בשעות האחרונות התפרסמה ידיעה מרעישה בקרב אזרחי ישראל, ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה כיום בדרך לחתום על עסקת טיעון עם הפרקליטות, ובזה תבוא אל סיומה סאגה משפטית-פוליטית שנמשכה קרוב לחמש שנים, וטלטלה את כל המערכת הפוליטית, זו שבסופו של דבר הביאה להפיכה שלטונית במדינת ישראל.
לא חלף זמן רב מפרסום הידיעה, וכבר ארגוני השמאל הודיעו על כוונתם לפתוח בסדרת הפגנות מול ביתו של הקדוש מנדלבליט, במטרה למנוע ממנו לחתום על עסקת הטיעון. הם אלו שהזדעזעו בכל פעם שנתניהו העז לכפור באישומים שהאשים אותו מנדלבליט, הם אלו שחרדים לכבודה של מערכת אכיפת החוק, וכעת לטעמם הגיעה השעה להשפיע עליו להימנע מחתימה, כשם שהשפיעו עליו להגיש את ההמלצות לפתוח בחקירה לפני כחצי עשור.
ניתוח הכוונות מצד שני הצדדים להגיע לחתימה, מוביל לאינטרס ברור מצד שניהם. הפרקליטות שגם ככה מבינה שהאישומים תלויים על בלימה, והרשעה בבית משפט ממש לא מוכרחת, חרדים מיום פסיקת הדין שמא יזוכה הנאשם. מאידך, נתניהו שלא מעניק אף קמצוץ אמון במערכת המשפט, משוכנע באי יכולתו לזכות במשפט צדק, וממילא מעדיף לסיים את הסיפור מהר ככל הניתן, וללא הרשעה.
אנו החרדים יכולים רק להרוויח מעזיבתו של נתניהו את המערכת הפוליטית, דבר שיביא בוודאות גמורה להפלת הממשלה בתוך תקופה קצרה [עוד לפני שיספיק ליברמן לחדש את גזירת המעונות בשנה הבאה], ומה שיגרום שוב להקמת ממשלת ימין-חרדים רחבה מאוד, עם יכולת הטלת ווטו על צירוף ליברמן לקואליציה. ולכן, מי שאמור להיות מודאג יותר מכולם מעיסקה כזו, הוא דווקא ראש הממשלה אביגדור ליברמן [לא טעיתי], שעתיד להעביר את השנים הקרובות באופוזיציה, כמעט בוודאות. נפתלי בנט וגדעון סער, לעומתו, סביר להניח שיהיו שותפים בכירים בממשלת הימין שתקום מיד לאחר הבחירות, בראשותו של ראש הממשלה ניר ברקת.
מי ניצח?
השאלה שעולה מיד בראש היא: מי ניצח? ובניתוח קר נראה שאכן הפרקליטות נצחה. בסופו של דבר היא הצילה בחסדי שמים את עם ישראל מהאיש המושחת הזה [כדבריו של ראש המערכת בהקלטות שדלפו], והיא הביאה אותו לעסקת טיעון מה שרצתה והאמינה מלכתחילה שיקרה, שהרי רק בגלל זה הגישה את האישומים המופרכים בתיק 4000, כי הפרקליטים שם היו משוכנעים בכל מאת האחוזים שנתניהו ישבר לפני המשפט.
אמנם יש כאן ניצחון מסויים לפרקליטות, אבל אם הפרסומים אודות סגירת תיק 2000 והורדת סעיף השוחד ב4000 נכונים, הרי שהכישלון וההפסד הצורב שלהם מכפה על הנצחון הזעום הזה, כי אמנם הם מצליחים להוציא מנתניהו הודאה על הפרת אמונים בשני תיקים, אבל הם מודים בריש גלי על פייק בתיק 2000 ועל פייק שוחד בתיק 4000. אימון הציבור בתיקים הללו גם ככה לא גבוה במיוחד, וההסדר לא יתרום להגברתו.
נתניהו להיכן?
קשה לדמיין את המערכת הפוליטית בלי נתניהו, זה נראה כמו חביתה בלי ביצים. האיש שידע ללהטט בין כל המוקשים ולייצר כותרות על בסיס דו יומי, היווה מוקד חדשות וססגוניות. כשדמותו תיעלם, הכל יהיה יבש הרבה יותר, הכותרות יהיו משמימות למדי, והרייטינג התקשורתי יצנח מחוסר ענין לציבור. בדיוק כפי שהתרחש בתקשורת האמריקאית לאחר בחירתו של ביידן.
האם נתניהו אכן ייעלם מהכותרות לגמרי, ויהפוך להיות אזרח מן השורה? יתכן והוא מצפה להעתיק מתאומו - אריה דרעי, ולהשאיר לעצמו את המושכות של הליכוד גם בהיותו בקיסריה. אך כמובן זה לא יתאפשר לו, בשונה מנאמנותם של חברי ש"ס למנהיגם, שגם ככה אין להם הרבה מה להרוויח אם יבגדו בו בלי תמיכה רבנית מובהקת, בליכוד ברגע חתימת ההסכם יתנדפו כל מאמיניו ומקורביו ויחלו קרבות ירושה עקובות מדם, לא ישראל כץ ולא ניר ברקת, לא אמיר אוחנה ולא אלי כהן, ואפילו האחרונים ברשימה, אלו שמתזזים בין המיקרופונים וגומרים פיהם שבח על מנהיג הליכוד - גם הם ישכחו מי הוא ומה שמו. כל נאמניו, עד האחרון שבהם, יפנו לו גב ויטמנו את ראשם בקלחת המריבות על שלטון הליכוד. חצרות חדשות יצוצו, מי המקורבים לברקת ומי המקורבים לכץ, ולנתניהו לא נשאר.
האם יש לו עוד סיכוי לחזור שוב לאחר שנות ההפסקה שיכפו עליו בפרקליטות? יתכן שכן. אך בסבירות גבוהה ניתן לומר שזה לא יקרה. אחרי שהליכוד כבר יהיה בלעדיו, תחת הנהגתו של אחר, לא בהכרח ירוצו המתפקדים להשיב את נתניהו לראש ולסכן את מפלגתם בשנות אופוזיציה נוספות. נקודה נוספת, אולי פתאום ייזכר נתניהו מה זה חיים רגועים מחוץ למצלמות, חיים שלא בוחנים אותך בשבע עיניים על כל קנייה במכולת, ודווקא יהנה מהרעיון, ויחליט לבלות את שארית חייו בצורה כזאת.
לא חלף זמן רב מפרסום הידיעה, וכבר ארגוני השמאל הודיעו על כוונתם לפתוח בסדרת הפגנות מול ביתו של הקדוש מנדלבליט, במטרה למנוע ממנו לחתום על עסקת הטיעון. הם אלו שהזדעזעו בכל פעם שנתניהו העז לכפור באישומים שהאשים אותו מנדלבליט, הם אלו שחרדים לכבודה של מערכת אכיפת החוק, וכעת לטעמם הגיעה השעה להשפיע עליו להימנע מחתימה, כשם שהשפיעו עליו להגיש את ההמלצות לפתוח בחקירה לפני כחצי עשור.
ניתוח הכוונות מצד שני הצדדים להגיע לחתימה, מוביל לאינטרס ברור מצד שניהם. הפרקליטות שגם ככה מבינה שהאישומים תלויים על בלימה, והרשעה בבית משפט ממש לא מוכרחת, חרדים מיום פסיקת הדין שמא יזוכה הנאשם. מאידך, נתניהו שלא מעניק אף קמצוץ אמון במערכת המשפט, משוכנע באי יכולתו לזכות במשפט צדק, וממילא מעדיף לסיים את הסיפור מהר ככל הניתן, וללא הרשעה.
אנו החרדים יכולים רק להרוויח מעזיבתו של נתניהו את המערכת הפוליטית, דבר שיביא בוודאות גמורה להפלת הממשלה בתוך תקופה קצרה [עוד לפני שיספיק ליברמן לחדש את גזירת המעונות בשנה הבאה], ומה שיגרום שוב להקמת ממשלת ימין-חרדים רחבה מאוד, עם יכולת הטלת ווטו על צירוף ליברמן לקואליציה. ולכן, מי שאמור להיות מודאג יותר מכולם מעיסקה כזו, הוא דווקא ראש הממשלה אביגדור ליברמן [לא טעיתי], שעתיד להעביר את השנים הקרובות באופוזיציה, כמעט בוודאות. נפתלי בנט וגדעון סער, לעומתו, סביר להניח שיהיו שותפים בכירים בממשלת הימין שתקום מיד לאחר הבחירות, בראשותו של ראש הממשלה ניר ברקת.
מי ניצח?
השאלה שעולה מיד בראש היא: מי ניצח? ובניתוח קר נראה שאכן הפרקליטות נצחה. בסופו של דבר היא הצילה בחסדי שמים את עם ישראל מהאיש המושחת הזה [כדבריו של ראש המערכת בהקלטות שדלפו], והיא הביאה אותו לעסקת טיעון מה שרצתה והאמינה מלכתחילה שיקרה, שהרי רק בגלל זה הגישה את האישומים המופרכים בתיק 4000, כי הפרקליטים שם היו משוכנעים בכל מאת האחוזים שנתניהו ישבר לפני המשפט.
אמנם יש כאן ניצחון מסויים לפרקליטות, אבל אם הפרסומים אודות סגירת תיק 2000 והורדת סעיף השוחד ב4000 נכונים, הרי שהכישלון וההפסד הצורב שלהם מכפה על הנצחון הזעום הזה, כי אמנם הם מצליחים להוציא מנתניהו הודאה על הפרת אמונים בשני תיקים, אבל הם מודים בריש גלי על פייק בתיק 2000 ועל פייק שוחד בתיק 4000. אימון הציבור בתיקים הללו גם ככה לא גבוה במיוחד, וההסדר לא יתרום להגברתו.
נתניהו להיכן?
קשה לדמיין את המערכת הפוליטית בלי נתניהו, זה נראה כמו חביתה בלי ביצים. האיש שידע ללהטט בין כל המוקשים ולייצר כותרות על בסיס דו יומי, היווה מוקד חדשות וססגוניות. כשדמותו תיעלם, הכל יהיה יבש הרבה יותר, הכותרות יהיו משמימות למדי, והרייטינג התקשורתי יצנח מחוסר ענין לציבור. בדיוק כפי שהתרחש בתקשורת האמריקאית לאחר בחירתו של ביידן.
האם נתניהו אכן ייעלם מהכותרות לגמרי, ויהפוך להיות אזרח מן השורה? יתכן והוא מצפה להעתיק מתאומו - אריה דרעי, ולהשאיר לעצמו את המושכות של הליכוד גם בהיותו בקיסריה. אך כמובן זה לא יתאפשר לו, בשונה מנאמנותם של חברי ש"ס למנהיגם, שגם ככה אין להם הרבה מה להרוויח אם יבגדו בו בלי תמיכה רבנית מובהקת, בליכוד ברגע חתימת ההסכם יתנדפו כל מאמיניו ומקורביו ויחלו קרבות ירושה עקובות מדם, לא ישראל כץ ולא ניר ברקת, לא אמיר אוחנה ולא אלי כהן, ואפילו האחרונים ברשימה, אלו שמתזזים בין המיקרופונים וגומרים פיהם שבח על מנהיג הליכוד - גם הם ישכחו מי הוא ומה שמו. כל נאמניו, עד האחרון שבהם, יפנו לו גב ויטמנו את ראשם בקלחת המריבות על שלטון הליכוד. חצרות חדשות יצוצו, מי המקורבים לברקת ומי המקורבים לכץ, ולנתניהו לא נשאר.
האם יש לו עוד סיכוי לחזור שוב לאחר שנות ההפסקה שיכפו עליו בפרקליטות? יתכן שכן. אך בסבירות גבוהה ניתן לומר שזה לא יקרה. אחרי שהליכוד כבר יהיה בלעדיו, תחת הנהגתו של אחר, לא בהכרח ירוצו המתפקדים להשיב את נתניהו לראש ולסכן את מפלגתם בשנות אופוזיציה נוספות. נקודה נוספת, אולי פתאום ייזכר נתניהו מה זה חיים רגועים מחוץ למצלמות, חיים שלא בוחנים אותך בשבע עיניים על כל קנייה במכולת, ודווקא יהנה מהרעיון, ויחליט לבלות את שארית חייו בצורה כזאת.