כללי תוספת שבת >>>✨הנה זה קורה: היצירות של אתגר דריבל!

[לוטוס]

תודה למנהלות היקרות @EPaP ו @קלרינט על האתגר המדהים והחשוב!
שמחתי ונהנתי ליטול חלק בזה

(גם היצירה שלי היתה במקור בין הראשונים, אם זה משנה...)

רקע קצר ללוגו:
גשטאלט שהוא זוג פמוטים שהמרווח ביניהם יוצר את חור המנעול
הצורניות היא גם האות ש של שמור ושבת
צבעוניות של שקיעה ואור נרות השבת

 

[לנדא]

היה לי עונג להיות חלק מנבחרת התותחים שנבחרה לאתגר.
זה לגמרי לא מובן מאליו לעמוד בשורה מול מעצבים ומעצבות מוכשרים בצורה לא רגילה.
עצם השותפות היא כבר פרס "נוצץ" (אמרנו הזמנה נוצצת, לא? )

בעיצוב הלוגו עמדה בפני העובדה שהתוסף בעז"ה ישמש אתרים בכל העולם,
מה שאומר שקהל היעד שלו (כלומר אלו שיתקלו בו בעת חסימת האתר)
אינם בדווקא יהודים או שומרי מסורת.
אי לכך נמנעתי מכל סמל שדורש "הכרות עם היהדות"
וחיפשתי ויזואל שיובן גם לגוי מערבות אנטרטיקה.
לכן השתמשתי במגן דוד - סמל יהודי אוניברסלי, שאינו שייך בדווקא להלכה או מנהג.
בשילוב אייקון המנעול והצבעוניות היהודית מובהקת.
- נוצרת אמירה ברורה: האתר סגור כרגע בשל סיבות "יהודיות".

ושוב, מודה מכל הלב. על הזכות.
ומודה מכל הלב למארגנות וליוזמות:
כל הכבוד על היוזמה, על הארגון, על הדרבון, על היותכן.
תודה מכל הלב.

 

[לאה הופמן]

הי כולם.

כשקיבלתי את האימייל גילית שהפעם האתגר ממש מגרה אותי
והחלטתי ללכת על זה, רק מה לא על שעות העבודה ולא על חשבון הילדים,
אז מה כן?
החלטתי לעשות את החשיבה עם הילדים, ולראות לאן זורם.
ישבנו בצהריים ושאלתי אותם מה זה אצלם שבת, מה זה אומר להם, איזה ציור עולה להם בעיניים,
הם התחילו לזרוק דברים שסתם ככה תמיד מעניין לשמוע מהצד שהלם..

הבת שלי אמרה דבר ראשון פרחים והבן שלי שולחן חחח
תכלס התחלנו לצייר את כל הדברים שהם אמרו המעניין היה שנרות
שהייתי בטוחה שיגידו ראשון הגיע ככה רק אחרי איזה 5 דברים...
(סתם טיפ על הדרך, המון פעמים נעזרת בילדים לסיעור מוחות,
זה פותח את הראש, זה סתם כך כיף,
וגם שלא נכנסים לאיזשהו תבנית קל יותר להגיע למקומות שונים.)

ואז התחלתי לצייר כל מיני דברים של מחשבים ולראות איך אני מחברת את זה
והילדים התעצבנו אמא זה לא קשור לשאבעס מה הקשר?

אז החלטתי כן ללכת על נרות,
כי בסופו של דבר אין כמו זה מסמל את השבת, את האור ואת היופי.

תכלס מפה לשם הרעיון התגבש,
התלבטתי בין כפתור ההפעלה לכפתור העצור (האמת שניסיתי את שתיהם מבחינה עיצובית)
אבל החלטתי שכפתור העצור יותר מסמל לי את העצירה,
החנויות נכנסות למין השהיה, זה זמן שלא מתאים לעסקאות, הוא קודש והחלטתי ללכת על זה.
אז זהו
סליחה על הנאום,

שבתות מבורכות ושמורות לכולנו!

 

[סגנון-7]

דבר ראשון התמרור ברור
"אין כניסה"

ולאחר מכן התוספת עם ההסבר והפרשנות:
שמור וזכור, שלהבות מרצדות, דיבור אחד
הציטוט האלוקי שמלווה אותנו מאז היותנו לעם.

ולמרות שמדובר בתמרור, בחרתי בצבעוניות פחות מאיימת, יותר מוארת ומזמינה.

 

[שמואל גרינשטיין]

למרות ששמירת שבת במרחב הציבורי נמצאת במרכז המחלוקות בין שומרי המסורת לציבור הכללי, הרי שנרות השבת במרחב האישי נמצאים בקונצנזוס. גם אנשים הרחוקים משמירת השבת והמצוות, מכירים את נרות השבת, חלקם אף מדליקים בביתם נרות לכבוד שבת, וכמדומה שאין אף יהודי שלא זע משהו בליבו, בעת שיתקל בנרות השבת.

לכן היה חשוב לי להביע את שמירת השבת באתר על ידי הנרות.

נעילת האתר הינה אקט סימלי, אולם לא נעילת האתר נמצאת בפרונט, אלא השבת. מה גם שהימנעות ממלאכה, הינה פעולה פסיבית. לכן הבעתי את המנעול כחלל, כביכול הפתילה שעליה נתפסת השלהבת, המכריזה על השבת.

השלהבת גם עולה מעל הטקסט, כי השבת הינה מרוממת ונעלה יותר מאשר האקט הסימבולי של נעילת האתר. השבת מחברת אותנו אל מה שלמעלה מאיתנו. השלהבת העולה רומזת לחלק המרומם אליו אנו מתחברים בשמירת השבת.

הצבעוניות של הטקסט קיבלה צבעוניות של דיגיטל, להביע מצד אחד את הפורמט הדיגיטלי, ומצד שני את המנוחה הרגועה של השבת. מנגד, הלהבה נצבעה בצבע מאיר ובולט, להדגיש את האור השבתי.

תודה ל @chavi9 על הכיוון הטיפוגרפי. אם לא הרעיון שלה, לא הייתי מצליח להשלים את המיתוג בזמן. איזה כיף הפרגון ההדדי, למרות שהיא חשבה על זה בעצמה (בהחלט קורה ששנים חושבים על דברים דומים), היא החליטה לא לקחת את הקרדיט. אני חושב שזה בהחלט מגיע לה.

נ.ב.
מקוצר הזמן, לא מספיק להעלות הדמיה. יהי רצון שייחשב לי כאילו עשיתי.

 

[א-ירושלמית]

כשהתחלתי להתקשקש יצרתי דברים חמודים ואפילו יפים, אבל לא התחברתי. כבד מדי, סגנון אולי מיושן, לא יודעת. זה לא "זה".

ופתאום נזכרתי. כשחשבתי על האייקון לתוסף, ראיתי מול עיני את הלוגו של אלמנטור. נקי, מינימליסטי, חד וברור. לוגו קליט וזכיר. לוגו מצויין.
מה יקרה אם אהפוך אותו?

הופה! זה זה!
אפילו את הצבעים כבר הכנסתי. דלגתי לכם על שלב
הכחול הכהה, האצילי, המלכותי. השבתי.
והצהוב-אדום-זהב, שוב, המלכותיות.
עגלתי מעט את הפינות, כדי לתת תחושה יותר זורמת ואורגנית. לא הייטקית ומרובעת-מקובעת.

הוספתי את השם. "שמור", עברית ואנגלית. שוטטתי בין הפונטים האנגליים שלי בתסכול, אני לא מספיק מכירה אותם. לא - מספיק - מכירה. צריך כאן פונט סריפי שיתאים לפונט עברי סריפי, פונט עם ניחוח מסורת, פונט שישדר יהדות, יהודים.
בבת אחת מצאתי! הפונט האנגלי הצר והסריפי הזכיר לי פתאום שיש לו אפילו אח יהודי, יידישקייט של אאא. נסיון קטן - ו-הופ! זה הולך יפה! שתי שלהבות משלימות את התמונה. שבתי לגמרי.
נסיון למקם אותו למטה, בתחתית האייקון, נדון לכשלון. לא יפה, לא עובר טוב. למעלה זה מצויין. זה סוגר את הריבוע, נועל את הדלתות, ועדיין שומר על הש' של שבת ושל שמור.

ואז עשיתי את הפאבאייקון

והייתי גם חייבת לבדוק איך זה יעבוד בחי:

הופ.
באמת חסום!
איזה יופי. לכבוד שבת קודש.