיים האישיים עצמם.
ככול שנדע להעריך את עצמנו, את בן או בת הזוג, את ילדנו- נוכל להגיע לרחוק. ככול שנמקם את הקרובים לנו בסטטוס האנשים המוערכים- הם באמת יהיו שם.
מה שנשאר- זה לערוך חיפוש פנימי ולהאמין במציאות שנעלה בו.
הפידבקים הגדולים, כמות התגובות הנלהבות, הביאו אותנו להבין, שמישהו העריך נכון את המוצר הזה- פרוג.
תמשיכו לשאוף גבוה!
עורכת התוכן.
