נכון אנחנו בפורום מאיירים, אך בכל אופן המנוחה (רחלי גוטמן (מנדלסון)היתה תלמידה שלי לרישום והוראת האמנות, אז אולי זה שייך גם לכאן.
וסתם כי חשוב לי לשתף.
עוד לפני תום הלימודים כבר עבדה איתי, בדיוק אתמול היתה בדרך לעבודה, השארתי לה מספר דברים בתא שלי...
משאירה הודעה לרחלי
רחלי יקרה,
רק רציתי להגיד לך שלא מצאתי את התא שלך בחדר המורות אז שמתי את הקלסר בתא שלי.
תוכלי לקחת אותו משם.
המערכים מעולים. כמו כל דבר שאת עושה. אם הציון בסמינר לא ייעודכן תעדכני אותי ואסדר זאת.
אני מתנצלת על העיכוב.
מצחיק. כשנפגשנו במפגש מורות בתחילת השנה ראיתי אותך עם שרשרת עץ ירוקה, מעניין אם זכרת כי לפני שנים כשלימדתי אותך כל פעם שענדתי שרשרת עץ דומה (סחבתי מסבתא שלי) לא גמרת להחמיא לי.
להחמיא את יודעת מעולה.
לחברות , למורות,
תמיד דיברת בהערצה על אמך על משפחתך, על סבא שלך.
זוכרת עדיין את פרויקט ה"כסא הריק" שיצרת בהשראת אימך.
אחד הדברים שאני לומדת ממך זה איך להיות מרוצה מהכל!
היית גאה בסבא בעל התשובה שעלה לארץ במסירות נפש, היית גאה בסבא שעדיין לא בעל תשובה זה שנתן לך המון ספרי אמנות.
נכון שזו אולי לא חכמה גדולה להיות מרוצה כל כך כשאת יפה (עם המטפחת לא פחות) , חכמה, מוצלחת, נועזת (הסתפרת הראשונה לקארה ) , אהובה ומוכשרת.
איך שהוא אני בטוחה שגם את כל הקשיים שהיו בדרך שדרגת לחלק מבניית אישיותך המדהימה.
אני אוהבת שהפסקת לקרוא לי "המורה" , הרבה יותר נח לי שאת קראת לי בשמי, אפילו כשהיית באמת תלמידה שלי הייתן קבוצה מנצחת ברמה אנושית כל כך גבוהה היה מרתק להימצא בחברתכן.
מצטערת רחלי, תלמידתי, חברתי וקולגה שלי.
מצטערת שלא החזרתי את הקלסר בזמן, שלא קראת את המחמאות בזמן.
וסתם כך שהלכת כל כך לא בזמן.
תחסרי לי
מאוד.
כבר מעכשיו.
מרים.