דיון שירת פייתון - יחסי הסופרים עם הקוד

[אשר שרבר]

העבודה הכי קשה בחיים זה להיות כנה עם עצמך בסוגיות שאתה לא שלם איתן.

וואי וואי וואי אתה מתעקש לפתוח כאן נושא שימחקו לנו...
אולי בכל זאת מודעות הענק של 'צורכי פרנסה בלבד' גורמות לאנשים לשקר למצלמה... אנחנו כבר פוסט קורונה, יש הכפלות באחוזי הקניות באתרים הפונים אל המגזר, יש הכפלות בנתוני הגלישה במגזר. אולי באמת הגיע הזמן לחשוב מחדש. אולי לבדוק האם אנשים משקרים לעצמם או לכאילו מסגרת חברתית שהם מספרים שהם נמצאים בתוכה. אבל הגזמתי די.

 

[תמר בר אילן]

תרשי לי להפתיע אותך ברושם הבלתי אמפירי שלי שרבים מהם נוטים להתעסק גם באומנות על שלל גווניה.
אני מכירה שני שפים שהם רו"ח בעברם ועוד הרבה חברות רו"ח שעוסקות בקולינריה כתחביב.
החלוקה הדיכוטומית של ריאלי והומני צריכה לעבור מן העולם.
בני אדם הם דמויות עגולות יותר.

באמת נחלת העבר. מסוג הויכוחים שהיו ביסודי. אני שמחה שאין כבר טריטוריה מוחלטת לאלו שכאן או כאן.
זוכרת איך ה'הומאני' לא היה נחשב בכלל. ובין החברות הוסבר מאד על ערך ה'ריאלי' זכותו יגן עלינו.
ומצאתי את עצמי, עם שלל הכישורים הרטוריים והאישיים, כשאני מבינה שהם לא 'נחשבים' ו'מה ערכם'...

ב"ה, לימים, התחום הטיפולי והכתיבה הפכו למפותחים והכישורים שלי מוצאים יותר ויותר מקום לביטוי, למשהו שיכול ומתפתח למקצוע. ושמחה על הערבוב הזה.
כי גם לראליים השראות וגם להומאניים הגיון בריא.

 

[yonatanr]

דווקא אני רואה במקצועות אלו נטיה לכתיבה
אחוז ניכר מהסופרים\ות מתעסק בחינוך- על שלל סוגיו.

עד לפני דור ההוראה היתה סוג של ברירת מחדל בקרב הנשים, והיא כזו גם כיום אצל הגברים שרוצים לעבוד.
בקרב הדור הצעיר אני ממש לא בטוח.

 

[java]

וואי וואי וואי אתה מתעקש לפתוח כאן נושא שימחקו לנו...
אולי בכל זאת מודעות הענק של 'צורכי פרנסה בלבד' גורמות לאנשים לשקר למצלמה... אנחנו כבר פוסט קורונה, יש הכפלות באחוזי הקניות באתרים הפונים אל המגזר, יש הכפלות בנתוני הגלישה במגזר. אולי באמת הגיע הזמן לחשוב מחדש. אולי לבדוק האם אנשים משקרים לעצמם או לכאילו מסגרת חברתית שהם מספרים שהם נמצאים בתוכה. אבל הגזמתי די.

השאלה אם זה שקר, או נקודה שכבר כמעט לא קיימת.
בסביבתי (בעיקר מתכנתות, לא רק.) איני מכירה מישהי שטוענת רשמית שצורכת אינטרנט לצרכי עבודה בלבד.
בעצם, אחת כזו יש. ואכן לא תראו אותה בפרוג ואת הגופיות של ילדיה חברות מזמינות לה מנקסט (סוגיה בפני עצמה.)
אבל להערכתי הזן הזה הולך ונכחד.

 

[אשר שרבר]

השאלה אם זה שקר, או נקודה שכבר כמעט לא קיימת.

זה שקר כי אנחנו מחנכים את הילדים לדבר בשפת מרמה.
אם בעיתון או בכל פרסום אחר זה מופיע כצורכי עבודה בלבד ואנחנו מחשיבים את עצמנו כאנשים שנשמעים לרבנים. אנחנו מחנכים את כולנו שיש שתי שפות. האחת בשביל הפרוטוקול והשניה למציאות.

 

[3333ציפי]

אבל להערכתי הזן הזה הולך ונכחד.

בואו לפחות נצטער על זה

 

[ירושל]

כמה מחשבות (לא בטוח קוהרנטיות):
1. שנו את שם השרשור לשירת ה-Swan, אם כבר. נחשים לא שרים כ"כ יפה. (אם התכוונתם לרמוז משהו בקשר לאיכות האומנותית של מתכנתים, זה ממש מעליב). (אסמכתא: https://github.com/TheSwanFactory , https://github.com/TheSwanFactory/SWA)
2. שתי סופרות מצוינות - רותי קפלר ואביגיל שיקוביצקי - חשבונאיות בהשכלתן ובעבודתן בפועל. (אני יודעת שאמרו שיש כאלו, אבל אלו דוגמאות חזקות. וגם אם הכתיבה של רותי קפלר מאופיינת (גם ב-) שנינות אנליטית, אביגיל שיקוביצקי כותבת רגש.
3. מערכות בינה מלאכותית, דטרמיניסטיות לחלוטין, מייצרות אומנות מכל הסוגים: ציורים, הומור, מוסיקה. אז תגידו - זו לא אומנות חדשה, היא נבנתה על בסיס הנתונים שממנו אמנו את המערכות האלו -- אבל זה לא נכון. גם במבחן התוצאה (- הפלט ממש שונה מנתוני האימון) וגם מבחינה מתמטית - חלק מהקלטים הם רנדומליים.

 

[undo]

מי החליט שהומניזם וראליזם הם סוג של סקאלה או רצף? אפשר גם וגם, וזה לא אחד על חשבון השני.
תמיד אמרו לי שאני מאוד ראלית וגם מאוד הומנית. אולי אני מנהלת את הרגש שלי בראליות, או שאני מרגישה את הראליות שלי.
וכן, אני מתכנתת, שמתמצתת את תחביבי ל:
אוהבת לכתוב; ולא רק קוד. אולי יש קשר בין סוגי הכתיבה?

 

[גלוריה]

תכנות הוא מקצוע תחרותי. מניחה שהרבה יותר ממקצועות החשבונאות למיניהם.
עכשיו, כדי לשרוד בו ולהצליח, אתה חייב להדגיש את הכישורים הראליים שלך, את התכונות הניהוליות ואת הצד הנוקשה והקשוח של האופי שלך.
איך זה מסתדר עם נפש האומן הרגישה והפיוטית? (לא מיתוס, לא.)
איך מישרים קו עם הנטייה ההומנית כל כך להרתם, לסייע, להביט בעיניים מצועפות על המציאות כדי לשכתב אותה לשביעות רצון כל השחקנים בזירה?
אלו בהחלט שני קצוות של הסקאלה, והם מקיימים מלחמה תמידית ועיקשת על ליבו של הנושא אותם.
הנשא כשלעצמו חי בשלום עם שני הגנים הרצסיביים שהוריש לו הטבע, אבל אם ידרש כל חייו להחצין ולהשתמש באחד מהם בלבד, הרי לא מן הנמנע שיחלה.

 

[+shira]

סורי לייתר את הדיון, אבל -
אופי התעסוקה של אישה חרדית בימינו מעיד מעט מאד על האופי שלה. המוני בחורות יצירתיות, רגשיות, אמנתיות והומניות להפליא דופקות כרטיס מול המחשב יום יום למען האפסים בסוף החודש.
מי היום בוחרת מקצוע לפי נטיית הלב? רק כמה הוזות שמרוב הומניות כבר איבדו קשר למציאות והלכו להתאבד בהוראה (להלן, אני).