תן לישון, געציל! // ביקורת ספר

רחשי הלב

משתמש מקצוען
ספר ילדים חרדי:

* רצוי שהספר יכיל אך ורק בנים. דוידי עוזר למוישי, פינחס מתנהג יפה, בצלאל ילד טוב. חביתות אפשר לתת לאבא לטגן.
* עליו להיות דידקטי ברמה הראויה.
* לפתוח בתיאור התנהגות שגויה של הגיבור.
* להסביר מה קרה לגיבור בשל ההתנהגות השגויה, ועד כמה הוא מתחרט.
* לתאר מקרה בו הגיבור למד את הלקח.
* יש לרשום את המסר במילים ברורות בסוף הסיפור, כדי לוודא שכולם הבינו.
* לשים חותמת של ועדה כלשהי לכשרות ספרי קריאה.

מזל טוב. יש ספר חרדי.

כמו כן אפשר בהחלט אבל לא חובה:
* שגיאות לשון
* שגיאות ניקוד
באמת? ככה נראה ספר ילדים חרדי?
התחלתי לרפרף את הספרים בביתי, לא התרשמתי ככה. ראיתי גם כאלו, והרבה כאלו שלא.
 

עכביש

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
D I G I T A L
* לפתוח בתיאור התנהגות שגויה של הגיבור.
* להסביר מה קרה לגיבור בשל ההתנהגות השגויה, ועד כמה הוא מתחרט.
* לתאר מקרה בו הגיבור למד את הלקח.
* יש לרשום את המסר במילים ברורות בסוף הסיפור, כדי לוודא שכולם הבינו.
לא קפץ לי מיסטר אנטגוניזם.
מוצא את עצמי לגמרי בעד.

אפשר בהחלט אבל לא חובה:
* שגיאות לשון
* שגיאות ניקוד
נו.
 

יעקב1245

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מי שנחשף למגזר החרדי רק דרך פורום כתיבה בפרוג יקבל את הרושם שחוץ מעוולות, סטיגמות, אפליות, גזענות, פגיעות כאלו ואחרות, קיצוניות, שכונות מטונפות ומוזנחות ושאר מרעין בישין אין לציבור החרדי מה להציע.
באבא, שמת לב שהאדים בקומקום יוצאים בעיקר מהזרבובית?
הציבור החרדי הוא ציבור נפלא מקסים ומעורר התפעלות, אבל את זה אומרים כל הזמן ביתד/המבשר/המודיע/הפלס/יום ליום, וסליחה אם השמטתי מישהו.
המקום שבו אנשים יכולים לשחרר קיטור הוא כאן, ולכן כך זה נראה.
 

טלח

משתמש מקצוען
בוא נפרק את זה רגע, טוב?
אם יש מבוגרים שפה ושם יש להם זמן שהם לא לומדים בו, והם רוצים לקרוא משהו טוב (וסליחה, עיתון הוא לא משהו טוב), והם לא רוצים לקרוא סיפור מופרך על שידוך בוונצייה עם יענק'ל ראש השב"כ או איתמר הסוכן החרדי החשאי.
האם לספרות החרדית יש אלטנרטיבה בוגרת, אמינה ואיכותית להעניק להם - כדי שהם לא יזלגו וילכו לקרוא דברים בחוץ?
אני מתלבטת, ורושמת: יש ספרי מבוגרים שכמעט חובה לקרוא. ולא, לא כולם הספיקו...
שאגת מעונה, לא אגע בנדוניה, חומות מנייר, מסומן.
רק כתבתי כמה איכותיים שלקחו אותי קדימה.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
באבא, שמת לב שהאדים בקומקום יוצאים בעיקר מהזרבובית?
הציבור החרדי הוא ציבור נפלא מקסים ומעורר התפעלות, אבל את זה אומרים כל הזמן ביתד/המבשר/המודיע/הפלס/יום ליום, וסליחה אם השמטתי מישהו.
המקום שבו אנשים יכולים לשחרר קיטור הוא כאן, ולכן כך זה נראה.
אוי, איזו הגדרה מעולה.
אני מתלבטת, ורושמת: יש ספרי מבוגרים שכמעט חובה לקרוא. ולא, לא כולם הספיקו...
שאגת מעונה, לא אגע בנדוניה, חומות מנייר, מסומן.
רק כתבתי כמה איכותיים שלקחו אותי קדימה.
אלו מיועדים יותר לציבור הנשים. יכול לצרף גם את 'דפים של נדוניה' המופתי של נועה בארי ע"ה.
 

מרחבית

משתמש מקצוען
המקום שבו אנשים יכולים לשחרר קיטור הוא כאן, ולכן כך זה נראה.
מקום לא מוצלח. פתוח לכל העולם. לכל הציבורים הרחוקים יותר או פחות, שלא שמכירים נכונה גם ככה את הציבור שלנו, והמידע שלהם מבוסס בדרך כלל על שקרי התקשורת החילונית והשמצותיה. ולא, הם לא קוראים את יתד/המבשר וכל שאר הרשימה (זה גם לא היה עוזר, ואולי גורע, למי שלא מכיר באמת את הציבור). ובחיפוש מקרי בגוגל הם מגיעים להודעות של פרוג.

אנשים אומרים: מותר וצריך לבקר את עצמנו. בהחלט. השאלה היא איך ואיפה. אתם לא תבקרו את המשפחה הפרטית שלכם מעל הרשת; לא תרצו שאנשים שממש לא מכירים אתכם יקראו עליכם רק את הדברים השליליים שכתבתם בשם תיקון המשפחה, ויגיעו למסקנה 'המתבקשת' כמה אתם גרועים. לא תרגישו צורך פנימי להדגיש כמה הנושא המדובר טעון תיקון דווקא אצלכם במשפחה.
כך בדיוק זה לא המקום להעלות נושאים כאלו, כולל הכללות ואמוציות, במקום כללי כזה, כי באמת יוצאת תמונה מעוותת מאוד.

אחר כך מתפלאים שהרבה חרדים שומעים מחילוני שמכיר אותם: אתה שונה. אם כל החרדים היו כמוך... והם לא יודעים שרוב החרדים הם אכן כמוהו. ולא ציבור מושחת, פרימיטיבי ועוד, כפי שמוצג בתקשורת החילונית.
והתקשורת החילונית מקבלת בזמן האחרון עזרה בלתי צפויה מצד חרדים שרק רוצים לתקן ולבקר דברים שנראים להם טעונים תיקון. ולא מבינים שזו לא הבמה הנכונה, בציבור רחב, שלא מכיר את הצד השני של המטבע.

קוראים לזה: חילול השם. אחת העבירות החמורות ביותר ביהדות. כזו שהתשובה עליה קשה יותר מהכל.
 
נערך לאחרונה ב:

יעקב1245

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מקום לא מוצלח.
ההגדרה שלי היא בכלל לא מוסרית, ערכית, דתית.
זו הגדרה פיזיקילית
אם מרתיחים מים בקומקום וסותמים את כל החורים, הקיטור יצא מאנשהו.
אנשים, תרצו או לא, הוא יצא.
ומי שאחראי על זה הוא לא מי שנותן את החור, אלא מי שדואג לכך ששום דיון מהותי לא יוכל להתנהל בשום במה חוץ מפלטפורמה אינטרנטית.

ולא, לא קוראים לזה חילול ה', אנחנו לא בהצגה, וחילול וקידוש ה' לא תלוי בשאלה כמה אנחנו פוטוגנים מול הציבור החילוני, אלא בשאלה האם אנחנו עושים את הדברים הנכונים. ואם אנו עושים את הדברים הנכונים אז הכל בסדר.
בחגורות שלי לא קיים סרט של קופירייטינג ופרסום, ואף אחד לא משלם לי משכורת בשביל לעשות תמונה פרופיל איכותית של הציבור.
 

מרחבית

משתמש מקצוען
לא מדברים על הצגות. מדברים על עיוות של המציאות. וכן, קוראים לזה בהחלט חילול השם.
אף אחד לא עושה תמיד רק את הדברים הנכונים. אם דואגים לתת לדברים האלה במה נרחבת, כולל הגזמות והכללות, ועוד בציבור שנחשף רק לחלק הזה וגם נגוע בדעות קדומות - זה עיוות גדול של מציאות.
ואי אפשר להטיל את האחריות על אחרים ולומר שלום עלי נפשי. אנחנו אחראים על החלק שלנו.
 
נערך לאחרונה ב:

מרחבית

משתמש מקצוען
בחגורות שלי לא קיים סרט של קופירייטינג ופרסום, ואף אחד לא משלם לי משכורת בשביל לעשות תמונה פרופיל איכותית של הציבור.
הבעיה היא הפוכה, שיש כאלה שעושים חינם, ללא משכורת, תמונת פרופיל מעוותת.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
ההגדרה שלי היא בכלל לא מוסרית, ערכית, דתית.
זו הגדרה פיזיקילית
אם מרתיחים מים בקומקום וסותמים את כל החורים, הקיטור יצא מאנשהו.
אנשים, תרצו או לא, הוא יצא.
ומי שאחראי על זה הוא לא מי שנותן את החור, אלא מי שדואג לכך ששום דיון מהותי לא יוכל להתנהל בשום במה חוץ מפלטפורמה אינטרנטית.
כל מילה.
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
לא הייתי כאן אמש...
רואים, אה?
הסתדרו בלעדי.

אני חושב שלפני ששואלים על ספר למבוגרים חרדי (בכל אופן לגברים שלא לומדים תורה ומבזבזים את הזמן שלהם) כדאי לשאול האם יש מקום לתרבות חרדית. זה השורש. אם כל המונח תרבות הוא מחוץ לתחום, הוא דיעבד. אזי ספר מיועד לגבר חרדי הוא כמעט מוקצה מחמת מיאוס. (יתד תהיה לך על אזנך).
אבל דברים משתנים, טוב או לא טוב, לא יודע.
זה תלוי בשאלת הקולקטיב מול האינדיבידואל.
שאלת האם המטרה מקדשת את האמצעים.
זה בעיקר שאלה של איזונים, ושאלת מי מחליט איפה האמצע.
 
נערך לאחרונה ב:

מרחבית

משתמש מקצוען
זו הגדרה פיזיקילית
אם מרתיחים מים בקומקום וסותמים את כל החורים, הקיטור יצא מאנשהו.
אנשים, תרצו או לא, הוא יצא.
חזרתי לרגע, וראיתי שהחסרתי משהו. לגמרי לא מזלזלת בחוקי הפיזיקה, וחושבת שנכון להתחשב בהם.
בלי סתירה, אחרי הכל אנחנו לא ממש קומקום. בניגוד אליו, יש לנו אי שם גם דעת ובחירה ותכלית חיים.
 
נערך לאחרונה ב:

ראש לשועלים

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
ב"ה.



הספרים שאני קורא מתחלקים לשניים. אלו – והם הרוב המוחץ – שכותבים טוב ממני, ובקריאתם אני מתמלא הערצה רבה לסופר שכותב הו כה יפה. כנגדם יש את אלו שלעניות דעתי כותבים פחות טוב ממני, ובקריאתם אני מתמלא בהערצה רבה לסופר על ביטחונו העצמי המופרז.

כאלו אנחנו, שמים את עצמנו במרכז ומשווים את כולם אלינו. כמו געציל.

אבל רגע עם געציל, איפה הספר הזה נמצא בסולם ההשוואות הנ"ל? ובכן, כמה לא מפתיע, הספר הזה לא נמצא לא כאן ולא שם. אין למה להשוות אותו כי הוא כתוב בשפה אחרת לגמרי. שפה שלא הייתה מצויה בספרים שלנו עד כה.

שפת ההומור.
הספר הזה בא להצחיק, וזה מה שהוא עושה. בהצלחה רבה ובחן רב.
ובשפה הזו נטו וברצף, בלי שימוש בשום שפה אחרת. חוץ בעזרת ה' פה ושם.

מהו הומור? קולומוסין רבים נשתברו ואותיות י' ו' במקלדת נשחקו עד דק. דרויאנוב הקדיש לכך בספרו הקדמה ארוכה במיוחד, הסיק מה שהסיק ואחרים חלקו עליו. לא אעסוק בזה כאן הפעם. למעשה, אין חולק שהספר הזה בא להצחיק, וכך יהא.

הספר הזה זורק עליך בדיחות במהירות על, ובקליעה של רולטה רוסית שרק הולכת ומשתפרת. זה לא מצחיק אותך? אז בטח זה. וזה? וזה? ושני אלו במחיר אחד? והרביעייה הזו שבאה בשרשרת? כך עוד בדיחה גנובה ועוד בדיחה מגניבה והנה כבר סיימת את העמוד הראשון, צוחק.

כשאתה נכנס לחדר בריחה – אתה יודע שכל פריט שאתה רואה מסביבך יכול להיות חלק מתכנית הבריחה (ד"ש לשומרת השערים. לפי מספר החודשים שהם כלואים שם בחדר כדאי להזעיק את זק"א). כשאתה נכנס למתחם עם געציל, בין אם זה שדה התעופה בעובדה ובין אם זו הספרייה המלכותית בגנת' - אתה נכנס לחדר בדיחה. עליך לדעת שכל מה שיכול להצחיק כאן וגם מה שלא – הולך ליפול עליך במוקדם או במאוחר.

עד כדי כך הכול נועד להצחיק, שמצאתי את עצמי כועס במקרה שהייתה בדיחה טובה מתבקשת – והיא לא הגיעה. והיו כמה כאלו במהלך הספר. אולי אצליח לשכנע את כבוד הסופר הנכבד להוסיף אותן במהדורה החמישית.

צפה בקובץ המצורף 480177
(בדיחה מתבקשת. שימו לב ללינק של הקרדיט)


// הסגנון של געציל

מכירים את בר המזל ההוא שטס במטוס? לרוע מזלו, המנוע השמאלי הפסיק לעבוד. למרבה מזלו היו ארבעה מנועים. לרוע מזלו השמאלי השני החל לבעור. למרבה מזלו היה לו מצנח. לרוע מזלו המצנח לא נפתח. למרבה מזלו היה לו מצנח רזרבי. לרוע מזלו גם הרזרבי לא נפתח. למרבה מזלו במקום בו הוא עמד ליפול הייתה ערימה גדולה של שחת. לרוע מזלו במרכז הערימה היה נעוץ קלשון. למרבה מזלו הוא פספס את הקלשון. לרוע מזלו הוא פספס גם את השחת - - -

הסגנון של הספר, הזכיר לי כמה פעמים את הבדיחה הזו.

בספר, געציל נכנס לתוך מדינה. משעממת, אפורה, מרובעת, דלוחה.
מתעצב.
בתוך המדינה, עיר. מופלאה, נוצצת, מבריקה, ייחודית.
מתלהב.
בתוך העיר, כיכר. יבשה, חסרת-חן, גבשושית, תימהונית.
מתפדח.
בכיכר, מבנה. מרהיב, פאר היצירה, זורח, פורח.
שמח.
במבנה, קפיטריה. עבשה, קשישה, רטושה, כעורה.
בז.
בקפיטריה, מרצפת. צבעונית, מאירה, מלבבת, עשירה.
מעריך.
להמשיך? העיקרון מובן.

וכזה, לא תצליחו למצוא בשום ספר אחר.

צפה בקובץ המצורף 480180
(חוק בכדל לא היה מנסח זאת טוב יותר. בהמשך)


// אבל מה מעבר?

משהו טמון כאן, מצקצקים המומחים. יש פה איזה סוד גדול, שעדיין לא גילינו או שכבר כן גילינו.

לא נכון, אומרים אחרים. הספר הזה נועד פשוט להצחיק, הוא מצליח בזה וזהו.

אז הנה הפרשנות בשנקל שלי.
הספר הזה הוא פארודיה מבריקה על עולם הספרות החרדי, ההוצאה לאור והמסתעף. אתם - המעונבים והמדושנים שמה - חושבים שכדי להוציא ספר צריך קודם כל להתמקצע, אולי לכתוב קודם בעיתון נחשב, שמא להשקיע את הכסף בהדפסות כדי לקצור אותו במכירות? געציל ילמד אתכם עד כמה לא.

אלו גם השיקולים שהנחו את געציל במהלך הספר בבחירת שם לספרו. דומני שמעולם לא היה סופר שאלו היו השיקולים שלו. וזה משתלב כמין חומר עם התאוריה.

(אגב, בעניין זה. נראה שמישהו עבר עם מלחייה ובזק פה ושם משפטים על מציאת שם לספר, מאוחר יותר מכתיבת שאר הטקסט. גם אם אני טועה, מידת ההקשר שלהם נראית כך).

יש להרחיב בתאוריה זו עוד רבות, ובינתיים הטקסט של הכריכה האחורית של הספר הוא תנא דמסייע לה בענק, תנא ופליג.

צפה בקובץ המצורף 480183 צפה בקובץ המצורף 480185
(צומת. ספרים. אילוסטרציה)


// עוד כמה קטנות

מבחן בכדל – הספר הזה לא עובר את מבחן בכדל. מה זה לא עובר? לא מתקרב לדגדג לו את הזרת אפילו בצחוק. בטח בצחוק, כל הספר הזה צחוק.

אבל אם יורשה לי, הסיבה לכך שונה מאוד מהסיבה הנפוצה.

כשספריו של הגרר טולקין לא עוברים את בכדל, זה בגלל שבאותה תקופה כך היה המצב ההגמוני בכל מקום, מסופרים ועד ציירים, משלטון ועד צבא, מאקדמיה ועד ועד בית. וזה היה רע.

אבל אצלנו יש סיבה אחרת: ספאסט נישט. האם מתאים שספר הנכתב ממעמקי ועל הנפש יעסוק גם בנפשות ולא רק בנפשים?... לא היום ולא אצלנו.

געציל בחר בפתרון אחד. אין ספק שישנם פתרונות נוספים.

איורים – האיורים של @שי קיש 2 מתאימים לספר הזה כמו כפפה ליד, כמו תקע לשקע, כמו חובש לנקע, כמו גבס לבקע, כמו מכחול לרקע, כמו שבע לסבון נקה, כמו מוחמד למכה, כמו אדם לאייכה.

יש מאיירים שסגנונם קליל והומוריסטי, אך אינם משקיעים בפרטים במקביל, ברוח זו. יש שציוריהם מפורטים להפליא, אך הסגנון כבד.

הסגנון הקישי של השקעה בפרטים יחד עם אווירה שובבה לעילא – הוא הסגנון המתאים ביותר בעולם לספר זה. שאפו!

וכמובן, האיור של @אבימי בכריכה, עם העיצוב של @יונתן ליפשיץ, הם הסיבה העיקרית לזה שאני מחזיק בבית שני עותקים.

עמודי התודות – אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה ועד עולם – אומר הפתגם. לו רשימת התודות הייתה מתפרסמת בכריכה הקדמית, הייתי רץ לקנות את הספר רק על סמך הרשימה המכובדת של המפורסמים שסייעו או סתם מגיעה להם תודה.


לסיכום, רוצו לקנות. לא תתחרטו.
הקנייה הזו תכניס לביתכם אור וחיים, וכך וכך כסף לקופות אור החיים.
הרשה לי להתנצל מראש.

הביקורת נראית קצת כמו שיח סטודנטים לספרות סמסטר ראשון: חוק בכדל; הגרר טולקין; דרויאנוב. קשה לקרוא טקסט שמצריך גיחות רבות כל כך לגוגל.

מצד שני, אולי זאת החכמה הגדולה, ליצור פה שיח שיעלה קצת את הרמה הירודה, וינפנף מכאן אבולוציונית את חסרי ההשכלה הבסיסית שקראו רק משפחת שיקופיצקי ומפי הטף.

כך נהיה אור לגויים. יבואו גויים וגויות מתל אביב (שנמצאים עכשיו מילא), יפסיקו משנתם וממשנתם ויאמרו: "כמה נאה חרדי זה";"כמה מתוקנים מעשיו";"אשרי יולדתו";"הלוואי היו כולם כאלו";"אח, אלו תהליכים מבורכים". ואף אתה תאמר כנגדם "לכו למי שעשאני אומן".

יכול להיות שאפילו המכון ישראל לדמוקרטיה וקרמניצר יהיו במברכים ומהללים. אולי אפילו יצא לדרכו לכאן איזה תקציבון מיוחד מהקרן לידידות/לישראל חדשה/לחרדים חדשים/לחדשות חרדיות/ לעידוד-הילודה-בציבור-הערבי, בשביל החרדים המיוחדים שיודעים הכל על דרויאנוב ומשנתו. לא מבטיח שהתקציב יגיע ליעדו, וודאי ייתקע אצל רכז הפריפריות של הקרן שיעשה בו שפטים.

נחזור למציאות הדלוחה. הרגע מ"ם, לא יהיה תקציב. אל תבנה על זה.

מצד שלישי, אתה דורס את התיאוריה של באבא קמא על לימודי הליבה באיש את רעהו. עשרות מליונים מונחים שם על הכף.

תגיד שקראת את כל המושגים האלו במקרה בהמתנה לרופא שיניים במגזין שעסק בנושא. כך נצא כולנו והבאבא נשכרים, חוץ ממך - שלא יהא חוטא נשכר. ואני לא אצא קטן, חוח בין עשרות שושנים ושושנות מלומדות כהלכה.


החותם בגאון ובעזות דקדושה
הדוס המצוי​
 

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
בשביל החרדים המיוחדים שיודעים הכל על דרויאנוב ומשנתו.

לפי עניות דעתי בין היודעים מיהו דרויאנוב יש יותר חרדים מאשר ישראלים מהציבור הכללי.
בכל זאת, הוא למד בוולוזי'ן...
 

ראש לשועלים

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
לפי עניות דעתי בין היודעים מיהו דרויאנוב יש יותר חרדים מאשר ישראלים מהציבור הכללי.
בכל זאת, הוא למד בוולוזי'ן...
אולי תייסד כאן שיעור שבועי מיוחד לספרות, אני מוכן לתרום את הקתדרה לזכר המנהלים הקודמים. אהיה אני באומץ עבור רבים כאן לפה להם ולא ידברו.
 

אבימי

מנהל קהילת איור
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
הרשה לי להתנצל מראש.

הביקורת נראית קצת כמו שיח סטודנטים לספרות סמסטר ראשון: חוק בכדל; הגרר טולקין; דרויאנוב. קשה לקרוא טקסט שמצריך גיחות רבות כל כך לגוגל.

מצד שני, אולי זאת החכמה הגדולה, ליצור פה שיח שיעלה קצת את הרמה הירודה, וינפנף מכאן אבולוציונית את חסרי ההשכלה הבסיסית שקראו רק משפחת שיקופיצקי ומפי הטף.

כך נהיה אור לגויים. יבואו גויים וגויות מתל אביב (שנמצאים עכשיו מילא), יפסיקו משנתם וממשנתם ויאמרו: "כמה נאה חרדי זה";"כמה מתוקנים מעשיו";"אשרי יולדתו";"הלוואי היו כולם כאלו";"אח, אלו תהליכים מבורכים". ואף אתה תאמר כנגדם "לכו למי שעשאני אומן".

יכול להיות שאפילו המכון ישראל לדמוקרטיה וקרמניצר יהיו במברכים ומהללים. אולי אפילו יצא לדרכו לכאן איזה תקציבון מיוחד מהקרן לידידות/לישראל חדשה/לחרדים חדשים/לחדשות חרדיות/ לעידוד-הילודה-בציבור-הערבי, בשביל החרדים המיוחדים שיודעים הכל על דרויאנוב ומשנתו. לא מבטיח שהתקציב יגיע ליעדו, וודאי ייתקע אצל רכז הפריפריות של הקרן שיעשה בו שפטים.

נחזור למציאות הדלוחה. הרגע מ"ם, לא יהיה תקציב. אל תבנה על זה.

מצד שלישי, אתה דורס את התיאוריה של באבא קמא על לימודי הליבה באיש את רעהו. עשרות מליונים מונחים שם על הכף.

תגיד שקראת את כל המושגים האלו במקרה בהמתנה לרופא שיניים במגזין שעסק בנושא. כך נצא כולנו והבאבא נשכרים, חוץ ממך - שלא יהא חוטא נשכר. ואני לא אצא קטן, חוח בין עשרות שושנים ושושנות מלומדות כהלכה.


החותם בגאון ובעזות דקדושה
הדוס המצוי​

הנה עוד משפט שלא תבין:
בערות היא כח.

עוד נקודה, והפעם באמצעות עזרים להבנה קלה: סיפור.
אחותי הגדולה הגדולה,
הינה רכזת חינוך מיוחד בסמינר גדול. היא הוצנחה לשם מבחוץ, יען כי היא היתה טובה במלאכתה.
בשיעור הראשון, היא ישבה אל מול 30 מורות לחינוך מיוחד, ופתחה בפניהם את התוכנית הלימודית שהיא הגתה לשנה.
נו.
תוך כדי השיעור היא אמרה משפט שבו כלולות המילים "...כשהתלמידה קוראת את הטקסט המקראי היא כך וכך וכך."
קמה מורה, הלכה לחזית הכיתה הסתובבה כשגבה אל מול אחותי ואמרה לכלל הכיתה - "מורות יקרות, לא ניתן לרוחות זרות לנשוב אצלינו. לא נשתמש במושגים קלוקלים."
וחזרה למקומה.

מה שאומר שלפעמים שאפשר להיות חלאה מכל הסיבות הנכונות.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  32  פעמים

לוח מודעות

למעלה