דרוש מידע שלום, טיטול – על חוויית פרידה מטיטולים

מצב
הנושא נעול.

הדס ט

משתמש מקצוען
עברנו את אותו סיפור אצל בני בן ה- 4, סיפור לא קל שהתמשך על פני כשנה (מגיל 3).
היה גמול, אך רק מצרכים קטנים.
זה הגיע למצב שבחיידר היה מתלכלך או בצהרון והיה חוזר אחרי שעות הביתה שרוף ופצוע, בוכה ואומלל מאד.
ולאחר שהרבה כבר לא הסכים לטפל בו על בסיס יומי, נאלצנו להחזיר לו את הטיטול לשעות הבוקר (עד אחרי הצהרון), ומה שקרה שזה גרם לרגרסיה- הילד פשוט חזר אחורה והיה עושה הכל רק בטיטול.
אין לתאר את עגמת הנפש והקושי, ניסינו כמובן לעשות ה- כ- ל - פרסים, הבטחות, מניעת רווח וכו' אך לא עזר כלום.
הבנו שזה עמוק יותר ופנינו לטיפול- הדרכה הורית אצל מטפלת בתחום הרגשי שקיבלנו עליה המלצות שיש לה הצלחות רבות בתחום הזה, קיבלנו הדרכה חד פעמית, ולאחר השיחה הבנו את הרעיון ופעלנו על פיו.
חייבת לציין שממש בזכות התקופה הזו שהיינו כולנו בבית כל הזמן, זה היה ממש אידאלי לתכנית- ואחרי תהליך שלקח בערך חודש, בסיעתא דשמיא גדולה כל הענין מאחורינו!!!
הילד גמול לגמרי, כ"כ שמח ומאושר עם ההצלחה וההישג , אין מילים! כל פעם שקורא לי לעזור לו להסתדר בשירותים, ממש אומרת "מזמור לתודה".
ולגבי התכנית עצמה- זה מורכב מכמה שלבים ועקרונות וקצת קשה לי להעלות את הכל פה.
אם זה מעניין אותך, הייתי כותבת לך באישי, הבעיה שעכשיו אי אפשר,
גם אני ממש אשמח לשמוע את התוכנית והעקרונות
אני לא מנוית פרוג אז אין לי הודעות באישי
יש לי מייל... dashim100*gmail.com
תודה רבה!
 

msl

משתמש מקצוען
טוב, אני צריכה עזרה,
הבת שלי נגמלה לפני חצי שנה היתה גמולה ממש (בגיל 1.11) ומאז אנחנו בעליות ומורדות (אולי זה בגלל הסגרים שבעלי היה איתה ולפעמים שם לה טיטול..אין לי מושג) , עכשיו היא הגיעה למצב שהיא יודעת יפה מאד איך עושים , מתי ואיפה והיא לא עושה אם זה כלום!!! זה אומר שאם אני לוקחת אותה לשירותים, היא תעשה שם (לא מלוכלך, על זה היא עשתה באיזה שהוא שלב, חרם) ואם לא, היא תעשה ברצפה -היא תבוא אלי ותגיד לי להחליף לה ..
הכי מעצבן בזה זה שהיא מודעת יפה מאד שהיא צריכה , אבל היא לא עושה עם זה כלום!!
החזרנו לה את הטיטול עכשיו, ואין לי מושג איך להתקדם הלאה...
אני לא רוצה לשלוח אותה למעון עם טיטול, מצד שני אני גם לא יכולה בלי כי היא ממש כבר לא בענין לבקש
ניסנו את כל השיטות- התעלמנו מלא זמן, ופרסים והכל!!!
לא בא לי להחזיר לה טיטול ולחכות לגיל שלוש אבל זה נראה האופציה היחידה...
יש מה לעשות?????????????????????
 

feel-הרמוני

משתמש מקצוען
עברנו את אותו סיפור אצל בני בן ה- 4, סיפור לא קל שהתמשך על פני כשנה (מגיל 3).
היה גמול, אך רק מצרכים קטנים.
זה הגיע למצב שבחיידר היה מתלכלך או בצהרון והיה חוזר אחרי שעות הביתה שרוף ופצוע, בוכה ואומלל מאד.
ולאחר שהרבה כבר לא הסכים לטפל בו על בסיס יומי, נאלצנו להחזיר לו את הטיטול לשעות הבוקר (עד אחרי הצהרון), ומה שקרה שזה גרם לרגרסיה- הילד פשוט חזר אחורה והיה עושה הכל רק בטיטול.
אין לתאר את עגמת הנפש והקושי, ניסינו כמובן לעשות ה- כ- ל - פרסים, הבטחות, מניעת רווח וכו' אך לא עזר כלום.
הבנו שזה עמוק יותר ופנינו לטיפול- הדרכה הורית אצל מטפלת בתחום הרגשי שקיבלנו עליה המלצות שיש לה הצלחות רבות בתחום הזה, קיבלנו הדרכה חד פעמית, ולאחר השיחה הבנו את הרעיון ופעלנו על פיו.
חייבת לציין שממש בזכות התקופה הזו שהיינו כולנו בבית כל הזמן, זה היה ממש אידאלי לתכנית- ואחרי תהליך שלקח בערך חודש, בסיעתא דשמיא גדולה כל הענין מאחורינו!!!
הילד גמול לגמרי, כ"כ שמח ומאושר עם ההצלחה וההישג , אין מילים! כל פעם שקורא לי לעזור לו להסתדר בשירותים, ממש אומרת "מזמור לתודה".
ולגבי התכנית עצמה- זה מורכב מכמה שלבים ועקרונות וקצת קשה לי להעלות את הכל פה.
אם זה מעניין אותך, הייתי כותבת לך באישי, הבעיה שעכשיו אי אפשר,
יש לך רעיון אחר?

@מושמוש:-) , אשמח מאוד לשמוע לגבי ההדרכה שקיבלת, במייל: gib74ster בג'ימייל. תודה רבה מראש!
 

שיראז

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
קופצת על הגל-
ילד בן שלוש וחצי, נגמל רק בגיל שלוש משתן (וגם זה לקח זמן עד שהבין את הפואנטה...)
את השאר לא מוכן לשבת בשירותים, אלא עושהרק בלבנים, וגם לא מתריע מראש אלא פשוט מתפשט אחרי שעשה וזורק בפח את הלבנים
ניסיתי הכול, גם מקל וגם גזר, והתיאשתי

משהי נתקלה בכזה דבר? מה ניתן לעשות?
 

ממתינה

משתמש מקצוען
אני חוששת שהציפייה הזו שהתהליך יסתיים מהר גורמת לייאוש מוקדם מדי,
לדחיית התהליך והתחלה מחדש של הכל וחבל...
כמובן, חייבת לציין שהמשך של התהליך למרות שהוא איטי כרוך במלאי של סבלנות.
אם ההורים לחוצים ומגיבים בחוסר סבלנות לפיספוסים באמת אולי עדיף שיפסיקו ויחזירו טיטול...
אבל אם יש לכם עוד סבלנות ואורך רוח, תמשיכו להתמיד! זה יגיע!
תודה ענקית על ההודעה המפורטת והמעודדת שלך!
אחרי שרוב ההודעות כאן (או כך לפחות קיבלתי רושם) סיפרו על תהליך מהיר ברמה של ימים,
התגבש לי צפי של שבוע גג עד שאני גומרת את התהליך עם החמודון שלי,
בפרט שהתחלתי איתו אחרי הטרמה ארוכה ושיתוף פעולה די יפה מצידו.
החלטתי להקדיש את חול המועד הארוך לפרויקט המלבב והיתה לי הנחה סמויה שאת שמחת תורה כבר נחגוג עם ילדון גמול.
למעשה, אנחנו עדיין תקועים בשלב השני בערך,
הוא משיים נפלא, מדווח בדיקנות כל פעם אבל שניה מאוחר מדי...
הולך מדי פעם מרצונו החופשי, כשאני מציעה הוא בדר''כ מסרב,
יש פה ושם הצלחות ואז הוא ממש מרוצה מעצמו אבל יכול גם להיות פתאום 3-4 פספוסים בשעה או סתם כך, יושב חמש דקות, מכריז: "גמאת", יורד ואחרי דקה הרצפה רטובה...
אני מגיבה מאד ברוגע לפספוסים אבל כשיום ועוד יום חלף ולא ראיתי התקדמות עקבית, התחיל להישבר לי.
עכשיו קראתי את ההודעה המחזקת שלך וממש נתת לי המון כוח וסבלנות מחודשת להמשיך בתהליך!

אגב,
בכמה הודעות כאן באשכול דובר על ''להרפות מתחושת ה'ציד'"
תגלו לי איך עושים את זה?
אני לא כ''כ לחוצה מהפספוס עצמו, זה לא באמת נזק רציני,
אבל בכל זאת, טרחה נוספת - לנגב, לשטוף, להחליף בגד.
אני כן מרגישה דריכות מצידי סביב הנושא וזה מעיק עלי.
איך אפשר להרפות? מה אתן אומרות לעצמכן כדי להגיע לאדישות שלוה כזו?
 
נערך לאחרונה ב:

ברכי H

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
UX UI
D I G I T A L
אגב,
בכמה הודעות כאן באשכול דובר על ''להרפות מתחושת ה'ציד'"
תגלו לי איך עושים את זה?
אני לא כ''כ לחוצה מהפספוס עצמו, זה לא באמת נזק רציני,
אבל בכל זאת, טרחה נוספת - לנגב, לשטוף, להחליף בגד.
אני כן מרגישה דריכות מצידי סביב הנושא וזה מעיק עלי.
איך אפשר להרפות? מה אתן אומרות לעצמכן כדי להגיע לאדישות שלוה כזו
אני סיימתי גמילה של בן שנתיים עכשיו ובאמת לקח לו שבוע לפחות כל שלב.
דבר נוסף תנסי להלביש אותו במינימום של בגדים ואפילו אם מתאפשר שהחלק התחתון יהיה חשוף (בגד גוף פתוח/חצאית)
וכך גם כשמתרטב ההחלפה מינימלית...
 

ממתינה

משתמש מקצוען
דבר נוסף תנסי להלביש אותו במינימום של בגדים ואפילו אם מתאפשר שהחלק התחתון יהיה חשוף (בגד גוף פתוח/חצאית)
וכך גם כשמתרטב ההחלפה מינימלית...
משתדלת, אבל זה לא תמיד עוזר.
גם בגד גוף פתוח נרטב במקרים מסוימים.
אולי חלק מהבעיה זה שלא הצטידתי מספיק טוב,
פשוט כי לא היה לי איפה לקנות.
אין לי שפע של ביגוד מתאים ואני די מתמרנת עם הכביסות.
 

ברכי H

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
UX UI
D I G I T A L
משתדלת, אבל זה לא תמיד עוזר.
גם בגד גוף פתוח נרטב במקרים מסוימים.
אולי חלק מהבעיה זה שלא הצטידתי מספיק טוב,
פשוט כי לא היה לי איפה לקנות.
אין לי שפע של ביגוד מתאים ואני די מתמרנת עם הכביסות.
אני שמתי לו באמת גופיה קצרה, חולצה ולבנים כך שהחלק העליון נשאר יבש ורק הלבנים הוחלפו תוך דקה, הוא מוריד ואני מלבישה...
 

ממתינה

משתמש מקצוען
אני שמתי לו באמת גופיה קצרה, חולצה ולבנים כך שהחלק העליון נשאר יבש ורק הלבנים הוחלפו תוך דקה, הוא מוריד ואני מלבישה...
אנסה באמת להשיג עוד מלאי של לבנים.
אבל לדעתך, זה מה שעושה את ההבדל?
זאת אומרת, ככל שיהיה לי יותר קל/מהיר לטפל בלכלוך, כך אהיה פחות דרוכה על כל פספוס?
כי נראה לי יש משהו בעצם המקרה הזה,
כאילו כל פספוס הוא הוכחה נוספת שעדיין לא התקדמנו...
 

ברכי H

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
UX UI
D I G I T A L
אנסה באמת להשיג עוד מלאי של לבנים.
אבל לדעתך, זה מה שעושה את ההבדל?
זאת אומרת, ככל שיהיה לי יותר קל/מהיר לטפל בלכלוך, כך אהיה פחות דרוכה על כל פספוס?
ברור זה לא יתפס לך כארוע בכלל, אלא כחלק מהחיים...
אבל ברור שקודם את צריכה לשים לעצמך את הסטופ הזה, ולהחליט שהכל טוב...
 

פייגיפ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום גולד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
הקפצתם לי ת'אשכול בול בזמן
נכנסנו ל14 יום בידוד והחלטתי שזה הזמן לגמול את בת השנתים ושלוש.
@Ruty Kepler קראתי את הפוסט שכתבת בהתחלה וזה בדיוק מה שעשיתי איתה
היא בשלה מאד וכבר יודעת לשבת בשירותים וכו'
פשוט אמרנו לה אתמול בלילה שמתחילים לעשות בשירותים ובבוקר שקמה הורדנו לה את הטיטול
אחרי 2-3 פיספוסים נראה שהבינה.
אמנם היא עוד קצת חוששת ולמרות שבקשה כשהיתה צריכה ועשתה היו עוד פספוסים.
כמה ימים לתת לזה כדי לדעת שהיא אכן הבינה?
 

מתנות קטנות

משתמש מקצוען
תודה ענקית על ההודעה המפורטת והמעודדת שלך!
אחרי שרוב ההודעות כאן (או כך לפחות קיבלתי רושם) סיפרו על תהליך מהיר ברמה של ימים,
התגבש לי צפי של שבוע גג עד שאני גומרת את התהליך עם החמודון שלי,
בפרט שהתחלתי איתו אחרי הטרמה ארוכה ושיתוף פעולה די יפה מצידו.
החלטתי להקדיש את חול המועד הארוך לפרויקט המלבב והיתה לי הנחה סמויה שאת שמחת תורה כבר נחגוג עם ילדון גמול.
למעשה, אנחנו עדיין תקועים בשלב השני בערך,
הוא משיים נפלא, מדווח בדיקנות כל פעם אבל שניה מאוחר מדי...
הולך מדי פעם מרצונו החופשי, כשאני מציעה הוא בדר''כ מסרב,
יש פה ושם הצלחות ואז הוא ממש מרוצה מעצמו אבל יכול גם להיות פתאום 3-4 פספוסים בשעה או סתם כך, יושב חמש דקות, מכריז: "גמאת", יורד ואחרי דקה הרצפה רטובה...
אני מגיבה מאד ברוגע לפספוסים אבל כשיום ועוד יום חלף ולא ראיתי התקדמות עקבית, התחיל להישבר לי.
עכשיו קראתי את ההודעה המחזקת שלך וממש נתת לי המון כוח וסבלנות מחודשת להמשיך בתהליך!

אגב,
בכמה הודעות כאן באשכול דובר על ''להרפות מתחושת ה'ציד'"
תגלו לי איך עושים את זה?
אני לא כ''כ לחוצה מהפספוס עצמו, זה לא באמת נזק רציני,
אבל בכל זאת, טרחה נוספת - לנגב, לשטוף, להחליף בגד.
אני כן מרגישה דריכות מצידי סביב הנושא וזה מעיק עלי.
איך אפשר להרפות? מה אתן אומרות לעצמכן כדי להגיע לאדישות שלוה כזו?
אני כל כך שמחה שההודעה שלי מביאה תועלת.
באמת זו היתה המטרה שלי, מעבר לשיתוף...

לגבי "להרפות מתחושת הציד"
אני אגיד לך שני דברים:
א. לפעמים זה בא ממקום מאד טכני.
כלומר, אם חסר לך ציוד החלפה, אם הרצפה מלאה בחפצים שחשוב לך שלא יירטבו, אם אין לך מספיק סמרטוטים או פנאי לנקות... זה באמת בעייתי! כי את רוצה לצמצם את המקרים שבהם את צריכה להחליף ואין לך מספיק, או לנקות ריצפה או ספה או משחקים שנרטבו...
הפיתרון לזה הוא מלאי של בגדי החלפה, סמרטוטים, חומר ניקוי בבקבוק התזה, ובמקביל הלבשה מינימלית.
אני למשל הזמנתי מראש מלאי גדול של תחתונים ובוקסרים מנקסט ומאליאקספרס. זה נותן רוגע לדעת שתמיד יש בארון מלאי בלתי נגמר (כמעט) של תחתונים להחלפה. חמודים, קטנים וצבעוניים...
קניתי גם אריזה של מגבוני ריצפה ענקיים חד פעמיים בניחוח של מרכך כביסה. מה שבאמת הקל עלי והפך את הניקוי לנעים יותר...
הלבשתי אותו מינימום. חולצה, תחתון (בקטע הזה בוקסר נראה יותר טוב...) וקרוקס. זה חוסך כביסות. מקווה בשבילך שמזג האוויר כרגע יאפשר לבוש מינימלי.
וכמובן עוד דבר שלא יזיק - זוג ידיים נוספות...
כך נטל ההחלפה והניקוי לא נופלים עלייך בלבד.

ב. לפעמים הקושי הוא ממקום רגשי שמאד רוצה להצליח ולסמן וי על משימת הגמילה.
ומבחינתנו המשוואה היא "עשה בסיר=הצלחה. פספס = כישלון"
וכנראה שזו טעות לחשוב ככה. והטעות הזו גורמת לנו להתייאש ולהישבר מוקדם מהצפוי.
אני לא מכחישה שגם אני הרגשתי דריכות במהלך השבוע - שבועיים הראשונים של הגמילה,
לא חושבת שבאמת שידרתי את זה כי כל הטיפול בעניין היה מלא שמחה וסיפורים ושירים וריקודים ומשחקים ואם היו פספוסים...אז יאללה, בא נחליף ופעם הבאה תעשה בסיר... קלטתי שאני דרוכה רק כשהתפרצתי פעם אחת וממש התרגזתי...
תכלס, קראתי משפט אחד שממש שינה לי את כיוון החשיבה
(באחד הקבצים שצורפו כאן באשכול. של הדס לא זוכרת מה...)

טוב, הלכתי לחפש כדי לצטט:
"עדיף לי ----- על הרצפה מאשר בחיתול צמוד לגוף שלו. " (ערכתי...)
אז זהו. אם הוא עושה על הריצפה זה כבר טוב יותר מאשר בטיטול...
ומכאן והלאה זה רק יכול להתקדם, בקצב שלו...

ממליצה לך לקרוא את הקבצים שצירפו כאן. יכול לתרום הרבה לרוגע ואורך רוח!!
ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!
תעדכני!!
 

ממתינה

משתמש מקצוען
@מתנות קטנות, כל מילה שלך - מתנה! :)
קלעת בול במה שכתבת.
מבחינה טכנית, אין לי מספיק ציוד החלפה וגם אני איתו לבד שעות ארוכות כך שרוב העול נופל עלי.
ומבחינה רגשית, כבר מאד חיכיתי לראות התקדמות עד שכל פספוס הפך בעיניי לכישלון.
אבל אם אני מסתכלת שבוע אחורה,
בודאי שיש התקדמות, לא מאד מדהימה אבל קימת!
טוב, נתת לי המון עידוד!
אני אלך להתארגן טוב יותר טכנית ולקרוא את הקבצים המדוברים.
מקוה לחזור עם בשורות טובות בקרוב :)
תודה!
 

אסתי ש

משתמש צעיר
אני הלבשתי את הבן שלי בגופיה קצרה \ חולצה בלבד
באיזשהוא שלב אפילו הורדתי את הלבנים והשארתי אותו רק עם חולצה
מאד הקל עלי
 

פינגווין

משתמש מקצוען
אולי קלישאתי
אבל זה מה שאמרתי לעצמי בכל תהליכי הגמילה (פרידה...) שעברתי בינתיים עם ילדיי
יום-אחד-זה-ייגמר
וזה נכון
היו לי כאלו ארוכים, שכבר חשבתי שלעולם לא יסתדרו
ונמשיך לקנות טיטולים לכל המשפחה :(
לאט לאט לאטטטטטטטט לאאאאאאאאאאט זה עבר
עד שיום בהיר אחד את אומרת לעצמך- וואו! זה מאחורי!
ורצה בששון להתחיל עם הילד הבא...
בהצלחה!
 

מתנות קטנות

משתמש מקצוען
@מתנות קטנות, כל מילה שלך - מתנה! :)
קלעת בול במה שכתבת.
מבחינה טכנית, אין לי מספיק ציוד החלפה וגם אני איתו לבד שעות ארוכות כך שרוב העול נופל עלי.
ומבחינה רגשית, כבר מאד חיכיתי לראות התקדמות עד שכל פספוס הפך בעיניי לכישלון.
אבל אם אני מסתכלת שבוע אחורה,
בודאי שיש התקדמות, לא מאד מדהימה אבל קימת!
טוב, נתת לי המון עידוד!
אני אלך להתארגן טוב יותר טכנית ולקרוא את הקבצים המדוברים.
מקוה לחזור עם בשורות טובות בקרוב :)
תודה!
בהצלחה, יקרה!!
מקוה שיש לך איך להתארגן עם ציוד, עם כל הבלגן של הסגר.
שיש חנות שגם שולחת מהר...
עשיתי חיפוש קטן,
את יכולה לנסות בשרייבר
עשיתי אצלם הזמנה לפני פסח והגיע די מהר, ארוז מסודר ונעים...

ותפנקי את עצמך עם מארז מגבוני ריצפה בניחוח נעים, שממש יעשה לך חשק לנקות.
גם כלום טירחה וגם ריח חלומי...

תתעודדי! את בכיוון הנכון!
זה יקרה. עוד שבוע, שבועיים, שלושה...
העיקר שבינתיים מצליחים לשמור על רוגע ושמחה...
(אצלנו כל פעם שהצליח שרנו יחד כל המשפחה...
"כל הכבוד, כל הכבוד, כל הכבוד ל------
כל הכבוד, כל הכבוד, ----- הגדול עשה בסיר"
הוא זרח והיה בעננים מהכבוד הגדול, עד שאם שכחנו לשיר הוא התחיל לשיר לעצמו... "כל הסבוד" :D )
 

שרחיה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
@מתנות קטנות תודה על הרעיון של הבוקסרים (קראתי את זה לפני שבאתי לפתוח אשכול "למי יש מכנסיים פשוטות למסירה"..)
ראיתי את אלו בנקסט, ויש לי כמה שאלות:
נראה לכן מתאים בשביל לצאת עם זה גם ליד לבית?
זה נח גם להמשך או שאצטרך אח"כ לקנות תחתונים?
איזה מידה מתאימה לפשוט בן שנתיים+7 אבל נראה הרבה יותר גדול מגילו?

ושאלה אחרונה, האם עדיף את אלה: כדי שיהיה יותר מתאים מחוץ לבית? (נראה כמו מכנס קצר)
לחילופין איפה אפשר למצוא בוקסים יפים בארץ?

תודה רבה!
 
נערך לאחרונה ב:
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  29  פעמים

לוח מודעות

למעלה