תודה ענקית על ההודעה המפורטת והמעודדת שלך!
אחרי שרוב ההודעות כאן (או כך לפחות קיבלתי רושם) סיפרו על תהליך מהיר ברמה של ימים,
התגבש לי צפי של שבוע גג עד שאני גומרת את התהליך עם החמודון שלי,
בפרט שהתחלתי איתו אחרי הטרמה ארוכה ושיתוף פעולה די יפה מצידו.
החלטתי להקדיש את חול המועד הארוך לפרויקט המלבב והיתה לי הנחה סמויה שאת שמחת תורה כבר נחגוג עם ילדון גמול.
למעשה, אנחנו עדיין תקועים בשלב השני בערך,
הוא משיים נפלא, מדווח בדיקנות כל פעם אבל שניה מאוחר מדי...
הולך מדי פעם מרצונו החופשי, כשאני מציעה הוא בדר''כ מסרב,
יש פה ושם הצלחות ואז הוא ממש מרוצה מעצמו אבל יכול גם להיות פתאום 3-4 פספוסים בשעה או סתם כך, יושב חמש דקות, מכריז: "גמאת", יורד ואחרי דקה הרצפה רטובה...
אני מגיבה מאד ברוגע לפספוסים אבל כשיום ועוד יום חלף ולא ראיתי התקדמות עקבית, התחיל להישבר לי.
עכשיו קראתי את ההודעה המחזקת שלך וממש נתת לי המון כוח וסבלנות מחודשת להמשיך בתהליך!
אגב,
בכמה הודעות כאן באשכול דובר על ''להרפות מתחושת ה'ציד'"
תגלו לי איך עושים את זה?
אני לא כ''כ לחוצה מהפספוס עצמו, זה לא באמת נזק רציני,
אבל בכל זאת, טרחה נוספת - לנגב, לשטוף, להחליף בגד.
אני כן מרגישה דריכות מצידי סביב הנושא וזה מעיק עלי.
איך אפשר להרפות? מה אתן אומרות לעצמכן כדי להגיע לאדישות שלוה כזו?
אני כל כך שמחה שההודעה שלי מביאה תועלת.
באמת זו היתה המטרה שלי, מעבר לשיתוף...
לגבי "להרפות מתחושת הציד"
אני אגיד לך שני דברים:
א. לפעמים זה בא ממקום מאד טכני.
כלומר, אם חסר לך ציוד החלפה, אם הרצפה מלאה בחפצים שחשוב לך שלא יירטבו, אם אין לך מספיק סמרטוטים או פנאי לנקות... זה באמת בעייתי! כי את רוצה לצמצם את המקרים שבהם את צריכה להחליף ואין לך מספיק, או לנקות ריצפה או ספה או משחקים שנרטבו...
הפיתרון לזה הוא מלאי של בגדי החלפה, סמרטוטים, חומר ניקוי בבקבוק התזה, ובמקביל הלבשה מינימלית.
אני למשל הזמנתי מראש מלאי גדול של תחתונים ובוקסרים מנקסט ומאליאקספרס. זה נותן רוגע לדעת שתמיד יש בארון מלאי בלתי נגמר (כמעט) של תחתונים להחלפה. חמודים, קטנים וצבעוניים...
קניתי גם אריזה של מגבוני ריצפה ענקיים חד פעמיים בניחוח של מרכך כביסה. מה שבאמת הקל עלי והפך את הניקוי לנעים יותר...
הלבשתי אותו מינימום. חולצה, תחתון (בקטע הזה בוקסר נראה יותר טוב...) וקרוקס. זה חוסך כביסות. מקווה בשבילך שמזג האוויר כרגע יאפשר לבוש מינימלי.
וכמובן עוד דבר שלא יזיק - זוג ידיים נוספות...
כך נטל ההחלפה והניקוי לא נופלים עלייך בלבד.
ב. לפעמים הקושי הוא ממקום רגשי שמאד רוצה להצליח ולסמן וי על משימת הגמילה.
ומבחינתנו המשוואה היא "עשה בסיר=הצלחה. פספס = כישלון"
וכנראה שזו טעות לחשוב ככה. והטעות הזו גורמת לנו להתייאש ולהישבר מוקדם מהצפוי.
אני לא מכחישה שגם אני הרגשתי דריכות במהלך השבוע - שבועיים הראשונים של הגמילה,
לא חושבת שבאמת שידרתי את זה כי כל הטיפול בעניין היה מלא שמחה וסיפורים ושירים וריקודים ומשחקים ואם היו פספוסים...אז יאללה, בא נחליף ופעם הבאה תעשה בסיר... קלטתי שאני דרוכה רק כשהתפרצתי פעם אחת וממש התרגזתי...
תכלס, קראתי משפט אחד שממש שינה לי את כיוון החשיבה
(באחד הקבצים שצורפו כאן באשכול. של הדס לא זוכרת מה...)
טוב, הלכתי לחפש כדי לצטט:
"עדיף לי ----- על הרצפה מאשר בחיתול צמוד לגוף שלו. " (ערכתי...)
אז זהו. אם הוא עושה על הריצפה זה כבר טוב יותר מאשר בטיטול...
ומכאן והלאה זה רק יכול להתקדם, בקצב שלו...
ממליצה לך לקרוא את הקבצים שצירפו כאן. יכול לתרום הרבה לרוגע ואורך רוח!!
ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!
תעדכני!!