מידע שימושי שירים, קטעים וסיפורים שנכתבו בסערת הרגשות לאחר האסון

sol key

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
1619964163828.png
 

רוחי פרידמן

משתמש מקצוען
תיעוד: רבבות בשירת "אני מאמין" בציון – דקות לפני האסון
Share



מרטיט: צפו בתיעוד הזה שמגיע אלינו – דקות ספורות לפני האסון הנורא הרבבות בציון שרים 'אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח' ברגש ובהתעלות • צפו בתיעוד


זלמן
|
י״ט באייר ה׳תשפ״א


 

הללי 8

משתמש צעיר
העלתי לאשכול אחר-מעלה שוב לפה

הלב כל כך כואב

לא מסוגל להכיל

מיטות דומיות

השקט מבחיל

מתבוננים בזעזוע

מתקשים להאמין

צרורות צרורות

עלו השמיימה

עם קדושת הצדיק

נסוכה על פנים

מה יוכל להשלים

את אובדן החללים

מה יוכל לאחות

את הצער מבפנים

עינינו דואבות

כמהות לנחמה

החלל שהתרוקן

ממלא כל פינה

השמש שקעה

ואיתה גם האתמול

את היום מכסה ענן

של אבל ושל שכול

הם עלו למעלה

קרובים אל אבא כל כך

ואנו שבורים מנסים לעכל

מתפללים לישועה

ובשורות טובות

אצל כל עם ישראל

אמן!!






















 

malmala

משתמש מקצוען
הייתי שם-אבו כביר /ה. רוזנבלום.
הייתי שם בתוך הזוועה.
שאין אותיות לסדר בהם אותה.
הייתי שם ואין טיפול או אימון למחוק מראות קשים שכאלה,
ידי אבות ואמהות מושטות לתוך הסורגים. שואלים ומתחננים לראות את ילדם או יקירם,
שלם או מרוסק.
מת.
הייתי שם כשהגיעה משאית ועוד אחת ועוד אחת ואנשים בפנים אדומות שפתיים חרבות,
רצים לשמוע עם יקירם נמצא בפנים.
הייתי שם לראות אנשים נכנסים שבורים כדי לזהות, ויוצאים מרוסקים לפרורים.
הלב מסרב להאמין. זה אסון מהסוג הקשה שידעה גלותינו.
"זה לא יכול להיות היום הזה" בוכה גבר בגיל העמידה
"עלינו משפחה שלימה וחזרנו שאחד חסר" זועקת אמא אחת.
"יש לו היום יום הולדת ועכשיו זה גם היום זכרון.." נאנקת אמא אחרת.
"מי לקחח לי את הכרטיס?????" עוד זעקה של חבר טוב שמחכה מהבוקר להכנס בעזרת הכרטיס המיוחל והפלאי לזהות את גופת חברו הטוב.
"אבאאאא. אני רוצה את אבא שלי. אני רוצה לראות אותו עכשיו. אבא שלי רק נסע למירון אבאאאא"
"שתית? תשתי עוד בבקשה. שלוק אחד וזהו" מתחנן מלאך שעובר בין כולם.
כאב חוצה מגזרים.
מימיני עו"סית צעירה בתפקיד ממררת בבכי. הפעם מותר. זה לא עוד אסון, לא מתבקש ממנה לשמור על איפוק, או שליטה.
"מי יטפל במטפלים?" אני לוחשת לה. והיא מתפרקת עליי.
הרב לאו נכנס. כמו אב רחמן. מתעקש לחלק בידיו אוכל ושתיה. המשפחות מתאספות מחכות למוצא פיו. הזמן מתארך והשבת מתקרבת.
"אנחנו עושים את כל המאמצים לשחרר את כולם"
"הרב מה עם שלי???" צועקת אמא והרב מתאפק לא לבכות.
הוא לוקח את השם. עדיין לא הגיע. מחכים למשאית אחרונה.
שוטר גבוה נכנס לסדר ולזרז בשליחות הרב.
"למי אתה מחכה?"
"לאבא שלי-----"
"ואתה?"
לבן שלי-----"
"ואתה?"
"לשני בנים----.------."

השוטר נכנס. הם עדיין ממתינים
"הבן שלך הגיע?"
"הוא היה במשאית החמישית"
"שלי בשישית. חסדי ה' מקווה שנספיק לקבור לפני שבת"
"זיהית כבר?"
"כן. יש לי פתק."
"הו...ברוך ה'. ניסים"
אני צובטת את עצמי לראות אם אני שומעת נכון. שיחת אמהות בל"ג בעומר תשפ"א.
רבי שמעון יבבה פורצת מגרוני האמהות מסתובבות אליי ואנחנו בוכות יחד.


אוי רבי שמעון. איך עלתה לנו ככה?
אין אחד בעם ישראל שלא נפגע.
אלו שהיו שם.
אלו שלא.
אלו שאיבדו שם.
ואלו שלא.
קבלנו מכה קשה וכואבת, נדחקנו רבי שמעון. ואין לנו כח כבר להיסמך. וראוי אתה רבי שמעון שנסמך עלייך בשעת דחק איומה שכזאת. שעה שהאמונה נסתרת והלב שבור ומרוסק.
עלינו כדי להשתתף ביומא דהילולא ולשמוח בשמחתך. חזרנו שבורים ומרוסקים. ורק עלייך אפשר לסמוך ולהעלות את הכאב. אתה ששמעת במשך מאות שנים את כל סוגי הכאב. שמעת את כל סוגי הצער רק אתה יכול להחזיק ולעזור לעם ישראל.
המירוץ נגד השעון מתחיל.
ש ב ת.
18:10
מעמיסים גופות לתוך אמבולנסים ושועטים לכיוון ירושלים.
18:47 בירושלים.
את הטהרה ההורים לא יספיקו.
עם ישראל מתכנס בשמגר מיטות יוצאות בזו אחר זו.
סבא נגש לאיש זק"א שואל איפה הנכד, ההורים בדרך.
האיש מסתכל אומר "אני לא יודע מי נגד מי"
כמה דקות של עבודה מאומצת וזיהוי נוסף.
טהרה.
מטהרים את הטהורים ושועטים איתם להר המנוחות.
19:00 מגיעים לבית החיים.
קריעה.
קדיש.
קבורה.
19:10 סיימנו.
נגמרו המילים ונכנסה שבת.
"קל נא רפא נא לנו בהראות לנו נועם זיווך."
מצמרר.
 

דסי גרטנר

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
על זה היה דווה ליבינו,
ומה אומרים אנו
על אלה חשכו עינינו
על טהורים שעזבו עולמינו.
אמהות שילדיהם נקטפו
אבות שמהעולם רחפו,
לעולם שכולו טוב הסתנפו
למקומות עליונים התעופפו.
אוי מ"ה נאמר ומ""ה נדבר,
מרגישים שאי אפשר יותר,
משיח בדחיפות צועקים
מלבבות שבורים זועקים.
ביהמ"ק השלישי יבנה מדמעות,
וממעשים טובים וצדקה ומעות,
קבלות טובות על עצמינו נקבל
ולא נפסיק להאמין ולהתפלל.
ולנחם ההורים השכולים
שינחמכם יושב מרומים
ולא תדעו עוד מרורים
עד מאה ועשרים.
מי שמשכל בחייו את בנו
לא יראה גהינום, מובטח לו,
ושלא ידע עמ"י עוד צער בגבולותיו
ורק שמחות יהיו מעכשיו,
לביאת גואל משיח נזכה במהרה
והמתים ישובו בשמחה ואורה.
אמן
 

sol key

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
הלב מאיץ פעימותיו
צורח הוא בדפיקותיו
אין לו שומע
אפילו העין חדלה מלדמוע
השכל מקצב הבשורות מתבלבל
נחרד הוא מהבורא שאת מחנינו מטלטל
הכאב מציף כל חלק בגוף
והנפש מוכה כאיבר חשוף
אין הבורא מביא צרה לעולם
אלא בכדי לעורר את כולם

אבא-
חטאנו עווינו
את עיננו מלראות- כיסנו
לא נזהרנו בכבודך
לא התחשבנו מספיק ביצירות כפיך,

אבא--
טלטלת אותנו חזק
הארת את עיננו בבזק
הכאב לא נותן מנוח
בהתמודדות עם הצער חדל הכוח
מהמחשבה על ההורים- רפו ידינו
מסבל העוללים נעתקה נשמתינו,
מילים לא יוכלו לתאר
הרגש בלב כולנו - בוער...
אנא אבינו אב הרחמים-
אמת אתה פועל כל היצורים
איננו מבינים ואף לא מסוגלים להבין
נותר לנו אך בך להאמין
שאתה הוא הטוב והמטיב
אינך חפץ להכאיב
אך אנו בחטאינו לא הותרנו ברירה
הבאנו על עצמנו את זה המאורע

אבא
תאמר די לצרותינו
תשמח את נפגעי עוונותינו
תכריז באוזנינו את הדבר ה-כה מיוחל
שמשמים מעתה טוב ננחל
וכמו שכתב הנביא באיכה
לאחר שמידת הדין עליהם נמתחה
"תם עוונך בת ציון לא יוסיף להגלותך"
כל אם באשר היא שם יאמר השם שמעתי את כאבך
השיבנו השם אליך ונשובה
נקה נא את אדמתנו שמדם עקובה
רוצים!
הו-
כל כך רוצים,
לא רק שתאמר לצרותינו די,
שיפסקו כל הצרות,
רוצים אנו משהו אחר----
יותר חזק!!!
רוצים לדעת איך להבין את דיבורך,
איך להתחזק מזה!
איך מבינים את הלקח?!
איך אומרים לך –
שהבנו!!!
שהבנו באמת!!!
שכשתראה את מעשינו- תדע
שזה באמת!!
שהבנו אותך!
שמעתה ואילך- נצליח רק לקדש את שמך,
רוצים להראות לך--
שבאמת באמת כואב לנו!!!
כואב לנו לא רק על האסונות,
אלא את מה שמביא אותם לפה!
כואב לנו על כך שאנחנו רחוקים ממך!
אוי---
כמה רחוקים...

תן לנו אבא כוח
להמשיך מזה האסון- רק לצמוח...
וקרבנות אמת- אליך לשלוח!
להתקרב באמת
עם חמימות ואהבה
עם רצון עז וקרבה
עם לב טהור
מוצף באור
עזור לנו לטפס עוד שלב
בסולם יציב שמקרב אל אב

ויהי רצון--
שיבולע המוות לנצח
ונסתופף בצילך בהשקט ובבטח
 

יהודית יהודית יהודית

משתמש רשום
צילום מקצועי
ההיתי שם
ונשמתי אבל לא ידעתי איך לנשום
שמעתי ת'קולות
הרגשתי את הברקים
ושקט דממה זה הזמן לחשוב
שמעתי משהו מחברה שאמרה משהו שמאד אהבתי, היא אמרה שהאסונות האחרונים שלנו שזה הקורונה והאסון מירון
הבעיה בעיקר היתה בנשימה שהיה קשה לנשום ,ועכשיו אסון מירון גם התבטא בנשימה
בואו ניקח נשימה לפני כל דבר שאנחנו עושים, בואו ניקח נשימה לפני שאנחנו מדברים על מישהו, בואו ניקח נשימה לפני שאנחנו חורצים גורל של מישהו, בואו ניקח נשימה לפני שאנחנו שואלים וחוקרים מישהו על חייו ומצבו, בואו ניקח נשימה לפני שאנחנו באים בביקורת ומעירים.
ניקח נשימה! נחשוב לפני שאנחנו עושים משהו או מוציאים משהו מהפה!
ושיהיה לעילוי נשמת כל הנפטרים!
שאנו מאמינים שאלא הם קורבנות ציבור.
השם יעזור, ורק בשורות טובות!!!
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
הרהורים
דרכי מירון שוממות...
עלו בסערה השמיימה נשמות
כתוב שהנשמות עולות דרך מערת המכפלה,
ואהה, אללה,
כי היום הנשמות עלו למקור חוצבו
דרך ציון הרשב"י הן שבו..
במקום הדלקת חסידות "תולדות אהרן",
ואהרן אחוז במידת ה "הוד"
ול"ג בעומר הוא "הוד שבהוד",
ומה רמזים נחפש לנו עוד,
הן השם אלוקי גדלת מאד,
לבשת הדר והוד,
וכמו בני "אהרן" ,
שעלו בסערה במקום המקדש
,גם היום בקרוביו השם נקדש
וכמו אהרון שקיבל וידום,
גם כעת, המשכיל, בעת ההיא ידום .
כי נסתרות דרכי ההשגחה העליונה,
בים דרכך ושבילך במים רבים
ועקבותיך לא נודעו...
ורק משה רבינו שרשב"י ניצוץ נשמתו,
ביקש, הודיעני נא דרכך..
ואנו מאמינים בני מאמינים
אמונים על אהבתך,
כבקרת רועה עדרו,
מעביר צאנו תחת שיבטו..
וכל באי עולם יעברו לפניו כבני מרון, כבני מרוניא,
דרשו על זה, כמעבר צר שבמירון...
כמה צר היה המעבר
ובורא עולם בחר את המקודשים והטהורים
קרבן ציבור ...
יעלו השמיימה ורשב"י לקראתם,
בנים אהובים צדיקים
בגן עדן תהא מנוחתם,
ירוויון מדשן ביתך
ויושקו נחל עדניך,
תעלנה התפילות למרומים
ויחיש הבורא גאולת עמו ברחמים
נתחזק באהבת חינם
עד נזכה למשיח באהבת עולם.

כותבת בדמע עם כלל ישראל
ח.פ.
 

הללי 8

משתמש צעיר
קולות ורעמים מרעידים את ההר, עמוד האש מתלכד בסערה על דפנותיו ,עשן סמיך מיתמר עד לגובה השמים . דומיה רוחשת , לוחשת מילים מסמרות שיער, רבבות אנשים בעיניים כלות מביטים במעמד הנשגב . בשפתיים דולקות ובנפש לוהטת במילים של קדושה טהורה, התקוטטות ההרים כבר הכריעה הערב – איזהו יזכה- וצדיקים יניחו משכבם עליו בסערה , איזהו יעלו במעלותיו -וכל עם ישראל יקריבו עליו מ"ה קורבנות אשם וחטאת ,קורבנות ציבור על כלל האומה כולה. ריח השריפה מחלחל ומרעיד את עצמותיהם של כולם , אש יורדת מן השמים ומאכלת בהם, היא אוספת את אותם קורבנות ,מלקטת נשמותיהם אליו- לכבודו של מקום . וכולם מתבוננים ומתאבלים על אותם קדושי עליון, אותם בחר הצדיק להניח עליהם את ראשו, לאוספם קרוב אליו ביום פטירתו, האש נאחזת בקצוות המזבח מלהטת ומרצדת עיניים דומעות יוקדת ומכלה , שורפת לבבות חוטי שני מלבינה מפזרת גיצי להבה מול אותם מדרונות . מיטה מרחפת מעל אותו ההר, ואיתה גם מיטותיהם. צדקתו עומדת וזכותו מגנה לעד, מי יודע מה חטאותינו היו מביאים אותנו לולי אותם הקורבנות קשים לשמוע הדברים ואי אפשר גודל הצער להפנים . רואים את העשן המיתמר בעיניים כלות מכוונים ליבינו מנקים מחשבות, בשעת הקרבת אלו הקורבנות שיעלו לרצון ויפעלו לישועות.
 

YAKOV COHEN

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
תיעוד: רבבות בשירת "אני מאמין" בציון – דקות לפני האסון
Share



מרטיט: צפו בתיעוד הזה שמגיע אלינו – דקות ספורות לפני האסון הנורא הרבבות בציון שרים 'אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח' ברגש ובהתעלות • צפו בתיעוד


זלמן
|
י״ט באייר ה׳תשפ״א


אני נזכר בזה...
כולי צמרמורותתתתתת
 

באתי לחלום

משתמש מקצוען
 

קבצים מצורפים

  • טאטע - אנגלית Tatte - English.mp3
    5.7 MB · צפיות: 65

תשבי

משתמש רשום
אסון מירון


יחרד האיש ויִלַפֶת, בשמוע אסון מופת

אוזן היאך תיזוֹן, לשמע אסון מירון

לב מי בֶן זאת, בעשות השם כזאת

תיזל עיני כנהר, בנגוע השם בהר



ביום – לג בעומר אוֹמַר, בקרובי אקדש אַמַר

ביום – פסקו תַלְמִידַי, הוסיף השם קוֹרְבַנַי

ביום – שיר וזמר יפללו, נהי ומספד ימללו

ביום – נגלו סודי תורה, נספו צורבי אורייתא



במקום – עולו ואתכנשו בשמחת, פזורת עצבים מיתת

במקום – בו תרבה שמחה, רבתה תאנה ואניה

במקום – שמחה וגיל ירננו , מ"ה קורבנות יספידו

במקום – שירת בר יוחאי יִשַמַע, יללת אחים אֶשמַע

במקום – לכבוד התנא יסיקו, נר נשמת ידליקו



במה אנחם, לאל מרחם, אהיה שואל, אולי ירחם

ואיך נדע, במה יִוַדַע, יבוא גואל, אולי נדע



אתה אל גדול על כל גדולה, נעלה דינך מכל מחשבה

אתה טוּב רחמיך מקדם עולם, גם המ"ה ריחמת כולם



אל בצר עונה, לעם בארצו גולה, מלכותך חיש גלה, ואויבנו מהר כלה

פזורנו אסוף, צאנך תכסוף, גלותנו אמור סוף, כי אליך נכסוף.

 

יהלום-יצירות מלוטשות

הוצאה לאור שמבינה אותך
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עייפה, חבוטה, כאובה
מרוטה, דאובה, עצובה

נחנקת, משתעלת
מתחלחלת, מתחננת

מתפללת,
בוכה ומייחלת,
אל האופק, למעלה, מביטה

מתי
אוי, מתי כבר

מתי - - -
 

קריקטורה

משתמש פעיל
הפקות ואירועים
כתבתי באשכול אחר, אשמח לביקורות!!

 
נערך לאחרונה ב:

רוחי פרידמן

משתמש מקצוען
כשהלב עדין מדמם –

מרגישה קטנה מידי לדבר על אסון כ"כ גדול לאט לאט הלכה התמונה והתבהרה לאט לאט נודע לנו גודל האסון הכבד לאט לאט או אולי מהר מהר מה שהתחיל בשמחה עצומה ובקול רעש גדול נדם בקול דממה דקה , אבדן ושכול כשדקות לפני זה נשאה בעצמה שירת אני מאמין מפי רבבות יהודים היו אלה שהיתה זו שירתם האחרונה עלי אדמות . אצל כל אחד מאתנו נפער חלל עמוק בלב , אין מי שלא מרגיש שותף מאוחד עם כלל ישראל עם המשפחות השכולות ובתפילה לשלום הפצועים – הלבבות פועמים באותו הקצב . רגעים קשים מנשא שדלות המילים מכדי לתאר אנחנו נמצאים עכשיו בבחינת וידם אהרון – לא מסוגלים לדבר לא מסוגלים להכיל בודקים שוב ושוב את הפרטים שואלים שוב ושוב את אותם השאלות , שומעים כמה גרסאות אבל עדיין לא מבינים , איך זה יכול להיות , זה משהו שהוא הרבה מעבר לכח הקיבולת שלנו הרבה מעבר למה שנתפס בשכל אנוש הרבה מעבר למה שבנ"א מסוגל להכיל ואולי דוקא שם במקום ההוא שמעבר – במקום שנגמר השכל מתחילה האמונה אמונה תמימה של יהודי מאמין בלי שאלות , בלי חיפוש אשמים בלי דיבורים אינסוף . בסוף אחרי הרעש יש קול דממה דקה , אז כל יהודי נמצא מול עצמו מול בוראו מול אמונתו שם מתחיל המבחן האמיתי

–העין עוד לא יבשה מדמעה פועמים הלבבות מתגלה אז עמ"י בשעותיו היפות וגם מי שמרגיש ומי שכבר לא כולם עדין מחוברים , כולם רוצים , מחפשים במה להתחזק ,כולם מיטהרים – לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם ... – אביכם שבשמים , אשריכם ישראל . מרגישים את עצמת הדין המתוחה עלינו חזק , את ההצדקה , הקבלה ברוך דין האמת בבחינת וידם אהרון אין לנו מילים פשוט אין ובמקום שאין מילים מתחילה האמונה לפעם . במה ניתן להתחזק שלא התחזקנו אילו עוד קבלות וכמה זמן זה יחזיק מעמד – לכל הקבלות והחיזוקים יש מטרה אחת והיא לקרב אותנו לה' שנהיה דבוקים בו , מאמינים בו , אולי מה שנדרש מאתנו עכשיו זה רק להאמין בקל אחד זה קשה , זה מיסר , זה מחיב , אומרים שהניסיון בדור האחרון יהיה של אמונה הקב"ה מטלטל אותנו, מנענע את החבל חזק ומי שלא יחזיק בו חזק יפול . והוא כאילו קורא לנו בני תאמינו בי אני אוהב אותכם , אני רוצה לראות כמה אתם חזקים , כמה אתם מאמינים בי באהבה שלי אליכם , בצדק הדין ואני רוצה שתאחזו בי חזק תבכו , תכאבו תתפללו אבל תשארו מחוברים , ואהבת את ה' אלוקיך – אנו אומרים בקריאת שמע ואיך מקיימים מצות אהבת ה' ? רש"י שלא יהא לבך חלוק על המקום !יש הרבה שואלים , תוהים , לא מבינים אבל אתם הבנים האם אתם עדיין מאמינים אתם מבינים אני לוקח אחריות על האירוע הזה – זה באחריותי הבלעדית אינכם צריכים ליסר עצמכם בשאלות , אני זמנתי לשם את כל מי שהיה צריך להיות ובר"ה כבר נכתב מי למות ומי לחיות יש סדר בעולם דברים לא נעשים סתם מאליהם זה לא בגלל מחסום כזה או אחר זה לא בגלל צפיפות – אני רוצה שתעשו לי מקום בינכם , שתאמינו שאני רוצה את התפילה שלכם והשמחה שלכם – גם כשלכאורה זה נראה שלא !!!! מי שאינו מאמין לא יבין

כי אשרי העם שככה לו ! בלי להבין בלי לשאול מדוע , בלי לנסות את הסדר לקבוע – יש בורא לעולם יש מי שלקח פיקוד על האירוע וזה בורא עולם בכבודו ובעצמו אז ביום חמישי הוא בקש ממך להיות בלויה ולזעוק ולבכות את השכול ואולי גם אפילו לשאול ......- איך זה יכול להיות ? ביום כ"כ גדול וקדוש דוקא אז ? וביום ראשון הוא בקש ממך ללכת לחתונה כי עכשיו בית פה נבנה איך אפשר להסביר את זה – איך עושים את זה ? עולם של ניגודים כ"כ גדול עמ"י עוד מוכה מהאסון , מנחם האבלים ועכשיו צריך לרקוד בששון עם קול מצהלות חתנים ? זר לא יבין אבל כשרואים בחתונה את כל הבחורים – ואף אחד לא מדבר אבל הלבבות באותו קצב פועמים וגם כשלא מדברים כולם חושבים על אותם הדברים ונשאת השירה ובוקעת רקיעים – אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' הוא לו האלוקים ,משתלהבות הרגלים ונושא הריקוד עוד טפח מעל . אך אתמול היה בלויה ולניחום אבלים – יצא מחר – אבל היום הוא כאן אל לבו נותן החי ואהבה עצומה ממלאת את ליבו ואמונה במלך קל חי – אפשר להסביר את זה יש עוד עם כזה ? יש לנו שאלות קשה לנו קשה לקבל את המציאות כמו שהיא אבל כשרואים את העצמות שניחן בהם היהודי , כשרואים שהדבר היחידי שנשאר לנו – זו האמונה וכמה כח היא נותנת למאמיניה כששומעים אב שבלויה של בנו רק זועק מזמור לתודה – אז אנחנו מבינים , אז אנחנו יכולים להכיל – כי לנו נתן ה' כח כזה לא רגיל . שאת אחר דרכיו הנעלמות של הבורא . בד"כ כשקורה ארוע שכזה ישר אנחנו מחפשים אשמים – למה ? כי אנחנו לא יכולים להכיל את המקרה הזה חושבים שהיה בידי אי מי למנוע את זה , למה זה קורה , למה לא מפיקים לקחים ממקרים עבר , למה ולמה ולמה – אבל כשצריך להצדיק את הדין זה אומר להביט לשמים ולומר – הוא האלוקים ואין עוד מלבדו – בהשלמה , בהכנעה , כעבד כיהודי מאמין שבוטח בבוראו שכל חיותו והויתו כל רגע נתון רק בידו וכשמביטים ומעמיקים במחשבה הזו – של יהודי מאמין ומתנתקים לרגע מהקליפות החיצוניות שעוטפות , מבלבלות , מטעות , משקרות – מספרות סיפור אחר , שונה . - לנו יש דרך חיים והיא המתוה לנו גם בעליות תלולות גם כשהאמונה היא כטיפוס על קירות חלקים מי שמחזיק בחבל חזק , לא נופל , לא נמעך בין אלפי נשמות וגם אם החבל מתנועע חזק ויש שנופלים כי כוחם לא עמד להם כי רוחם לא עמדה בפני הזועות כי היו להם שאלות ותמיהות וקושיות כי הם רצו להבין הכל כי הם רצו צדק כי הם חפשו אשמים – ושלא מצאו בחרו בנתק בחלל רגשי בוהה אחרי המון נוהה מבולבל תוהה . ארוע שכזה צריך לחבר אותנו לאבינו שבשמים לקשור אותנו בחבלי אהבה אליו . קבלות , חיזוקים זה דבר טוב ויפה – אבל בא לא נפספס את המהות לא נפספס את הפנימיות – מטרתם של כל הקבלות והחיזוקים – זה לקשר אותנו לאבא זה לחבר אותנו למקור האמת והטוהר – זה להזכיר לנו מה אנחנו עושים פה בעצם בעולם והאם אנחנו ממלאים את תפקידינו בשלמות זה מהמם אותנו כדי שנעצר לחשוב , רבש"ע אני לא מבינה למה עשית את זה , הלב שלי כואב נקרע לשתים אני לא מצליחה לעכל את גודל האסון אני יודעת שעליך לא שואלים שאלות וטוב שכך אני יודעת שאתה מקור הברכות ואותך אני אוהבת כ"כ נולדתי כיהודיה מאמינה ואמשיך כך בעז ותעצומות לא אתן , לאסון ומהומה לחולל בי שמות , אתה הקל הגדול והנורא מנהג עולמך בחסד , בצדק בדין ובמשפט אתה ואין בלתך ולנו עורך מידי פעם מבדק עד כמה אני באמת אוהבת אותך עד כמה אני באמת סומכת עליו עד כמה אני מאמינה בו ב100 אחוזים עד כמה הלב שלי חזק גם מול מספר ההרוגים . ליבי כואב נושאת בעול של כל המשפחות בחג ככ מיוחד נעשתה לנו כזאת. הארוע יעבור אולם לא במהרה ישכח הלקחים אולי ילמדו אבל את המסר הגדול מכולם איתנו נקח רק אחד בעולם יוצר ובורא מכון ומדריך רואה מה קורה ואת כח כל אחד מעריך – זו גזירה ניסיון אבל בה אנחנו יכולים לעמוד ובכבוד

אבא אתה רואה אותי הקטנה מתעקשת להבין

לא רוצה להאמין

היום הזה נצרב ונחקק

בספר תולדות ימים

רגע כזה יצרב לעד

ילונו לעולמים

מול מראות קשים

ואין עוד כח

לעמוד ולספור

כזה ארוע לא נוכל לשכוח

לעד נזכור

משפחות שכולות , ופצועים

נותח הלב לגזרים קרעים

את אשר בלבנו נתנו לך

הקרבנו היום קרבנות רבים

חלק ממנו באהבה



אש האמונה לא תפסיק לבעור

בלב כל יהודי

גם שכבר כוסה , כובה האור

נותרנו אחד מול עצמו יחידי

כשהכאב מפלח נותר רק לזעוק

רוצה להרגיש אותך בליבי עמוק

כשהשכל לא מבין

מתחילה האמונה

לבטוח על אף ולמרות
 

קבצים מצורפים

  • הרהורים בעקבות האסון .pdf
    KB 65.4 · צפיות: 38
נערך לאחרונה ב:

ddd

משתמש צעיר
ההיתי שם
ונשמתי אבל לא ידעתי איך לנשום
שמעתי ת'קולות
הרגשתי את הברקים
ושקט דממה זה הזמן לחשוב
שמעתי משהו מחברה שאמרה משהו שמאד אהבתי, היא אמרה שהאסונות האחרונים שלנו שזה הקורונה והאסון מירון
הבעיה בעיקר היתה בנשימה שהיה קשה לנשום ,ועכשיו אסון מירון גם התבטא בנשימה
בואו ניקח נשימה לפני כל דבר שאנחנו עושים, בואו ניקח נשימה לפני שאנחנו מדברים על מישהו, בואו ניקח נשימה לפני שאנחנו חורצים גורל של מישהו, בואו ניקח נשימה לפני שאנחנו שואלים וחוקרים מישהו על חייו ומצבו, בואו ניקח נשימה לפני שאנחנו באים בביקורת ומעירים.
ניקח נשימה! נחשוב לפני שאנחנו עושים משהו או מוציאים משהו מהפה!
ושיהיה לעילוי נשמת כל הנפטרים!
שאנו מאמינים שאלא הם קורבנות ציבור.
השם יעזור, ורק בשורות טובות!!!
חזק ביותר
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  14  פעמים

לוח מודעות

למעלה