אעתיק כאן את כל השרשור.. בתקווה שתמצאו מענה לשאלתכם.
'לחם' זכר או נקבה?
האם לחם בלשון המקרא הוא זכר או נקבה, מחד גיסא מצינו מקראות כמו 'הוא הלחם', ומאידך נאמר על שתי הלחם 'סולת תהיינה חמץ תאפינה', וכן בגמרא נזכר תמיד 'שתי הלחם' ולא 'שני הלחם'.
גלילי
רש"י ויקרא פרק כד
(ט) והיתה - המנחה הזאת, שכל דבר הבא מן התבואה בכלל מנחה הוא:
ואכלהו - מוסב על הלחם, שהוא לשון זכר:
אמנם ראה עוד,
תוספות מסכת מנחות דף צד עמוד א
שתי הלחם - במשנה ובמקרא קרוי לשון זכר ולשון נקבה דהכא תנן שתי הלחם ובשמואל (א י) כתיב גבי שאול ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם ולעיל פ' ואלו מנחות (דף עה
קרי ליה לשון זכר דקאמר בבא מלחם גדול וכתיב (ישעיה נא) ולא יחסר לחמו.
מור
לחם עוני - שעונים
עליו דברים הרבה (פסחים קטו).
לֶחֶם
צָר וּמַיִם לָחַץ (ישעיהו ל,כ).
ונלאיתי מלהמשיך.
kivi
במלבי"ם בפרשת אמור כתב שלחם הוא לשון נקבה
'אך לבן ננס ס"ל דיהיו לשון זכר וא"כ אינו קאי על
הלחם שהיא לשון נקבה. כמ"ש סולת תהיינה. כי כבר התבאר. שכ"מ שבא פעל אחד על שני שמות יתפס כפי השם שהוא עקר ואם עקר הפעל נאמר על הלחם היה ל"ל תהיינה'.
גלילי
kivi כתב:במלבי"ם בפרשת אמור כתב שלחם הוא לשון נקבה
'אך לבן ננס ס"ל דיהיו לשון זכר וא"כ אינו קאי על הלחם שהיא לשון נקבה. כמ"ש סולת תהיינה. כי כבר התבאר. שכ"מ שבא פעל אחד על שני שמות יתפס כפי השם שהוא עקר ואם עקר הפעל נאמר על הלחם היה ל"ל תהיינה'.
וראה גם
מלבי"ם אילת השחר פרק מב
ושם לחם בא לפעמים בלשון זכר ולפעמים בלשון נקבה. ובמ"ש והיתה ללחם לאזכרה ואכלוהו. כינוי והיתה מוסב על המנחה. כי שם לחם בא שם בלשון זכר. (אמור סימן רל"ב ועיי"ש ס' רל"ג):
יהושע מונדשיין
וכבר דנו במקו"א בכלל המיוחס לראב"ע, שכל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו או נקבהו.
זקן ששכח
יהושע מונדשיין כתב:וכבר דנו במקו"א בכלל המיוחס לראב"ע, שכל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו או נקבהו.
האם התכוון כב' לדברי חכם באשי באחד האשכולות שאין זה מהאב"ע, או שמא נתכוין למקור קדום יותר? אם כן, נשמח אם יציין מקור ברור.
שמואל ברמה
דברי חכם באשי? איפה? העלה בבקשה את האשכול.
גלילי
חיפוש קטן <זכרהו>:
viewtopic.php?p=14665#p14665
שומר מסורת
הלא ידעתם שישנם מילים שהם גם זכר וגם נקבה
כמו: כיכר - כף - מחט - אבן - באר - גפן - גורן - חצר - וכו'
יהודה בן יעקב
פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן רנד ס"ק ב
ואם בא לחם בזכר וחררה נקיבה, בלשון המחבר, אין לחוש, כי מצאנו פת בלשון נקיבה, משלי י"ז א', וכ"ג ח'. ולחם בא בזכוריו, מלכים [א] י"ד ג' עשרה לחם, תלים ק"ד ט"ו ולחם לבב אנוש יסעד, ובתורה במדבר ד' ז' ולחם [התמיד עליו] יהיה. ואל תשיבני מלחם תנופה "שתים" ויקרא כ"ג י"ז, קאי על תנופה, מורם מנחה "חדשה", עיין רש"י שם
הנושאים החמים
הנושאים החמים
