שיתוף שדולת הנחלים או פטריות בקיץ.

הנושא בפורום 'קהילת כתיבה מקצועית' פורסם ע"י שיילה, ‏13/8/19 ב- 09:12.

  1. שיילה

    שיילה משתמש סופר מקצוען כתיבה ספרותית פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏2/11/15
    הודעות:
    2,003
    תודות :
    3,577
    נקודות:
    255
    עיסוק:
    ציור קופירייטינג וכתיבה
    מיקום:
    בני ברק
    האוטובוס צעק וגנח, גלגליו נאחזים בקושי באספלט הרותח. ההר המטפס בקלילות אל השמש, נראה מתענג על גלידת עננים קרירה. מחייך חיוך בזלת, כמו שמח לאידו של המטייל בתקופה זו של השנה.

    הגענו למעלה, מקום בו האויר צוחק צחוק פסגות, מביט מתנשא באנשים הקטנים הרוחשים אי שם בלהט העמק.

    קופסת המתכת העייפה חנתה בצווחת מדחס, פתחה את הדלתות לשאוף מעט אויר ולהריק מתוכה זאטוטים סמוקים לצד אבות נרגנים.

    מדריך צעיר אשר תלתליו שמחים עם כל משב, עם זיק בעיניים שיש רק למי שתרם את גופו לטבע, נעמד על כתפיו של סלע איתן, מרצה גיבובי מילים המתערבלות ברוח ונופלות כשלכת על אדמת הטרשים.

    זימר הוא על קדושת הארץ וההיסטוריה, על ייחוסם של צמחים ובעיקר על טיבו של המסלול רב הזרועות הגולש במהירות אלי מדרון, כמו מתחרה במים הרצים על ידו. על גבו עתידים אנו להידרדר עם רגלינו הביתיות.

    התחלנו לרדת כלהקת פינגווינים. זה אחר זה השתלשלנו בשבילים נחשיים כשלצידנו הנוף מתפרקד עד קו האופק, יופי פראי שאינך יכול להביט בו פן תצעד פסיעה יתירה, אז תושלך כשעיר לעזאזל בינות לסלעים ההמומים, שהמוות זועק מעיניהם וטעם הפסגה עדיין בין שיניהם.

    ירדנו בסולמות מאולתרים מחזיקים בשערותיו של ההר לבל יירק אותנו לקערת העשב שתחתיו. הגענו אל הנחל.

    נראה שהעצים שמעו עץ מפי עץ את פכפוך המים ונקבצו יחדיו לשכשך רגליהם עמנו במים הקרירים. קרני השמש מנסות לפלס דרך נטולת צמרות.

    כשקרן שמש נופלת אל המים צוהל הנחל לקראתה בעיניים נוצצות וחיש אץ אל החושך כאומר בוש אני בבגדי הזרדים ועטיפות הממתקים שעלי.

    כך ישבנו שם רוחצים רגלינו להנאתנו, אזוב זה, כך נראה, מעולם לא ראה פטריות בשלהי הקיץ. אכלנו שם ארוחת צהרים, מותירים את קליפות הכריכים לצוף על שמיכת הבדולח ושתלנו מאכלים בינות לחלוקי הנחל.

    לא אתפלא אם בקיץ הבא ישנה הנחל החביב את מסלולו. הוא לא יספר על כך לאיש.

    גם לא לקק"ל.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏13/8/19 ב- 12:03
    נחליאלי(ת), mirie, elis56 ו-27 משתמשים נוספים מודים על התגובה.
  2. כנפיים

    כנפיים משתמש מקצוען איור וציור מקצועי פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏3/12/18
    הודעות:
    775
    תודות :
    4,951
    נקודות:
    159
    איזה יופי!!!
    עושר התיאורים הזה יכול להפוך כל פיפס למרתק ממש!
     
    נערך לאחרונה ב: ‏13/8/19 ב- 10:27
    חיים השלישי ו-שיילה מודים על התגובה.
  3. RACHELIZ

    RACHELIZ משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏29/1/12
    הודעות:
    1,161
    תודות :
    4,292
    נקודות:
    174
    כמה האנשות!
    חזק!
    אגב, בסוף המשפט הזה צריך לשים פסיק.
     
    חיים השלישי, שני זאת אני :) ו-שיילה מודים על התגובה.
  4. שיילה

    שיילה משתמש סופר מקצוען כתיבה ספרותית פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏2/11/15
    הודעות:
    2,003
    תודות :
    3,577
    נקודות:
    255
    עיסוק:
    ציור קופירייטינג וכתיבה
    מיקום:
    בני ברק
    תודה, תוקן.
     
    RACHELIZ מודה על התגובה.
  5. יאן

    יאן משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏2/10/14
    הודעות:
    389
    תודות :
    3,899
    נקודות:
    149
    אהבתי מאוד

    החיוך מתרחב עם כל משפט
     
    חיים השלישי, RACHELIZ ו-שיילה מודים על התגובה.
  6. שיילה

    שיילה משתמש סופר מקצוען כתיבה ספרותית פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏2/11/15
    הודעות:
    2,003
    תודות :
    3,577
    נקודות:
    255
    עיסוק:
    ציור קופירייטינג וכתיבה
    מיקום:
    בני ברק
    טוב שעצרתי כאן...
    :D
     
  7. ב.א.

    ב.א. משתמש מקצוען עריכה תורנית כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏29/8/18
    הודעות:
    420
    תודות :
    1,789
    נקודות:
    149
    אתה כותב מדהים! אמרו לך את זה פעם?
    וכמה האנשות ותיאורים ססגוניים. פשוט לא יאומן!
    סוף הדרך!
    התכוונת למה שאני חושב שהתכוונת? איכסססס...;)

    אבל למען האמת, זה זמן רב שהסתפקתי בנושא הזה. מצד אחד בכוחו של ריבוי התיאורים וכו' לגרום לריתוק הקורא אל הכתוב, אולם מאידך אולי זה מכביד. למשל, אריה ארליך. כנראה אחד מטובי הכותבים החרדיים היום (בוודאי בכל הנוגע לתיאורים וכו'), אולם לפעמים אני חש שהוא קצת מגזים ומכביד.
    אני כן רואה מקום לתיאורים רבים כשזו בדיוק המטרה. אולם כשהמטרה היא לספר סיפור כלשהו, יתכן שזה מכביד.
    זורק מחשבה, עוד לא גמרתי דעתי בנושא.
     
    #Angular, שני זאת אני :) ו-RACHELIZ מודים על התגובה.
  8. שיילה

    שיילה משתמש סופר מקצוען כתיבה ספרותית פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏2/11/15
    הודעות:
    2,003
    תודות :
    3,577
    נקודות:
    255
    עיסוק:
    ציור קופירייטינג וכתיבה
    מיקום:
    בני ברק
    יותר מדי זה תמיד עניין של טעם.
    דוד זריצקי יכל לכתוב ספר שלם בצורה הזו, יש כאלו שלא מצליחים לבלוע אותו. לטעמי זה הצורה הטובה ביותר לבטא סיטואציות עד לדקות.

    כשאני רוצה לספר סיפור יבש- לדוגמא 'אכילת עגבניה' אני כותב: "הוא אכל את העגבניה". אם אני רוצה שהקורא יכנס לליבו של הגיבור אכתוב "הוא מצץ את העגבניה בהנאה". אבל אם אני רוצה שהקורא ירייר (יזיל ריר א.מ.) על הספר, אתפייט: "הוא קירב את העגבניה אל פיו, אדמומיותה האפילה על סומק לחייו, ניתזים חמצמצים מתוקים השתלשלו על ידו עד למרפקו, טעם העגבניה הזכיר לו את עברו,מה שניסה הוא לשכוח...וכו'."
     
  9. האגריד

    האגריד משתמש פעיל כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏30/4/19
    הודעות:
    27
    תודות :
    274
    נקודות:
    54
    עיסוק:
    חינוך, כתיבה, עריכת סרטים
    מיקום:
    דרום
    דף הבית:
    ...ולכן אני קורא ספר של דוד זריצקי עוד פעם ועוד פעם, ובכל פעם מחדש אני מוצא פנים שלא מצאתי בו קודם.
    לדוגמא הספר "גשר צר" של דוד זריצקי קראתי מאות פעמים ללא הגזמה, ועדיין אני מרותק אליו.
    נכון, יש הרבה שקשה להם לקרוא בצורה הזאת, אבל אחרי שמתרגלים זה שווה כל מילה.

    אגב, אני חושב שמן הראוי לכתוב ר' דוד זריצקי.
     
    שיילה מודה על התגובה.