שוא נח באות גרונית

[נקודת זינוק]

ברגיל אות גרונית איננה מקבלת שוא, אולם במקרים מסויימים כן מופיע בה שוא נח. האם זה נתון לבחירה או קיים כלל? תודה.

 

[אלחנן אריאל]

שו"א נח יכול להופיע בגרונית. (באל"ף זה נדיר מאוד).
אות גרונית שאמורה לינקד בשו"א נע, בד"כ תנוקד בחטף.

 

[נקודת זינוק]

שו"א נח יכול להופיע בגרונית. (באל"ף זה נדיר מאוד).
אות גרונית שאמורה לינקד בשו"א נע, בד"כ תנוקד בחטף.

מתי יכול להופיע ומתי צריך להופיע?

 

[אפכא מסתברא]

שווא נח בגרוניות (פרט לאל"ף) צריך להופיע בפועל בכל הבניינים (פרט לנפעל) בזמן עבר (שמעתי, שמעתם , נשכחתי, שיוועתי, הגבהתם, התמהמהת וכו', להוציא נוכחת - שָמעַת, שִלחַת, בפתח בעי"ן, לא בחטף פתח! ), עתיד נוכחות ונסתרות(תשמענה) וציווי נוכחות(שמענה, הצלחנה).
בנפעל עבר והווה - אפשר כך ואפשר כך: נחשב, נחמדים ועוד הרבה דוגמאות. עתיד וציווי נוכחות (ונסתרות) - בשווא נח.

 

[מחשבה]

שווא נח בגרוניות (פרט לאל"ף) צריך להופיע בפועל בכל הבניינים (פרט לנפעל) בזמן עבר (שמעתי, שמעתם , נשכחתי, שיוועתי, הגבהתם, התמהמהת וכו', להוציא נוכחת - שָמעַת, שִלחַת, בפתח בעי"ן, לא בחטף פתח! ), עתיד נוכחות ונסתרות(תשמענה) וציווי נוכחות(שמענה, הצלחנה).

אולי יכול להקל: זכור לי שישנו כלל שגרונית נוטה לקבל שוא נח כשאחריה בגד כפת
בדוג' הנ"ל שהבאת זה תקף...

 

[נקודת זינוק]

אולי יכול להקל: זכור לי שישנו כלל שגרונית נוטה לקבל שוא נח כשאחריה בגד כפת
בדוג' הנ"ל שהבאת זה תקף...

גרונית נוטה לקבל כשאחריה בכ"פ אבל זה לא מחייב, יש כלל מסודר גם לשמות עצם?

 

[אפכא מסתברא]

אולי יכול להקל: זכור לי שישנו כלל שגרונית נוטה לקבל שוא נח כשאחריה בגד כפת
בדוג' הנ"ל שהבאת זה תקף...

אכן, גרונית נוטה לקבל שווא נח כשאחריה בג"ד כפ"ת, אבל יש הבדל בין "נוטה" לבין "צריך". כמו"כ, בעתיד אין תי"ו אחרי השווא הנח.

 

[נקודת זינוק]

הֲיֵשׁ כְּלָל גַּם בִּשְׁמוֹת עֶצֶם, אִם אַיִן ?!

 

[חולדי 2]

ובכן החלוקה היא כך:

1.
שווא נע לעולם הופך לחטף פתח

2.
שווא נח לפעמים נהפך לחטף ולפעמים נשאר, בעיקר באותיות ע' וח'. לפני בג"ד כפ"ת בהברה מוטעמת. אבל הנוהג בדיבור ובמקורות הוא הקובע!!!

3. שווא מרחף דינו כשווא נע לעניין החטף. [מלבד מילים כמו לחְקר]

בפועל רואים זאת כך:
כאשר עה"פ גרונית השווא [נע!] הופך לחטף פתח זעֲקו
בלה"פ הגרונית [נח!] השווא נשאר: שמעְתי שמחְנו תגבהְנה
בפ"ג: לפעמים כך ולפעמים כך. נֶעֳמָד לעומת נֶעְדָּר
בח' בד"כ השווא נשאר. חובה שיישאר אם יש בגדכפת אח"כ.

 

[נקודת זינוק]

תודה רבה!

 

[חזרתי]

הכלל הברור מופיע במנחת שי בספר יהושע:

שוא נח באות גרונית הופכת תמיד לשוא נע חוץ מהמקרים הבאים:

• שוא לאחר טעם הנגינה - זה ההבדל במילה 'נחלה' שהח' בח"פ, ו'נחלה עבר על נפשנו' הח' בשוא נח.
• שוא לפני יוד.
• שוא לפני דגש (קל).
• שוא אחרי חריק - כמו 'יהיו'