34
מרדף:
התמרור שביציאה מרחוב טרומפלדור הציג איור של ילדים משחקים בכדור, מבשר על כך שהכביש נחשב ל'דרך משולבת', שמהירות הנסיעה המרבית בה עומדת על שלושים קילומטרים לשעה. פנסי התאורה שלצדי הכביש היו מפוזרים בדלילות, כך שלמעט אזורים מצומצמים – הייתה הדרך חשוכה, כמעט בלתי נראית.
מכונית ה'טויוטה' הלבנה של אלישע התפרצה לרחוב במהירות מסחררת, מזדעזעת מדי כמה רגעים במפגשים עם פסי האטה צפופים שנקבעו בנדיבות בכביש הצר. אלישע החזיק את ההגה בשתי ידיים, גופו רוכן קדימה בדריכות, מבטו סוקר מדי כמה רגעים את מד המהירות שנע סמוך מאוד לקצה הסקאלה.
הוא ידע שאין לו זמן רב.
ההימלטות שלו מביתו של עמיקם, והצורה בה הצליח להתחמק מהאויבים חסרי הגבולות שהבעירו מאחוריו את הבית, העידו אמנם על יכולות מרשימות – יכולות שאלישע כבר הרבה זמן לא השתמש בהן, אבל יחד עם זאת - ברור היה לאלישע שבקלות רבה יכולה הייתה הפעולה האמיצה שלו להסתיים אחרת. הוא נמלט מהבית ברגע האחרון, כך שאם היו הרודפים אחריו זריזים יותר – התוצאה הייתה שונה לגמרי.
למרות ההימלטות שלו מזירת האירוע, ברור היה לאלישע שכלום עוד לא נגמר. ברגעים הראשונים הוא עוד לא קלט את הסיטואציה כולה, כי כולו היה תחת הרושם העמוק של האירועים, אבל ברגע שהחל לחשוב בצלילות – הוא הבין שהסכנה עוד לא חלפה.
ברגע ששחזר אלישע את רצף האירועים, היה ברור לו בלי צל של ספק - שהתיק שנח על המושב לצדו מכיל רכיב טכנולוגי כזה או אחר, רכיב שנכנס לפעולה ברגע שאלישע הזיז את התיק ממקומו, כך שבאותו הרגע פרצה האזעקה והרודפים קיבלו התרעה.
אם ההערכה שלו נכונה והתיק ששוכב במושב לצדו מאובטח באמצעות רכיב טכנולוגי, סביר להניח שהאחראי על מערכת האבטחה – העלה בדעתו מצב בו התיק ייגנב, והכין לשם כך תגובה הולמת בדמות רכיב ג׳י. פי. אס שמסוגל לשדר את מיקום התיק בכל רגע נתון. השערה זו הייתה סבירה בהחלט, משום שכמעט כל רכיב טכנולוגיה שמיוצר למטרות אבטחה – כולל בתוכו פונקציה מובנית של גילוי מרחוק באמצעות ג׳י. פי. אס.
המשמעות המדאיגה היא, שברגעים אלו ממש – משדר כנראה התיק אותות למרחוק, אל המוקד ממנו באו אנשי האופל לבושי השחורים, שכבר פספסו אותו פעם אחת בביתו של עמיקם – כך שהם עשויים להיות מסוכנים יותר, ממוקדים יותר. ללבושי השחורים הייתה מכונית, כך שייתכן מאוד שברגעים אלו ממש – הם כבר בעיצומה של נסיעה לעברו, כאשר הם מקבלים כל העת תשדורת חיה על מיקומו המדויק.
הפחד מן הסכנה הקרבה היה כל כך עמוק, עד שהוא שיתק כמעט לחלוטין את יכולת החשיבה של אלישע. הרצון להגן על עצמו, כמעט וגרם לו להתפתות לדחף פנימי הרסני – דחף שדחק בו להשליך את התיק החוצה, יחד עם כל תכולתו.
למרות שבסופו של דבר גבר ההיגיון על הפיתוי, ואלישע הצליח לשכנע את עצמו שהשלכות של פעולה פזיזה כזו הן בלתי הפיכות, לא היה בכך כדי להקל על ייסורי הנפש שלו. ההבנה שבמושב לידו נח עצם שעלול לגרום לו לסכנת חיים – הפכה את הנסיעה לחוויה נוראית.
למזלו של אלישע, היה לו יתרון אחד על פני לבושי השחורים – יתרון אחד ויחיד שסיפק לו מעט זמן יקר, זמן שאלישע היה זקוק לו כאוויר לנשימה, זמן שהעניק לו מרווח ביטחון קצר – שניות בודדות של רגיעה שאפשרו לאלישע להפעיל את מוחו, לחשוב, לתכנן את צעדיו.
היתרון ששיחק לטובתו של אלישע, היה הפער העצום בין יכולות כלי הרכב שלו, ליכולות כלי הרכב בו השתמשו לבושי השחורים.
מסיבה מסתורית כלשהי, בניגוד לכל היגיון אנושי בסיסי, בחרו לבושי השחורים להשתמש במכונית נדירה ועתיקה, כזו שמוגדרת באופן רשמי ׳רכב אספנות׳. כלי הרכב שבו הם ישבו אמנם נחשב למוערך בקרב אספני מכוניות, כאלו שהמראה החיצוני של כלי הרכב חשוב להם, אבל מכל בחינה אחרת – היה זה רכב בעל יכולות ביצוע בינוניות עד גרועות.
למרות שלא ניתן היה לדעת בבירור האם לבושי השחורים עדיין יושבים באותו הרכב, והייתה אפשרות תיאורטית שהם הספיקו להחליף אותו בכלי רכב מודרני, עדיין עמד לרשותו של אלישע פרק זמן מספיק בו הוא הצליח לצבור מהם פער. את הפער הזה היה אלישע מוכרח לנצל עבור המשימה החשובה ביותר בעת הזו – היפטרות מהרכיב הטכנולוגי.
מכיוון שהבנתו של אלישע בתחום האלקטרוניקה הייתה לכל היותר בסיסית, ומכיוון שלא היה לו אפילו רגע אחד פנוי ללבטים וניסיונות כושלים, ברור היה לאלישע שאת המשימה הזו הוא יוכל לצלוח רק אם יתאפשר לו ליווי צמוד של איש מקצוע. כשהבעה החלטית על פניו - הוא שחרר את ידו השמאלית מההגה, שולף באמצעותה את מכשיר הטלפון מכיס מכנסיו, מחליק באצבע אחת על המסך, מבטו נע במהירות בין המכשיר שבכף ידו לדרך החשוכה שלפניו.
על צג המכשיר התלקחה ההודעה – ׳שש שיחות שלא נענו׳. השיחות כולן בוצעו ממכשיר הטלפון של עמיקם, ואלישע חש מבוכה כשהבין שמדובר בבנו של עמיקם שבוודאי אינו מבין מה אירע, ומדוע אלישע מתעלם ממנו. הזמן הדוחק לא אפשר לאלישע לחזור אליו. הוא סילק את ההודעה בתנועת אצבע, פותח את תיקיית השיחות האחרונות, עובר בקוצר רוח על השמות שברשימה ונעצר מול השם ׳אמיר עכבר מעבדה׳. בלב מלא תקווה, העביר אלישע את אצבעו על המסך.
מכשיר הטלפון של אלישע היה מחובר אל מערכת השמע של הרכב, כך שצלצולים ארוכים, איטיים, נשמעו מיד בקול רם. עם כל צלצול, גאה מפלס הלחץ בליבו של אלישע לגבהים חדשים, והוא מצא את עצמו מתחנן: ״תענה כבר!״, כאילו היה אמיר עומד לצדו ומקשיב לו.
הניסיון הראשון נכשל, ואלישע צריך היה לגייס את כל כוחות הנפש שלו כדי לא לכרוע תחת הלחץ והייאוש. בלב הולם הוא ניסה שנית, הייאוש גדל בקרבו מרגע לרגע.
חמישה צלצולים ספר אלישע. חמישה צלצולים, לאחריהם התגשמה משאלתו של אלישע, וקולו של אמיר התפרץ אל חלל הרכב הסגור, מנומנם ומבולבל. ״אלישע?״ הוא שאל בקול איטי.
״אני צריך עזרה דחופה״. הגיב אלישע, מנסה לדחוף כמה שיותר מילים בכמה שפחות זמן. ״רודפים אחריי אנשים. אני חושד שהטמינו בתיק שאני מחזיק מכשיר מעקב. אני צריך שתסביר לי מה לעשות״.
מן העבר השני לא הייתה תגובה. צליל של זרימת מים נשמע, ואלישע הבין שאמיר מכריח את עצמו להתעורר על ידי שטיפת פנים במים קרים. ״מהר!״ הוא זירז את אמיר. ״אני בסכנה״.
קולו של מומחה המחשבים שב ונשמע, ערני מעט יותר, אבל עדיין צרוד מעט. ״מכשירי מעקב עובדים לפי מערכת ג'י. פי. אס״, הוא הסביר מיד, קולט את הדחיפות. ״בשביל שהם יפעלו - דרושה עבורם קליטה לוויינית. אתה צריך למצוא מקום בו אין קליטה. תוכל לוודא שאתה במקום כזה על פי המכשיר הסלולרי שלך. אם תראה בו הודעה 'אין קליטה' תוכל לדעת שאתה במקום בטוח״.
אלישע הביט מבעד לחלון, סורק את הרחוב השומם, מחפש אחר מקום כזה בו לא תהיה קליטה לטלפון שלו. "אני יכול אולי להיכנס למקלט של אחד הבניינים". הציע.
"לא טוב". אכזב אותו מומחה המחשבים. "בנתונים שיתקבלו ממכשיר המעקב הם יוכלו לראות לאן הלכת עד שהאות פסק. הם ידעו לאיזה בניין הגעת רגע לפני שהאות פסק ואתה תמצא את עצמך לכוד בלי דרך יציאה, כיוון שאם תצא מכשיר המעקב יחזור לחיים. אתה צריך מרחב גדול שאין בו קליטה, כמו מנהרה או תעלת ניקוז תת קרקעית".
אלישע התרגז "אין לי פה שום מערה! תמצא לי פתרון נורמלי בבקשה!"
"מנהרה, לא מערה". תיקן מומחה המחשבים בחשיבות. "בכל אופן, אם התיק אינו מכיל רכיבים אלקטרוניים מלבד מכשיר המעקב, אתה יכול להשליך את אותו לתחתית של בריכה או לשטוף אותו במים. הציוד האלקטרוני כמעט בוודאות ייהרס, אלא אם כן מדובר בטכנולוגיה חסינה למים".
"לא! אני לא יכול!" התפרץ אלישע לדבריו. "יש בתיק מחשב וייתכן שנמצא בו מכשור עדין נוסף או ראיות שעשויות להינזק במים".
מומחה המחשבים חשב רגע. "אין ברירה," קבע. "אתה תאלץ לחפש את מכשיר המעקב באופן ידני. אני אדריך אותך כיצד לעשות זאת בשלב הראשון, ולאחר מכן אפגוש אותך במעבדת המחשבים שלי כדי לוודא שאכן הסרת את כל אביזרי המעקב".
"הבנתי". אלישע סחט את דוושת הבלימה עד הסוף, הרכב נעצר בחריקת בלמים עזה במרכז הכביש. "מה צריך לעשות?"
"קודם כל תפתח את התיק" הורה מומחה המחשבים.
אלישע היסס לרגע. הוא חשש מפני מה שמצפה לו בתוך התיק, העדיף לפתוח אותו מאוחר יותר בישוב דעת. מומחה המחשבים הרגיש בהיסוס שלו. "אתה מפחד שהתיק ממולכד?" שאל. "אם כן, תצטרך לפנות לחבלן. אני לא יכול לעזור לך".
אלישע לא חשש מהאפשרות שהתיק ממולכד, משום שהוא כבר פתח אותו לפני כן על מנת להכניס לתוכו את המחשב. "הכול בסדר" הרגיע את מומחה המחשבים. "אני אעשה את זה".
הוא עצם את עיניו, נושם עמוקות כדי להירגע, אצבעותיו פותחות את רוכסן התא הגדול בצליל חיכוך. הוא עוד לא הספיק להציץ בתכולת התיק, כשגל דחוס ומחניק תקף אותו, גורם לו להשתעל שיעול בלתי רצוני. "אתה בסדר?" שאל מומחה המחשבים בדאגה מצדו השני של הקו.
"אני אחיה" השיב אלישע בעודו משתנק, אצבעו לוחצת במהירות על המתג האחראי לפתיחת החלון שלצידו. "התיק הזה שכב כנראה הרבה זמן איפה שמצאתי אותו", המשיך כשהוא משרבב את ראשו מחוץ לחלון הרכב, נושם עמוקות את האוויר הצח. "הכול בפנים מעלה עובש כנראה".
מומחה המחשבים נרגע, חוזר מיד לעניין לשמו הם משוחחים. "אתה צריך לרוקן את התיק לחלוטין". הדריך. "להוציא את התכולה שבתוכו ולחפש אחר כל מכשור אלקטרוני, מכל סוג ומכל גודל. המכשירים הללו מגיעים בשלל צורות והם יכולים להיות זעירים מאוד. ייתכן אפילו שהם מוסתרים בחפצים תמימים למראה, כמו כפתור של חולצה או שעון".
"הבנתי". אישר אלישע. הוא תפס את התיק בשתי ידיו, הופך אותו כשפתחו פעור כלפי מטה, מנער אותו בעוצמה, מאפשר לפריטים שבתוכו לנשור אל המושב שלצידו. ריח דחוס ובלתי נסבל של עובש התפשט בחלל הרכב, מאלץ את אלישע לעצור את נשימתו. הוא מתח את ידיו עד קצה היכולת כדי להרחיק ממנו את התיק כמה שיותר. פניו התעוותו בגועל.
רק כששקע מעט האוויר וחלל הרכב הפך להיות מאוורר יותר, הוא התפנה להביט בערמת הפריטים המגובבת בחוסר סדר על המושב. למראית עין הייתה זו תכולת תיק שגרתית למדי. כזו שמתאימה לטיולים קצרים של יום או יומיים. היו שם מדי משטרה מכווצים ומקומטים, מגבת גדולה מרובבת ברפש, מגפי עבודה מלוכלכים בבוץ מתוצרת 'בליינסטון' וכמה זוגות גרבי צמר. בשקית ניילון נחו שני כריכים ארוזים בנייר אלומיניום, לצד מימייה צבאית ישנה ואריזת ביסקוויטים מפוררים.
אלישע העביר את מבטו בין הפריטים, מסתפק במה להתחיל. שקית הניילון עם מוצרי המזון תפסה את עיניו מיד. עטיפת נייר האלומיניום עשויה להסתיר בתוכה מכשירים אלקטרוניים, בדיוק כמו המימייה הצבאית.
הוא נטל לידיו את שקית הניילון, קורע אותה ומוציא ממנה את אחת משתי אריזות הכריכים. הוא קילף בזריזות את נייר האלומיניום, מרחרח בחשד את תכולת האריזה.
רגע לאחר מכן הוא התחרט בכל מאודו על הצעד שעשה. בתוך האריזה נח כריך עבש, שכנראה הכיל בעבר נקניקיה מקושטת במיונז וקטשופ. הבשר המקולקל הדיף סירחון נורא ואלישע חשד שהוא רוחש תולעים. הוא השליך את האריזה בגועל מבעד לחלון הרכב, ממהר לקנח את אצבעותיו המזוהמות במגבון לח.
למרות תחושת הגועל, הוא לא הסכים לוותר על בדיקה באריזה השנייה, שגם היא מצאה את מקומה במהירות רבה לצד חברתה. אלישע המשיך בחיפושים, פונה לנער את המימייה, מאזין כדי לשמוע אם יש צלילי קרקוש שעשויים ללמד על חלקים קטנים המסתתרים בתוכה. משלא שמע כאלו הוא פתח אותה, מציץ פנימה ומרחרח את הנוזל המועט שבתוכה. אלו לא היו מים. לנוזל היה ריח מוכר של תכשיר חיטוי, אלישע שיער שזוהי תמיסה בה השתמש עמיקם לאחסן את עדשות המגע שלו.
הוא נאנח בייאוש, משליך את המימייה מידיו. "אני לא רואה כלום". אמר למומחה המחשבים. "לולי האזעקה שהחלה לפעול כאשר נגעתי בתיק, הייתי חושב שמדובר כאן בתיק טיול תמים שהוזנח בארונית במשך זמן רב. יש כאן רק בגדים ומוצרי מזון".
מומחה המחשבים חשב רגע. "תנסה לחפש בתיק עצמו," יעץ. "ייתכן שיש שם תאים נסתרים או דפנות כפולות. אם יש לך סכין או חפץ חד אחר, כדאי שתקרע את כל הבטנה של התיק. תוודא שאין מאחוריה מקומות מסתור".
אלישע לא היה צריך לחפש אחר סכין. בתא הכפפות שלו נח באופן קבוע אולר מבצעי, אותו הוא קיבל כשסיים בהצטיינות קורס קצינים. הוא הזדרז לבודד מן האולר סכין משוננת, מניח את התיק על ברכיו, מתחיל בקריעה זהירה של דפנות התיק.
רגעים ספורים אחר כך הוא השמיע קריאת צהלה.
לא ניתן היה להתבלבל. מתחת לבטנה ריצדו נורות קטנטנות, מחוברות לפקעת סבוכה של חוטי חשמל. מכשיר קטן בגודל של שעון יד היה מוצמד בסיכה לפנים הבטנה, כרטיס מידע זעיר תחוב בחריץ בחזיתו.
"מצאתי!" עדכן אלישע את מומחה המחשבים באושר. "מה עושים?"
"בעיקרון, אתה יכול לרסק את המכשיר או להשליך אותו". השיב מומחה המחשבים. "אבל אם אתה רוצה שאבדוק את המכשיר בעבורך, תצטרך להביא אותו למעבדה שלי כשהוא שלם. כדי לעשות זאת, תצטרך להוציא את הסוללה של המכשיר על מנת להפסיק את המעקב".
"הבנתי". אלישע ניתק את המכשיר ממקומו, סוקר אותו בדקדקנות ומחפש היכן עשויה להיות הסוללה שלו. "אני לא מוצא," בישר למומחה המחשבים. "המכשיר חלק לחלוטין. אין בו שום חלק שעשוי להיות מכסה של תא סוללות".
הוא חשב לפרק את המכשיר, העריך שהסוללה ממוקמת היכן שהוא בקרביו. אצבעו כבר קירבה את סכין האולר אל חיבורי המכשיר, כשרעם מנוע מאחוריו הקפיץ אותו, גורם לו להפיל את כל מה שבידיו בחזרה אל התיק.
הוא לא הספיק אפילו להציץ במראה, כשמכה אדירה הלמה בחלקו האחורי של הרכב, גורמת לו להישלח קדימה בצעקה, ראשו מתנגש במרכז ההגה, מטר של זכוכיות שוטף אותו. "הצילו!" הוא צרח, מקווה שהקו עם מומחה המחשבים עדיין מחובר. "הם גילו אותי!"
מהמראה הקדמית הוא יכול היה לראות בבירור את ה'לינקולן' העתיקה, הפגוש שלה צמוד לאחורי הרכב שלו, פנסיה מאירים. "אני חייב להימלט!" חלפה מחשבה במוחו. הוא מיהר למשוך ביד רועדת את הידית הקבועה משמאלו, מעביר את הרכב למצב נסיעה, מקווה שהמנוע עדיין תקין למרות ההתנגשות.
מאחוריו החלה המכונית העתיקה לנסוע אחורנית, אלישע הבין שהיא צוברת מרחק כדי לחזור ולהתנגש בו פעם נוספת. הוא דרך בכל כוחו על דוושת התאוצה, הרכב זינק קדימה בבת אחת, חלקים שונים מתפרקים מאחוריו, מתעופפים אל שולי הכביש בצליל מצמרר.
המכונית העתיקה הפסיקה את הנסיעה אחורה, נעצרה במקומה לרגע אחד ואז פרצה קדימה בצווחת מנוע כשהיא דולקת אחריו. אלישע הגביר את המהירות, מעריך שהמכונית העתיקה והכבדה לא תצליח להתחרות במהירות של הרכב המודרני שלו.
"אני חייב להפסיק את המעקב!" לחש לעצמו. "אם לא, כל הניסיון שלי לברוח חסר תועלת". הוא שלח את ידו האחת כלפי מטה, מגשש קרוב לקרקעית הרכב, מוצא שם את התיק שנפל מברכיו בזמן ההתנגשות. לא היה לו זמן להוציא את הסוללות ממכשיר המעקב כמו שתכנן. הוא היה מוכרח להיפטר כבר בשניות הקרובות מהמעקב.
מבע של צער נח על פניו כשהשליך את התיק מבעד לחלון הפתוח, מאפשר לו להתגלגל באיטיות לשולי הכביש. נוסעי המכונית שמאחוריו הבחינו בו כשהוא משליך את התיק, הגבירו את מהירות הנסיעה שלהם, מצמצמים אט-אט את המרחק ממנו.
למרות הפערים הגדולים בין מהירות הרכב שלו למהירות של המכונית מאחוריו, הנהג העוקב אחריו הצליח לשמור על קירבה יחסית אליו. כדי לעשות זאת, הוא עבר על כמה עבירות תנועה חמורות, אותן אלישע לא העלה בדעתו לרגע לעשות אפילו בכביש שומם וחסר תנועה.
"הוא מטורף!" לחש אלישע בפחד כשראה דרך המראה את המכונית שמאחוריו נכנסת לנתיב הנגדי המקביל אליו שהיה מופרד באמצעות גדר בטון, על מנת לקצר את הדרך בכמה מטרים בודדים. "הוא עוד יתפוס אותי בסוף!" המשיך בלחץ גובר. "אני לעולם לא אצליח לנהוג כמוהו. הוא לא מפחד למות".
עיניו חיפשו כל העת אחר דרך מוצא שתאפשר לו להימלט מהסבך. רעיונות שונים עלו במוחו, חלקם אפשריים, חלקם פחות. המרחק בין הרכבים הלך והצטמצם, אלישע ידע שלא נותר לו זמן רב. אם יצליח הנהג במכונית שמאחוריו להתנגש בו שוב, אין לו שום סיכוי מולו. המכונית העתיקה כבדה וחזקה פי כמה מהרכב שלו. בנוסף, הפגוש הקדמי שלה ארוך פי אחד וחצי מן הסטנדרט, מה שמצמצם מאוד את הפגיעה בנוהג בה במהלך תאונה.
הוא חייב למצוא פתרון מהיר. להפסיק את המעקב מיד.
לפניו, מימין הכביש, הוא הבחין בפניה חדה המובילה אל רחוב דל תאורה. הרחוב היה צר מאוד ומתוכנן בזווית אלכסונית שלא אפשרה כמעט שדה ראייה אליו מהכביש בו הוא נסע. "זו ההזדמנות האחרונה שלי!" חלפה מחשבה במוחו. "לא תהיה עוד אחת כזו!"
מבע של נחישות עלה על פניו. הוא נשם עמוקות, מחזק את אחיזתו בהגה. "הנהג שמאחורי משוגע!" הלהיט את עצמו. "אני אראה לו שאני משוגע לא פחות ממנו!"
הוא הגביר ברגלו את הלחץ על דוושת התאוצה, הנופים משני צדי הרכב החלו לנוע במהירות מסחררת. הפניה ימינה הלכה והתקרבה, אלישע המשיך לנסוע קדימה כאילו אינו מתכוון לפנות, כמעט חולף לחלוטין על פני הכניסה לרחוב הצר.
רגע לפני שאיבד סופית את האפשרות להיכנס לרחוב, חלף זיק מטורף בעיניו. הוא סובב בעצמה את ההגה לימין, גופו נוטה יחד עם ההגה, מושך אותו עד קצה גבול היכולת. ידו הימנית הרימה באחת את בלם היד.
הרכב ביצע חצי סיבוב מרהיב, חזיתו נשלחת מיד ימינה, גוררת מאחוריה בפראות את החלק האחורי, הגלגלים משתפשפים ומותירים סימני חריכה על האספלט הדהוי. מבעד לשמשה הקדמית יכול היה אלישע לראות את הנוף חג במהירות, נעצר כשהרכב ממוקם בדיוק בכניסה לרחוב הצר.
"הצלחתי!" צהל, פונה לחזור ולדרוך על דוושת התאוצה, גורם לרכב לזנק בבת אחת אל הרחוב השקט. אלישע בקושי הביט על הדרך שלפניו. עיניו היו ממוקדות בעיקר במראה הקדמית, בוחנות את המתרחש מאחוריו. הוא הבחין לשמחתו שהמכונית העוקבת לא נכנסה עמו לכביש. הנהג שלה כנראה לא קלט את הפניה שלו בזמן והמשיך קדימה.
למרות זאת, המרדף עוד לא הסתיים. אלישע העריך שתוך רגעים ספורים תיכנס אחריו המכונית העוקבת, מה שמאפשר לו זמן קצר מאוד להיעלם מהשטח. הוא בחן במצוקה את הכביש, מחפש אחר דרך מוסתרת אליה יוכל להיכנס, או לחילופין חניה חשוכה של בניין מגורים בה יוכל להסתתר.
לרוע מזלו הרחוב היה ארוך וחשוף. מימינו מבנה בית ספר גדול מגודר בחומה גבוהה ומשמאלו מגרש משחקים בו לא יוכל להיעלם. הוא התנשף בתסכול. עם כל המאמצים שלו להשיג לעצמו כמה שניות כדי להיעלם, הוא עלול לחזור ולהתגלות שוב.
"קדימה, קדימה!" זירז את עצמו. עיניו הביטו קדימה אל קצה הרחוב, תקווה ניצתה בליבו. הרחוב הסתיים בצומת בה הוא מוכרח לבחור אחת משתי פניות. המשמעות היא, שלא משנה באיזו דרך יבחר, יש סיכוי של חמישים אחוז שהרודף יבחר בדרך האחרת ויאבד אותו. הדרך מאחוריו הייתה עדיין ריקה, מה שפתח לו פתח לאופטימיות זהירה.
רק כשהגיע לצומת, הוא הבחין שבדרך שמאלה מוצב תמרור 'אין כניסה', דבר שלפי חוקי התנועה מבשר שיש לפניו ברירה אחת בלבד, לפנות ימינה. הוא אפילו לא התלבט אם להישמע לתמרור. "אני מקווה שהחברים ממחלקת התנועה יסלחו לי". לחש לעצמו בשעשוע, מסובב את ההגה ופונה שמאלה.
הוא האט את מהירות הנסיעה, נוהג בזהירות, מודע לכך שהוא נע נגד כיוון התנועה, דבר שמסכן אותו ואת הנהגים האחרים שעשויים לנסוע מולו. רווח לו כשהכביש הסתיים לאחר כמאה וחמישים מטרים, מוביל אותו אל אזור מגורים בנוי בצפיפות.
רק כעת, כשהרגיש בטוח יותר, הוא הרשה לעצמו לרדת מן הכביש אל שטח חנייה שהיה ממוקם תחת אחד מבנייני המגורים, כשהוא מחפש אחר המכשיר הסלולרי שלו שנעקר מתושבתו במהלך ההתנגשות. הוא מצא אותו לאחר חיפוש לא ארוך. המסך היה שחור, כבוי.
הוא לחץ על מתג ההפעלה, נושם לרווחה מול הרטט המוכר המעיד על הדלקת המכשיר. הוא פתח את תיקיית 'שיחות אחרונות', מחייג אל אמיר מומחה המחשבים, שבניגוד לפעם הקודמת ענה תוך שבריר שניה. "מה קרה לך?!" שאל בהיסטריה. "ניסיתי לחזור אליך אבל לא ענית!"
"כן, היה לי הרבה בלגן". השיב אלישע. "אבל עכשיו הכול מאחורי". הוא ניסה להסדיר את נשימתו, עדיין לא הצליח להירגע מהטראומה שעבר. "בכל אופן, אני זקוק לעזרתך באופן דחוף", המשיך מיד. "יש ברשותי מחשב שעשוי להכיל חומר ראיות, ואני צריך שתפצח את הסיסמא שלו".
מומחה המחשבים נאנח. "רציתי לישון הלילה, אבל זה כנראה לא יקרה". אמר בהשלמה. "אפגוש אותך במעבדה בעוד כעשרים דקות".
"לא". התנגד אלישע. "בלתי אפשרי בעבורי להגיע למעבדה המשטרתית, משום שהחקירה בה אני עוסק אינה רשמית ואני לא רוצה שהיא תתועד במסמכים רשמיים. אני צריך לפגוש אותך במקום ניטרלי שאינו שייך למשטרה".
מומחה המחשבים לא מיהר לשתף פעולה. "מה זאת אומרת חקירה לא רשמית?" בירר בחשד. "אתה מתכוון לומר שאין לך צו מבית משפט?"
אלישע לא רצה לאשר את העובדה הבעייתית, מחשש שמומחה המחשבים יסרב לעזור לו. "אין לי זמן להסביר". השיב . "כל רגע שאני בחוץ עלול לסכן אותי ואת כל המעורבים בתיק הזה. תאמר לי היכן אוכל לפגוש אותך ואני מבטיח שאשתף אותך בכל הפרטים".
מומחה המחשבים התלבט מספר שניות, לאחריהן כנראה השתכנע. "סע לרחוב האצ"ל במרכז העיר", הורה. "תחפש שם בית עסק בשם 'עולם האלקטרוניקה של אלכס'. זהו עסק בו עבדתי בעבר ויש לי את מפתחות הכניסה אליו. אני אצא לשם עכשיו, להערכתי אהיה שם תוך כעשרים דקות".
"לדעתי אני כבר אהיה שם". העריך אלישע בסיפוק. "תודה רבה לך".
אלישע עדיין חי, לעת עתה.ב"ה
אני ממש מקווה שבמהלך ה20 דקות האלו אלישע לא נרצח.
אם כי כבר עולות לי חששות כבדים, לנוכח שתיקתו תקופת זמן ארוכה כל כך...
ב"האלישע עדיין חי, לעת עתה.
האיש שכתב אותו, מחפש פטנט להארכת היממה בכמה שעות.
אף על פי שפטנט כזה עדיין לא נמצא, התקווה היא - שבמהלך השבוע הקרוב יעלה הפרק הבא.
וואו! ממש יצירתי.מטורף. אני עוקבת כבר הרבה זמן אחרי הסיפור הזה, והוא אחד הסיפורים המרתקים והגאוניים שקראתי.
תודה!
נודדים בזמן, על ידי לוח השיש מגיזה. איך שהוא זה קשור לסימפוניה התשיעית (ביל השמיע אותה לשמשון בפרק הראשון).
עמיקם בעצמו עבר בזמן, כשבעבר (או בעתיד) קראו לו יוסי שם טוב. כשעוברים בזמן הגוף בהווה כלוא איפה שהוא, כמו שעמיקם כתב במחברת.. ולכן כל הדיכאון והכבדות שלו.
כל אלו ניחושים שלי
צדקתי?
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
4.06
כ"ז אייר
קורס משולב בינה מלאכותית
קורס פיתוח ובניית אתרים
קריירה מתקדמת, ביקוש עצום, וממוצע משכורות גבוה במיוחד!
מלגות גבוהות ומשתלמות!
2.06
כ"ה אייר
פתיחת מסלול
קורס עריכת וידאו
מלגות והנחות משמעותיות!
18.06
י"ב סיוון
#רקבפרוג
הרצאה מרתקת:
פוטושופ לצלמים
עם אופק עוגן
כלים מתקדמים, טכניקות חדשות ובינה מלאכותית בפוטושופ לצלמים בעידן 2024
לתלמידים ובוגרים בלבד!
27.06
כ"א סיוון
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
השקה חגיגית!
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק יא
א לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד בַּיהוָה חָסִיתִי אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי (נודו) נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר:ב כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל לְיִשְׁרֵי לֵב:ג כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה פָּעָל:ד יְהוָה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ יְהוָה בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ עֵינָיו יֶחֱזוּ עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם:ה יְהוָה צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ:ו יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם:ז כִּי צַדִּיק יְהוָה צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ: