שרוצים לכתוב 'הגובה שלו' איך כותבים, 'גבהו' או 'גובהו'

saranus

משתמש פעיל
גובהו
מה הצד בכלל לכתוב גבהו?
אביא כמה ציטוטים מהמקרא וחז"ל
שמואל א פרק יז פסוק ד
(ד) וַיֵּצֵ֤א אִֽישׁ־הַבֵּנַ֙יִם֙ מִמַּחֲנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים גָּלְיָ֥ת שְׁמ֖וֹ מִגַּ֑ת גָּבְה֕וֹ שֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת וָזָֽרֶת:
משנה מסכת מידות פרק ד משנה א
פתחו של היכל גבהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות וארבע דלתות היו לו שתים בפנים [אגב על אותו משקל גם רוחב שלו ראה בציטוט שנכתב 'רחבו].
'
שמות רבה (וילנא) פרשת בשלח פרשה כה
והיה גבהו של מן יותר ממי המבול
ויש כהנה רבות, אך די בזאת.
 

saranus

משתמש פעיל
וכדי שלא ישאלו אם כן מה הצד לכתוב גובהו, לכך אביא גם לזה ציטוטים מחז"ל
משנה מסכת מידות פרק ג
משנה ז
פתחו של אולם גובהו ארבעים אמה
מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ד
מה משכן עשר אמות כן גובהו של משה עשר אמות י
תלמוד בבלי מסכת נזיר דף נב עמוד ב
הואיל ורוב גובהו של אדם
וגם בזה עוד כהנה רבות.
 

סוגרים שידוך

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
הכלל הוא: אם הקמץ הקטן או חטף הקמץ קיימים בכל צורות המילה, אין מסמנים את תנועת o בווי"ו. למשל, אמנם (אָמְנָם – אבל האומנם, הַאֻמְנָם), חכמה (חָכְמָה), קרבן (קָרְבָּן), תכנית (תָּכְנִית), תכנה (תָּכְנָה), לשמרו (לְשָׁמְרוֹ), בשכבך (בְּשָׁכְבְּךָ), צהריים (צָהֳרַיִם), מחרת (מָחֳרָת), אנייה (אֳנִיָּה), אפנה (אָפְנָה). אבל בבניין הָפְעַל התנועה o (קמץ קטן) מסומנת באות וי"ו. למשל, הופקד (הָפְקַד).

הערה: רבים בוחרים לכתוב "חוכמה", "קורבן", "תוכנית", "תוכנה", "לשומרו", "בשוכבך", "אונייה" ו"אופנה" – בניגוד לכלל.

אבל אם יש למילה צורה שבה היא נכתבת עם ו' אזי יש להשתמש עם ו' גם אם אפשר אחרת, כמו למשל צורכיכם (צָרְכֵיכֶם – המקור: צֹרֶךְ), חודשיים (חָדְשַׁיִם - המקור: חֹדֶשׁ), אוזניים (אָזְנַיִם – המקור: אֹזֶן), חומרים (חֳמָרִים – המקור: חֹמֶר), חומרי הדברה (חָמְרֵי-).
 

saranus

משתמש פעיל
הכלל הוא: אם הקמץ הקטן או חטף הקמץ קיימים בכל צורות המילה, אין מסמנים את תנועת o בווי"ו. למשל, אמנם (אָמְנָם – אבל האומנם, הַאֻמְנָם), חכמה (חָכְמָה), קרבן (קָרְבָּן), תכנית (תָּכְנִית), תכנה (תָּכְנָה), לשמרו (לְשָׁמְרוֹ), בשכבך (בְּשָׁכְבְּךָ), צהריים (צָהֳרַיִם), מחרת (מָחֳרָת), אנייה (אֳנִיָּה), אפנה (אָפְנָה). אבל בבניין הָפְעַל התנועה o (קמץ קטן) מסומנת באות וי"ו. למשל, הופקד (הָפְקַד).

הערה: רבים בוחרים לכתוב "חוכמה", "קורבן", "תוכנית", "תוכנה", "לשומרו", "בשוכבך", "אונייה" ו"אופנה" – בניגוד לכלל.

אבל אם יש למילה צורה שבה היא נכתבת עם ו' אזי יש להשתמש עם ו' גם אם אפשר אחרת, כמו למשל צורכיכם (צָרְכֵיכֶם – המקור: צֹרֶךְ), חודשיים (חָדְשַׁיִם - המקור: חֹדֶשׁ), אוזניים (אָזְנַיִם – המקור: אֹזֶן), חומרים (חֳמָרִים – המקור: חֹמֶר), חומרי הדברה (חָמְרֵי-).
החכמתי מאד מתשובתך, אך לא התייחסת בתשובתך למקורות שהבאתי לשני הצדדים.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מילא, אף אחד לא יתבלבל לחשוב ש'גובהו' היינו 'גובה אותו', אבל יש מלים שבהן יש הבדל מהותי בין צורתן בקמץ קטן לצורתן בחולם מלא, ואותן יש אכן להקפיד לכתוב כראוי, קמץ קטן במקומו וחולם מלא במקומו. לדוגמא: ''לשומרה - לשמרה'' - הראשון משמעו 'לשומר שלה' (או: 'לשומר אותה') והשני משמעו - לשמור אותה. ''לעובדו - לעבדו'' - הראשון 'לעובד שלו' או 'לעובד אותו' והשני - 'לעבוד אותו'.
 

saranus

משתמש פעיל
מילא, אף אחד לא יתבלבל לחשוב ש'גובהו' היינו 'גובה אותו', אבל יש מלים שבהן יש הבדל מהותי בין צורתן בקמץ קטן לצורתן בחולם מלא, ואותן יש אכן להקפיד לכתוב כראוי, קמץ קטן במקומו וחולם מלא במקומו. לדוגמא: ''לשומרה - לשמרה'' - הראשון משמעו 'לשומר שלה' (או: 'לשומר אותה') והשני משמעו - לשמור אותה. ''לעובדו - לעבדו'' - הראשון 'לעובד שלו' או 'לעובד אותו' והשני - 'לעבוד אותו'.
כתיבה נכונה היא לא רק בשביל שלא יטעו. במיוחד בעריכת ספר למכון מכובד.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
כתיבה נכונה היא לא רק בשביל שלא יטעו. במיוחד בעריכת ספר למכון מכובד.
כשכותבים בטקסט מנוקד - כותבים תמיד בלי ו', לפי כלל סל"ק - הברה סגורה לא מוטעמת תנוקד בתנועה קטנה (קמץ קטן).
אבל כשכתבו את המשנה והגמרא ללא ניקוד, לפעמים הוסיפו ו' במקום שאפשר לטעות בין מילה זו לאחרת.
 

saranus

משתמש פעיל
כשכותבים בטקסט מנוקד - כותבים תמיד בלי ו', לפי כלל סל"ק - הברה סגורה לא מוטעמת תנוקד בתנועה קטנה (קמץ קטן).
אבל כשכתבו את המשנה והגמרא ללא ניקוד, לפעמים הוסיפו ו' במקום שאפשר לטעות בין מילה זו לאחרת.
האם מדבריך נראה שיש לכתוב גבהו בלא ו', ולא כפי שכתבו האחרים כאן?
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
האם מדבריך נראה שיש לכתוב גבהו בלא ו', ולא כפי שכתבו האחרים כאן?
כאן אולי השיקול הפוך: אולי אפשר להתבלבל בין גָּבְהוֹ לגָבְהוּ, תלוי בהקשר המילה. אבל שניהם 'כשרים', וגם בדברי הגמרא עצמה אין אחידות בזה, לפעמים אפילו באותה שורה (קידושין מד ב - שדכו-שידכו).
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אגב, הערה לגבי ניסוח השאלה שבכותרת: הניסוח הנכון הוא 'כשרוצים לכתוב...' שמשמעותו: כאשר רוצים לכתוב. 'שרוצים' משמע - 'אשר רוצים'. (זו טעות רווחת בימינו.)
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מזל שאני לא יודע דקדוק... לפני כל משפט הייתי שובר ת'ראש..:p:p:p
רצונך לומר - 'מזל שאני לא מתעסק בדקדוק'... כי אילו היה עליך להתעסק בדקדוק בלי לדעת (כדבריך) כי אז אוי היה לך ואבוי ללקוחותיך:)
 

בת מלך

משתמש מקצוען
אגב, הערה לגבי ניסוח השאלה שבכותרת: הניסוח הנכון הוא 'כשרוצים לכתוב...' שמשמעותו: כאשר רוצים לכתוב. 'שרוצים' משמע - 'אשר רוצים'. (זו טעות רווחת בימינו.)
יישר כוח על ההערה החשובה.
טעות זו יכולה לגרום ממש אי הבנות, והראשונים שצריכים להקפיד עליה הם אלו המוציאים מתחת ידם חומר כתוב.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  21  פעמים

לוח מודעות

למעלה