שאלה/קושיה: ה"א הנקוד בחטף פתח - לשון תימה היא?!

חזקי ☆

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
מוזיקה ונגינה
עיצוב ואדריכלות פנים
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי:
רש"י: "השומר אחי" - לשון תימה הוא וכן כל ה"א הנקודה בחטף פתח:

הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן:
"היפלא" - כתרגומו היתכסי, וכי שום דבר מופלא ומופרד ומכוסה ממני מלעשות כרצוני:

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי:

הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ אָרְצָה:


>>>כלל בדקדוק, כל מילה המתחילה בה"א (שאינה מן היסוד וגם אינה באה לבטא לשון עבר/הוה/עתיד, למשל: וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ (לשון עבר), וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי (לשון עתיד)) ונקודה בחטף פתח - לשון תימה היא. כמו: היתכן, האם, וכדו'.<<<

וכאן שאלה לי אליכם,
וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא:

לכאורה הפירוש בפסוק זה הינו - ויאמרו, זה מה שמצאנו, נא הכר האם זאת הכתונת ששייך לבנך יוסף? או לא?
ואם אכן כך כהוא הפירוש - למה המילה 'הכתנת' אינה מנוקדת בחטף פתח???

אשמח אם תוכלו לענות לי תשובה מספקת, כי השאלה מנקרת במוחי כבר מתחילת השבת........:unsure:
 

חזקי ☆

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
מוזיקה ונגינה
עיצוב ואדריכלות פנים
(אם תהיה תשובה טובה - אולי אעלה אותו כמאמר;))
 

חזקי ☆

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
מוזיקה ונגינה
עיצוב ואדריכלות פנים
אולי @מוישה, @פסיק, יוכלו לעזור?
או אולי תתייגו משתמשים אחרים שלדעתכם יוכלו לעזור לי,
תודה.
 
נערך לאחרונה ב:

חסדיאל שופק

משתמש סופר מקצוען
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
אני רק אציין להיפך. בברכת המזון, בשבת רצה והחליצנו, [נוסח ע"מ] והגם שאכלנו ושבענו וכו'..
הה"א בחטף פתח.
והרב מזוז מאז ומעולם צועק על זה לגרוס "וגם"
אבל יש פולמוס בעניין אני יודע שהרב יצחק יוסף כתב לקיים הנוסח..
.
וסליחה אם זה לא קשור
 

פסיק

עורך תורני וכותב תוכן
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
@חזקי ☆ זוהי התשובה הנכונה לשאלתך.
ה' השאלה לפני שוא תבוא בפתח.
ה' השאלה לפני שוא או לפני אותיות אחה"ע ניקודה בפתח. ואם היא לפני אותיות אחה"ע קמוצות (- שניקודן קמץ) ניקודה בסגול כמו האנכי הריתי.

בדרך אגב יש לשים לב שב'הכתונת בנך', הה' היא הה' השאלה ולא ה' התימה, ואילו רש''י הק' כתב ''לשון תימה''.
אך עדיין יש לעיין כי רבות מצאנו ה' נקודה בחטף פתח במקומות שנראים לכאורה כשאלה ולא כתימה, (היש בית אביך, היש לכם אח, היש בה עץ, היש פה איש, וכו'). וכנראה יש ליישב כל אחד במקומו מה תמיהה יש בו.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ה' השאלה ולא ה' התימה
ה"א השאלה וה"א התימה זה בדיוק אותו דבר! מה שרש"י כותב 'תימה' זה מה שאנו קוראים היום ה"א השאלה...
אגב, כמו 'הכתונת' גם 'הכצעקתה' (בראשית יח, כא) : ''אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי''
 

חזקי ☆

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
מוזיקה ונגינה
עיצוב ואדריכלות פנים
אני רק אציין להיפך. בברכת המזון, בשבת רצה והחליצנו, [נוסח ע"מ] והגם שאכלנו ושבענו וכו'..
הה"א בחטף פתח.
זה כנראה טעות,
כמו: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת. - הפירוש הוא - האם רצית לכבוש את המלכה עמי בבית?
(כלומר - לשוןו שאלה, תמיהה)
 

חזקי ☆

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
מוזיקה ונגינה
עיצוב ואדריכלות פנים
אך עדיין יש לעיין כי רבות מצאנו ה' נקודה בחטף פתח במקומות שנראים לכאורה כשאלה ולא כתימה, (היש בית אביך, היש לכם אח, היש בה עץ, היש פה איש, וכו'). וכנראה יש ליישב כל אחד במקומו מה תמיהה יש בו.
בטח שיש שאלה,
  • האם יש בבית אביך מקום ללינה?
  • (יהודה מספר - יוסף שאל את האחים -) האם יש לכם אב או אח נוסף?
  • (משה מצווה על המרגלים לבדוק -) האם יש עץ בארץ כנען?
  • (סיסרא ביקש מיעל שאם יבוא מישהו וישאל -)האם יש פה איש - ואמרת אין.
 

חזקי ☆

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
מוזיקה ונגינה
עיצוב ואדריכלות פנים
אגב, כמו 'הכתונת' גם 'הכצעקתה' (בראשית יח, כא) : ''אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי''
וגם - וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח.
 
נערך לאחרונה ב:

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
וגם - וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח.
שימו לב - ה"א זה אינו בא לפני שוא
אני הבאתי בדווקא ציטוט של ה"א השאלה לפני אות שוואית מודגשת (דבר פלא, כי אחרי ה"א השאלה לא אמור לבוא דגש. אולי יש פה מישהו שיידע להבהיר את הסיבה).
ולא הבנתי כוונתכם ב'שימו לב'. יש בפירוש ה"א השאלה לפני שווא - ''הידעתם את לבן?'' (היו"ד כמובן אינה מודגשת, כדרכה לשמט אפילו דגשים חזקים שאחרי ה"א הידיעה.)
אגב, הה"א של ''הגם'' אכן מנוקדת בחטף פתח, למרות שאינה משמשת כה"א השאלה.
 

חזקי ☆

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
מוזיקה ונגינה
עיצוב ואדריכלות פנים

חזקי ☆

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
מוזיקה ונגינה
עיצוב ואדריכלות פנים

סמינר דוד

משתמש מקצוען
א. תמיהה היא שאלה רטורית בערך.
הא השאלה - האם...?
הא התמיה - האמנם...?
ב. ה'א השאלה בדרך כלל מנוקדת בחטף פתח, ואין אחריה דגש. (וכמו שכתב איפכא מסתברא, יש אפשרויות נוספות)
במקרא, יש מקרים שיבוא אחריה דגש. ולא ידוע לי הסבר מדויק.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
כבר לא זוכר למה רציתי שתשימו לב, ערכתי.

לא הבנתי,
למה אתה אומר שהיא לא משמשת כשאלה?
דוגמא לשימוש 'הגם' במשפט: הגם שהסכמנו לכל תנאיהם הם סירבו לחתום על ההסכם - המלה 'הגם' אינה מלת שאלה אלא משמשת במקום 'אף על פי', 'למרות', 'עם זאת' וכיו"ב. דוק ותשכח שכן הוא בכל משפט שיש בו 'הגם' כזה (להוציא, כמובן, שאלה כמו 'הגם שאול בנביאים?' - בפסוק זה 'הגם' בפירוש משמש לשאלה).
כמדומני ש @חזקי ☆ רצה לשאול למה בהַעוֹד יש פתח ולא חטף פתח.
אם אמנם זאת השאלה יש מקום להרחיב על השפעת האותיות הגרוניות על הניקוד, אלא שאין עיתותי בידי...
 

פסיק

עורך תורני וכותב תוכן
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
נערך לאחרונה ב:

פסיק

עורך תורני וכותב תוכן
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
ה"א השאלה וה"א התימה זה בדיוק אותו דבר!
למותר לציין ששאלה זו שאלה ותמיהה זו תמיהה, ואינם בדיוק אותו דבר.

מה שרש"י כותב 'תימה' זה מה שאנו קוראים היום ה"א השאלה...
אכן. אבל מה שאנו מחלקים היום בין שאלה לתמיהה כבר תמצא באלשי"ך וכדומה.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
כשהאות שואית היא באה מודגשת.
א. כשהאות השוואית היא יו"ד אין היא דגושה.
ב. האם יש הסבר לפשר הדגש כשהוא מופיע? והאם יש למר דוגמאות נוספות (על מה שהובאו לעיל) של ה"א השאלה לפני אות שוואית דגושה?
למותר לציין ששאלה זו שאלה ותמיהה זו תמיהה, ואינם בדיוק אותו דבר.
אכן. אבל מה שאנו מחלקים היום בין שאלה לתמיהה כבר תמצא באלשי"ך וכדומה.
באמרי 'אותו דבר' התכוונתי לפן הדקדוקי. אותם כללי דקדוק בדיוק חלים הן על ה"א התימה והן על ה"א השאלה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ:ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה:ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:ט לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
נקרא  8  פעמים

לוח מודעות

למעלה