הנושאים החמים
הנושאים החמים
בכל חיידר יש את ילד שהגיע מארץ עוץ וכל היום מפגין כישורי קוסמות ונבואה, משל היה הוא הארי פוטר ג'וניור בסמטאות הגוורטס.
כמובן לא מדובר על התעופפות פיזית או ניחוש מספרי הלוטו אלא פיתוח טכניקת אצירת מידע ושימוש בו בצורה מושלמת.
מי שאני הכרתי היה משהו מיוחד.
לדוגמא, כשראה את המלמד מבעד לחלון ספר את השניות עד להגעתו אל הפתח, ובכל יום מאז הפנה את תשומת הלב של הכיתה כשהוא ממלמל מילים מגובבות ומנופף בידיו לעבר הדלת,
1 2 ו3 בום המלמד נכנס, כולם מופתעים וסוגדים לו.
"הקוסם" קראו לו.
לאחרונה פגשתי אותו, נשוי כבר. פלוס כמה זאטוטים סמוקים.
היה זה בתחנת האוטובוס, הוא היה באמצע שיחה עם קו מידע תחבורתי כלשהוא. כשסיים, פנה לילדיו- ילדים, שימו לב, אם תספרו עד עשרים האוטובוס יגיע.
תוך כדי ספירה מונוטונית לאחור, סימן למאן דהו בהבעת גועל על דש חליפתו, רגע לפני שנמרחה בלשלשת יונים.
הנה הגיע האוטובוס, הילדים מופתעים ומאושרים, איזה אבא חכם יש להם.
החלטתי לעקוב אחריו ועליתי על האוטובוס.
כמה עולה נסיעה? שואל הוא בתמימות את הנהג,
' 5.60 למבוגר 3.50 לילד'
אוקיי, אנחנו שני מבוגרים ושלושה ילדים, כמה זה יוצא?
הנהג מוציא מחשבון מדעי, זה יוצא לך...רק רגע... אוקיי 21.70 .
"לא תאמין" זועק בעל המופתים, זה הסכום המדוייק שהיה לי ביד, מה הסיכוי...לא יאמן.
כשירדנו אמר לאשתו ולילדיו שהוא לא זוכר את הכיוון, אבל הוא מהמר על הכיוון ההוא, כי השמש זורחת מצד ימין ומספר הכביש הוא אי זוגי, אז כנראה זה שם.
ברמזורים ראיתי אותו מחשב במוחו את מכמני הצומת, כך ששלוש שניות לפני שהתחלף הרמזור- צעד מעדנות עם ילדיו עד אמצעו של כביש, ועד שהזקנה המרוקאית פתחה עליו את הפה, התחלף לו הרמזור לירוק, כשידידי מחייך מנתיב לנתיב.
איבדתי אותו ואת סבלנותי.
בשביל הכיף החלטתי לנסות את הקטע עם הרמזורים ונדרסתי על ידי אופניים חשמליים.
את זה גם הוא לא יכול לחזות.
כמובן לא מדובר על התעופפות פיזית או ניחוש מספרי הלוטו אלא פיתוח טכניקת אצירת מידע ושימוש בו בצורה מושלמת.
מי שאני הכרתי היה משהו מיוחד.
לדוגמא, כשראה את המלמד מבעד לחלון ספר את השניות עד להגעתו אל הפתח, ובכל יום מאז הפנה את תשומת הלב של הכיתה כשהוא ממלמל מילים מגובבות ומנופף בידיו לעבר הדלת,
1 2 ו3 בום המלמד נכנס, כולם מופתעים וסוגדים לו.
"הקוסם" קראו לו.
לאחרונה פגשתי אותו, נשוי כבר. פלוס כמה זאטוטים סמוקים.
היה זה בתחנת האוטובוס, הוא היה באמצע שיחה עם קו מידע תחבורתי כלשהוא. כשסיים, פנה לילדיו- ילדים, שימו לב, אם תספרו עד עשרים האוטובוס יגיע.
תוך כדי ספירה מונוטונית לאחור, סימן למאן דהו בהבעת גועל על דש חליפתו, רגע לפני שנמרחה בלשלשת יונים.
הנה הגיע האוטובוס, הילדים מופתעים ומאושרים, איזה אבא חכם יש להם.
החלטתי לעקוב אחריו ועליתי על האוטובוס.
כמה עולה נסיעה? שואל הוא בתמימות את הנהג,
' 5.60 למבוגר 3.50 לילד'
אוקיי, אנחנו שני מבוגרים ושלושה ילדים, כמה זה יוצא?
הנהג מוציא מחשבון מדעי, זה יוצא לך...רק רגע... אוקיי 21.70 .
"לא תאמין" זועק בעל המופתים, זה הסכום המדוייק שהיה לי ביד, מה הסיכוי...לא יאמן.
כשירדנו אמר לאשתו ולילדיו שהוא לא זוכר את הכיוון, אבל הוא מהמר על הכיוון ההוא, כי השמש זורחת מצד ימין ומספר הכביש הוא אי זוגי, אז כנראה זה שם.
ברמזורים ראיתי אותו מחשב במוחו את מכמני הצומת, כך ששלוש שניות לפני שהתחלף הרמזור- צעד מעדנות עם ילדיו עד אמצעו של כביש, ועד שהזקנה המרוקאית פתחה עליו את הפה, התחלף לו הרמזור לירוק, כשידידי מחייך מנתיב לנתיב.
איבדתי אותו ואת סבלנותי.
בשביל הכיף החלטתי לנסות את הקטע עם הרמזורים ונדרסתי על ידי אופניים חשמליים.
את זה גם הוא לא יכול לחזות.
