1.png

מלחמה ודם ברקע
הלילות קטנים פתאום
הדמעות כבר לא בתכלת
אדום ומליחות נוטפות.

ילדים בקשו לקום
לבוקר ותקווה
ואהבה נקטעת
בקול ואזעקה

ומי נשאר בבית
ומי נשאר לבכות
כשבמותם ציוו אחת
ציוו לנו לחיות.

מרן שלי
איה קולך
קולך המעודד
בטון ברור
בלב כואב
היית כמגן.

געגוע לא עובר
גם לא אחר
עשור
אנא אבא
שם למעלה
אנא תעזור

פעל לרחמים
בעת כזו
בטל גזרה
לך אנו בנים.

2.png

3.png
  • תודה
  • וואו!
  • דמעות
Reactions: ספריה בהכחדה12, הספרן, סמדר ניסים ועוד 29 משתמשים