תיקון ליל שבועות מלשון....

HILALI

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
חפשתי חומר הקשור לחג השבועות. תוך כדי רפרוף באתרים שונים (מובן שהאתר לא מהווה תחליף לספרים הקיימים אצלי בבית), גליתי את הפסקה הבאה:
ציטוט מתוך אתר פורטל עובדי הוראה| מרחב פדגוגי

לימוד זה של ליל שבועות נקרא "תיקון", מהמילה – התקנה - בתיקון ליל שבועות מתקינים קישוטים לתורה, כפי שמכינים ומקשטים את הכלה לקראת החופה.

למיטב ידיעתי, "תיקון" הוא שם-הפעולה של הפועל "תִּקֵּן" בבנין פיעל, ולא של הפועל "התקין" בבנין הפעיל.
אני טועה?!
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
לא טועה, אבל למה אומרים "והתקין לו ממנו בנין עדי עד" ולא "ותיקן"? אולי זו אחת מהמילים שמשתנות בין פיעל והפעיל (כמו קבלת פנים /הקבלת פנים, לויה/הלויה, ועוד).
 

HILALI

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
אולי זו אחת מהמילים שמשתנות בין פיעל והפעיל (כמו קבלת פנים /הקבלת פנים, לויה/הלויה, ועוד).
הסיבה היתה נראית 'מוקרצת' ,ללא מקור, שלא חשבתי בכיוון הזה.
בכל אופן, לא למדתי את הסיבה הזו.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
הסיבה היתה נראית 'מוקרצת' ,ללא מקור, שלא חשבתי בכיוון הזה.
בכל אופן, לא למדתי את הסיבה הזו.
המקור של "להתקין קישוטים לכלה" הוא בזוהר, בקטעים המדברים על ליל שבועות.
 

HILALI

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
המקור של "להתקין קישוטים לכלה" הוא בזוהר, בקטעים המדברים על ליל שבועות.
השאלה שלי היתה האם קיימת אפשרות לומר תיקון מלש' התקנה, כלומר, האם תיקון ליל שבועות הוא אכן על שם ההתקנה וכו'...
לדעתי, יותר נכון לומר שהתקן ליל שבועות זה מלש' התקנה, ותיקון מלש' תקנה.
יכול להיות שאני טועה!
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מה ששמעתי עוד בילדותי הוא המדרש, שה'תיקון' בא לתקן את המחדל של בני ישראל בכך שישנו בליל מתן תורה במקום להשתוקק ולהמתין לקבלתה מתוך ערות, ולא עוד אלא שמשה היה צריך להעירם ולזרזם לצאת להר סיני בשעה שהקב"ה כבר המתין להם שם.
לבד מזאת, 'תיקון' בארמית משמעו 'קישוט', כך שלטעם של הכנת קישוט לתורה אין קשר לפועל 'תקן' בלשה"ק.
הנה מה שכתוב בעניין ב'מכלול' (ההדגשות שלי):
השם תיקון ליל שבועות הגיע מספר הזוהר, שם מופיעה המילה הארמית "תיקון", שפירושה בעברית- "קישוט". הכוונה היא שהאנשים שאומרים את ה"תיקון" הם השושבינים המקשטים את הכלה - התורה כביכול, במהלך הלילה, לקראת כניסתה לחופה למחרת בבוקר, בעת קריאת עשרת הדיברות. יש המסבירים זאת מלשון התקנה - התכוננות לקבלת התורה שהיהודי אמור להרגיש כל שנה מחדש ביום בו ניתנה התורה. טעם נוסף שניתן לכינוי 'תיקון' הוא שלימוד התורה בלילה שלפני מתן תורה מתקן את חטאם של בני ישראל שנאמר במדרש שיר השירים רבה ישנו עד מאוחר ביום מתן תורה במקום לצפות בכיליון עינים, והקב"ה נאלץ להעיר אותם בקולות וברקים.
 

HILALI

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
@אפכא מסתברא תודה רבה על הפירוט.
לבד מזאת, 'תיקון' בארמית משמעו 'קישוט', כך שלטעם של הכנת קישוט לתורה אין קשר לפועל 'תקן' בלשה"ק.
עכשיו הפירוש מתיישב. חבל שבאתר פורטל עובדי הוראה לא דואגים לציין זאת.
ההקבלה שהם עשו בין ה'תיקון' ל'התקנה' ללא ההסבר המילולי של המילה מארמית, היה נראה קצת לא קשור.
ושוב, תודה רבה על ההסבר המפורט!
 

סערצע

משתמש מקצוען
מה ששמעתי עוד בילדותי הוא המדרש, שה'תיקון' בא לתקן את המחדל של בני ישראל בכך שישנו בליל מתן תורה . .
רק להעיר: המדרש הנזכר אינו סיבת ה'תיקון', כי־אם עצם הָעֵרוּּּת בלילה זה.
הקישור ביניהם הינו מ'מסורת הגננות' בלבד...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  9  פעמים

לוח מודעות

למעלה