שאלות דקדוקיות - מופנות למי שירצו לענות

עיגול רבוע

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
1) האם הנוסח שבכותרת תקין. או צ"ל דווקא ל"אלו" שיודעים לענות?
כלומר: "מי" יכול לשמש כלשון רבים ?

2) אפשר לכתוב (בעברית בת-ימינו) כלשהיא או צריך לכתוב דווקא כלשהי (כמו"כ כלשהוא/כלשהו) ?

3) "משום ש..." - רווח בעברית בת-ימינו ?
 

עיגול רבוע

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
ושאלות נוספות:

4) השורש ת.פ.ס. נכתב כיום דווקא כך ולא ב-ת.פ.ש. ?

5) מקובל הלשון "להבטיח" בשביל משמעות דומה לשל המילה "לוודא" ?
 

צדיק סופית

משתמש פעיל
1) לענ"ד לא. ע"פ המילון, 'מי' בא במקום 'כל אדם ש...'. מה שכן, אפשר לומר 'למי מכם שירצה'.
2) כלשהי/כלשהו; איזושהי/איזשהו. אא"כ המילה מתחלקת לשתי מילים: כל שהוא וכו'.
3) כן. ודאי בספרות.
4) נ"ל שיותר מקובל 'ת.פ.ס.' משום ש'ת.פ.ש.' נתפש כמיושן... הנה ציטוט מהאקדמיה: "ועדת הדקדוק של האקדמיה דנה בעבר בשאלה זו והמלצתה הייתה לנקוט את הכתיב בסמ"ך, בהמשך ללשון חז"ל. ומכאן 'לתפוס כדור', 'תפיסת עולם', 'משחק תופסת', 'בלתי נתפס'. ואולם הרוצה לנקוט את הכתיב המקראי בשׂי"ן – הרשות בידו".
5) כן. כמ"ש: "הבטיחו את מקומכם".
 

עיגול רבוע

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
1) לענ"ד לא. ע"פ המילון, 'מי' בא במקום 'כל אדם ש...'. מה שכן, אפשר לומר 'למי מכם שירצה'.
הרי מי משמש גם לרבים, כמו "מי הם האנשים שבקרו שם?".

(נסיון לתשובה:)
האם רק כאשר נוספת מלת רמז לרבים, כמו "הם" בדוגמה זאת, יכול "מי" להתייחס לרבים ?

כאשר ישנה פעולה שבודאי נעשתה ע"י רבים, אי אפשר לשאול "מי עשה זאת?"?



(נסיון לתשובה:)
רק במשפט שאלה יכול "מי" לבוא לרבים, ולא במשפט חיווי ?
 

צדיק סופית

משתמש פעיל
הרי מי משמש גם לרבים, כמו "מי הם האנשים שבקרו שם?".

(נסיון לתשובה:)
האם רק כאשר נוספת מלת רמז לרבים, כמו "הם" בדוגמה זאת, יכול "מי" להתייחס לרבים ?

כאשר ישנה פעולה שבודאי נעשתה ע"י רבים, אי אפשר לשאול "מי עשה זאת?"?

(נסיון לתשובה:)
רק במשפט שאלה יכול "מי" לבוא לרבים, ולא במשפט חיווי ?
הניסיון הראשון - נכון. וכמו שהבאתי בדוגמתי: 'מי מכם'.
לגבי השאלה השניה, אשיב לך מיניה וביה: הרי לא כתבת 'מי עשו זאת', כי אכן זה שגוי. אולם ניתן לשאול ולכתוב 'מי אלו שעשו זאת'.

והפרצופון הכפול? נו, ככה זה כשהמחשב סבור שהוא חכם יותר מן האדם...
 

שמואל גרינשטיין

יותר מעצב מגרפיקאי
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי DIP
צילום מקצועי
D I G I T A L
מי - גם בשפות זרות, יבוטא אח"כ בלשון יחיד.
מי עשה זאת ולא - מי עשו זאת.
מי מכם עשה זאת - כמו שכתב @צדיק סופית , זוהי כבר שאלה מסוג קצת שונה. כשאתה בטוח שמי שעשה זאת הוא אחד מאיתנו. אחד מהנוכחים מולך.

וכפי שכתבתי גם באנגלית זה כך - who was ואף פעם לא who were.

חני
 

לשונית

משתמש סופר מקצוען
מי במילת שאלה יכול להתייחס גם לרבים, אם כי הפועל הוא ביחיד - "מי שירצה לענות". אם רוצים צורת רבים צריך להוסיף מילה של רבים - כמו מי אלה, מי אלו, מי הם, מי היו וכו' ואז הפועל יכול להיות ברבים.
 

עיגול רבוע

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
אם הבנתי נכון נחלקו כאן החכמים בשאלה האם אפשר לשאול "מי עשה זאת?" כשמתכוונים לרבים.
@צדיק סופית שולל, ואילו @שמואל גרינשטיין ו- @לשונית מחייבים.

אף בשאלה בה נפתח האשכול חלוקות הדעות: דעת הצדיק שוללת, ודעת הלשונית מחייבת, (ודעת שמואל (כשהכוונה ל"אמו") לא נמסרה בשאלה זו).

הבנתי נכון את דעות כולם?


ומה דעתכם כאשר אשאל "על ידי מי נעשה הדבר?"?
כאן, ב"נעשה הדבר" אין שום רמז אם ביחיד או ברבים עסקינן.
 
נערך לאחרונה ב:

cheinanit

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
לא ניתן לומר מי עשה זאת כשנאמר על רבים.
 

עיגול רבוע

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
שאלות נוספות, ברשותכם.
ותודה מראש על כל תשובה ותשובה.

6) ניתן לשאול "באיזה ערים קיימת ישיבה גדולה?" או רק "באלו ערים..."?

7) לגבי שתי האפשריות הבאות - מי משתיהן נכונה (או אולי שתיהן, ואז השאלה: מי מהן עדיפה; או אולי שתיהן לא, ואז השאלה היא: כיצד כן נכתוב):
  • "לגבי תוכנו של אף עתון - לא הייתי ממליץ לקוראו"
  • "לגבי תוכנו של שום עתון - לא הייתי ממליץ לקוראו"
8) "כיון שכל רצונו מלכתחילה היה לערוך את הדברים בצורה מסודרת". נכון לכתוב "מלכתחילה"?

9) "לגבי אברהם - מעולם לא כתב בנידון זה מאומה", או
"לגבי אברהם - מעולם הוא לא כתב בנידון זה מאומה"

10) שאלה דומה לשאלה 9:
לגבי כל אחת מהמילים המוסגרות בקטע הבא - עם או בלי ?
"גם הרשב"ך מדבר על כך בהרחבה. בפרק השלישי של ספרו [הוא] כתב ש[הוא ]חבר את חיבורו כדי ש..."

11) וכיוצ"ב השאלה הזאת:
"המנהג המקובל הוא לעשותן בצורת משולש, ואילו בביתו של הרב [הן] נעשו דווקא עגולות"

12) "מצאתי שם ספרים עתיקים (בני בן ארבע לחמש מאות שנה)". הנוסח תקין ?

13) סדר המלים במשפט הבא תקין?
בשל כך הוציא לאור רבי יהושע קוליבייצין בשנת תרפ"ג את ספרו ״המלאכה הגדולה״.

14) "הדבר אירע בזמן בית ראשון או לאחריו".
שאלתי היא: "לאחריו" או "אחריו" ?

15) "לכן התכנס מושב רשמי, בו השתתפו השתתפות עירנית ואקטיבית כבשאר האסיפות הרציניות, כל חברי ההנהלה ורק הם".
לפני "ורק הם" - מגיע פסיק ?
 

צדיק סופית

משתמש פעיל
6) רק 'באלו'.
7) המילה 'שום' תקינה, כי 'אף' בלי 'אחד' נ"ל לא תקין. אבל המשפט כולו בעייתי. הייתי כותב כך: לגבי העיתונים כולם - לא הייתי ממליץ לקרוא אף אחד מהם.
8) נכון.
9) המילה 'לגבי' קצת מסבכת כאן. אם, נניח יש רשימה של אנשים, אפשר לכתוב: "העולה מן הדברים: יעקב - מעולם לא קרא מילה בנידון; יצחק - מעולם לא הדפיס גיליון בנידון; ואברהם - מעולם לא כתב בנידון זה מאומה". כאשר מוסיפים 'לגבי', כנראה יצטרכו להוסיף 'הוא'.
10) לא יודע מבחינה תקנית, אבל מבחינה ספרותית הראשון רצוי והשני לא.
11) הן 'הן'.
12) גם אם הוא תקין, הוא מסובך ולא רצוי. כדאי למצוא נוסח אחר. אולי: "בני כארבע מאות וחמישים שנה"; או: "שגילם הוא בין ארבע מאות לחמש מאות שנה".
13) די בסדר. אא"כ שנת ההוצאה היא התורף, ואז היא תבוא בסוף המשפט.
14) גם וגם.
15) בלי. אא"כ הוא בא להדגיש: "הם, ורק הם, היו הרציניים שבחבורה".
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
בעזהי"ת

מסכים עם @צדיק סופית, למעט 12 - "מצאתי שם ספרים עתיקים (בני בין ארבע מאות לחמש מאות שנה)". ואולי עדיף להשמיט את "בני" לגמרי, או להחליף את הסוגריים בפסיק, או הצעה אחרת של הצדיק.
 

גדי ישראלי

משתמש מקצוען
ידידיי,
לי יש שאלה דחופה -
האם כותבים להידרדר או להתדרדר?
אשמח לתשובה ונימוק. תבורכו משמיים.
 

עיגול רבוע

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
האם כותבים להידרדר או להתדרדר?
אשמח לתשובה ונימוק. תבורכו משמיים.
בעקרון: להדרדר. התי"ו נבלעת בדל"ת. יש לכך אסמכתאות מן המקרא, אבל כיון שהתשובה דחופה, לא אאריך כעת.
כתבת להידרדר ביו"ד. מסתבר שבעברית המודרנית מוסיפים את היו"ד הזאת כדי שהמילה תהיה יותר מובנת (כמו במילה "מילה" שכותבים יו"ד למרות שבעקרון היא צריכה להיות בלי יוד, ומחמת הדחיפות לא אאריך).
ותודה על הברכה.
תבורך בכפל כפליים.
 

גדי ישראלי

משתמש מקצוען
בעקרון: להדרדר. התי"ו נבלעת בדל"ת. יש לכך אסמכתאות מן המקרא, אבל כיון שהתשובה דחופה, לא אאריך כעת.
כתבת להידרדר ביו"ד. מסתבר שבעברית המודרנית מוסיפים את היו"ד הזאת כדי שהמילה תהיה יותר מובנת (כמו במילה "מילה" שכותבים יו"ד למרות שבעקרון היא צריכה להיות בלי יוד, ומחמת הדחיפות לא אאריך).
ותודה על הברכה.
תבורך בכפל כפליים.

שכוייח!!!
בזכותך תיקנתי את התגובה בתוך כדי דיבור של העריכה בפרוג.
אשמח אם תוכל להוסיף אסמכתא בענין.
 

עיגול רבוע

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
יש במקרא גם כך וגם כך. אך כיון שבדר"כ התי"ו נבלעת בדגש, חוץ מפעם אחת. כך נקבע הכלל. כדרך כל הכללים שהולכים אחר הרוב.

התבלעות התי"ו בדל"ת:
  • סוף פרשת נשא: וישמע את הקול מִדַּבֵּר אליו. פירש רש"י: "כמו מתדבר".
הא"ע כותב שם: "כל המדקדקים אמרו כי "מדבר אליו" מבנין התפעל, והתי"ו מובלע".
אך הא"ע עצמו שם סובר שהוא שה"פ של בנין פעל, עם מ"ם השימוש.
הוא אינו מפרש למה הוא נמנע מפירושם של "כל המדקדקים". לכאו' אין לומר שזה מפני שהוא סובר שאין התי"ו נבלעת בדל"ת, שהרי לכאו' במקו"א הוא מודה לכך.​
  • כמו"כ בפרשת וזאת הברכה ישא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ. פירש רש"י: "המ"ם בו קרוב ליסוד {כלומר לא מ"ם השימוש, אלא מהמילה עצמה (אך לא מה'יסוד' עצמו, כלומר לא מאותיות השורש)}, כמו "וישמע את הקול מדבר אליו" ואשמע קול מדבר אלי (יחזקא' ב ב), כמו מתדבר אלי, אף זה מדברותיך - מה שהיית מדבר להשמיעני לאמר להם". [ר"א מזרחי כתב שם שאונקלוס לא פירש כן.] (מבתראי, רש"ר הירש כתב (תרגום דבריו) "כדוגמת "וישמע את הקול מִדַּבֵֹּר אליו" - מבטא את עצמו".)
הא"ע סתם ולא פירש. אך לכאו' מפירושו שכתב "ישא מדברותיך - כי הם ילמדו התורה והם המעתיקים על תורה שבעל פה ... וטעם מדברותיך - כי אשר דברת ישאו, כי הם נושאי תורה. כי גם הם ישאו את הארון", משמע שהוא אינו מפרש שהמ"ם מ"ם השימוש, אלא כרש"י.​
  • וּמִדַּבֵּר המלך הדבר הזה. שמואל (ב יד, יג). תרגומו: "וּמְמַלֵיל מלכא פתגמא הדין". וכ"כ שם מלבי"ם "מלת מדבר הוא מבנין מתפעל כמו מתדבר כמו שפירש"י על וישמע את הקול מדבר אליו". דעת רש"י ושאר מפרשים - עדיין צ"ע לעת הפנאי מעט.
  • ואשמע את מִדַּבֵּר אלי. יחזקאל ב, ב. תרגומו: "ושמעית ית דמתמלל עמי". וכ"פ רש"י ז"ל "את המתדבר עמי. וכבוד הוא לכתוב מִדַּבֵּר כלפי מעלה. שהאומר מדבר בשו"א נשמע כאדם המדבר לחבירו פונה אליו פנים אל פנים, והאומר מִדַּבֵּר משמעו שהשכינה מדבר בפני עצמו בכבודו ושלוחיו ישמעו". וכ"פ שם רד"ק: "מדבר מבנין התפעל. ומשפטו (כלומר צורתו אילו היה ע"ד השלמים) - מתדבר". וכ"פ שם מלבי"ם "מדבר - כמו מתדבר"
  • ואשמע מִדַּבֵּר אלי. יחזקאל מג, ו. תרגומו: "ושמעית די ממלל עמי". וכ"פ רש"י שם "מדבר אלי - מתמלל עמי. כבוד הוא לומר כלפי מעלה. מדבר כמו מתדבר, כלומר בינו לבין כבודו מדבר והקול בא אלי. וכ"פ שם רד"ק "מדבר כמו מתדבר מבנין התפעל והתי"ו נבלעת בדגש".
קיום התי"ו:
  • מִתְדַּפְּקִים על הדלת. ספר שופטים (יט, כב).

עוד מקורות
:
  • והוא בן בליעל מִדַּבֵּר אליו. שמואל (א כה, יז). לפי התרגום, רש"י, רד"ק ומצודות - המ"ם מ"ם השימוש, והמילה שה"פ בבנין פעל. אך לפי המלבי"ם כנראה הוא הווה בבנין התפעל.
 
נערך לאחרונה ב:

עיגול רבוע

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
תוספת: הרד"ק במכלול, בפרשו את ענין בנין התפעל הוא כותב שלפעמים בא בנין זה "בהראות רוב הפעולה בפועל", וכאחת הדוגמאות לכך הוא מביא את "וישמע את הקול מדבר אליו". הרי לנו אף דעתו בפירוש הפסוק שבסו"פ נשא. ואגב שמענו דרך חדשה בטעם בוא שם בנין התפעל.
 

עיגול רבוע

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
7) המילה 'שום' תקינה, כי 'אף' בלי 'אחד' נ"ל לא תקין. אבל המשפט כולו בעייתי. הייתי כותב כך: לגבי העיתונים כולם - לא הייתי ממליץ לקרוא אף אחד מהם.
מה בקשר למשפט הזה "מעולם לא התעורר חשש לגבי זהותו של שום משתתף" ?

9) המילה 'לגבי' קצת מסבכת כאן. אם, נניח יש רשימה של אנשים, אפשר לכתוב: "העולה מן הדברים: יעקב - מעולם לא קרא מילה בנידון; יצחק - מעולם לא הדפיס גיליון בנידון; ואברהם - מעולם לא כתב בנידון זה מאומה". כאשר מוסיפים 'לגבי', כנראה יצטרכו להוסיף 'הוא'.
אז מה עדיף ?
"לגבי אברהם - מעולם הוא לא כתב"
או "לגבי אברהם - הוא מעולם לא כתב"
 

כתב ומכתב

משתמש מקצוען
מסתבר שבעברית המודרנית מוסיפים את היו"ד הזאת כדי שהמילה תהיה יותר מובנת (כמו במילה "מילה" שכותבים יו"ד למרות שבעקרון היא צריכה להיות בלי יוד, ומחמת הדחיפות לא אאריך).

א. מתוך האקדמיה ללשון העברית
הִדַּרְדֵּר או הִתְדַּרְדֵּר?
שתי הצורות הִדַּרְדֵּר (בלי ניקוד: הידרדר) והִתְדַּרְדֵּר הן צורות תקינות, וכך גם שמות הפעולה הִדַּרְדְּרוּת והִתְדַּרְדְּרוּת. בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר. אבל אפשר שלא תחול הידמות והתי"ו תישאר.

הוא הדין לצורות אחרות שבהן יש הרצף תי"ו ודל"ת: הִדַּיְּנוּת (בלי ניקוד: הידיינות) והִתְדַּיְּנוּת; הִדַּמּוּת (הידמות) והִתְדַּמּוּת; הִדַּלדלות (הידלדלות) והִתְדַּלדלות.

שתי האפשרויות – בהידמות התי"ו ובקיום התי"ו – מתועדות במקרא: "אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" (ישעיה יד, יד), ולעומת זאת "וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי בְלִיַּעַל מִתְדַּפְּקִים עַל הַדָּלֶת" (שופטים יט, כב).

ב. ראה שם, כללי הכתיב חסר הניקוד, החדשים
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכא

א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי:ב עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:ג אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ:ד הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ:ו יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה:ז יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:ח יְהוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
נקרא  3  פעמים

לוח מודעות

למעלה