הנושאים החמים
הנושאים החמים
בפרק האחרון בשניה לפני האור של @Ruty Kepler, היא מביאה את בעיית המדידה.
קראתי את זה כמה פעמים בשבת, ולא באמת הבנתי.
מצטטת פה את הקטעים הרלוונטיים:
_______________________________________________________________________________________________________
האנושות כבר הכירה את הדואליות, ועדיין - תאוות הידע שלה לא ידעה גבול. היא יצרה מחיצה עם שני סדקים צרים, שלחה אליה אלומת חלקיקי חומר קוואנטי. הם היו אמורים לפגוע בקיר בשני קווים ישרים. אבל החומר לא התנהג כמו שכולם ציפו. נציגיו - חלקיקים קטנים וגשמיים, התאבכו על הקיר ממול כמו קרני אור. כאילו ניסה החומר לתעתע באנושות, להבהיר לה שהוא הרבה יותר מחומר.
שכמוה וכמו האור, הוא גם וגם.
יש דברים שעדיף לא לבדוק, אולי ניסה החלקיק לאמר לאנושות. לא לדעת. הם עדינים מדי, רגישים. אם אתה מברר על אודותיהם, איפה בדיוק הם ממוקמים, מה הם עושים, פונקציית הגל קורסת. הקסם נעלם.
_________________________________________________________________________________________________________
מישהו יכול להסביר לי איך מתבצעת המדידה הזו,
למה ואיך בדיוק היא משפיעה על פונקציית הגל (מי זו
?),
ומה זה בעצם הסופרפוזיציה?
אם אפשר להסביר את זה ברמה של מתקשים, קרי: אלו שרמת הידע שלהם במדעים לא התקדמה מאז כיתה י"ב, זה יהיה הרבה יותר יעיל.
תודה!
ועוד משהו, שאלה אלייך, רותי -
מאיפה הרעיון ההזוי והמדהים לסיפור הזה?
את ידעת את כל החומר הזה לפני, או שלמדת אותו לכבוד הסיפור?
את בעצם בנית לעצמך סכמה שמכילה עבור כל פרק וההתרחשות שלו, איזה קטע מדעי רלוונטי?
עוד לפני כתיבת הסיפור?
זו אליפות!
תודה
קראתי את זה כמה פעמים בשבת, ולא באמת הבנתי.
מצטטת פה את הקטעים הרלוונטיים:
_______________________________________________________________________________________________________
האנושות כבר הכירה את הדואליות, ועדיין - תאוות הידע שלה לא ידעה גבול. היא יצרה מחיצה עם שני סדקים צרים, שלחה אליה אלומת חלקיקי חומר קוואנטי. הם היו אמורים לפגוע בקיר בשני קווים ישרים. אבל החומר לא התנהג כמו שכולם ציפו. נציגיו - חלקיקים קטנים וגשמיים, התאבכו על הקיר ממול כמו קרני אור. כאילו ניסה החומר לתעתע באנושות, להבהיר לה שהוא הרבה יותר מחומר.
שכמוה וכמו האור, הוא גם וגם.
*
כששלחה האנושות חלקיק בודד אל שני הסדקים שבמחיצה, מנסה לבדוק באיזה משני הסדרים יעבור - גילתה שהוא עבר, למרבה התמיהה והשיגעון, בשני הסדקים יחד. גם בזה וגם בהוא, בשניהם יחד ובאף אחד מהם. תבנית ההתאבכות שעל הקיר ממול, סיפרה סיפור מבולבל על הסופר-פוזיציה.*
האנושות, חכמה היתה. החליטה להציב גלאי קטן, רגיש, ליד המחיצה. הוא יבדוק איפה בדיוק נמצא החלקיק. דרך איזה סדק עבר. אבל הטבע התגלה כחכם ממנה. בכל פעם שניסתה למדוד אותו, היה החלקיק עובר, כמו ילד טוב, בסדק א'. או בסדק ב'. לא בשניהם כמו קודם. תבנית ההתאבכות שלו נעלמה מהקיר. המדענים, טרופי דעת והלומי פרדוקס, ניסו שוב ושוב. כשלא הפעילו מכשירי מדידה, התאבך החלקיק כמו קרן אור. עובר גם בסדק הזה וגם בהוא בו זמנית, מהתל בכולם. כשמדדו איפה הוא, היה מגחך מולם: עובר רק בא'. או רק בב'.יש דברים שעדיף לא לבדוק, אולי ניסה החלקיק לאמר לאנושות. לא לדעת. הם עדינים מדי, רגישים. אם אתה מברר על אודותיהם, איפה בדיוק הם ממוקמים, מה הם עושים, פונקציית הגל קורסת. הקסם נעלם.
_________________________________________________________________________________________________________
מישהו יכול להסביר לי איך מתבצעת המדידה הזו,
למה ואיך בדיוק היא משפיעה על פונקציית הגל (מי זו
?),ומה זה בעצם הסופרפוזיציה?
אם אפשר להסביר את זה ברמה של מתקשים, קרי: אלו שרמת הידע שלהם במדעים לא התקדמה מאז כיתה י"ב, זה יהיה הרבה יותר יעיל
.תודה!
ועוד משהו, שאלה אלייך, רותי -
מאיפה הרעיון ההזוי והמדהים לסיפור הזה?
את ידעת את כל החומר הזה לפני, או שלמדת אותו לכבוד הסיפור?
את בעצם בנית לעצמך סכמה שמכילה עבור כל פרק וההתרחשות שלו, איזה קטע מדעי רלוונטי?
עוד לפני כתיבת הסיפור?
זו אליפות!
תודה
