הנושאים החמים
הנושאים החמים
עד היום בחרתי שמות משפחה באקראיות לפי השם הראשון שעולה בראש ובלבד שלא יהיה סוריאליסטי או מוגחך, בנוסף: אני משתדל לדאוג לפרקטיקה של השם שיאפשר לקורא קריאה חלקה. שם קל להגייה וגם בידול בולט בין שמות המשפחה בסיפור. אבל הרגשתי לא מקצועי כי שם משפחה הוא סימן זיהוי מדי מרכזי באפיון הדמות מכדי לוותר עליו.
אין הכוונה לאפיון שם לפי מקצוע שנפוץ בספרות ילדים ונוער וכן בשמות עט: עשיר-זילבר; חזן-זינגר; סופר כלכלי-גרין וכיו"ב. אלא להבנה איזו תחושה ייצר השם קלופט אצל הקורא האם הוא מתיישב טוב על ליצן השכונה, ואם רוזנברג הוא שם נכון עבור שדכן חדל אישים.
אי אפשר להתחמק מעדתיות וסטריאוטיפים בהחלטה הזו: האם תעזו להציב את וינשטוק מאחורי דוכן מלפפונים? הדעה שלי שאם רוצים לשמור על תמונת מציאות אמינה, לא נכון לקדש מלחמה בסטריאוטיפ על-גבי במה שאין זה העיסוק שלה (למרות שאולי זו הדרך היחידה לנפץ סטריאוטיפים כאלה).
בסוף, היחס שלנו לשמות נוצר הרבה בגלל סטיגמות שטיפחנו במפגשים עם נשאי אותם שמות ואם בלום היה חרוץ הכיתה שלי - מובן שאזהה ניצוץ בעיניים של בלום בספר שאקרא, מה שהופך את משימת אפיון השמות לכמעט בלתי אפשרית.
האם אכן יש כאן פינה חשוכה שכדאי להאיר או שאחרי שתי עמודים השם מתלבש על הדמות והופך לחלק ממנה?
אין הכוונה לאפיון שם לפי מקצוע שנפוץ בספרות ילדים ונוער וכן בשמות עט: עשיר-זילבר; חזן-זינגר; סופר כלכלי-גרין וכיו"ב. אלא להבנה איזו תחושה ייצר השם קלופט אצל הקורא האם הוא מתיישב טוב על ליצן השכונה, ואם רוזנברג הוא שם נכון עבור שדכן חדל אישים.
אי אפשר להתחמק מעדתיות וסטריאוטיפים בהחלטה הזו: האם תעזו להציב את וינשטוק מאחורי דוכן מלפפונים? הדעה שלי שאם רוצים לשמור על תמונת מציאות אמינה, לא נכון לקדש מלחמה בסטריאוטיפ על-גבי במה שאין זה העיסוק שלה (למרות שאולי זו הדרך היחידה לנפץ סטריאוטיפים כאלה).
בסוף, היחס שלנו לשמות נוצר הרבה בגלל סטיגמות שטיפחנו במפגשים עם נשאי אותם שמות ואם בלום היה חרוץ הכיתה שלי - מובן שאזהה ניצוץ בעיניים של בלום בספר שאקרא, מה שהופך את משימת אפיון השמות לכמעט בלתי אפשרית.
האם אכן יש כאן פינה חשוכה שכדאי להאיר או שאחרי שתי עמודים השם מתלבש על הדמות והופך לחלק ממנה?
