"תסמונת" הבכור המקופח...

[שרינה]

מאמינה שיזדהו איתי עוד כמה אמהות לילדים בכורים
הבן הבכור שלי ילד חכם ואהוב ומוכשר,אבל משום מה תמיד מרגיש מקופח ומסכן ובודד,
הוא ילד שמקבל המון אולי יותר מאחיותיו,אבל תמיד יסתכל על מה קיבל השני ויגיד למה רק הם...
אציין שהוא בכור ואחריו שלוש בנות מה שמעצים את תחושת הקיפוח,למה רק הן מתלבשות אותו דבר למה רק הן משחקות בבובה ועוד כהנה וכהנה למרות שלא חסר לו כלום ויש לו אפילו הרבה יותר משלהן,
לפעמים אני חושבת שאולי זה קנאה...?

וזה לא רק במשפחה המצומצמת הוא מרגיש מקופח גם כלפי בני דודים(למה רק הם נשארים אצל סבתא...)
וגם כלפי חברים...
אשמח מאד לשמוע מבעלות ניסיון מה עוזר להתמודד עם שאלות הלמה שלא נגמרות...
תודה מראש

 

[מילה בסלע]

מזדההה מאודד... חווה את זה יום יום, מתוסכלת ועוד שלל רגשות...

אחריו 2 בנים והוא תמיד ימצא איך אח שלו השני קבל יותר.
כשאני קוראת את התאור שלך זה נשמע פשוט אופי כזה, מה שנכון גם לגבי בני- יש ילדים וגם מבוגרים, עם תחושת נחיתות בסיסית. הבן השני שלי סנדויץ' אמיתי- ותמיד שמח בחלקו, טיפוס שתמיד מחייך וטוב לו. כמובן שהבכור מקנא גם ביכולת הפשוטה הזו לשמוח בכל מצב. ברור לו שאם אחיו שמח בהכרח הוא מקבל יותר...

יש כאן בפורום הרבה פסיכולוגים, בואי נמתין לתגובה מקצועית ...

 

[שרינה]

תודה על ההזדהות,ממש כל מילה אני חושבת שזה שהבאה אחריו אצלי גם כזו מפרגנת זה נס כי אחרת היו מלחמות מי הכי מסכן..יש לו מנוי לעיתון אהוב שהוא רק שלו והרבה משחקים מיוחדים ובכל זאת הוא מרגיש מסכן...

 

[מילה בסלע]

מתסכלת הנחיתות הזאת.

תני לי תגובה אחת שאת מגיבה לו כשהוא מסכן. הולך להיגמר לי הארסנל...!

 

[nechamizak]

כמה רעיונות:

ברמת המניעה:

-לשבת לשיחה רצינית בזמן ניטרלי, ולדבר על כך שלכל ילד (ואדם) צרכים שונים, ולכן כל אחד מקבל דברים לפי הצורך שלו. זכור לי שקיים סיפור של מנוחה בקרמן על ילד עם תלונות דומות בו הוא לומד שלא ייתכן שגם בריאים במשפחה ייקחו תרופה כשאחד חולה חלילה וכדו', ולכן אין חלוקה שוויונית, אלא מותאמת.

-להימנע מהשוואה בינו לבין אחים וחברים.

-להקדיש לו דברים מיוחדים (אפי' יציאה עם אמא לקניות) בלי לערוך הקשר לתלונותיו או לדברים שקיבלו אחיו, אלא להדגיש כי זה מפני שאוהבים אותו, מגיע לו וכו'.

- להדגיש בהזדמנויות שונות (לא בזמן של מרמור ותלונות) את הייחודיות שלו, ולשבח אותו.

ברמת התגובה:

-לסכם אתו שבתקופת זמן קרובה (שבוע - שבועיים) הוא יקבל נקודה ושבח בכל פעם שהוא יציין דבר נעים וטוב שהוא מקבל / שקרה לו. הנקודות ייצברו לו , וכאשר יגיע לסכום שסוכם מראש הוא יקבל דבר שהוא חושק בו במיוחד, וכן יקבל על כך שבחים מיוחדים. מטרת ה"מבצע" היא לתרגל את הראייה החיובית והכרת הטוב. ניתן לחזור על כך, אך לדלל עם הזמן את התלות בפרס (יידרש ממנו לצבור יותר נקודות או שערך הפרס יהיה קטן יותר וכדו').

-כאשר בכל זאת מתלונן על דבר שאיננו מוצדק, לא להיכנס לוויכוחים, הסברים והצטדקויות. אפשר לסכם מראש על מילת קוד שמזכירה לו שהוא מתלונן, אך לא להתעסק בכך, אלא לסיים זאת באופן ענייני.

-ניתן לסכם על זמן קבוע ביום (נניח, 5דקות לפני השינה) בה הוא יכול לספר על דברים פחות נעימים או לא מוצדקים שקרו לו, ולחשוב אתו ביחד עד כמה התלונה מוצדקת ואם ניתן להפחית ולמנוע אותה בפעם הבא או להתמודד עם הקיום שלה.

 

[איילת 100]

אני שמעתי מחיים ולדר עצה אדירה!
הוא טוען שצריך כל הזמן להדגיש בבית את חשיבות הבכור
ושע"פ התורה יש על האחים לכבד אותו -
הוא אומר שזה הבסיס לשלום ואחווה בבית
פותר מאוד את הבעיה שתוארה
הוא גם אומר שזה צריך להיות כשרשרת שכל אחד חייב לכבד את אלה שמעליו

 

[מילה בסלע]

אני שמעתי מחיים ולדר עצה אדירה!
הוא טוען שצריך כל הזמן להדגיש בבית את חשיבות הבכור
ושע"פ התורה יש על האחים לכבד אותו -
הוא אומר שזה הבסיס לשלום ואחווה בבית
פותר מאוד את הבעיה שתוארה
הוא גם אומר שזה צריך להיות כשרשרת שכל אחד חייב לכבד את אלה שמעליו

אכן, כך מתנהל ביתנו. ההיררכיה ברורה לכל האחים, וגם לו- ועדיין...

 

[מילה בסלע]

נחמי זק,
קודם כל תודה על השקעת הזמן בכתיבת התגובה.
בנוסף, אכן, הצעותייך טובות מאוד ושוות ניסוי! ושוב, תודה.

 

[איילת 100]

תנסי למשך תקופה לתת לו כבוד גם בדברים יותר שווים

 

[שרינה]

אני שמעתי מחיים ולדר עצה אדירה!
הוא טוען שצריך כל הזמן להדגיש בבית את חשיבות הבכור
ושע"פ התורה יש על האחים לכבד אותו -
הוא אומר שזה הבסיס לשלום ואחווה בבית
פותר מאוד את הבעיה שתוארה
הוא גם אומר שזה צריך להיות כשרשרת שכל אחד חייב לכבד את אלה שמעליו

העיצה נשמעת מעולה השאלה אם אז הקטנות יותר לא תרגשנה מקופחות...
כי אצלינו בבית כמעט אין משהו שהם לא משתפים בו את כולם והכל שייך לכולם אין כזה דבר זה רק שלי וכו וזה דווקא פוטר הרבה בעיות,ופה נראה שהשיטה היא שכן יש בלעדיות לבכור,זה ממש מהפך בשבילי!!!

 

[שרינה]

כמה רעיונות:

ברמת המניעה:

-לשבת לשיחה רצינית בזמן ניטרלי, ולדבר על כך שלכל ילד (ואדם) צרכים שונים, ולכן כל אחד מקבל דברים לפי הצורך שלו. זכור לי שקיים סיפור של מנוחה בקרמן על ילד עם תלונות דומות בו הוא לומד שלא ייתכן שגם בריאים במשפחה ייקחו תרופה כשאחד חולה חלילה וכדו', ולכן אין חלוקה שוויונית, אלא מותאמת.

-להימנע מהשוואה בינו לבין אחים וחברים.

-להקדיש לו דברים מיוחדים (אפי' יציאה עם אמא לקניות) בלי לערוך הקשר לתלונותיו או לדברים שקיבלו אחיו, אלא להדגיש כי זה מפני שאוהבים אותו, מגיע לו וכו'.

- להדגיש בהזדמנויות שונות (לא בזמן של מרמור ותלונות) את הייחודיות שלו, ולשבח אותו.

ברמת התגובה:

-לסכם אתו שבתקופת זמן קרובה (שבוע - שבועיים) הוא יקבל נקודה ושבח בכל פעם שהוא יציין דבר נעים וטוב שהוא מקבל / שקרה לו. הנקודות ייצברו לו , וכאשר יגיע לסכום שסוכם מראש הוא יקבל דבר שהוא חושק בו במיוחד, וכן יקבל על כך שבחים מיוחדים. מטרת ה"מבצע" היא לתרגל את הראייה החיובית והכרת הטוב. ניתן לחזור על כך, אך לדלל עם הזמן את התלות בפרס (יידרש ממנו לצבור יותר נקודות או שערך הפרס יהיה קטן יותר וכדו').

-כאשר בכל זאת מתלונן על דבר שאיננו מוצדק, לא להיכנס לוויכוחים, הסברים והצטדקויות. אפשר לסכם מראש על מילת קוד שמזכירה לו שהוא מתלונן, אך לא להתעסק בכך, אלא לסיים זאת באופן ענייני.

-ניתן לסכם על זמן קבוע ביום (נניח, 5דקות לפני השינה) בה הוא יכול לספר על דברים פחות נעימים או לא מוצדקים שקרו לו, ולחשוב אתו ביחד עד כמה התלונה מוצדקת ואם ניתן להפחית ולמנוע אותה בפעם הבא או להתמודד עם הקיום שלה.

תודה על התגובה המפורטת באמת כשאני יוצאת לקניות אני לוקחת אותו ומשתדלת להעצים אותו המון ,
השאלה שלי אם אכן זה משהו מובנה בבכורים או שזה סתם אופי של ילד...

 

[מריומה~]

בן כמה הוא?

 

[999 ריצ'ל]

שלום ברכה
תיסמונת "הבכור המקופח" נפוצה מאוד בקרב בני הנוער בפרט כי ציינת שיש אחריו שלושה בנות
... רוב הילדים הללו מפתחים עם הזמן מסכנות ודיכדוך לא אמיתיים ובכך מאמינים לעצמם שהם המסכנים והאומללים אך לא בצדק ופעמיים כן עליך לשים לב אמא יקרה שאינך מקפחת אותו וגורמת לו לחוש בודד ולא חשוב והשתדלי להוכיח לו ע"י דברים מוכחים שהנה הוא מתלונן סתם אך ללא כעס ועצבים בנועם ועוד דבר השתדלי להקדיש לו זמן מישלו לשבת איתך לשחוח לשתף כי כל ילד צריך את זה במיוחד ילד שמרגיש מקופח,,וזה יחזק בו בעז"ה את יחודו
מאחלת לך הרבה נחת בגידול הילדים ושתחושי ביד הקב"ה המלווה אותך בדרך הרבה הצלחה וכל טוב

 

[שרינה]

שלום ברכה
תיסמונת "הבכור המקופח" נפוצה מאוד בקרב בני הנוער בפרט כי ציינת שיש אחריו שלושה בנות
... רוב הילדים הללו מפתחים עם הזמן מסכנות ודיכדוך לא אמיתיים ובכך מאמינים לעצמם שהם המסכנים והאומללים אך לא בצדק ופעמיים כן עליך לשים לב אמא יקרה שאינך מקפחת אותו וגורמת לו לחוש בודד ולא חשוב והשתדלי להוכיח לו ע"י דברים מוכחים שהנה הוא מתלונן סתם אך ללא כעס ועצבים בנועם ועוד דבר השתדלי להקדיש לו זמן מישלו לשבת איתך לשחוח לשתף כי כל ילד צריך את זה במיוחד ילד שמרגיש מקופח,,וזה יחזק בו בעז"ה את יחודו
מאחלת לך הרבה נחת בגידול הילדים ושתחושי ביד הקב"ה המלווה אותך בדרך הרבה הצלחה וכל טוב

תודה!!! על האכפתיות!!!

 

[999 ריצ'ל]

בבקשה הרבה הצלחה וזכרי תפילות תמיד עוזרות!!!

 

[שרינה]

בן כמה הוא?

בן 7 שנות מסכנות
אבל אל תדאגי הוא כל כך חכם שהוא גם יודע לציין שמיד אחריו נולדה עוד אחות ובגלל זה הוא לא הספיק להיות הרבה זמן בעגלה של תינוק,כמובן לא עוזר הסיפורים שבשביל זה קנינו עגלת תאומים...
והוא גם טוען שאף פעם לא היה מפונק כמו אחותו הקטנה שהיתה 4 שנים לבד עד שהגיעה התינוקת...
בקיצור חלק מהבעיה היא שהוא חכם והוא גם אומר בפה מלא שהוא מקנא!!!באחיותיו הקטנות ,כנראה שחלק מהבעיה זה שיש אחריו בינתיים רק בנות ,והוא בוכה על זה שהן הולכות להיות כל שנה בחופש חודשיים ורק הוא ילך לישיבה...(הוא חושב הרבה שנים קדימה..),לכן אני משתדלת לצאת רק איתו מידי פעם,אבל כנראה שאני צריכה להדגיש גם ביום יום את מעלת הבן היחיד הבכור ...

 

[שריתי גוט]

נראה לי סתם עניין של אופי. אם כי לבכורים יש כזה הרגשה שהכל מגיע להם לי יש הפוך בת ואז 3 בנים (ועכשיו תינוקת) והיא תמיד הרגישה יחידה ומיוחדת

 

[מילה בסלע]

חמ

בן כמה הוא?

רבע לשש

 

[קריאת כיוון]

שלום אימהות רגישות ומקסימות
אכן, לא נעים להיות מוקפת בתלונות ובמסכנות ונשמעים רחמים מרובים על הבכור שמקפוח ויקופח לעתיד לבוא....
נראה לי שככל שנספק לו הוכחות לכמה שהוא יותר מקופח וצריך יותר תכנית פיצויים המעגל ימשיך להסתובב ותצטרכו יותר ויותר להוכיח לו ובכך הוא יאשר כמה הוא מסכן ואומלל.
אולי, כדי לשבור את המעגל, יש במקביל לאהבה, זמן איכות, תשומת לב, העצמה, גם
לשים גבולות
לא לאפשר כל דבר
לא להתרגש מהמשוב אותו אתם מקבלים
ולהרגיש, מבפנים, כי יש לו ולכם, זכות לגדול במשותף, בלי קיפוח של אף אחד.
מה דעתך?
זו בעיקר עבודה פנימית שתוקרן החוצה בעת ההבשלה.
מאחלת לכם כל הטוב

 

[לאה ורחל]

אולי תנסי להסכים איתו בכל טענותיו האומללות?
מכך הוא יבין עד כמה הן טיפשיות

אגב הבן השני שלי תמיד מרגיש מקופח ושלא נותנים לו
אז זה לא קשור לבכורה דווקא