שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של זמרים

ץ

משתמש צעיר
יש אנשים שמכירים פירושים מסויימים, שלפעמים לא עולים בקנה אחד עם הפשט הפשוט אלא נמצאים בתחום הדרש והרמז. את פסוקי התוכחה היו הרבה מגדולי ישראל מפרשים באופן שישתמע מהם ברכות, ולא ח"ו ההפך.
זה ווארט חסידי שראיתי פעם אני לא זוכר בשם מי
אשתדל לחפש את המקור של הווארט
את האשכול פתחתי לתועלת בלבד ולא להיפך,
לפעמים אנשים שרים משהו והם לא יודעים אם זה פסוק, מדרש, או גמרא,
לפעמים יש שירים הנלקחים ממקורות פחות ידועים, ובדיוק בשביל זה יש את האשכול לדעת לאיזה שיר יש מקור ולאיזה אין, וגם אם אין לשיר מקור זה עדיין לא פוסל את השיר כל עוד אין שם כפירה ואפיקורסות,
גם אם יש פסוק עם כמה פי', לא יזיק לדעת מהו הפי' הפשוט,
גם בפיוטים קדומים של ר' אליעזר הקליר למשל, או בזמירות לשבת, מקשים קושיות ומת' תי', וזה עדיין לא נהפך לזלזול, אז נכון שהכותרת היא:
שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של זמרים
זה לאו דווקא, זה אולי נראה מושך ובומבסטי, אבל הכוונה זה שנדע מה אנחנו שרים, ושלא נגיד על מדרש שזה פסוק, ושלא נתפלל או נקרא תהילים באופן משובש כפי איך שזמרים מסויימים משנים במתכוון, או שלא במתכוון פסוקים.
ומכאן תצא קריאה לזמרים לפני שאתם שרים שיר, תבדקו מה המקור, תסתכלו בפנים, עיינו ברש"י, קראו בצורה נכונה, תתחברו למילים, תתחברו לתחושה,
 

MR Designs

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב ואדריכלות פנים
ומי אמר שיש בעיה להמציא שביהמ''ק בנוי מדמעות...


אני לא הדוברת ו\ הפרשנית של כותב המילים.
אבל אפשר להניח שהכוונה דמעות= תפילות

ובכלל, נגמרו לאנשים השאלות שהם פונים לרב קנייבסקי עם שאלה ככ "כבדת משקל..."
הממה, יש צדק בדברים שלא ראוי להמציא דברים בקשר רוחני ללא מקור מוסמך.

ואם בדיקדוקי מילים עסקינן באשכול זה, אז השיר של שאווקי:
אני אוהב השם- למרות שהתחביר שגוי זה עדיין נשמע יפה...


ואגב, מה אתם אומרים על סלנגים שנכנסו לכמה טקסטים של מוזיקאים:

חנן בן ארי. אמן על הילדים
" אני מתפלל על הילדים שלי
שלא ירשו את השריטות שלי"

אברומי ויינברג. ונצעק
"...איזה לוזרים מצריים..."
"...שבט לוי שיחקו אותה..."

ועוד..
 

אם לא תשאל איך תדע

משתמש סופר מקצוען
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
אני לא הדוברת ו\ הפרשנית של כותב המילים.
אבל אפשר להניח שהכוונה דמעות= תפילות

ובכלל, נגמרו לאנשים השאלות שהם פונים לרב קנייבסקי עם שאלה ככ "כבדת משקל..."
הממה, יש צדק בדברים שלא ראוי להמציא דברים בקשר רוחני ללא מקור מוסמך.

ואם בדיקדוקי מילים עסקינן באשכול זה, אז השיר של שאווקי:
אני אוהב השם- למרות שהתחביר שגוי זה עדיין נשמע יפה...


ואגב, מה אתם אומרים על סלנגים שנכנסו לכמה טקסטים של מוזיקאים:

חנן בן ארי. אמן על הילדים
" אני מתפלל על הילדים שלי
שלא ירשו את השריטות שלי"

אברומי ויינברג. ונצעק
"...איזה לוזרים מצריים..."
"...שבט לוי שיחקו אותה..."

ועוד..
כתיבת שירים זה כבר נושא בפני עצמו
אני מאד את הסגנון שתיבה של חנן בן ארי ושל אברומי ויינברג
יש כאלו שפחות מתחברים
לגבי השיר של שוואקי
לא אהבתי את התחביר הזה של אני אוהב השם
אבל אמריקאים מאד מתחברים כי זה נובע מטעות בתרגום וזה מסתדר להם יופי
 

דדד

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
לפי דבריך גם צריך לומר ידידקה, חננקה, יוקל ושמוקל!
מלבד זאת, בד"כ מי ששר את השיר באמת מתכוון למילים שלו, ולכן גם אם זה היה שם השם זה לא לבטלה.
לפי דבריכם, את המילה "הללוקה", אתם גם אומרים כפי הגייתה בתפילה, עם י', בשירה רגילה?
 

אלעזר 1

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עיצוב פונטים
מוזיקה ונגינה
UX UI
D I G I T A L
יוצרי ai
לפי דבריכם, את המילה "הללוקה", אתם גם אומרים כפי הגייתה בתפילה, עם י', בשירה רגילה?
לפי דבריך גם צריך לומר ידידקה, חננקה, יוקל ושמוקל!
מלבד זאת, בד"כ מי ששר את השיר באמת מתכוון למילים שלו, ולכן גם אם זה היה שם השם זה לא לבטלה.
יש הבדל בין קריאת שם של אדם לאמירת פסוקים בדרך שירה.
בשירה יש מחלוקת בין הפוסקים האם מותר לומר שם ה' או לא.
חשוב לציין כי גם לגבי קריאת שם אדם ניתן להבחין בשמות המכילים את אחד מה-ז' שמות ששונו בפולין וגלילותיה ביודעין (כך ע"פ מקורות מסוימים) מהטעם הנ"ל, כגון: מיילך, שמיל, ועוד.
 

דדד

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
יש הבדל בין קריאת שם של אדם לאמירת פסוקים בדרך שירה.
בשירה יש מחלוקת בין הפוסקים האם מותר לומר שם ה' או לא.
חשוב לציין כי גם לגבי קריאת שם אדם ניתן להבחין בשמות המכילים את אחד מה-ז' שמות ששונו בפולין וגלילותיה ביודעין, כגון: מיילך, שמיל, ועוד.
כמובן.
התייחסתי לדעתו לגבי אמירת "שלהבתקה" בשם מלא, שלעניות דעתי הינה שווה ל"הללוקה"- ואכן יש הנוהגים לאומרם בשם מלא, ויש הנוהגים שלא.
לגבי שמות, לא ידוע לי על מקור לאסור אמירת שמות כמו "מיכאל", "בתיה", ועוד.
 

סערצע

משתמש מקצוען
הזמר הבין את הפסוק כך
זה ווארט חסידי שראיתי פעם אני לא זוכר בשם מי
'מאור עינים' פ' מקץ:
והנה "הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַה֖' אֱ-לֹקֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙", כי יש הרבה נסים שעושה השם בנסתר, "אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְּבַדּֽוֹ" כתיב, ויש נסים נגלים לנו. וזה נעשה על ידי לימודינו התורה, בדרך נסתר נעשה נס נסתר, ועל ידי נגלה נעשה נס נגלה.
ועד"ז ב'קדושת לוי' פרשת בראשית:
וזה פירוש הכתוב "הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַה֖' אֱ-לֹקֵ֑ינוּ", פירוש "הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת", בחינת הסתר שבמצות שאנו פועלין, הוא "לַה֖' אֱ-לֹקֵ֑ינוּ", שמה שאנו פועלין בו הוא נסתר לנו. "וְהַנִּגְלֹ֞ת", הבחינת התגלות, הוא "לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙", הוא מה שאנו מביאים שפע הוא נגלה לנו.
 

.כותבת.

משתמש מקצוען
''רבש''ע אני יודע שביהמ''ק השלישי אינו בנוי מאבנים ובנוי מדמעות''...(אינני יודע מי המלחין)
שמעתי ששאלו פעם את ר' חיים קנייבסקי שליט''א באיזה מקום כתוב המימרא הנ''ל
ואמר ''שזה לא כתוב בשום מקום בתורה!!!''...
לאחר הסיפור עם הגר"ח קניבסקי, פריד נשאל על כך וענה -
הדברים מופיעים בספר "תורת משה - עניני המקדש והגלות" (עמוד 411) שם הוא מצטט את החתם סופר שאומר כי "בית המקד של מעלה נבנה מדמעות שלנו, כל דמעה זו אבן, כל בכי וכל בקשה זו אבן נוספת" וכן מביא בשם השפת אמת ש"אם עוד כמה יהודים היו בוכים ומתעוררים בדמעות על בנין ירושלים והיום אומרים "אבא מחכים לך", אם היינו נותנים עוד אנחה אחת, היינו זוכים לבנין בית המקדש בימינו.

בהמשך לכך הוא כותב בשם החתם סופר ובשם השל"ה הקדוש מדוע תשעה באב שחל בשבת נדחה, כיון שכל דמעה מוסיפה עוד אבן לבית המקדש, לכן יש משום מלאכת שבת בקיום מצוות היום של תשעה באב שחל בשבת.
 

אלעזר 1

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עיצוב פונטים
מוזיקה ונגינה
UX UI
D I G I T A L
יוצרי ai

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
השיר: ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה.
המקור: ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ:ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה:ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:ט לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
נקרא  7  פעמים

לוח מודעות

למעלה